أول 200 سطر.
• זיהוי: החיים האלה (Life Itself) - 2018 • • מקור הכתוביות: אחר • • תזמון: BluRay 01:57:32 •
• הכתוביות הוכנו ע"י UniHebSubs • • צפייה מהנה •
אות: "חולה מאהבה".
בוב דילן, רצועה אחת: "עת הטירוף".
כן... זה טוב.
- פרק ראשון, "הגיבור" המספר: סמואל ל. ג'קסון -
טוב מאוד.
אנחנו מתחילים בצילום מקרוב של גבר.
רגע, אנסח את זה מחדש:
אנחנו מתחילים בצילום מקרוב של הגיבור שלנו.
מתמקדים בפנים שלו.
בנזונה, תתמקד אמרתי לך!
באמצע שנות ה-20 לחייו, נאה, הומו.
הומו סטייל מגניב כזה.
הומו כמו ב"בילי ברחובות".
הומו סטייל "כן, זה מי שאני,
אבל אני הרבה יותר מזה."
כן, טיפוס מגניב יש לנו פה.
אבל כרגע, הטיפוס הזה רחוק מלהיות מגניב.
הוא בצרות.
אני מרגיש אשמה, כנראה.
אני יודע שזה לא מוציא אותי הכי טוב,
אבל זה שובר אותי ו...
שחרר, אחי. שחרר כמו בן זונה גאה.
שחרר, שחרר!
פשוט... הוא ואני היינו יחד כל-כך הרבה זמן.
אני יודע שזה נשמע קלישאה, אבל...
אני אוהב לדעת שהוא בעדי, אתה מבין?
אני יודע, אחי. הבנתי אותך, אחי. ש-ח-רר!
מישהו חדש הופיע...
תמשיך.
הוא חדש, ומסעיר, ו...
הוא צעיר בהרבה.
זו לא סיבה להתבייש, אחי.
אני לא יכול להישאר עם מישהו רק מתוך נאמנות.
ואתה יודע את זה.
טוב, הנה מה שאעשה:
אציב את סטרלינג שפרד בעמדת התופס וארחיק את לארי פיצג'רלד.
אולי גם אצליח להוריד את ה'מיאמי דולפינס'
מההליך של שחרור שחקן והעברתו לקבוצה אחרת.
מה אמרת?
הנרי, דיברנו על כך שאובססיה ל'פנטזי פוטבול'
לא יכולה לבוא במקום אובססיה לאוכל.
טוב. טעות שלי. הבנזונה הזה הוא ל-א הגיבור שלנו.
תראו את הפסיכולוגית היפה שלו.
מרגיעה ת'תחת האנורקטי שלו האובססיבי ל'פנטזי פוטבול'.
תתמקד בה לרגע.
תתמקד אמרתי! קדימה!
כן כן, עכשיו אני רואה.
גיבורה אמיתית יש לנו פה.
חיוך מדהים, שיער משי חלק...
תני להביט בך, ילדונת!
בדיוק על זה אני מדבר!
עכשיו אנחנו בעניינים, גבירותיי ורבותיי.
יש לנו גי-בו-רה!
וכמו כל גיבור דגול,
הגיבורה שלנו לא הייתה מושלמת.
ראשית, היא עישנה... משהו שהיום כבר לא מרשים להראות בסרטים,
אף שכולנו עדיין מעשנים לפעמים.
אתם יודעים שאתם מעשנים לפעמים.
אתה והאשה יוצאים לבלות ערב,
כל אחד מכם שותה שני מרטיני,
אתם מתפרעים, בדרך הביתה קונים קופסת סיגריות,
וכל אחד מכם מעשן אחת במגרש החנייה של המרכול.
ואז היא אומרת לך לזרוק את הקופסה,
אבל במקום לזרוק אתה מסתיר אותה בתוך שיח.
ולפעמים, בלילה, אתה מתגנב החוצה ומעשן לך סיגריה.
אבל היא מריחה את הזבל הזה עליך כמו בלשית ניקוטין!
היא מריחה את הזבל הזה עליך,
כאילו הייתה מרישקה הרגיטאי מ"חוק וסדר מדור מיוחד",
מארג הלגנברגר מ"סי-אס-איי"...
הי! אני מעריץ שרוף.
אפאת'ה מרקרסון מ"חוק וסדר", אנג'י הרמון מ"ריזולי ואיילס"...
לעזאזל!
אלוהים!
אל-אלוהים! אל-אלוהים!
דרס אותה אוטובוס!
גברתי?
תירגעו. היא תהיה בסדר.
אולי חטפה מכה אבל היא תהיה בסדר.
היא הגיבורה שלנו. היא תהיה בס...
גברתי? גברתי, את שומעת אותי?
זין. אני עף מפה.
"סם ג'קסון: זין. אני עף מפה."
וויל דמפסי היה בן שלושים וחמש,
כאשר הפסיק לכתוב את התסריט הלא-אמין שלו
עם סם ג'קסון בתפקיד המספר.
וויל לא היה במצב הכי טוב.
אבל מיותר לומר לכם זאת.
בוקר צח ונאה, אדוני הטוב.
או, וואו!
מה תרצה?
אספרסו כפול בכוס גדולה.
מיד מגיע.
מה שמך?
וויל.
וויל ב-ל' אחת או שתיים?
שתיים.
"האור פה גרוע שבגרועים..."
זונה רבה.
"עושה אותי חולה מעצבים...
"והצחוקים רק מעציבים...
"הכוכבים נהיו אדומים..."
וויל? -כן?
אספרסו כפול בכוס גדולה.
טעים, תודה.
רק נמזוג פה ככה...
כפול... תודה.
רוצה אחד?
לא, תודה.
זה "זנאקס".
בכל זאת לא.
לא שם זין.
אומרים "לא שם קצוץ".
זה מה שהיא אמרה.
"לא נותר לי למה לשאוף,
"לא נותר לי מה לשרוף..."
זה דילן! "עומד בפתח", שיר שלישי ב"עת הטירוף".
זה אלבום הקאמבק שלו.
נראה כמו שיר מזדיין של קיטס!
אדוני...
אתם תמותו עליו! רק תנו לו הזדמנות!
אתה רוצה שאסתלק? -כן. -לא שם קצוץ!
"פורט על מיתרי גיטרה הומואית..."
אדוני...
"מעשן סיגר זול ומבעית..."
צא בבקשה. תודה רבה לך.
"לאור הירח בחצות..."
תנו לו הזדמנות!
תנו לו הזדמנות! אתם תתרגלו!
תאהבו אותו!
וויל לא תמיד היה במצב כזה.
זה קרה לו רק אחרי שאשתו עזבה אותו.
אתם יודעים מה?
טוב, עוד נגיע לזה.
בינתיים, בואו ניהנה מהם כמו שהם היו פעם.
"פרצוף תחת" תן לזה הזדמנות. אתה תתרגל. זה נשמע כאילו הוא סובל.
כאילו יש לו דלקת בגרון.
כל אמן גדול סובל.
אני חושב שיש לו סינוסיטיס.
אין מי שמצטיין בסינוסיטיס כמו בוב דילן.
לזכותו ייאמר.
רק...
רק תן לו הזדמנות.
הוא לא היחיד שסובל.
בוא הנה, פרצוף תחת.
היי, חבוב.
היי, חבוב. מה, הזנחנו אותך?
אני חושבת שהוא הבין.
בוא הנה, פרצוף תחת.
וויל אהב את אשתו, אבי,
בעוצמה ששמורה למטרידנים.
היא הייתה כל מה שגבר יכול לבקש לו ברעיה.
היא הייתה מסורה, ויפהפייה,
ואכלה כל סוג של סושי שהכין השף,
אפילו קיפודיים.
כן, וויל היה בטוח,
אבי דמפסי הייתה פשוט מושלמת.
בתקופה ההיא, בכל אופן.
תקשיב לזה שלושים שניות,
ואז נראה אותך אומר שבוב דילן לא משורר.
טוב. אבל קודם...
לא, לא. רק שלושים שניות.
למאדים?
מותק, אנחנו מקשיבים לגרגורים שלו כבר...
אני יודעת. אני במן תקופה כזאת!
אני לא מסוגל יותר לשמוע את רעש הצ'ובאקה הזה!
אני רק רוצה שתתמסר לזה יחד איתי, טוב?
בבקשה?
זה אלבום חשוב. אלבום הקאמבק שלו!
חשבו שהוא גמר. מחקו אותו.
אמרו: "לא חוזרים מטירוף כמו שהיה לו" ופתאום, בום!
1997, "עת הטירוף"...
הוא זכה בשלושה "גראמי" ובפרס "אלבום השנה"!
הוא ניצח את "רדיוהד" ואת פול מקארטני.
הוא היה גאון אדיר ומפתיע.
הוא היה קשוח, ואפל, ו...
הוא אמר: "אני בוב דילן, אתם לא.
לכו תמצצו."
הוא אמר לכולם "לכו תמצצו"?
מטפורית. הוא אמר להם "לכו תמצצו."
טוב, רק תקשיב לזה.
תקשיב. האיש גאון.
הוא שואב מהשירה של קיטס, והוא...
תפסיק! תפסיק.
זה חשוב לי.
טוב?
תודה.
בוא הנה, פרצוף תחת.
תתפעל מזה יחד איתי.
תפסיק.
תפסיק.
הוא נשמע כאילו תקוע לו זין ענקי בגרון.
אתה אידיוט. אידיוט!
לא. לא. לא!
אוי! פרצוף תחת! אנחנו מועכים אותו!
זהירות! זהירות!
מצטערים, פרצוף תחת.
לא!
הוא בסדר.
No comments yet. Be the first to leave one.