10,000 B.C. (10,000 BC)

GreenScorpion תורגם משמיעה ע"י QSubs מצוות

רק הזמן יכול ללמדנו .מה אמת ומה אגדה

כמה אמיתות לא .שורדות את הדורות

אך אגדת הילד בעל העיניים הכחולות תחיה לנצח

ותילחש בכל ארבעת רוחות השמיים .של ההרים הגדולים והלבנים

אנו, היגאלים, היינו ציידיה ,של האדירה מכל החיות

המאנאק. אך עולמנו .החל להשתנות

המאנאקים הגיעו מאוחר ומאוחר יותר לעמק שלנו

והיו תקופות בהן .לא הגיעו כלל וכלל

,ציידנו החלו להיות קצרי רוח

.ובני עמנו החלו להיות רעבים

רק אחת מבינינו, זו ,"שקראנו לה "אמא ותיקה

האחרונה ממינה, רק היא יכולה ,היתה לדבר עם רוחות הארץ

ולבקש מחוכמת האבות .להציל את בני עמנו

.היא ביקשה פעמים רבות

עד שלילה אחת, הם ענו .לקריאתה ושלחו אות

.אות לתחילתו של הסוף

.מצאנו אותה בהרים .היא אחזה באישה מתה

.האבות שלחו אותה

היא הגיעה על מנת לספר לנו

על שדים בעלי ארבע רגליים .שישימו סוף לעולמנו

הם יגיעו לעמק שלנו בזמן

.שנצא לציד האחרון שלנו

.אך אל נא תחששו

.מהציד הזה, יקום לוחם

.וזו תהיה אשתו

הם יובילו אותנו לחיים חדשים

אשר בהם היגאלים .לא יידעו עוד רעב

בלילה ההוא, אמא הקשישה לא ,ראתה את פני הלוחם אשר דיבר

אך ידעה שהילד בעל העיניים הכחולות

היה ברכה אשר חייבת .להיות מוגנת על ידייה

עבור בני עמנו, היא היתה .אבולט, הבטחת החיים

,עבור ילד בשם ד'לה .היא היתה הרבה יותר מכך

רק אחד מהיגאלים לא האמין :בנבואתה של אמא הקשישה

,אביו של הילד הצעיר

האחד אשר נשא את הרומח הלבן .ושרק במשרוקית לתחילת הציד

אשגיח על בנך .כאילו היה בני שלי

אני יודע. אך הבטח לי שלא .תספר לאף אחד מדוע עזבתי

איננו יכולים לחכות .לציד האחרון

!זרוק שוב !זריקה טובה

.קא'רן

.קא'רן

.לא, לא אתה

אביך נטש את .בני עמנו. לך מכאן

!אני נשבע שאהרוג אותך !אתה חייב לנצח, קא'רן-

,הנח לו! קא'רן !אמרתי, הנח לו

...ד'לה .הוא בנו של פחדן-

.לעולם אל תאמר זאת שוב

.אף אחד מכם

.אתה לבדך. כמוני

?מה קרה לבני עמך

.הם נהרגו

על ידי שדים בעלי .ארבע רגליים

.לעולם לא תהיי לבד, אבולט

?את רואה את האור הזה? את זה

הוא אינו זז לרוחב השמיים .כמו כל האחרים

.האור הזה הוא כמוך, בליבי

.הוא לעולם לא יעלם

?הוא לעולם לא יעלם

.לא. לעולם לא

אבולט, בואי לכאן. אל תתרחקי .מהצריף מבלי לומר לי

ובמשך הרבה חודשים, אבולט ,וד'לה הביטו אחד בשניה

.והאהבה בליבם התחזקה

‏- 10,000 לפני הספירה

,עד שלבסוף, לאחר הרבה שנים

.יום הציד האחרון הגיע

ד'לה, כמה זמן אנו ?צריכים להמשיך לצפות

.עד שהמאנאקים יגיעו

?ומתי הם יגיעו .אינני יודע-

?ד'לה, מתי אהפוך לצייד .כשתפסיק לשאול הרבה שאלות-

הצייד הגדול, טיק'טיק, הגיע .לצריפה של אמא הקשישה היום

.היא חושבת שזמן הנבואה הגיע

היא אמרה לו לא להרוג .את המאנאק בציד הזה

היא חושבת שקא'רן יזכה ברומח הלבן

.וידרוש את אבולט

.באקו, ראה מה מצאתי בשבילך

אתה יודע עד כמה .קא'רן צייד טוב

אנו חייבים לברוח. יחד נוכל .לחצות את ההרים הגדולים

?לנטוש את בני עמנו ?כמו אבי

.אינני יכול לעשות זאת

חיכיתי לכך במשך .הרבה חודשים

הדרך היחידה ,להיות ביחד היא

.אני חייב להרוג את המאנאק

!הם כאן! הם כאן! הביטו

!ראו עד כמה רבים הם

היום, אני לא אנקב את .ליבו של המאנאק

.זה יהיה אחד מכם

אחד מכם ידרוש .את הרומח הלבן

הלוואי ואבות היגאלים

ורוחו של המאנאק האדיר .יבחרו את הטוב מכם

.קא'רן, אתה זורק ראשון .קא'רן, המאנאק הוא שלך-

.אתה תהיה מנהיגנו

?ד'לה, מה לגביך

.אני רוצה לזכות באבולט

!כולם ביחד, בו זמנית

טיק'טיק מצא את .הבהמה המובילה

!האט! ד'לה

!הם בורחים !החזירו אותם בחזרה

!באקו, הם מגיעים

!הם מגיעים, באקו

!הם מגיעים !הם מגיעים

...הם

!האחרון מגיע !זו בהמה גדולה

!ד'לה מגיע !קא'רן, זרוק

!השאירו אותו למטה !החזיקו אותו

.הוא חזק מדי .שחרר, קא'רן

.ד'לה, אנו חייבים לשחרר .אינני יכול. ידי נתפסה-

!תראו, תראו !זהו ד'לה

!הרגת אותו! לבדך

.אף אחד מעולם לא עשה זאת

.זה היה מעשה אמיץ

.ד'לה הרג את המאנאק .הוא לא עזב את הרשת

.הוא היה היחידי

?למה אתה מחכה

.רוח חכמה, הרגתי את המאנאק

.אני דורש את הרומח הלבן .ויחד איתו, את האישה שלי

.אבולט

מאותו יום ואילך, ד'לה לא .היה עוד בנו של פחדן

כעת היגאלים יכבדו את שמו

על שהביא אותם לברכותיו של .המאנאק עוד פעם אחת אחרונה

ולמרות שאמא הקשישה היתה מרוצה בליבה

לראות את אבולט ,מאושרת מאוד

היא חששה בנשמתה שלאחד אשר הרג את החיה האדירה

.לא היה אומץ למה שהעתיד טמן

?מדוע טיק'טיק לא חוגג עימנו

?ד'לה .יש משהו שאני חייב לעשות-

?מה אתה רוצה

.לא הייתי אמיץ .ולא צדתי כאחד

אבות היגאלים .שיחקו עימנו היום

מה אעשה? אם אוותר על .הרומח הלבן, אוותר על אבולט

!אינני יכול לעשות זאת

האם היא שלך שאתה ?יכול לוותר עליה

,זו איננה דרכה של היגאלים .לדרוש את הרומח הלבן בשקר

.החזרתי את הרומח הלבן לטיק'טיק ?מדוע שתעשה דבר כזה-

.לא הרגתי את המאנאק, אבולט

.כן הרגת. החזקת ברשת !לא, שיקרתי-

.ניסיתי לעזוב כמו כל האחרים .ידי נתפסה בה

ואז המאנאק רץ .לתוך הרומח שלי

!לא עשיתי דבר

אבולט, זוכרת מה שסיפרתי ?לך על האור שלנו

.אני עדיין מרגיש אותו הדבר

.תמיד תהיי בליבי

.זה לעולם לא יעלם

...אך עדיין

.אתה מוותר עלי

בלילה ההוא, הגשם הלבן .והגדול הגיע לעמק היגאלים

וכמו גשם קפוא, עצב .נפל על ליבו של ד'לה

ועם הגשם הלבן, הגיעו .השדים בעלי ארבע הרגליים

.את הישארי כאן

!מואה !היזהר

...אל תהרגו אותם

!ליכדו אותם

!באקו, קדימה !הסתתר כאן, אח

.איננו יכולים לעזור להם

.קשור אותה לסוסי

...הנח לי

!הנח לי ללכת

?מה אתה עושה .אני הולך אחריהם-

?מעבר להרים הגדולים .זה לא אפשרי

הם הגיעו מעבר להרים ?הגדולים, הלא כן

.הם שדים. אולי הם יכולים לעוף ?לא ראיתי שיש להם כנפיים ואתה-

אתה חושב שתוכל לנצח ?את האל לבדך? מי אתה

.הוא אינו לבדו

.אני אלך איתו

,ללא הציידים האחרים .כולנו נמות

.גם אני אלך .לא, באקו, אתה תישאר כאן-

,אך אתה, קא'רן .אתה חייב ללכת איתו

!אל תיגע בי

וכאשר הם נפרדו לשלום ,מהקשישים והילדים של בני עמנו

הרוח החכמה של היגאלים

בירכה אותם ואת .הרומחים שאיתם

אמא הקשישה ידעה שהם לעולם לא יהיו שוב ציידים

.אלא לוחמים מאותו היום

.הלילה יירד, אז נישאר כאן

.לא, אנו ממשיכים .אנו מתקרבים

,אינני יכול לראות בחושך .ואתה? אנו נשארים כאן

.נאכל ונישן

מדוע אינך נושא ?את הרומח הלבן

?אתה פוחד

!ענה לי .קא'רן, לך לישון-

!באקו? באקו ?מה אתה עושה כאן

!לך הביתה .אני יכול לעזור לכם-

.אני יכול לשאת את נאד המים !לך הביתה-

!הם הרגו את אימי

.הוא נטל

.הוא רק יאט אותנו

.ד'לה, אני צמא

האש עדיין בוערת !באבנים הללו. -ד'לה

!היא בחיים. אנו חייבים למהר

?מדוע אמא הקשישה קופאת

.גשם לבן איננו חבר של הצייד

הוא בלע את כל הסימנים .של האחרים והאחיות שנגנבו

הגיע זמנם של אבות היגאלים .להדריך אותם בדרכם

והם הלכו במשך הרבה ימים ולילות לארץ רחוקה

היכן שההרים הגדולים הסתיימו

והיכן שסיפורו של הילד .בעל העיניים הכחולות החל

היכן שהשדים בעלי ארבע הרגליים .הרגו את בני עמה של אבולט

.הלכנו במשך ימים רבים !ועדיין אין סימנים

.אולי יש להם כנפיים .אולי זה נכון-

.אך לאחינו ואחיותינו אין