Hearts in Atlantis

סרטו של סקוט היקס

אנתוני הופקינס

לבבות באטלנטיס -

חבילה לרוברט גרפילד. -כן.

תחתום כאן. -תודה.

בכל זמן שהוא רוצה, העבר יכול לבוא ולפרוץ את הדלת.

ואתה לא יודע לאיפה זה הולך לקחת אותך.

כל מה שאתה יכול לעשות, זה לקוות שזה מקום שתרצה ללכת אליו.

היי, הגעתם לבית משפחת גרפילד. ג'יל והילדים נסעו לסקי.

אתם יכולים להשיג אותם בסלולרי.

אני אהיה בדרך במשך כמה ימים. אחזור ביום חמישי.

מנהל צילום - פיאוטר סובוסינסקי

בשם נשיא ארצות הברית, וציבור האומה הגדולה,

אני מציג את הדגל הזה כאות הערכה,

למען הציבור המכובד,

על ידי בעלך, רב-סרן ג'ון סאליבן. הידוע כסולי.

היי, סולי! -היי!

בובי, החלטתי אתמול בלילה מה ארצה להיות כשאגדל. -מה זה? -קוסם.

אוציא ארנבים וחרא מתוך כובע. -ארנבים בטח יחרבנו לך בתוך הכובע.

אבל אהיה ממזר גזעי. קדימה, תודה בזה.

מבוסס על ספרו של סטיבן קינג -

יש עוגה וקפה באולם החיילים הותיקים. כמובן שכולכם רצויים.

מר גרפילד. -מר אוליבר. -שלום.

תודה ששלחת את הכפפה. -הייתי עורך הדין של סולי כל הזמן.

לא הצלחתי להבין למה כפפת בייסבול הייתה צריכה לעבור דרך אישור צוואה.

אתה וסולי הייתם ילדים, ביחד? -כן, היינו שלושה.

אני וסולי, וילדה ששמה קרול.

קרול גרבר? -נכון.

אני מקווה שהיא תהיה פה.

לא שמעת בקשר לקרול?

לא.

אני חושש שהיא מתה.

אני נורא מצטער.

ברחוב הזה הכל התרחש.

זה לא הרבה עכשיו.

למה אנחנו תמיד מצפים שהבית ישאר כפי שהיה?

שום דבר אחר לא נשאר.

זה מצחיק איך כשאתה ילד, יום יכול להימשך לנצח.

עכשיו, כל השנים האלו נראות ממש כמו מצמוץ.

בובי? בובי-או?

הגיע הזמן להזדרז.

קום, בובי.

היי, חכו לי!

קדימה, ג'וני.

יום הולדת שמח, מר 11.

או, וואו. כרטיס ספרייה.

כרטיס ספרייה של מבוגר, בבקשה ממך.

תודה, אימא.

לא.

אתה לא חושב שרציתי להביא לך אופניים? אני לא יכולה להרשות את זה.

אתה יודע איך זה גורם לי להרגיש? אבא שלך לא עזב אותנו בדיוק אמידים.

אני אגיד לך מה הוא כן השאיר לנו. הוא השאיר לנו 3 חודשים של שכר דירה שלא שולם,

פוליסת ביטוח-חיים, שפקעה שנה לפני שהוא נפטר.

הוא השאיר ערימה די גדולה של חשבונות שלא שולמו,

שאני די הצלחתי לטפל בהם.

כי אנשים הבינו היטב את מצבנו.

מר בידרמן במשרד הוא דוגמא טובה,

אבל זה לא היה קל. הבנת את זה?

תן לי לנסח את זה ככה. אביך לא פגש אחד מבפנים שהוא לא אהב.

מה זה אחד מבפנים? לא חשוב, בובי-או.

שאני לא אתפוס אותך משחק קלפים בשביל כסף. היה לי די מזה להספיק לי לכל החיים.

קדימה כבר.

זה בטח הדייר החדש לקומה העליונה.

אני לא בוטחת באנשים שמעבירים את הדברים שלהם בשקיות נייר. זה כזה זנותי.

יש לו מזוודות. -כן, אבל הן לא תואמות, נכון?

שלום לכם. אני טד ברוטיגן.

אני אתגורר למעלה למשך זמן.

מה שלומך? אני אליזבת גרפילד. זה הבן שלי, רוברט.

נחמד להכיר אותך, מר בראטיגן. אבל, הזמן חולך ביעף. (לטינית)

זה ברוטיגן גבירתי, אבל טד יהיה בסדר מצידי.

נחמד לפגוש אותך, מר ברוטיגן. -לך עכשיו. -אני מקווה שתאהב להיות פה. -בובי!

תודה לך, רוברט.

כן.

ילד יום-הולדת!

קרול, קשה מספיק קשה להיות חבר שלך בלי שאת עושה תעלולים כאלו.

אהבת את זה. הנה.

זה הולך להיות רגשני? -אני לא יודעת.

עדיף שלא יהיה.

בדיוק כמוהם, הא? -כן, זה נהדר.

תודה. -בטח.

לא קיבלת את האופניים, נכון? -לא עניין גדול. אימא שלי לא יכולה להרשות את זה.

היא קונה שמלות חדשות, למרות זאת.

היא צריכה להראות טוב בשביל המשרד, לא? את באה?

כן. -בואי.

היי, סולי! -היי!

הוא קיבל את האופניים? -לא.

ובכן, אין לי כלום בשבילך. אבל יום הולדת שמח בכל זאת!

רגע. חכו לי!

מה זה אחד מבפנים? -משהו שקשור להימורים, לא?

פוקר. אתה מנסה לשלוף קלף אמצעי. זה טיפשי, בעיקר לפראיירים.

השכונה הזאת נהיית רעועה נורא.

אני חושב שאצטרך לעבור.

כן? -ככה אנחנו עונים לטלפון?

היי, אימא. מצטער. רק הייתי נרגש בקשר לארוחת הערב והכל.

טוב בובי, מר בידרמן מוצף, ומוכרח לעבוד עד מאוחר, וצריך שגם אני אעשה כך.

אז ארוחת ערב ליום ההולדת במושבה, מבוטלת.

בסדר, אימא.

יש שאריות במקרר, ואגיע הביתה להכניס אותך למיטה, בסדר?

ובובי, אל תשכח לסגור את מעגל הגז,

כשאתה מסיים עם התנור, בסדר?

אני יודע. -להתראות בקרוב.

ערב טוב, רוברט.

או שעליי לומר בובי?

אוה, מר ברוטיגן. היי.

זה טד.

מצטער. טד יהיה קשה בשבילי, אבל אני אנסה.

אתה יוצא מאוחר יותר?

הייתה אמורה להיות לי ארוחת ערב ליום ההולדת, עם אימא שלי.

היא הייתה צריכה להישאר בעבודה. למרות שהיא לא רצתה.

האם אתה איש עשיר אם כן?

ממתנות יום-ההולדת שלך.

זה כרטיס ספרייה?

לא, כרטיס ספרייה של מבוגר. בחיי.

כל אדוני הסיפורים של העולם מחכים לך.

אתה יודע למה היא בחרה אותו? כי הוא היה בחינם.

זה לא משנה. אל תוותר על הכרטיס הזה, בובי.

בגלל שספרים יכולים להיות זהב טהור.

אתה יודע, הגדולים, העבירו אותנו בלילות כבר מאות שנים.

תן לסופר שעה או שתיים לתפוס אותך. אם הוא לא מצליח, תקווה לטוב ותמצא מישהו אחר.

אתה חושב שאתה יכול לנסות זאת?

אם אין לי משהו אחר לעשות.

הוגן מספיק. אל תפחד.

"שתי ערים" מסתיים בעריפת ראש, כל מיני דברים נהדרים.

"אופק אבוד", "קסם ומקומות לא ידועים". אי אפשר לנצח את זה.

איפה גרת לפני שהגעת לכאן, מר.. טד?

מקום אחר שלא היה נחמד כמו זה.

אתה בובי, גרת פה הרבה זמן?

כן, אדוני. מאז שאבא שלי מת.

מתי היה היום העצוב הזה? -כשהייתי בן 5.

6 שנים, מה?

מתערב שאתה יודע הכל על מה שמתרחש ברחוב הזה.

בטח. בגלל ששום דבר קורה ברחוב הזה.

6 שנים. -זה רק מצמוץ.

יום אחד אתה תסכים.

יודע, בן ג'ונסון כינה את הזמן "הזקן.. הרמאי".

מה?

בן ג'ונסון. כינה את הזמן "הרמאי הזקן".

אני אוהב את זה.

אני חושב שגם אני. מי זה בן ג'ונסון?

הוא סופר אנגלי, הוא נפטר לפני שנים רבות.

מבריק, אבל טיפש בקשר לכסף.

ו.. נתון לנפיחות.

מה זה נפיחות?

כן, ילדים תמיד חושבים שנאדים זה מצחיק.

אולי תהיה לי עבודה בשבילך מאוחר יותר. אני צריך לחשוב על זה לפני.

באמת?

כן. אם זה יסתדר, אולי תשיג את האופניים האלו.

איך ידעת שרציתי אופניים?

כל הילדים רוצים אופניים.

היי, אימא, נתתי עוד מבט באופניים האלו.

זה "פנטום", 66 סנטימר. ממש מצויין.

לא. מושלם. מושלם יותר מתאים.

טוב, תתחיל לחסוך את האגורות האלו.

טד? זה אני.

היי, ילדון. היכנס.

תודה שעשית את מסע השחקים למעלה.

בירה שחורה, קרה כקרח מחכה לך כגמול.

כמה שיותר קר, יותר טוב.

אחד מרגיש אותם ראשון, באחורי עיני האחר.

מרגיש מה?

אחד מרגיש אותם ראשון, באחורי עיני האחר.

הנה.

היי, עשיתי כמו שאמרת.

מה. -נתתי לו כמה שעות.

אה, כן. "אופק אבוד". מה אתה חושב?

יותר טוב מ"האחים הארדי".

כן, בטח.

תגיד לי, בובי. מה דעתך להרוויח דולר בשבוע?

ברור שארצה.

האמת היא, שהעיניים שלי מתחילות לאכזב אותי,

ואם תקריא לי את עיתון " הארוויץ' " כל יום,

כותרות למיניהן, ספורט, קומיקס, מודעות דרושים,

אתן לך את הדולר האמור. מה אתה אומר, ילדון?

מה עוד?

למה אתה מתכוון?

צריך להיות יותר מאשר זה.

כן, יש.

אז מה העבודה האמיתית?

אני רוצה שתשאיר את עיניך פקוחות, זה הכל.

בשביל מה? -אנשים שפלים.

נכון, בובי.

אני משתמש במונח "שפל" בנוסח דיקנס (סופר אנגלי),

שמשמעותו מסוכן. אנשים שלא בוחלים בדבר כדי להשיג את מבוקשם.

העבודה האמיתית, פשוט תהיה,

להסתובב סביב האיזור,

ואם תראה אותם או תמצא הוכחות שהם היו כאן,

תזהיר אותי מייד, בסדר?

בסדר. ולמה הם להוטים בעבותיך?

דבר מסויים, שבמקרה יש לי. בוא נשאיר את זה ככה.

אז איך הם נראים?

ובכן, הם לובשים בגדים שחורים, כובעים שחורים.

הם בערך אלמוניים,

אבל תוכל לזהות אותם לפי המכוניות שבהם הם נוהגים.

צעקניות וראוותניות.

כשהם נעים, הם נעים בלהקות,

כמו חיות שמתקרבות לטרף.

הם מטילים צללים ארוכים.

אוה, איזה עולם.

הם לא שוטרים, נכון?

או סוכנים חשאיים?