Prvních 200 řádků.
- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -
- "תגידו לי משהו -
- בני זונות, אתם לא יכולים להגיד לי כלום -
- אני מעדיף למות מאשר להקשיב לכם..." -
- קנדריק לאמאר, זוכה פרס פוליצר -
- "מי שמבין באמת, אוהב את זה" שון קרטר (מיליארדר) -
חלמתי כשכתבתי את זה
סלחו לי אם אני מברבר
אבל כשהתעוררתי הבוקר
יכולתי להישבע שהגיע יום הדין
השמיים היו סגולים
אנשים הצרוצצו בכל מקום,
וזו השורה שעושה את השיר. פרינס אומר,
כולם ניסו לברוח מההרס.
אתם יודעים שלא היה לי אכפת.
אנשי אטלנטה הטובים,
אסור לנו לשכוח
שאנתוני בורדיין
התאבד.
לאנותני בורדיין הייתה את העבודה הכי טובה בעסקי השעשועים.
הוא טס ברחבי העולם
ואכל ארוחות טעימות עם אנשים מדהימים.
האיש ההוא עם העבודה ההיא
תלה את עצמו בסוויטת יוקרה בצרפת.
אומרים שבאלפיים־אפס־אפס
המסיבה תסתיים, נגמר הזמן
אז אני הולך לחגוג
כאילו השנה 1999.
הכרתי אחד בתיכון.
הוא היה גאון מהרחובות.
לבן זונה ההוא היו כאלה ציונים טובים
שהוא יצא מהשכונה והתקבל לאוניברסיטת יוקרה
על מלגה מלאה.
משם, הבן זונה הגיע
לאחד מבתי הספר למשפט הכי טובים במדינה.
ובבית הספר למשפט
הוא פגש מישהו והם התאהבו
והחליטו להתחתן.
אני זוכר שהוא סיפר לי. הוא חזר הביתה לחג המולד
ואמרתי לו, "אחי,
שמור את הבחורה הזאת לאחר כך."
אבל הוא היה מאוהב.
הוא לא הקשיב לי.
הוא התחתן איתה כשהיה בבית הספר ולמרבה הצער, הם התגרשו
כשהוא עדיין היה בבית הספר.
הוא היה חבר מהשכונה.
לא היה לו כלום.
והכלבה לקחה לו חצי.
ואז לא ראיתי אותו שנים. ולפני שנתיים
חזרתי לוושינגטון די סי, עשיתי שופינג
רציתי לקנות לבן שלי גרביים ב "פוט לוקר" .
נכנסתי לחנות. מי המנהל?
הבחור ההוא.
לבוש כמו שופט כדורגל והכול.
הבן זונה ההוא בן 45!
באותו ערב יצאנו לשתות ולהתעדכן ואז הוא סיפר לי
שהוא גר עם אימא שלו כבר עשר שנים
ומנסה לעמוד על הרגליים.
אבל זאת לא הפואנטה.
הפואנטה של הסיפור היא...
הוא אף פעם לא חשב להתאבד.
הוא חי ובריא בוושינגטון די סי.
אפילו הצעתי לו לנסות.
"לא יודע, אולי כדאי..."
לכולם יש צרות בחיים.
לא משנה איך זה נראה מבחוץ,
אי אפשר לדעת מה לעזאזל קורה בפנים.
החיים שלי נהדרים. הם לא מושלמים, אבל הם טובים.
החיים שלי הם כמו בריכה עילית. ראיתם פעם?
נו, בריכה.
אז בנימה הזאת, אני רוצה להתחיל את ההופעה קצת אחרת.
הערב אעשה משהו
שאני לא טוב בו, אבל אני אוהב לעשות אותו.
הערב אני אנסה לעשות חיקויים.
יש לי רק שניים.
החיקוי הראשון דבילי, אבל הוא סבבה.
זה החיקוי שלי, מוכנים?
זה החיקוי שלי
לאבות המייסדים של אמריקה
כשכתבו את החוקה.
מוכנים?
הינה זה בא.
סיים לכתוב את החוקה, כושון.
אני מנסה לישון.
זה לא רע, נכון?
טוב. החיקוי הבא...
החיקוי הבא יותר מסובך.
נראה אם תצליחו לנחש את מי אני מחקה.
תנו לי להיכנס לדמות. אתם חייבים לנחש.
הינה זה בא.
אה, דה. היי!
אם תעשה טעות אחת בחיים, דה! ואני אגלה עליה,
אני אקח ממך הכול, ולא משנה מתי אגלה.
זה יכול להיות היום, מחר, בעוד 15 או 20 שנים.
אם אגלה משהו, אתה פאקינג גמור!
מי זה?
זה אתם!
ככה הקהל נשמע לי.
בגלל זה אני לא עושה הרבה סטנד אפ
כי את הבני זונות הכי גרועים
שאי פעם ניסיתי לבדר
בחיים המזוינים שלי.
נמאס לי מזה.
זה הזמן הכי גרוע להיות מפורסם.
יגמרו אותך. כולם מחוסלים.
מייקל ג'קסון מת לפני עשור
ויש נגדו שני תיקים חדשים.
אם לא צפיתם בסרט התיעודי ההוא,
אני מתחנן בפניכם.
אל תצפו בו.
הוא פאקינג דוחה.
הרגשתי כאילו HBO תוקעים לי זינים של תינוקות באוזן
במשך ארבע שעות.
ממש מטונף.
אני לא רוצה לדעת את זה.
מסתבר שמייקל ג'קסון, לכאורה, אוהב להביט באריכות על פי הטבעת.
אמרו שהוא בוהה לאנשים בתחת.
זה מה שאמרו. הסרט הזה עד כדי כך דוחה.
אני הולך להגיד משהו שאסור לי להגיד.
אבל אני חייב.
אני לא מאמין לבני הזונות האלה.
אני לא מאמין להם.
אבל...
תנו לי להסביר את מה שאמרתי.
בשכונה כולם הכירו אותי בתור אחד שמאשים קורבנות.
מבינים? אם מישהו היה אומר לי, "דייב,
כריס בראון הרביץ לריהאנה."
הייתי כזה, "למה, מה היא עשתה?"
"דייב, מייקל ג'קסון התעלל בילדים."
"למה, מה הילדים האלה לבשו?"
אני לא חושב שהוא אשם.
אבל אתם יודעים מה? גם אם הוא אשם...
אתם יודעים?
אתם מבינים אותי.
זה מייקל ג'קסון.
אני יודע שיותר מחצי מהאנשים פה
הוטרדו מינית מתישהו בחיים.
אבל הוא לא היה מייקל ג'קסון, נכון?
הילד הזה קיבל מציצה ממלך הפופ
ומה שאנחנו מקבלים זה ארוחות משפחתיות מביכות לכל החיים.
אתם מדמיינים איך זה הרגיש ללכת לבית הספר אחרי זה?
"בילי, איך עבר הסופ"ש?"
"איך עבר הסופ" ש?
מייקל ג'קסון מצץ לי את הזין.
וזאת החוויה המינית הראשונה שלי.
אם כאן אני מתחיל, השמיים הם הגבול!"
אני יודעת שזה נשמע קשה, אבל צריך ללמד את הילדים האלה.
אין דבר כזה חופשה חינם.
הוא ירצה לבהות לך בתחת או משהו.
יודעים למה אני לא מאמין לזה?
כי אם מייקל ג'קסון מסתובב ומטריד ילדים,
אז מה עם מקולי קאלקין?
מקולי קאלקין אמר בריאיון
שמייקל ג'קסון לא עשה שום דבר, לא איתו
ולא לידו.
תחשבו על זה.
אתם יודעים,
אני לא פדופיל.
אבל אם כן הייתי...
מקולי קאלקין הוא הראשון שהייתי מזיין
שיהיה ברור.
אני אהיה גיבור.
"הבחור הזה זיין את הילד מ'שכחו אותי בבית'.
ואתם יודעים כמה קשה לתפוס אותו."
"הראש אומר לי 'לא'."
טוב, אר קלי זה סיפור שונה.
אם הייתי צריך להמר,
הייתי שם כסף על "ברור שהוא אשם."
אני די בטוח שהוא אשם בכל החרא הזה.
זה סיפור רע. לפני כמה שנים
הופעתי בדטרויט.
ישבתי בחדר ההלבשה שלי
והגיעה ידידה שלי. קוראים לה דרים המפטון.
דרים אומרת לי, רגע לפני שאני עולה לבמה,
"דייב, אני עושה סרט תיעודי על אר קלי.
רוצה להשתתף?"
אמרתי, "לא, אחותי. אני סבבה."
עליתי לבמה ושכחתי מזה, ואחרי שנתיים
יצא הסרט, "לשרוד את אר קלי".
וכשהוא יצא
דרים עושה לו יחסי ציבור וכל הזמן מדברת עליי.
היא אמרה, "ביקשתי מדייב שאפל להשתתף בסרט
והוא אמר שהסיפור הזה נועז מדי לטלוויזיה."
כלבה, לא אמרתי את זה.
אני אפילו לא מדבר ככה.
"נועז מדי לטלוויזיה." בחיים לא הייתי אומר את זה.
אבל אני אגיד לכם למה לא השתתפתי בסרט.
זו סיבה מאוד פשוטה, אבל זו נקודה חשובה.
הסיבה היחידה שבגללה לא השתתפתי,
זה חשוב מאוד,
אני לא מכיר אותו בכלל!
אני לא יודע כלום חוץ ממה שמספרים לי.
אני לא מסתובב איתו. כלום.
אז למה לעזאזל אני צריך להיות בסרט?
לאר קלי יצא עכשיו עוד סרטון סקס.
אתם מאמינים?
הוא עושה יותר סרטוני סקס מאשר מוזיקה.
הוא הדי ג'יי חאלד של סרטוני סקס.
"עוד אחד." לעזאזל, אחי.
זה הרבה סרטונים.
No comments yet. Be the first to leave one.