Prvních 200 řádků.
- סדרה מקורית של NETFLIX -
יוכן מולר?
תודה שבאת. אני הגב' בורכרט. בוקר טוב.
בוקר טוב.
נצטרך להיות זריזים. לא מצאתי חנייה טובה.
בכל מקרה, זה נשמע די מסתורי. -מה בדיוק נשמע מסתורי?
אתמול, כשעמיתך התקשר.
מסירת עדות?
אני בטוחה שהעמיתה שלי תוכל להבהיר את זה.
גב' קלר?
אפשר להביא לך משהו? קפה? תה?
לא, תודה.
רק רגע, בבקשה.
אין בעיה.
אנחנו יכולים להתחיל כבר?
בבקשה, שב.
אני צריכה לבקש את הסכמתך.
האם נוכל להקליט את העדות שלך, כדי למנוע אי הבנות מאוחר יותר?
מאוחר יותר?
טוב, אם זה מזרז הליכים.
נתחיל בחקירה. יום שישי, שניים בנובמבר, 2018.
השעה 09:05. נוכחים, מפקחת בילוש נדין קלר,
ואתה יוכן מולר, נולדת בקלן בשישה במאי 1963?
כן.
יש עליך תעודה מזהה?
אתה גר הרבה זמן בברלין?
מתחילת 1991.
אפשר להגיע לעיקר, בבקשה?
נגיע לזה.
כרגע, אתה גר ב...
בזלנדורף.
ואז, איפה גרת?
ב-1991?
ברחוב הוסמן.
בפרנצלאוור ברג?
כן. היה יותר מקום במזרח העיר.
יש בעיה עם הדירה?
אתה זוכר מישהו מהצעירים שבתמונה הזאת?
שולץ בדרך.
מי זו החבורה הזאת?
- עצירה -
לא עברו שתי דקות, והוא כבר דיבר על הדירה.
הם מזרח-גרמנים טיפוסיים מאוד.
זו התמונה היחידה שמצאנו.
אנחנו אפילו לא יודעים מי הוא יכול להיות, מבין הגברים.
מי יכול להיות... מי?
ינס קראל.
בתחילת שנות ה-90, הוא פרסם מודעה בעיתון בה חיפש עבודה בתור שיפוצניק.
קראל...
כן, כמובן.
זו התמונה היחידה שיש לכם?
כן, הוא עשה כל מיני דברים אז.
אבל כאן בתמונה...
"כל מיני דברים"?
הוא עשה טיח, צבע, בנה חלונות, דלתות...
בדירה ברחוב הוסמן.
ואיך מצאת אותו?
כנראה קראתי את המודעה שלו.
הייתי צריך שהעבודה תיעשה מהר, ומן הסתם הוא היה פנוי,
או שהוא לא היה יקר מדי.
זה קשור אליו?
הקשר שלכם הסתיים בנימה חיובית?
טוב...
אני שילמתי לו, בוודאות.
אם את כבר שואלת, לא הוצאתי חשבונית...
והוא גם לא רצה. -מאוחר מכדי להגיש אישום על עבודה "בשחור".
הוא עשה עבודה טובה?
טוב, הוא לא היה איש מקצוע, לא למד בצורה מסודרת...
לפחות, כך התרשמתי.
את מבינה, החבר'ה ממזרח גרמניה עשו כל מה שיכלו כדי להתפרנס.
לא היה להם קל.
אנשים כמוהו?
כן...
גדלו במזרח, ונאלצו למצוא את דרכם במערב בכוחות עצמם.
כמובן.
לאחר האיחוד, קנית והשכרת הרבה דירות ריקות,
ואז מכרת אותן, נכון?
כן. הכול התחיל בדירה ברחוב הוסמן.
קיבלתי אותה כמעט בחינם.
שיפצתי אותה, ואז מכרתי אותה במחיר כפול.
בכסף הזה, קניתי שתי דירות, שיפצתי אותן ומכרתי אותן, ואז קניתי ארבע.
ככה זה התנהל.
לא היה זה הגיוני להמשיך ולעבוד עם מר קראל,
שעשה עבודה כל כך טובה בשבילך?
כן, אבל הוא עבד לבד.
פתאום הייתה כמות עבודה הרבה יותר גדולה,
לא הייתה לי ברירה אלא לשכור חברה גדולה.
הוא בצרות?
התרשמת שהוא טיפוס שמסתבך בצרות?
לא, הוא היה בסדר.
כמו שאמרתי, לדעתי, זה פשוט היה גדול עליו.
הוא בצרות עכשיו?
אני לא יודעת.
כי כל המאמצים שלנו לאתר אותו הובילו למבוי סתום.
אין כלום.
בשום מקום.
מה זאת אומרת, כלום?
כלום.
מאז 1991.
הוא נעלם כשהרבה אנשים עברו למערב.
זה מה שהשכנים שלו לשעבר אומרים.
החומה נפלה, וזה אומר שהם זכו בחירות.
אולי מישהי בגילך לא תבין את זה, אבל זו הייתה פתיחת דף חדש.
אחרי כל מה שאנשים עברו שם.
בן כמה הוא היה אז? 25, או משהו כזה?
אולי הוא עזב את המדינה?
הוא הזכיר משהו כזה באוזניך?
תקשיבי, הוא עשה כמה שיפוצים. לא ישבנו לקשקש על כוס קפה.
אבל אני לא באמת מבין למה אני כאן.
תוכלי לבדוק את זה עם המשרד שלי, בהנחה שאני יכול לעזור לכם בכלל?
בסוף השבוע הזה אנחנו חונכים את הגיאורגנפסאג', בכיכר אלכסנדר.
יש ארוחת צהריים עם המשקיעים, ואז מסיבת עיתונאים.
אשמח לתאם איתכם, אם זה משהו חשוב,
אבל לא ראיתי את האיש כבר 30 שנה.
תרצה להסתכל שוב על התמונה?
לא, תודה.
אני צריך לחתום על משהו, או שסיימנו?
מה זה?
שוק האקשר.
ב-1991, התחילו לבנות שם בית אבות.
עכשיו מורידים את זה כדי לפנות מקום לקניון.
עובדים מצאו את השלד מתחת ליסודות.
עזוב את זה. זה עובד, בדיוק כמו שאמרת.
מה עובד? שום דבר כאן לא עובד בלעדיי.
מי זו? מה היא עושה?
רק רגע, אני צריך...
מולר הזכיר את הדירה בעצמו.
זה התיק שלי. -כבר לא.
אז... במה מדובר?
אנחנו כמעט בטוחים שזה השלד של ינס קראל.
שמה קלר. היא באה מהדרגים הכי גבוהים.
הם רוצים לעשות לנו הערכה.
למה?
"כמעט בטוחים..." מה זה אומר?
תסתכל על זה, למשל.
זה נמצא על הגופה.
האדם או האנשים שקברו אותו אז זלזלו מאוד בשעון הזה.
יצרו מאות אלפים כאלה במזרח גרמניה.
המעבדה הצליחה לזהות כיתוב בחלק הפנימי של הרצועה.
זה נכתב בעט,
ודהה עוד לפני מותו.
ינס קראל כתב עליו את שמו.
אבן הפינה הונחה
באותו חודש שבו מר קראל עבד בשבילך, מרץ 1991.
כיוון שאישרת שינס קראל שיפץ את דירתך באותה תקופה,
אתה אחד האנשים האחרונים שראו אותו חי.
מה קרה לו?
זו הייתה בדיוק השאלה הבאה שלי אליך.
את לא רצינית.
אני אנסח את זה בצורה ברורה:
מאז שיפוץ הדירה שלך ברח' הוסמן, במרץ 1991,
לא נמצאו כל סימני חיים שלו.
את לא רצינית.
בפעם האחרונה שראיתי את ינס קראל, הוא היה בריא ושלם.
סופו עצוב מאוד.
זה לא מגיע לאף אחד.
החל מעכשיו, אחקור אותך כחשוד.
חשוד במה?
ברצח ינס קראל.
זה מה שאת חושבת? שאני עשיתי את זה?
למה שאעשה את זה?
כי הוא שכח לצבוע את הדופן הפנימית של החלון הכפול?
זה מה שקרה?
זמן קצר אחרי היעלמותו ב-1991,
מישהו פרץ לדירתו של קראל ובזז אותה.
שאר הפריטים נלקחו על ידי השכנים, או הגיעו לפח.
זה היה הדבר היחיד שנותר, וממש במקרה מצאנו אותו.
זה מהתיכון.
אולי הפורץ היה סתם מישהו שחשב שהדירה נטושה.
זה מה שהמשטרה חשבה. הם לא עשו כלום.
תראי, דברים כאלה קרו אז מדי יום, את יודעת.
כן.
אבל כיוון שיתכן ויש לנו כאן מקרה רצח,
אנחנו תוהים אם הפריצה היא אולי סימן למשהו מעבר לכך.
מה היה בדירה שהיה כל כך חשוב?
וזה מביא אתכם אליי?
תרצה לדבר עם עורך דין?
על מה? רצח?
או פריצה?
במה אתם מאשימים אותי? -אתה רוצה עורך דין?
זה מגוחך.
פשוט שטויות.
אם זה ייקח עוד הרבה זמן...
אני צריך סיגריה.
תקשיבי. מלבד העובדה שאת משחררת אותו לפני שהוא נפתח,
ונותנת לו הרבה זמן לחשוב כיצד לחמוק מכל הסיפור הזה,
או להכניס לכאן איזה עורך דין עלוב, שיחזיק אותנו כאן עד חג המולד,
את פשוט נכנסת לכאן והתעסקת עם משהו שאני עובד עליו כבר שבועות.
מולר הקדים בשעה. הייתי צריכה לקבל החלטה.
כעת, אם תסלח לי...
אני היחיד שמקבל כאן החלטות.
מה את עושה כאן בכלל? עושה לנו ביקורת?
לי זה נראה יותר כמו הטרדה.
קוראים לזה הערכה.
אני גם רשאית להיכנס לכל שלב בעבודה שלך, בהתראה קצרה,
אם אני רואה חריגה מהכללים או הפרתם.
למשל, אם אתה הולך לשחות בזמן שהחשוד מוכן ומחכה לך.
אין בעיה, תכתבי "שולץ הלך לשחות",
אבל אני שואל את השאלות מעכשיו. -לא.
זו כבר לא החלטה שלך. כעת, סלח לי.
No comments yet. Be the first to leave one.