Prvních 200 řádků.
- NETFLIX מציגה -
- מבוסס על סיפור אמיתי -
- פריז, 1852 -
תפסיקו את מה שאתם עושים.
שימו לב.
למה מיועדים ספרים?
לשום דבר,
אם לא נדע כיצד להשתמש בהם כדי לחשוב...
וכדי להרגיש.
ספקות? שאלות?
מישהו מסוקרן?
הקשיבו ללבכם
ותגלו בעצמכם
עד כמה רחוק יכולה לקחת אותנו האינטליגנציה.
"אני חושב,
משמע אני קיים."
בדיוק!
מושלם, ברנרד!
אבל מילותיו המדויקות של הפילוסוף הדגול רנה דקארט היו,
"אני מטיל ספק, לכן אני חושב, משמע אני קיים."
מה שאנחנו רואים
הוא לא מה ששולט בעולם.
איפה הוא? ראית אותו?
לאן הוא הלך?
מה שחשוב
זה מה שאנחנו לא רואים.
כל אחד מכם
יכול להגיע רחוק יותר.
כל כך הרבה יותר רחוק!
אני רוצה ללכת, פרופסור.
לאן אתה רוצה ללכת? מה הם החלומות שלך? מה תרצה לגלות?
אני רוצה ללכת לשירותים.
קדימה, כי אי אפשר לשנות את העולם במכנסיים רטובים.
בוקר טוב, פרופסור ריבאיל.
בוקר טוב, אבי.
ילדים, אחלו בוקר טוב לאב בודה.
בוקר טוב, האב בודה.
הגיעה העת לקטכיזם.
כיצד אנחנו מאפשרים זאת בבית ספר פרטי?
מה הסיכוי שלנו לעתור נגד החוק השערורייתי הזה?
כל מורה טוב יודע שישנן שאלות ללא תשובה.
תלמיד של פסטלוצי אמור לדעת זאת טוב מכולם.
השקפתו של פסטלוצי על חינוך
מקדמת את החיבה בין המורים לתלמידים,
ולא את שימור החוקים הריקים ואת הדוגמות.
מה שקורה בבתי הספר הוא הוכחה לכך שהחינוך בצרפת נכשל.
המוסדות הצרפתיים מחויבים להישמע לפקודת שליטיהם.
אתה אמור לדעת זאת. -לא חיינו ברפובליקה?
כבר לא, פרופסור.
כעת יש לנו קיסר.
האם לא כך אנחנו לומדים להשאיר את הראש מחובר לצוואר?
ראשינו עדיין נערפים,
וכך גם ראשיהם של התלמידים. כבר לא על ידי גיליוטינות,
אלא על ידי דוגמות וחוקים
האומרים לנו שגן העדן מיועד למספר אנשים טובים,
בעוד הגיהינום וכור המצרף מיועדים לרשעים ולחוטאים.
בסה"כ נדרש קצת היגיון בריא,
להסתכל סביב ולהודות אחת ולתמיד שנכשלנו.
שלא נצא מהמצב הזה
בעזרת אל מעניש ונוקם.
מה קרה? -הוא איננו!
הוא נעלם! -הוא קפץ!
איפה הוא? -אני לא רואה אותו.
אתה רואה אותו?
- קטכיזם חובה בבתי הספר -
קראתי את זה.
במשך 30 שנות הוראה, אף אחד לא פלש כך לכיתה שלי,
במיוחד לא בעצבנות כזאת.
קטכיזם בבתי הספר, לאון?
מה נוכל לעשות בעניין? ויותר מכך,
מה אתה, בעלי, תעשה בעניין?
החינוך והדת לא אמורים להתערבב.
אין לכפות אמונה על איש,
שלא לדבר על ילדים בכיתות בית ספר.
היכן החירות, השוויון והאחווה המוצהרים שלנו?
האם עלינו לשרוף בזריזות כה רבה את עקרונות המהפכה?
"מצפון חופשי לאור ההיגיון הינו זכות הכלל.
חינוך הוא הוראה על פי דוגמה ועיצוב אזרחים ככלל,
ולא מניפולציות על פי דעות קדומות."
מי נתן לך את הזכות לכתוב שקרים כאלה על המוסדות הצרפתיים?
זאת הזכות שאבותינו וסבינו נלחמו עליה, האב בודה.
אנחנו מכירים בכל התרומות שלך לבנייה מחדש של מערכת החינוך הצרפתית,
אבל לא נוכל להתעלם מפקודתו של הקיסר.
אני אשקול מחדש,
אם אוכל ללמד ללא התערבותו של האב בודה.
אתה מתעלם מהעולם שבו אנחנו חיים, פרופסור?
אתה לא מודע לכך שאין ישועה מחוץ לכנסייה?
תחשוב על התלמידים.
אתה לא יכול לנסות לשנות את העולם.
הקדשתי לכך הרבה מחשבה.
אני לא יכול לתמוך בכך.
אתה פורש?
אתה לא יכול לנטוש את בית הספר!
דרוש אומץ כדי לשנות את העולם...
אבל גם כדי לקבל את מה שלא ניתן לשנות.
אני נבון מספיק להבין זאת.
סלחו לי.
בבתי קפה, במסבאות, בכל רחבי פריז, ובעצם בכל רחבי אירופה,
אנשים משתגעים מהשולחנות הללו,
וכעת הם מבקשים מאיתנו הסברים.
עלינו להתכחש בנחרצות לאופנה החדשה הזו כדי למנוע השלכות רציניות יותר.
בואו נסיים את הפארסה הזאת בשם המדע.
אנשים לא מסוגלים להבין שכעת עלינו לאפשר להיגיון לשלוט?
לדוגמה, הם אומרים שלשולחנות האלו יש רצון משל עצמם.
שולחנות מסכנים!
אמונות כזב ודעות קדומות של בורים, חבריי.
יאוש מהעולם האפל הזה.
זה ההסבר היחיד לאמונה ברוחות שלא מהעולם הזה.
מה מתרחש כאן?
לא תשאל את השולחנות שאלה?
מסתבר שהם יכולים לענות על הכול.
באמת.
זה כל מה שיש לי כעת, פרופסור,
אריתמטיקה, דקדוק, אסטרונומיה...
"הצעה לשיפור החינוך הממלכתי"?
נדמה לי שזה אחד הראשונים שכתבת.
זה מספיק לעת עתה. הבסיס.
תוכל לשרוד באמצעות שיעורים פרטיים בלבד, חברי?
יש לנו חסכונות, ואוכל לשוב לתרגם,
או לכתוב ספרים חדשים. אני גם מתמצא בחשבונאות. הנה!
אתה זקוק למישהו שיסדיר
את הרווחים העצומים של בית ההוצאה הזה.
כאן תעבוד אך ורק בחתימה על הספרים שלך, חברי.
ריבאיל, איזו הפתעה נעימה!
ערב טוב, רבותיי.
החיים מלאים בצירופי מקרים! דיברתי עם מר דידייה
בנוגע לכתיבת ספר נוסף, ומי נכנס?
הבלשן הטוב ביותר בעיר. -טוב...
אז, מר דידייה, אני מחפש משהו על שולחנות מסתובבים.
פורסם עליהם משהו?
כי אנשים מדברים עליהם בכל העולם.
גם אתה נכנעת לאופנה הבורגנית הזו?
אני חייב להודות שמעולם לא משך אותי משהו בצורה כזאת.
אדוני, אין ספרים אקדמאים שעוסקים בזה.
אני מתקשה להאמין שמתנהל מחקר רציני בנושא הזה.
אני אכן חלק מקבוצה רצינית
החוקרת את הנושא.
אני מעדיף שולחנות עמוסים בגבינה וביין.
האם במקרה חזית בתופעה?
לא.
אני לא מדבר על המסבאות ועל התיאטראות.
האם היית בסיאנס רציני?
אני מבין מספיק במגנטיות ובחשמל כדי לתאר לעצמי מה קורה.
אני יכול להבטיח לך שלא מגנטיות וגם לא חשמל הם שמזיזים את השולחנות.
אנשים שואלים,
והם עונים.
אאמין לכך רק אם מישהו יוכיח לי שלשולחנות ישנם מוחות כדי לחשוב
ועצבים כדי לחוש.
אחרת,
הנושא הזה ישעמם אותי למוות.
טוב, בואו ניתן לפרופסור קצת מנוחה.
פרופסור,
מי אני שאנסה לשכנע אותך במשהו?
אבל אנחנו מאמינים שהשולחנות מתקשרים
בעקבות סיבה אחרת.
מה הסיבה?
רוחות.
- קטכיזם דקדוקי של השפה הצרפתית -
הדלת, התלמידים!
בטח.
היכנס.
זה תלמיד אחד.
ההורים שלו ביקשו מאיתנו עזרה, אבל אינם מסוגלים לשלם כעת.
אני מחכה לתשובה משני תלמידים נוספים.
הם יבואו.
שיעור מוצלח!
נכשלתי בדקדוק.
כדי לשנות את העולם,
צריך לדעת לקרוא ולכתוב.
- השולחן המסתובב -
אני מבין, אדוני.
למרות זאת, אתה זקוק למנהל חשבונות, וזאת הסיבה שבאתי.
יש לי תואר בראיית חשבון.
פרופסור, בבקשה!
זה גורם לי לאי נוחות. -אבל...
הילדים שלי למדו בבית הספר הפרטי עד שהחלטת לעזוב.
אוכל להעביר להם שיעורים פרטיים, אם תרשה זאת.
זה בסדר.
תוכל לבוא הערב.
אם אתה רוצה לצפות בהצגות, בבקשה.
השולחן מסתובב ועונה על כל השאלות.
זה טירוף!
הלא נודע,
הבלתי ניתן להערכה.
מי באולם הזה רוצה לדעת על העתיד,
על אהבה?
למישהו יש שאלה לשולחן המדבר?
לי יש!
אדוני?
לעשות את מה שאני חושב?
עושה רושם שהשאלה הזאת עשויה לשנות את גורלך.
והתשובה של השולחן היא...
אדוני... -כן!
עדכנתי את החשבון שלך.
תודה רבה לך. -תודה לך, פרופסור.
אני מתנצל.
אני חייב להודות
שאני מעדיף את זה על פני המחזות של מולייר.
השולחן שעונה על כל השאלות.
השולחן שיודע את כל הסודות.
No comments yet. Be the first to leave one.