Seinfeld

יש לכם מושג מה קורה פה? למה אנחנו פה?

כדי לצאת. זאת יציאה.

יציאה היא אחת החוויות הכי מהנות בחיים.

נכון אנשים אומרים, "אנחנו צריכים לצאת"?

הם מדברים על זה.

כל הדבר הזה. כולנו עכשיו ביציאה.

אף אחד לא בבית.

אף אחד פה לא נמצא בבית. כולנו בחוץ.

אנשים מנסים למצוא אותנו. הם לא יודעים איפה אנחנו.

"תפסת את...? אני לא מצליח למצוא אותו. לאן הוא הלך?

"הוא לא אמר לי לאן הוא הולך. הוא בטח יצא."

אתם רוצים לצאת. אתם מתכוננים, בוחרים מה ללבוש, נכון?

עושים מקלחת, מתכוננים...

מוציאים כסף, אוספים את החברים, את האוטו, מזמינים מקום.

ואז אתם עומדים. מה עושים?

"אנחנו צריכים כבר לחזור."

ברגע שאתם בחוץ, אתם רוצים כבר לחזור.

רוצים ללכת לישון, רוצים לקום, ולצאת שוב מחר.

איפה שאתם לא נמצאים...

התחושה שלי, היא שאתם צריכים לזוז.

מבין, בשבילי, הכפתור הזה נמצא במקום הכי גרוע.

הכפתור השני, לגמרי עושה את החולצה או גומר עליה.

תסתכל על זה. זה גבוה מדי.

זה בשומקום. אתה נראה כאילו אתה גר עם אמא שלך.

סיימת?

אתה לפחות מודד אותה לפני שאתה קונה?

כן, היא היתה סגולה. היא מצאה חן בעייני.

אני לא זוכר שהתייחסתי לכפתורים.

אתה לא זוכר.

לא, לא כרגע.

סנטור, אני רק מעוניין לדעת מה ידעת ומתי ידעת על כך.

מר סיינפלד, מר קונסטנזה.

את בטוחה שזה נטול?

איפה התווית הכתומה?

היא נעלמה. אני צריכה לזכור בעצמי.

נטול בשמאל, רגיל בימין.

נטול בשמאל, רגיל בימין.

זו עבודה מאד מאתגרת.

אתה מוכן להרגע? זה רק כוס קפה.

-קלייר היא מלצרית מקצועית. -סמוך עליי ג'ורג'.

אף אחד לא מעוניין לראות אותך על קפאין.

איך זה שאתה לא עושה את ההופעה השנייה מחר?

יש איזה אישה שאמורה להגיע.

חכה רגע. חכה רגע.

מה אמורה לבוא? מי אמורה לבוא?

סיפרתי לך על לורה, הבחורה שפגשתי במישיגן.

-לא סיפרת. -חשבתי שסיפרתי לך עליה.

כן. היא מלמדת מדע המדינה...

פגשתי אותה בערב שהופעתי בלנסינג.

-אין פה חלב. -רגע.

מה היא... איך היא?

היא ממש נהדרת. יש בה חמימות אמיתית.

והיא ממש חכמה וממש יפה.

והשיחה ביננו, זאת אומרת, הייתה...

לדבר איתה היה ממש כמו לדבר איתך...

אבל הרבה יותר טוב, כמובן.

אז, מה קרה?

כלום לא קרה. אבל היה גדול.

כלום לא קרה, אבל היה... זה גדול.

-כן. -אז, אתה יודע...

היא התקשרה ואמרה שהיא רוצה לצאת מחר?

תודה לאל. אתה שד, אתה.

כן. נו, לא ממש.

כלומר, היא אמרה... היא התקשרה הבוקר ואמרה...

שהיא צריכה להגיע לעיר לאיזה סמינר, אז אולי ניפגש.

"צריכה"?

-"צריכה להגיע לעיר"? -כן, אבל...

-"צריכה להגיע לעיר"? -כן, אבל...

"ואולי ניפגש"?

"צריכה" ו-"אולי"?

-כן. -לא, לא.

לא נעים לי להגיד לך את זה. אתה לא הולך לראות אותה.

מה? אתה רציני? אז בשביל מה היא התקשרה?

מה אני יודע? אולי מתוך נימוס.

מתוך נימוס?

-אתה לא שפוי. -בסדר.

לא רציתי להגיד לך. רוצה לדעת למה היא התקשרה?

אתה הגיבוי שלה.

אתה עדיפות שנייה, ה"לכל מקרה שלא יבוא"...

תוכנית מגירה, רשת ביטחון.

אני מבין. זה הכל בגלל הכפתור.

קלייר. קלייר, את אישה, נכון?

מה הסגיר אותי, ג'ורג'?

אני רוצה לבקש ממך...

לבקש ממך לנתח שיחת טלפון היפותטית, את יודעת...

-מנקודת השקפה נשית. -בחייך.

מה אתה מבקש ממנה? איך היא אמורה לדעת?

אישה מתקשרת אלי, בסדר?

היא אומרת שהיא צריכה...

-לבוא לניו-יורק לעסקים... -אתה מקסים.

ואולי...

היא תפגוש אותי כשהיא מגיעה.

האם האישה הזו מתכוונת לבלות איתי?

אני הייתי אומרת ש...לא.

לא

אז למה היא התקשרה?

-נימוס. -מתוך נימוס.

-אני שותק. -יופי, יופי. נהנית?

אין לך מושג על מה אתה מדבר. בוא איתי.

אני צריך להוציא את הדברים שלי מהמייבש.

-אני לא הולך לצפות בך עושה כביסה. -בחייך. תהייה ה"נספח" שלי.

עזוב. אני עייף.

אל תדאג. נתתי לו קצת קפאין.

-הוא יתעורר. -זהו. ידעתי שאני מרגיש משהו.

ג'רי, אני צריך להגיד לך משהו.

זה הרגע הכי משמים שחוויתי אי פעם.

תראה את האיש הזה.

תראה, יש לו הכל. יש לו אבקות, ספריי...

מרככי כביסה. זו לא המכונה הראשונה שלו.

אני חייב חופש, ג'רי. אני חייב לצאת מהעיר.

-אני מרגיש כל כך לחוץ. -לא שמעת אפילו איך היא נשמעה.

-מה? -לורה.

אני לא מאמין... כבר סיכמנו את זה.

כן, אבל איך אתה כל כך בטוח?

כי אלה אותות, ג'רי. אלה אותות. אתה לא...

תשמע. היא שאלה בכלל מה אתה עושה מחר בערב...

-אם אתה עסוק? -לא.

היא מתקשרת אליך היום, ולא קובעת איתך למחר?

-מה זה? זה שבת בערב. -כן.

מה זה? זה מגוחך.

אתה אפילו לא יודע באיזה מלון היא.

אתה לא יכול להתקשר אליה. זה אות, ג'רי.

זה אות. אות.

-אולי אתה צודק. -אולי אני צודק?

כמובן שאני צודק.

זה לא שפוי.

אתה יודע, אני אפילו לא יודע באיזה מלון היא.

היא לא תתקשר אלי.

-זה לא יאומן. -אני יודע. אני יודע. זה קשה.

תשמע, הכביסה שלך כבר אמורה להיות מוכנה.

למה שלא תבדוק אם זה יבש.

לא, לא, לא. אל תפריע לתוכנית.

המכונה עובדת. היא יודעת מה שהיא עושה. תן לה לסיים.

-אתה תייבש את זה מדי. -אי אפשר לייבש מדי.

-למה לא? -כמו שאי אפשר להרטיב מדי.

תראה, מהרגע שמשהו רטוב, הוא רטוב.

כמו עם מוות.

כאילו, מהרגע שמתת, אתה מת. נכון?

נגיד שמתת ואז אני יורה בך.

אתה לא תמות עוד פעם. אתה כבר מת.

אתה לא יכול למות מדי, אתה לא יכול לייבש מדי.

יש שאלות?

איך היא יכלה לא להגיד לי באיזה מלון היא?

תסתכל על זה. הם סיימו. תסתכל על זה.

יום הכביסה הוא היום המרגש היחיד...

בחייו של בגד.

באמת. לא, תחשבו על זה. מכונת הכביסה...

היא מועדון הלילה של הבגדים.

חשוך, יש בועות מסביב...

הם כולם כזה, רוקדים שם.

חולצה תופסת תחתונים. "קדימה, מותק, בוא נלך."

אתה מגיע, פותח את הדלת והם כולם...

גרביים הן פריט הלבוש הכי מדהים.

הן שונאות את החיים שלהן. בין רגליים מסריחות...

למגירות משמימות.

המייבש הוא הסיכוי היחיד שלהן לברוח והן כולן יודעות את זה.

הן בורחות מהמייבש. מתכננות את זה בסל המלוכלכים...

בלילה קודם. "מחר. במייבש, אני הולכת.

"את חכי פה."

דלת המייבש נפתחת, הגרב נצמדת לקיר הצדדי.

היא מקווה שאתה לא רואה אותה, ואז היא יורדת במורד הרחוב.

הן תופרות לעצמן כפתורים על הפרצוף, ומצטרפות לתיאטרון בובות.

הם מראים לי בטלוויזיה...

אבקות כביסה שמורידות כתמי דם.

זה לא נראה לכם אלים? כתמי דם?

בחייכם. אם יש לכם חולצה מכוסה בכתמי דם...

כנראה שכביסה אינה הבעייה הכי חמורה שלכם כרגע.

אולי כדאי שתוציאו את החנית מהחזה קודם.

אם אתם יודעים מה קרה במשחק של המטס, אל תגידו. הקלטתי אותו. הלו.

כן. לא, אני מצטער. זו טעות במספר.

כן. לא...

-כן. -אתה ער?

כן.

אנשים עוברים דירה.

ראית פעם את המשאיות הגדולות האלה ברחובות?

כן, אין בעייה.

-איך המטס פישלו הערב? -מה אתה עושה?

קסלר, זה מוקלט. הקלטתי את המשחק.

עכשיו אחת בלילה.

נמנעתי מחברת אדם כל הלילה כדי לראות את זה.

אני מצטער. חשבתי שידעת.

יש לך בשר?

בשר?

אני לא יודע. לך לצוד.

טוב, אז מה קרה במשחק?

מה קרה?

הם היו גרועים. זה מה שקרה.

אתה יודע שכמעט הלכתי למשחק הזה?

בטח, כמעט הלכת למשחק. לא עזבת את הבניין כבר עשר שנים.

כן.

-סיימת עם זה? -לא.

-כשתסיים, תודיע לי. -כן, כן.

אתה יכול לקבל את זה מחר.

חשבתי שאסור לי להיות פה בסופשבוע הזה.

לא, עכשיו זה בסדר. הבחורה הזאת לא באה.

לא קראתי נכון את כל הסיפור הזה.

רוצה שאני אדבר איתה?

אני לא חושב.

לא, אני מסוגל להיות מאד משכנע.

אתה יודע שכמעט הייתי עורך דין?