De første 200 linjer.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה?
יותר מדי שיחות. נשברתי.
רק רגע. אקשר אותך.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה?
-ראש בין הרגליים. - בסדר.
אקשר אותך.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
הסתבכתי! החוטים הסתבכו!
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה?
תנשמי, חומד. תנשמי.
אקשר אותך.
מידג', עזרה!
-בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? - מידג', עזרה!
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
אפשר לחשוב שמחלקים כרטיסים להופעה של פאט בון.
אלוהים. את מדהימה.
יש לי הרבה ניסיון.
תנסי לעבוד בדוכן של רבלון ב "שישי מהפך חינם" .
דוכן איפור?
-כן. - היית בעין הציבור.
-איך זה היה? - שמעתי שיש מוזיקה.
-והפסקות צהריים. - ואוויר.
כל זה ועוד.
נשמע גן עדן.
-זה אכן היה. - אז איך הגעת הנה?
עברה עליי תקופה קשה.
הייתה תקרית ושמה פני...
אבל אני לא מתפרפרת,
ויום אחד אחזור לדוכן.
אבל עד אז...
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה?
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך.
גברת מייזל המופלאה
תתחפף!
-כן? - הי, זו סוזי מאירסון?
-לא. - אז אפשר לדבר עם סוזי מאירסון?
-למה? - אני מוריס אברמסון.
אני אמרגן מפנסילבניה. אני רוצה לדבר על לקוחה שלה.
כן. מדברת סוזי מאירסון. איך אמרת שקוראים לך?
אברמסון. מוריס אברמסון.
מוריס, נעים מאוד.
היי, איפה השגת את המספר הזה, דרך אגב?
מהכרטיס שנתת לי.
אתה צוחק עליי. זה עבד?
כן. תקשיבי, אני מתעניין בבחורה שלך, גברת מייזל.
כן. היא מבוקשת מאוד.
שמעתי על ההופעה שלה עם לני ברוס.
כן, הופעה נהדרת. כוכבת נולדה.
תהיתי מה לוח הזמנים שלה בפברואר.
וואו.
הלוואי שהיית מתקשר לפני שבוע, לפני שהסכמתי על השבועיים ברינו.
אבל אבדוק מה אפשר לעשות.
חכה שנייה, אביא את היומן.
שיט. אני צריכה יומן.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך. איניד.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך. דוריס.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך. ג'ינג'ר.
בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? אקשר אותך. מידג'.
-בי. אלטמן, למי להעביר את השיחה? - לתחת שלך.
-את במצב רוח טוב. - נכון.
למה כל הבחורות שם נשמעות כמו בחור שחטף בעיטה בביצים?
מה את רוצה, סוזי?
-להגיד לך שזה עבד. - מה עבד?
הכרטיס. הכרטיס עבד!
אחד האנשים שנתתי לו כרטיס התקשר. הוא רוצה אותך. לא רק לאונן לו.
הוא מזמין אותך למועדון מזורגג בפילדלפיה.
-באמת? - באמת!
כן. עוד שתי שיחות הגיעו. עיתונאים.
הם שמעו על ההופעה עם לני ברוס והם רוצים לדעת עלייך הכול.
עברנו את המשוכה, אחותי. הבנייה מחדש התחילה.
פילדלפיה. וואו. זה מרגש.
לא מרגש. אין שום דבר מרגש בפילדלפיה.
לא הייתי, ותמיד רציתי לנסוע.
לכי בשדרה השישית, תוסיפי פעמון, זו פילדלפיה.
לא נראה לי שזה מדויק.
מידג', יש לך עוד שיחה. איזה בחור בפאניקה.
אני חייבת לחזור לעבודה.
בי. אלטמן, מדברת מידג'.
מרים. כמה זמן ייקח לך להגיע הנה?
שעתיים וחצי.
-מה? - אני עובדת עד שש.
-אני צריך אותך עכשיו. בואי הביתה. - אבל...
עכשיו, מרים. עכשיו.
-אבא... - עכשיו, עכשיו!
אני כאן! מה העניין? מה קרה?
מה חסר?
עין-עין-אוזן-אוזן-אף-יד-רגל. דם? אין דם. אין דם! איתן בסדר.
קרה משהו לאסתר? אלוהים. מה קרה?
את נראית בסדר. העיניים שלך לא סימטריות.
בגלל זה הזעקת אותי? כי העיניים שלה לא סימטריות?
אני יודעת את זה! יש לי תוכנית גיבוי!
-מרים. - אבא!
אני לא יודע מה לעשות. לא מבין מה קורה.
-מה הבעיה? - אימא שלך.
-אימא? מה לא בסדר עם אימא? - היא לא פה.
היא...
הערב מתקיימת מסיבת החופשה השנתית של הפקולטה, והיא לא פה?
אני...
היא אף פעם לא החמיצה את המסיבה.
-איפה היא? - לא יודע.
לא?
כלומר, היא נסעה לפריז, אבל היא כבר הייתה אמורה לחזור.
פריז? היא נסעה לפריז? מתי היא נסעה?
לפני כמה ימים. נסיעת קניות או משהו.
מה זה "או משהו"?
פשוט לא הגיוני שהיא תחמיץ את המסיבה.
אבא, מה היא אמרה?
שהיא נוסעת לפריז. ושהיא תחזור לפני המסיבה.
-היא אמרה את זה? - כן. אני מניח שהיא אמרה את זה.
-מניח? - זו מסיבה נהדרת, מרים.
-יש תזמורת. - אבא, שאלת מתי היא תחזור?
-כן! - לפני שנייה הנחת.
"שאלתי", "הנחתי", אותו דבר.
-ממש לא. - די קרוב.
אתה מלמד בקולומביה. הם אמורים לפחוד מאוד.
חיפשת במשרד שלך?
את מה?
את פרטי הטיסה שלה. שם מלון, מספר טלפון, אמיליה ארהארט...
אין שם שום דבר.
אבא, תחשוב טוב. כשאימא אמרה שהיא נוסעת לפריז, מה בדיוק היא אמרה?
אני לא יודע.
תתרכז. תשחזר את הרגע.
אני הייתי שם והיא נכנסה ו...
אני נוסעת לפריז.
אני מרגישה שכבר אין לי חיים כאן.
כל דבר וכל מי שתמיד סמכתי עליו אכזבו אותי.
אני לא יודעת מה המקום שלי כאן.
אתה לא זקוק לי. מרים לא זקוקה לי.
אין בי שום תועלת.
אני אומללה ונמאס לי להיות אומללה,
לכן הזמנתי לעצמי טיסה למחר בערב.
זלדה מכינה טלה לארוחת ערב.
טלה זה טוב.
אבא! אתה צוחק עליי?
-מה? - אימא עברה לגור בפריז.
מה? זה מגוחך.
-שמעת מה אמרת הרגע? - מה?
אמרת לי שאימא אמרה לך שהיא עוברת לפריז.
לא אמרתי את זה.
"אני לא מרגישה שיש לי חיים כאן,
כל דבר וכל מי שתמיד סמכתי עליו אכזבו אותי."
ואתה אמרת, "אוקיי".
לא. אמרתי שטלה זה בסדר. וזה אכן היה.
אלוהים אדירים.
ברצינות, אבא, אתה לא מקשיב.
-לא נכון. - אתה לא מקשיב לאיש.
-לא נכון! - "אני לא מרגישה שיש לי חיים כאן?"
תפסיקי לחזור על זה!
בסדר, אני מודה שלפעמים אני לא מקשיב לאנשים.
אבל בדרך כלל מפני שהם לא אומרים משהו מועיל או מעניין.
-זה ריק. - מה?
הארון שלה ריק. המגירות שלה ריקות. הבושם שלה נעלם.
איפה החפצים שלה? לאן הם נעלמו?
אני מתארת לעצמי שלפריז.
אבל מה היא תלבש למסיבה הערב?
לא שמת לב לזה? אתה ישן שם.
גם את גרה כאן. גם את לא שמת לב.
אתה בעלה.
את נכנסת לארון שלה הרבה יותר ממני.
רק רגע. רק רגע.
-חכי. - אבא.
-מה את עושה? - שום דבר.
את בסוד העניין, נכון? עזרת לה לארוז.
-לא. - את עדיין עוזרת לה.
את אורזת כלים כדי לשלוח לה, נכון?
רק את הכלים של סבתא שלה.
אתה שונא את הכלים האלה.
כן, אבל לא כך רציתי להיפטר מהם.
זלדה, את יודעת איפה היא?
היא השאירה לי את הכתובת.
למה לא אמרת לנו?
היא ביקשה לא להגיד כלום. לחכות עד שמר וייסמן ישאל.
הוא שואל! אני שואל. זלדה, בבקשה, איפה גב' וייסמן?
כתובת קבועה של רוז בפריז רו דו מייל 18 ביז
זה היה תלוי שם כל הזמן?
-כן. - לעיני כול? פשוט כך?
כן.
אוקיי, את, תארזי. את, תפרקי.
מה? למה?
כי התאומים הסתומים נוסעים לפריז כדי להחזיר את אמך.
-אבל... - ואז נקיים
שיחה קטנה על נאמנות.
לאדם שחותם על הצ'קים,
לא לאדם שאת מחבבת יותר.
נאמנות אמריקאית!
זה המקום?
אני זקוק לשטרות קטנים.
"רו דו מייל 18 ביז". 18, 18. 18?
שטרות קטנים.
אני לא מוצאת כתובת. אתה מוצא...
הכובע הזה נהדר.
היי, היי! שטרות קטנים. שטרות קטנים.
מה?
No comments yet. Be the first to leave one.