The Pervert's Guide to Ideology

25.000 FPS 2 h 10 min

מדריך הסוטה לאידיאולוגיה

סלבוי זיזק

סרטה של סופי פינס

,אני נותן לך בחירה

שים עליך את המשקפיים האלה .או התחל לאכול את פח האשפה הזה

אני כבר אוכל .מפח האשפה כל הזמן

שמו של פח האשפה הזה .הוא אידיאולוגיה

הכוח החומרי של אידיאולוגיה

גורם לי לא לראות .מה אני למעשה אוכל

זו לא רק המציאות שלנו .שמשעבדת אותנו

,הטרגדיה של מצבנו

,כאשר אנו נמצאים בתוך אידיאולוגיה

היא שכאשר אנו חושבים שאנו ,בורחים ממנה לחלומות שלנו

בנקודה זו אנו נמצאים .בתוך אידיאולוגיה

~ מדריך הסוטה לאידיאולוגיה ~

סלבוי זיזק

:תרגום BoAzB

:בימוי סופי פינס

מחיר החיים" מ 1988 הוא" בהחלט אחת

מיצירות המופת הנשכחות .של השמאל ההוליוודי

.הסרט מספר את סיפורו של ג'ון נדא

.נדא', כמובן, פירושו 'לא כלום' בספרדית'

סובייקט טהור, משולל .כל תוכן משמעותי

,עובד חסר בית בלוס אנג'לס שבשיטוטיו

נכנס יום אחד לכנסייה נטושה

ומוצא שם תיבה מוזרה .מלאה במשקפי שמש

,וכשהוא חובש אחד מהם בהליכה ברחובות לוס אנג'לס

.הוא מגלה משהו מוזר

משקפיים אלה מתפקדים .כמשקפי ביקורת אידיאולוגיה

הם מאפשרים לך לראות את המסר האמיתי

,מתחת לכל התעמולה, פרסום .זוהר, פוסטרים וכן הלאה

אתה רואה לוח פרסום גדול :שאומר לך

צא לחופשה" ,"של פעם בחיים

וכשאתה שם עליך את המשקפיים

אתה רואה רק כיתוב אפור .על רקע לבן

,אנו חיים, כך אומרים לנו .בחברה פוסט אידיאולוגית

,אנו נתונים לאינטרפולציה ,כלומר

,נמענים על ידי סמכות חברתית

לא כסובייקטים שעליהם לעשות ,את חובתם, להקריב את עצמם

.אלא כסובייקטים של תענוגות

."ממש את הפוטנציאל האמיתי שלך"

."היה עצמך"

."חייה חיים מספקים"

,כשאתה שם את המשקפיים

אתה רואה דיקטטורה .בדמוקרטיה

זהו הסדר הבלתי נראה .שמקיים את החופש לכאורה שלך

ההסבר לקיום של משקפי ,האידיאולוגיה המוזרים האלה

הוא הסיפור הסטנדרטי של .פלישת חוטפי הגופות

האנושות כבר נמצאת .תחת שליטת חייזרים

.הי, חבר

?אתה הולך לשלם על זה או מה

,תראה חבר .אני לא רוצה בעיות היום

,או שתשלם על זה .או שתחזיר למקום

,על פי ההיגיון שלנו

אנו חושבים שאידיאולוגיה ,היא משהו שמטשטש

.מבלבל את הראיה הישרה שלנו

אידיאולוגיה אמורה להיות משקפיים ,המעוותים את ראייתנו

והביקורת על האידיאולוגיה .צריכה להיות הפוכה

כאילו, אתה מסיר את המשקפיים כדי שתוכל סוף סוף לראות

.את הדברים כמו שהם באמת

זו בדיוק, וכאן הפסימיות של הסרט ,מחיר החיים" בהחלט מוצדקת"

.זוהי בדיוק האשליה האולטימטיבית

אידיאולוגיה אינה פשוט .נכפית עלינו

אידיאולוגיה היא יחסנו הספונטני ,לעולם החברתי שלנו

,כיצד אנו תופסים כל משמעות .וכן הלאה וכן הלאה

בדרך מסוימת אנו .נהנים מהאידיאולוגיה שלנו

.בסדר

.לצאת מאידיאולוגיה זה כואב

.זוהי חוויה כואבת

אתה חייב להכריח את עצמך .לעשות את זה

זה מוצג בצורה נפלאה ,בסצנה נוספת בסרט

בה ג'ון נדא מנסה לכפות ,'על החבר הכי טוב שלו, ג'ון ארמיטג

.לשים גם הוא את המשקפיים

.אני לא רוצה להילחם בך - .קדימה -

.אני לא רוצה להילחם בך - .קדימה -

!תפסיק עם זה - !לא -

וזו הסצנה המוזרה .ביותר בסרט

,המאבק נמשך שמונה ...תשע דקות

!שים את המשקפים

,זה עשוי להיראות לא הגיוני... מדוע הבחור הזה

מתנגד בכזו אלימות ?לחבוש את המשקפיים

זה כאילו הוא מודע היטב לכך ,שבאופן ספונטני הוא חי בשקר

וכי המשקפיים יגרמו ,לו לראות את האמת

,אבל שאמת זה יכולה להיות כואבת

יכולה לנפץ .רבות מהאשליות שלך

.זהו פרדוקס שעלינו לקבל

!שים עליך את המשקפיים !שים אותם עליך

.האלימות הקיצונית של שחרור

.יש לאלץ אותך להיות חופשי

אם פשוט תבטח בתחושה הספונטנית ,של רווחה, או מה שלא יהיה

.אתה אף פעם לא תהיה חופשי

!ראה

.חופש כואב

התובנה הבסיסית של פסיכואנליזה

היא להבחין בין הנאה .לבין תענוגות פשוטים

.הם לא אותו הדבר

ההנאה היא בדיוק ,הנאה בתענוג מופרע

.אפילו הנאה בכאב

וגורם מוגזם זה מפריע ,לקשר הפשוט לכאורה

.בין חובה והנאה

,זהו גם מרחב שבו אידיאולוגיה

,במיוחד אידיאולוגיה דתית .פועלת

זה מביא אותי לדוגמא ,אולי האהובה עליי ביותר

,הסרט הקלסי ההוליוודי הגדול ."צלילי המוזיקה"

כולנו יודעים שזהו סיפור ,על נזירה עם שמחת חיים

,עם יותר מדי אנרגיה

,בסופו של דבר אנרגיה מינית

מכדי להיות מוגבלת .לתפקיד של נזירה

.אה, אם המנזר .אני כל כך מצטערת

.פשוט לא יכולתי להתאפק

השערים היו פתוחים ...והגבעות קראו, ולפני

מריה, לא זימנתי אותך לכאן .כדי להתנצל

הו, בבקשה אמא, תני לי .לבקש סליחה

.אחת, שתיים שלוש .אחת, שתיים, שלוש

.אחת, שתיים, שלוש ...צעד ביחד

אז, אם המנזר שולחת אותה ,למשפחת פון טראפ

...שם היא מטפלת בילדים

...מתחת

...קורט, נצטרך לתרגל - .הרשה לי, בבקשה -

,ובה בעת, כמובן... .מתאהבת בברון פון טראפ

,ומריה מוטרדת מזה מדי

,לא יכולה לשלוט בזה .חוזרת למנזר

לפעמים היינו ,מסתכלים זה על זו

,אוי, אמא .בקושי יכולתי לנשום

?הראית לו איך את מרגישה - .אם כן, לא ידעתי -

,זה מה שמייסר אותי .הייתי שם בשליחות האל

,לא פלא שביוגוסלביה הקומוניסטית

שם ראיתי את הסרט הזה ,בפעם הראשונה

,בדיוק הסצנה הזאת ,או ליתר דיוק, השיר שבא לאחריה

,העצה ההדוניסטית המוזרה :ניתן לומר, מאם המנזר

,חזרי, פתי את הבחור ,לכי בדרך הזו

...אל תבגדי בתשוקתך

כלומר, השיר שמתחיל עם ."טפסי על כל הר"

השיר שהוא הצגה כמעט מביכה

.ואישור של תשוקה

.שלוש דקות אלה צונזרו

,טפסי על כל הר #

.חפשי בכל עבר #

,לכי לך בכל דרך #

#...שבה צעדו רגלייך #

אני חושב שהצנזור היה .איש אינטליגנטי מאוד

הוא ידע, כאתיאיסט ,קומוניסטי כנראה

היכן נמצא כוח המשיכה .של הדת הקתולית

# .עד שתמצאי את חלומך... #

אם תקראו תועמלנים קתולים ,אינטליגנטיים

ואם באמת תנסו להבחין ,מהי העסקה שהם מציעים לכם

,זה לא לאסור .במקרה זה הנאות מיניות

,זהו חוזה הרבה יותר ציני

,בין הכנסייה כמוסד ,והמאמין המוטרד

.במקרה זה מתשוקות מיניות

זו ההרשאה הנסתרת והמגונה ,שאתה מקבל

אתה מכוסה על ידי .האחר הגדול' האלוהי'

אתה יכול לעשות .כל מה שאתה רוצה

.תהנה

חוזה מגונה זה לא .שייך לנצרות ככזו

.הוא שייך לכנסייה הקתולית כמוסד

זהו ההיגיון של מוסד .בצורתו הטהורה ביותר

זהו, שוב, מפתח לתפקודה .של אידיאולוגיה

:לא רק המסר המפורש ,הכה על חטא, סבול וכן הלאה

:אלא המסר האמיתי החבוי

התיימר להכות על חטא .ואתה יכול לקבל הכל

החברים הפסיכואנליטיקאים שלי אומרים לי, כי היום בדרך כלל

פאציינטים המגיעים לטיפול ,כדי לפתור את הבעיות שלהם

מרגישים אשמים לא בגלל ,הנאות מוגזמות

לא בגלל שהם מתמכרים לתענוגות המנוגדים

,לתחושת החובה שלהם .למוסר, או למה שלא יהיה

להיפך, הם מרגישים אשמים .על שהם לא נהנים מספיק

.משום שאינם יכולים ליהנות

,אלוהים, המדבר ממש מצמיא

?"מה לשתות, אם לא "קוקה-קולה

.הסחורה המושלמת ?למה

היה זה כבר מרקס שהדגיש מזמן

שסחורה היא לא רק אובייקט .פשוט שאנחנו קונים וצורכים

סחורה היא אובייקט ,מלא בתכנים תיאולוגים

.אפילו דקויות מטפיסיות

הנוכחות שלה תמיד משקפת .התעלות בלתי נראית

"והפרסום הקלאסי של "קוקה-קולה מתייחס בגלוי לאותה

.איכות נעדרה, בלתי נראית

קולה היא 'הדבר האמיתי' או .'קוקה-קולה - זה זה'

?'מהו אותו 'זה', 'הדבר האמיתי

זו לא סתם עוד תכונה ,"חיובית של "קוקה-קולה

משהו שניתן לתאר או לאתר .באמצעות אנליזה כימית

,זה אותו 'משהו נוסף' מסתורי

,העודפות שאינה ניתנת לתיאור המהווה את אובייקט הסיבה

.של התשוקה שלי

,בחברות הפוסט מודרניות ,או איך שלא נקרא להן, שלנו

.אנו מחויבים ליהנות

הנאה הופכת להיות מין .חובה סוטה מוזרה

,הפרדוקס של "קוקה-קולה" הוא .שאתה צמא, אתה שותה את זה

,אבל, כמו שכולם יודעים

ככל שאתה שותה יותר .אתה הופך צמא יותר

תשוקה היא אף פעם לא רק .התשוקה לדבר מסוים

זה תמיד גם .תשוקה לתשוקה עצמה

.תשוקה להמשיך להשתוקק

אולי האימה האולטימטיבית של תשוקה

,היא להתמלא, להתגשם במלואה

.כך שאני לא משתוקק יותר

החוויה המלנכולית האולטימטיבית

.היא החוויה של אובדן התשוקה עצמה