I Am Sun Mu

,סאן מו ,אומן תעמולה לשעבר מצפון קוריאה

.ברח מהמדינה בשנות ה-90

הוא אחד מהאומנים הצפון קוריאניים הראשונים

שיכולים היו לשתף בחופשיות .את האומנות שלהם עם העולם

.הכוונה בכך היא אידיאולוגיה

.המשמעות היא מדינה אחת

.על ערש הדווי של מישהו

פרופסור אחד אמר לי שאני נראה

,כמו דרום קוריאני

.אבל בליבי הייתי צפון קוריאני

.השבתי לו "כן, אתה צודק

,אני צפון קוריאני ברמ"ח איברי

".ואני לא רוצה להכחיש זאת

אני רוצה שחבריי ומשפחתי מצפון קוריאה

.יחיו חיים טובים יותר

אני משתוקק לעולם בו אנשים מצפון קוריאה

.ומדרום קוריאה יחיו בשלום

.זה לא שאני מעמיד את עצמי בסכנה בכוונה

.אני פשוט עושה מה שאני צריך לעשות

.זה פשוט מה שנועדתי לו

.חסלו את הפולשים האמריקאים

אני סאן מו

לסאן מו הוצעה .תערוכת יחיד בגלריה בבייג'ין

לראשונה יציג אומן צפון קוריאני בסין את עבודתו

".בלי פיקוח של הממשל הצפון קוריאני"

ארבעה חודשים לפני התערוכה בבייג'ין

מוזיאון יואן לאמנות בייג'ין, סין

בכל פעם שאני מגיע לסין, המתיחות והפחד

.שחוויתי לפני עשר שנים חוזרים אלי

,כמובן לא כמו לפני עשר שנים

.אבל הזיכרון עדיין מוחשי

אני חש שכל פעם כשאני חוזר לסין

.זה יהיה כך

.אני עובד בהסתר, אבל גם בגלוי

.זה מה שעושה את האמנות לכזו כיפית

,אפילו אם אתה עובד בחושך .היצירה לא נשארת בחושך

.היא הופכת לפומבית

.זה כיף

.אני אוהב את זה

אומנות נקס

התערוכה הראשונה שלי הייתה .לאחר סיום לימודיי במכללה

.היא הסבה את תשומת לבה של התקשורת

,ואז במהלך תערוכת היחיד הראשונה שלי

התקשורת הגיעה שוב וכתבה .על עבודת האומנות שלי

אומן עורק

,יש לי ציור שצירתי

,שבו קים ג'ונג איל מרותק למיטה

.וילד מגיש לו בקבוק קולה

."הציור נקרא "קח קצת תרופה

."הציור פורסם בירחון "טיים

הכוכב הצפוני

אדוארד קנדי, 2000-1932 טיים

"אינפומג"

ארץ הזוועות הנסתרות

ניו יורק טיימס

אחרי בריחה מצפון קוריאה

אומן המלגלג על התעמולה שלה

תעמולה

יום השנה ה-25 באי-יו-סי-סי-קיי

דף שימושי

,עד עתה היו לי תערוכות במלבורן

,נורבגיה

,ניו יורק

.ברלין

?למה שלא תראה את הפנים שלך

אילו הייתי מראה את פני בציבור

ברור שהוריי ואחיי החיים בצפון קוריאה

.יהיו נתונים בסכנה

העולם הארור הזה לא איפשר לי להציג .את עצמי בפומבי

.זו הסיבה היחידה שאני לא יכול לגלות מי אני

.אין מה לקנא בעולם

סיאול, דרום קוריאה

,אנג'לה סאן אשתו של מו

,כשפגשתי אותו בפעם הראשונה .לא חיבבתי אותו כל כך

הוא הגיע עם גרביים שהיו בהם חורים

וזה היה חורף, אז הוא לבש ,שני סטים של "ג'ונס" ארוכים

,ושני סוודרים

.ומעיל ללא הכותנה המבודדת שלו

.התחלנו לצאת והייתי כל כך סקרנית

.זו היתה הפעם הראשונה שפגשתי עריק

אפילו לא ידעתי שקיים כזה דבר ."שנקרא "עריק צפון קוריאני

.גם אני חוויתי שברון-לב גדול עם משפחתי

.אבל הבנתי שהוא חווה סוג אחר של שברון-לב

?זה בסדר

.ילדיי כאלה ברי-מזל שיש להם אבא כמו סאן מו

.הוא מאוד מתחשב, והוא כמו חבר בשבילם

?שאעשה זאת שוב ?אה-

.הספיק לי

.פעם אחת, הם שאלו היכן סבתא שלהם

.אז רציתי להסביר את המצב הזה

,סבתא נמצאת בשכונה הצפונית

אבל אנחנו לא יכולים ללכת אליה .בגלל גדר התיל

.זו הבת הבכורה שלי

,מתי שסבתא שלה מוזכרת

,היא רוצה לשלוח מכתב בדואר .אבל אי אפשר לשלוח אותו

אז ביטאתי את המציאות של צפון .ודרום קוריאה דרך זה

.'קוריאה אומרת 'כן

.אנחנו רוצים שלום .אני סאן מו

...אני יכול

איל גון חברו של סאן מו

.בצפון קוריאה אין דבר כזה אומנות מודרנית

החוויות שלו בצפון קוריאה

,הן חלק מהסגנון שלו

מה שהוא הרגיש כאן בדרום .התמזג גם בסגנון שלו

,אילו היה פתאום איחוד של שתי הקוריאות

.אני חושב שהוא יהיה דומה לציורים של סאן מו

אושר .אני סאן מו

מוזיאון סאנגקוק לאומנות סיאול, דרום קוריאה

.קוראים לי צווי שיאנג'י

.זהו הרהור על העבר של עבודתי

צווי שיאנג'י אומן סיני-קוריאני

,הרהור על העבר של אומן בשנות ה-50 לחייו

ואני יכול להראות ולהביט לאחור

.על כל עבודות האמנות שעשיתי עד כה

כיוון שאני דור קוריאני-סיני שני

אני מכיר את קוריאה טוב יותר ,מאשר סינים אחרים

ואני מכיר את סין טוב יותר .מאשר קוריאנים אחרים

.לראשונה פגשתי את סאן מו בשנת 2008

הייתי ב"בינאלה של בוסאן" בשנת 2008

.וקרתה תקרית

.לילה לפני ערב הפתיחה הציור של סאן מו הוצא

.הדגל הפוך למטה

.הדבר מצביע על כך שהמדינה הולכת אחורה

.ידיי רעדו כשציירתי את הציור הזה

תמיד חששתי שמישהו עשוי .להתגנב מאחוריי ולדקור אותי

.נדרש אומץ רב

.בין האומן ובין הקהל יכול להתרחש מאבק

,ובמאבק הזה המבוסס על אי הבנה

.אני הייתי באמצע

.רק אני יכולתי להבין את שני הצדדים

אנשים הופכים הכול לעניין פוליטי

.כל פעם שיש תמונה של צפון קוריאה

.אבל זהו סיפור חיי

בייג'ין, סין

.קוראים לי ליאנג קגאנג

."אני מנהל "מוזיאון בייג'ין יואן לאומנות

,עבדתי ב"גלריית יואן" במשך שלוש שנים

ליאנג קגאנג

.והגלריה קיימת כאן שש שנים

בשנה שעברה האומן צווי שיאנג'י .הכיר לי את סאן מו

כששמעתי שהוא אומן שערק

.מצפון קוריאה, התחלתי להתעניין מאוד

מוזיאון מאנסודה לאומנות

בבייג'ין ישנם הרבה אומנים צפון קוריאניים

.שמצייירים את התעמולה של הממשל שלהם

.הציורים האלה נראים מצחיקים מאוד

הם כמו התעמולה הסינית לפני 40 שנה

.בזמן המהפכה התרבותית

אף פעם לא פגשתי אומן שברח מצפון קוריאה

.ועכשיו עוסק באומנות מודרנית

,"מאז שהם החלו ב"שיחות שש המדינות

.זה אף פעם לא הלך טוב

,אבל חשבתי, נניח שהם היו ילדים קטנים

,אם הם היו ילדים קטנים

?הם לא היו פשוט אוחזים ידיים ומשחקים יחד

,הוא לא צייר את הסבל והציג רק את הפצעים

.אבל הוא צייר תקווה, דבר נפלא. זה יקר ערך

בשלהי שנת 2013 נסעתי לסיאול ,עם צווי שיאנג'י

.ובסיאול ביקרתי בסטודיו של סאן מו

,וכשנכנסתי לסטודיו שלו

.זו היתה עבודה טובה מאוד. ממש אהבתי אותה

,אז החלטתי לערוך תערוכת אומנות

.תצוגת יחיד בשבילו

צווי שיאנג'י הציע לארח את סאן מו

בסטודיו בבייג'ין .בזמן שהוא מתכונן לתערוכה שלו

,צפון קוריאה אמורה לדעת על התערוכה הזו

.כיוון שיש שגרירות צפון קוריאנית שם

.למען האמת, התערוכה הדאיגה אותי מאוד

,הרגשתי שאני צריכה לתת לו את האישור שלי .אבל נצטרך להיות זהירים מאוד

צ'ק אין 3F המראות

תשעה שבועות לפני התערוכה בבייג'ין של סאן מו

בייג'ין, סין

כשראיתי בפעם הראשונה את הגלריה ,היא נראתה מאוד גדולה

.והיו לי הרבה סיפורים בראש שלי

,חשבתי שאני רוצה לערוך תערוכה במקום כזה

,יכולתי ללכת עד הסוף במקום כזה

.במיוחד בבייג'ין

.תערוכה בסין היא דבר משמעותי בשבילי

,לא רק בשבילי .אבל באותה מידה בשביל כל עריק

,כשהם שמעו על התערוכה

:עריקים צפון קוריאנים אחרים שאלו

"?זה לא יהיה מסוכן"

.כולם חושבים על כך

אני מודאג מאוד .לגבי הסיכונים הרבים שייגרמו לי

קשה לדעת

כיוון שהממשל הצפון קוריאני .מאוד לא רציונלי

הם יפציצו טיסה אזרחית

או יחטפו מורה יפני .רק כדי שיוכלו ללמד יפנית בצפון קוריאה

הסטודיו של צווי שיאנג'י פרוורי בייג'ין

.למקום הזה יש משמעות רבה בשבילי

,ביום השני של בייג'ין

.כתבתי "גן עדן" על הקיר כשהייתי שיכור

גן עדן

.רציתי לתמוך בסאן מו בכל דרך אפשרית

,חלקנו את אותו החלל ועבדנו יחד

.וזה היה כל כך כיף

?אתה יודע

כשהתבגרתי, היינו בסביבה

בה כל הלימוד התבסס על .רעיונותיהם של מרקס, לנין ומאו

אבל היום אני מעריך יותר .את הרעיונות שלי מאשר את שלהם