The Rite of Passage (Mała matura 1947)

.

# # #

WwW . Qsubs . NeT

~ II ה כ ו כ ב ה כ ח ו ל ~ - חלק אחרון -

תורגם על ידי עדי-בלי-בצל Qsubs מצוות

בהגשת דייויד אטנבורו -

II במהלך יצירת הכוכב הכחול

,חקרנו כל פינה בעולם התת-ימי

,נפגשנו עם בעלי חיים יוצאי דופן

וגילינו תובנות חדשות .לגבי דרך החיים מתחת לגלים

במשך שנים חשבנו שהאוקיינוסים הם כה רחבים

ואינספור שוכניהם כה רבים

ששום דבר שנעשה .לא יוכל להשפיע עליהם

אבל עכשיו ידוע לנו .שהיתה זו טעות

האוקיינוסים מאויימים כעת

כפי שלא היו מעולם .בהיסטוריה האנושית

בפרק אחרון זה

נפגוש את החלוצים .שמנסים להפוך את פני הדברים

אנשים שמסייעים להציל את תושבי ,בתי הגידול הפגיעים ביותר

.ומקדישים את חייהם להגנת הים

?אבל האם הזמן אוזל

רבים מאמינים שהאוקיינוסים שלנו .הגיעו לנקודת משבר

אז עד כמה שברירי ?הכוכב הכחול שלנו

הכוכב הכחול שלנו -

.חורף בחוג הארקטי

בכל שנה מימי נורווגיה הם רקע

לאחד ממחזות הטבע .המרהיבים באוקיינוס

מעל מיליארד דגי הרינג .זורמים אל אותם פיורדים

II צוות הכוכב הכחול בילה שלוש שנים

.בתיעוד אותו ארוע מופלא

עושר ציד שכזה מזמן טורפים

.במספרים חריגים

קטלנים

.ולוויתנים גדולי סנפיר

אבל תנועת נדידה זו .לא היתה תמיד כזו שופעת

לייף נוטסטאד .הוא מדען דייג נורווגי

זה היה אחד מאזורי הדייג החשובים ביותר

שהיו לנו משך מאות שנים .לאורך כל החוף של נורווגיה

אבל בסוף שנות השישים

דגי ההרינג שאנחנו רואים .כאן מסביב היו על סף קריסה

לפני חמישים שנה הדייג כאן התגבר כל כך

.שדגי ההרינג כמעט נעלמו

הקטלנים נראו כמתחרים

.ומאות מהם חוסלו

רק לאחר שהממשלה הנורווגית החילה הגבלות משמעותיות

.אוכלוסיית ההרינג התחילה להתאושש

היום זהו שוב אזור דייג ,פורה במיוחד

אשר מפוקח בהקפדה .בידי צוותי מדענים

,הביולוגית הימית, איב ז'ורדן

.היא אחת ממומחי הקטלן המקומיים

מאז 1982 הקטלן מוגן בנורווגיה

וברור שיש לנו כאן אחת מאוכלוסיות .הקטלנים הגדולות בעולם

,יש כאן עכשיו מעל אלף קטלנים

,אבל עם כל כך הרבה פיות להאכיל ,כולל אלו שלנו

?האם ניתן להימנע מטעויות העבר

כדי לענות על שאלה חיונית זו

איב והצוות שלה מסתייעים .בתיוג מצלמות מרובה חיישנים

בעזרת התגים אנחנו מנסים לראות .איך הקטלנים מגיבים לטרף שלהם

איך הם צדים וכל ההתנהלות התת מימית שלהם

.שאנחנו לא מסוגלים לראות מהסירה

יש להצמיד את התיוג לקטלן .בדיוק בנקודה הנכונה

.הנה הוא בא, הנה הוא בא

.זה צילום טוב

.זו הדרך הכי פחות פולשנית אלו כריות הצמדה

אז זה אפילו לא שורט ,את הלוויתן אחרי זה

.וזה דבר שבאמת מצא חן בעינינו

בזמן מחקר הקטלנים

.איב מגלה שינוי מדאיג בהתנהגותם

הם גילו את הדרך הקלה ביותר .להשיג לעצמם ארוחה

ראינו שהקטלנים ממתינים

לסירות הדייג האלו .שיפרסו רשת

זה כמו קריאה לארוחה

.ואז כל הקטלנים באזור מתאספים

די הרבה דגי הרינג חומקים מהרשת

.וזה בדיוק מה שהקטלנים מצפים לו

אבל הטקטיקה החדשה הזאת .היא מסוכנת, כפי שאיב גילתה

היינו שם כדי לנטר את התנהגות הקטלנים

,שמלקטים סביב הרשתות

ושמנו לב שזכר בוגר גדול אחד

.פשוט נלכד בתוך הרשת

כשהדייגים התחילו להחזיר את הרשת

היה ברור שהקטלן מתחיל להיכנס לפאניקה

.ומנסה למשוך ככל יכולתו

.הקטלן הזה ממש נלחם על חייו

כללים מחמירים דורשים מהדייגים

לקבל רשות לפני שהם פותחים ,את רשתותיהם

.אבל זה דרש זמן

.זה היה תהליך כל כך ארוך

חששנו שהלוויתן .עומד למות מתשישות

במזל הדייגים קיבלו לבסוף את האישור

לפתוח את הרשת שלהם .ולשחרר את הקטלן המותש

זאת היתה הקלה עצומה לראות שהקטלן הזה החזיק מעמד עד הסוף

.וחזר סוף סוף למשפחה שלו

כאשר יונקים ימיים ובני אדם ,מתחרים באופן כה ישיר

.תאונות הן בלתי נמנעות

יומיים לאחר תיוג קטלן

.הוא משתחרר ואיב אוספת אותו

,התג הזה מלא סודות אתה יודע

.כי הוא היה על הלוויתן כמה ימים

ופשוט נגלה בדיוק .מה הלוויתנים עשו

צילומים מהתג חושפים .את שיטת הצייד לפרטיה

הם צוללים מתחת חומת הדגים

.ואז מתהפכים לאחור

.מכות הזנב מהממות את ההרינג

איב יכולה אפילו לגלות .כמה דגים הקטלנים תופסים

הם מסוגלים להרוג עד שלושים .דגי הרינג בטפיחת זנב אחת

ואז מה שמדהים הוא

שכל הפרטים בלהקה .חולקים בהרינג המתים

.ולא רק הקטלנים ניזונים כאן

לווייתנים גדולי סנפיר .נמשכים גם הם לסעודה

,גם הם תוייגו ומנוטרים

,ומאפשרים למדען הדייג, לייף

תמונה מלאה .לגבי כמה דגי הרינג נאכלים

הלוויתנים, הם צורכים .בטח פחות מאחוז אחד

,הדייגים צורכים פחות מ-10%

אז שיווי המשקל שם .הוא שיש מספיק לכולם

כל עוד אנחנו מצליחים לדאוג למלאי בר קיימא

.ודרך בת קיימא לאורך זמן

אבל ההשערה היא כי כמעט שליש מאזורי הדייג באוקיינוסים

.מנוצלים יתר על המידה

ההתאוששות יוצאת הדופן של ההרינג כאן

ממחישה מה עשוי לקרות .אם אזור דייג מנוהל באחריות

להתעללות שלנו בים .יש השפעות רבות

,חלקן צפויות

.אבל ישנן אחרות מפתיעות יותר

.דרום מזרח אסיה

שוניות האלמוגים כאן .הן בין העשירות בעולם

הביולוג הימי, סטיב סימפסון

מגלה עד כמה חשוב הקול

לבעלי החיים אשר גרים .באותן ערי אלמוגים הומות

אנחנו רק מתחילים להבין באמצעות האזנה מתחת למים

שהדגים משמיעים .כל מיני צלילים

,הם משתמשים בצליל למשוך בנות זוג

.לנסות להבריח אוייב

אתה שומע בועות ונהמות .וגרגורים ונקישות

יש שפה שלמה מתחת למים

.שאנחנו רק מתחילים לעסוק בה

באמצעות שימוש ,במיקרופון ימי רב כיווני

סטיב מנסה להכיר את אותה מקהלה מיוחדת

.דרך ההבנה מי משמיע כל קול

.דג אחד הוא דברן במיוחד

זהו אולי הדייר .המפורסם ביותר בשונית

.דג השושנון

בזמן צילום הסדרה

עקבנו אחר משפחה מסויימת של שושנון אוכפי

כשהם מחפשים מקום מתאים .להטיל את הביצים שלהם

.זהו עניין רעשני

בשביל השושנונים .קול הוא באמת הכל

הם מבלים את כל היום .בדיבור זה עם זה

,יש לך שליטה וכניעות

יש לך את כל האחרים .קוראים זה לזה

נראה שהם גם משתמשים בקול

להגן על עצמם מפני האויבים הרבים אשר צדים מסביב לשונית

.כולל דקר שונית נמרי

האם דגם הדקר הזה ?יטעה את השושנון

.הם מגיבים כמעט מיידית

באמצעות חיקוי הטורף

סטיב מצליח להקליט את קריאות .ההתראה שלהם מבלי לסכן אותם

אפשר ממש לשמוע את הצליל הפועם העמוק של הנקבה

כשהיא מנסה להרתיע משם .את דקר החופים

וכל הקטנטנים פשוט מבעבעים ,פופ, פופ, פופ

,כאילו להגיד "אני עוד בסדר ."אני עדיין חי

אז יש להם את השפה האמיתית הזו של צלילים שהם משתמשים

פשוט לנסות להגן על המושבה .מפני דקר החופים הזה

אבל הגילוי הזה .הוביל לדאגה רצינית

הדגים ממש ביעבעו אל הטורף

אבל ברגע שהסירה עברה .נראה שדעתם לגמרי הוסחה

עם כל הרעש, זה לגמרי שינה .את דרך ההתנהגות של הדגים

כאשר אינם מסוגלים לשמוע ,מבעד לרעש הסירות

המשפחה אינה יכולה ,להזהיר זה את זה מפני הסכנה

.והם כעת פגיעים להתקפה

אתה חושב ,כמה סירות מסתובבות פה

,כל הספינות האלו ,כל הקידוחים הימיים

.כל הרעש שאנחנו עושים באוקיינוס

אתה מבין עד כמה אנחנו משביתים

,את הקול הביולוגי הטבעי

גוזלים מבעלי החיים .את היכולת לדבר זה עם זה

יתכן שיש מאותו רעש השלכות ,רציניות עבור דגים רבים בשונית

כי צאצאיהם, מרגע בקיעתם .נסחפים אל פנים הים

שם ניזונים וגדלים עד שהם ,חזקים מספיק לשחות בחזרה

וכדי למצוא את השונית .הם נעזרים בקול

הם מקשיבים, הם מצותתים לקולות שהם מסוגלים לשמוע

והם נעזרים בכך כדי לבחור .באיזו שונית הם רוצים לגור

אבל בגלל שאנחנו מוסיפים ,את כל הרעש הזה לאוקיינוס

זה מפליא אם הם בכלל מסוגלים .לשמוע את השונית

רעש מעשה ידי אדם ,ממלא עכשיו את האוקיינוס

ויש לכך השפעה .על יצורים ימיים מכל הסוגים

החל מדגים קטנטנים

.ועד ללוויתנים עצומים

.אבל סטיב מאמין שיש פתרונות

,רעש באוקיינוס הוא בעיה אמיתית

אבל זה דבר .שאנחנו יכולים לשלוט בו

אנחנו יכולים להחליט .איפה אנחנו עושים את הרעש

אנחנו יכולים להחליט .מתי אנחנו עושים את הרעש

אנחנו יכולים להפחית ישירות את כמות הרעש שאנחנו עושים

ואנחנו יכולים להתחיל .לעשות את זה כבר היום

רק עכשיו אנחנו מתחילים להבין

איזו השפעה יש לרעש שלנו .על שוכני האוקיינוס

צורות זיהום אחרות .מוכרות הרבה יותר

,מאז המצאתו לפני כמאה שנים