Die ersten 200 Zeilen.
קדימה!
הזמן פועל נגדנו. אנחנו צריכים ללכת.
קדימה!
תקשור אותה.
מהר. גם את הרגל הזו.
קשרתי אותה!
תרביצי לה.
לא אמרתי לך שאתפוס אותך? מכשפה!
החיים שלי לא תמיד היו כאלה.
חייתי חיים שמחים ונורמליים.
אבל המצב השתנה לרעה כשאימא שלי חלתה.
ולפני שהיא מתה, היא הנחיתה עליי מכה קשה.
אבל שלך הוא מר אוסתיזן.
העולם שלי התנפץ. אבל הייתי צריכה תשובות.
הייתי חייבת לגלות את האמת.
אתה יודע, דוד, כשאימא מתה,
היא אמרה שאתה אבא שלי.
זה נכון?
היא חייבת לעזוב!
מסתבר שזה היה נכון, ודודה שלי לא בזבזה זמן.
הנה התיק שלך. שתהיה לך נסיעה טובה.
הנה אימא שלך.
נזרקתי החוצה כמו כלב ולא היה לי לאן ללכת.
היה רק אדם אחד שיכולתי לפנות אליו.
עבודה נקייה -
אלוהים! קימברלי?
קים?
היי, זו הבת של אחותי הקטנה. מה שלומך?
היית רק בת ארבע בפעם האחרונה שראיתי אותך.
תראי, גדלת. את בטח יוצאת לדייטים.
בואי, תעלי. מהר.
תני לי להזיז את זה.
תני לי...
את תצטרכי... את תעלי מאחורה.
הנה. אל תדאגי. זה בסדר.
את תהיי בסדר.
קימי! אלוהים!
קדימה. תעלי.
תזרקי את הדברים שלך שם.
כן, יהיה לך נוח שם.
כן.
אל תדאגי. כן.
כן.
כן.
זה אי-240.
מרצדס-בנץ דיימלר.
כן.
תראי, קחי את הדברים שלך ולכי לשם. אשתי תטפל בך.
אל תדאגי. פשוט תלכי לבית.
היי! תסתכלי לשם.
את רואה את התרנגולת הזו? אבשל אותה בשבילך.
עוף א-לה קינג. הדברים שמוצאים בסנדטון.
את יודעת.
קחי את הדברים שלך ותיכנסי פנימה. אל תדאגי.
מי זה?
מה? מישהו נכנס לבית שלי.
היי!
היא לבנה.
איך אני יכולה לעזור לך, גברתי?
אני אחייניתו של קילר.
אה? קילר?
קילר רוצה לגמור את הכסף שלנו. אנחנו עובדים קשה.
אני לא מבינה את קילר.
את הבת של קילר?
הו... -אני הבת של קונסטנס.
קונסטנס? מהפרוורים?
אה?
קונסטנס מהפרוורים?
כן. -אה, אני מבינה.
את רוצה לקחת את הכסף שלנו.
טוב.
מה יש לך שם?
מה יש בוואזה?
אימא שלי. -מה?
טוב, את מכשפת אותי.
שבי על הספה שם.
כן.
היי, ואל תזוזי.
אני מסתכלת עלייך. את רוצה לכשף אותי.
אני אביא קטורת.
לא כדאי לה להתעסק איתי.
תגיד לה לחזור הביתה. -שקט!
אה, קימי, קים.
טוב.
האישה המבוגרת הזו היא אימא של אימא שלך.
את מבינה?
היא אימא של אימא שלך. קוקו, זו קימברלי.
אה.
הילדה הצבעונית של הבת שלי גדלה.
אז האנשים הלבנים האלה
קברו הרגע את אימא שלך
בלי להגיד לנו כלום, קילר?
יו! -אימא שלי נשרפה.
היא במכל הזה, אימא.
זו קונסטנס? -כן.
קילר... -אה?
האנשים הלבנים האלה רוצים שהמשפחה תקבור בקבוק?
אימא, תקשיבי, העניין הוא ש...
היי, קילר, יש ילדה צבעונית פה. זה אוכל אותי בחיים.
היי.
מה היא רוצה?
אתה יודע שהיא גורמת לצרות בכל מקום שהיא מגיעה אליו.
אם תיעצר בגללה, לא אבקר אותך בכלא.
לעולם לא!
פושעת.
לכי לעזאזל. למי את קוראת פושעת?
אל תדברי עליי כאילו אני לא פה.
קילר, אמרתי לך לא להתחתן עם הדבר הזה.
אני לא יודעת למה היא פה.
טוב, אימא, תראי... -היא חייבת ללכת הביתה!
היא חייבת לזחול בחזרה למערה שהיא הגיעה ממנה.
מה אמרת?
שכחת למה אני מסוגלת. -הו...
בואי, ילדתי. אל תדאגי.
אל תדאגי.
קילר יטפל בך.
הנה זה. זה נחמד, נכון?
אל תתייחסי לבלגן.
באנגלית אומרים,
"תרגישי בבית."
טוב. אשוב מיד. אל תדאגי.
אשוב.
כן? -מה יש?
קילר, אתה חושב שאני טיפשה? אני נראית לך כמו טיפשה?
אתה חושב שאני לא יודעת שזו הילדה שלך?
אתה אומר שהיא האחיינית שלך. היא לא האחיינית שלך!
סונטו... -אל תשחק איתי, קילר.
איך לעזאזל אשרוד את זה? אין מצב.
אני צריכה לחשוב על תוכנית ולעוף מפה.
סונטו, תקשיבי לי!
הילדה הזו היא האחיינית שלי.
האחיינית שלך? -כן.
האחיינית שלי. -אל תשחק איתי.
זה הבית החדש שלנו, אימא.
שלום, דודה.
על מה את מסתכלת?
טיפשה.
אהם!
בוקר טוב.
בוקר טוב.
חברתי, תתקרבי. -לא...
לא, חברתי, אני לא בסדר. -יש לך אנשים לבנים פה עכשיו?
מה קורה? -זו אחייניתו של קילר.
היא מהפרוורים. -אחיינית? אין מצב.
תראי, מאחות גדולה אחת לאחרת...
הם משקרים לך. זו הילדה של קילר.
לא! -אני אומרת לך.
אמרתי שהיא האחיינית שלו! האחיינית שלו! -טוב. בסדר.
למה הוא מביא את האנשים הצבעוניים שלו לפה?
את יודעת כמה הם משוגעים.
אפשר לראות שהיא חוליגנית.
היי, תנסי להגיד את זה לקילר. הוא לא מוכן לשמוע.
הוא רק רוצה להתרברב בעיירה שיש לו אחיינית צבעונית.
אז, חברתי, מתי היא עוזבת?
איך אני אמורה לדעת? היא אוכלת יותר מדי.
היא אוכלת יותר מדי? -היא גרגרנית.
היא משמידה דברים. -אני יכולה לשמוע אותך.
אישה צבעונית שיודעת זולו? זה אומר שהיא מרוששת.
אין לה כסף. אין לה קרן נאמנות.
אין לה אפילו גרביים. -תסתכלי עליה.
אז, חברתי, תקשיבי, אני צריכה ללכת לעבודה.
את יכולה להלוות לי 20 ראנד כדי שאוכל להגיע לשם?
הבוסית שלי תפטר אותי.
בבקשה תלווי לי 20 ראנד. אחזיר לך.
את יודעת מה העסקאות שלי... -מאיפה אשיג אותם, פולינה?
את רוצה שאני אהיה בצרות. -תירגעי.
יש לי יותר מדי פיות להאכיל. מה לעשות?
רק שאלתי... -פולינה, לכי בבקשה.
אני חייבת לאבד את העבודה שלי...?
לכי, פולינה! את לא רואה שיש לי בעיות?
טוב, בסדר. -את רוצה שאתפשט?
לכן הם זורקים עלייך ילדים צבעוניים.
את רוצה שאתפשט כדי שתראי שיש לי בעיות?
את! את רואה את החצר הזו?
את רואה? תסתכלי מסביב ותראי מה את יכולה לעשות.
אני לא רוצה עצלנים פה.
את תמיד קוראת. קילר!
קילר, הילדה הצבעונית שלך תשגע אותי!
היי, קים.
היי, האחיינית שלי... -דוד?
מה נשמע?
כן.
את בסדר?
את יודעת, אחיינית, תראי...
אחותי לא סבלה הרבה זמן, היי?
היא מתה בשלווה?
כלומר, את יודעת.
היי, בסדר? -כן.
כן. טוב.
כן...
תראי, את משפחה, את יודעת.
אבל אל תדאגי. זה הבית שלך.
את יכולה לגור פה כמה זמן שתרצי.
כן. אז אל תדאגי.
דוד, רציתי לבקש ממך
לקחת אותי לבית הספר. אני לא רוצה לאחר לשיעור.
שיעור?
אה, כן. בית ספר. לעזאזל.
בולה! -היי.
תקשיבי. את רואה את הילדה הזו?
No comments yet. Be the first to leave one.