Las primeras 200 líneas.
זידאן!
אתה שוב שכחת את המנטרה שלך.
אני מצטער. גמאש, אני בלחץ, עובר עליי משהו.
זידאן, אתה חייב להוריד בכמויות.
לא, זה לא זה.
הכול התחיל מג'וינט בחתונה של עומר.
החתונה הראשונה בחבר'ה.
זה הסיפור שלי ושל שני החברים הכי טובים שלי.
ואיך למדנו שהאישה תמיד צודקת. והגבר...
מטומטם.
טלי! - מה קרה? - את לא מאמינה, פרחים צהובים.
אני אמרתי לעומר שאסור לחסוך, זה עושה לי עור חיוור.
מה נראה לילדים בתמונות? אימא אנורקטית?
אימא חולה בצהבת? - את סתם מטרידה את עצמך,
את שווה בטירוף.
השמלה מפוצצת עלייך והפרחים מדהימים.
אימא שלי אומרת שאולי כדאי שאני אקח כדור הרגעה.
כרמלה!
חתונות... - שימי לה וובן ביין.
אתם יודעים איך נראים האזיקים הכי קטנים בעולם?
שתי טבעות נישואין על מגש קטיפה.
הבדידות היא המחלה האנושית הגדולה ביותר.
ואני אומר: בן אדם, זה לא סיבה מספיק טובה להתחתן.
זה טעות, זה טעות!
מגיל 14 אנחנו ביחד. כל התיכון, בצבא, בלבנון.
אני אומר לך, אורי,
החתונה הזאת זה הטעות הכי גדולה של החיים שלי.
קח, קח, קח תירגע.
מה אתה עושה, אחי? זה חומר של סמיר.
אתה לא חד! אתה לא מפוקס! אין לי עם מי להתייעץ!
אחי, אחי, תרגיע, קח אוויר. - תקשיב רגע,
בחברה שלנו הזכר מתחיל את גיל ההתבגרות האמיתי שלו בגיל 25.
אם זה עוד סיפור אחד על קולומוביה, אני נכנס בך,
תיזהר ממני. - הוא עובר שלוש קפיצות: אהבה, חתונה וילד.
וזהו. בגיל 30 אתה מחוסל.
אחרי זה כל מה שנשאר לך זה לחכות לנשירת שיער או למוות,
מה שיבוא קודם. וגם אתה, אורי.
בשלוש השנים הקרובות אין מצב בחיים שאני מתחתן.
וטלי יודעת את זה.
עומר, אתה בעצם מבטיח ליעל הערב,
שאתה יותר לא תתעניין באף ציצי אחר בעולם הזה.
זה לא קפיצה. זה באנג'י בלי חבל.
זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד פה לאורי, והוא לא מקשיב לי.
הציצי היחידי שנגעתי בו חוץ מהפקידה הפלוגתית, שרונה,
והדבר הזה נשאר פה, זה היה הציצי של יעל.
עומר, מה זה בעצם חתונה?
זה אשכרה כמו להכניס את עצמך לכלא
רק בשביל לשכב באופן קבוע עם הסוהרת.
לא ככה? - לפי התיאוריה שלך, שלושתינו עוד שנה עם ילד.
אה, אתם שניכם עם ילד, אני לא במשחק,
אני כנראה עקר, מעודף אוננות.
מתחילים? - לא, לא, יש לך עוד 10 דקות.
תנסה לנצל את הזמן כמה שיותר.
יש לכם אולי סיגריה לפני חופה, ככה? אתה יודע, להשתחרר?
אני לא מעשן. - לי יש.
אני מקווה שזה לא מפריע לך שזה מגולגל ביד.
ברוך השם, למזלנו, לפחות בסיגריות, בכל צורה זה כשר.
אף אחד משלושתינו לא ידע שביום הזה,
החיים שלנו ישתנו לנצח.
אימרו... - אמן!
אתה יכול לראות אותי עומדת ככה כמו יעל?
מול מיליון אנשים לא מוכרים?
אני אמות. - אל תדאגי,
אני לא אתן לאף אחד להכריח אותך.
נישואין, אהבה ומשפחה.
משפחה יהודית.
זוג צעיר עושה את צעדיו הראשונים וקונה בית על הקרקע
עם גינה וחנייה. חנייה זה דבר מאוד, מאוד חשוב.
במיוחד כשאתה מגיע למקום ואתה מאוד מאוד ממהר.
חנייה זה כמו...
מים במדבר. עומר. - כן, כבוד הרב.
היכן אתה חונה? - פה בחוץ.
פה בחוץ...
ומהיום כל חנייה שלך, היא חנייה של דבורה...
יעל. - מי זאת יעל? - אני.
אז איפה דבורה? כמה מתחתנים יש פה?
בוא'נה, יעיפו אותי מהרבנות. מה קרה לך, תגיד לי?
אני לא חוזר יותר לירקות, רפי.
אתה לא מבין מה אני מדבר אתך? - עומר, עומר,
אין פה רפי, עומר. - עומר, או.קיי.
בסדר, מצטער.
עומר, אתה קנית אותה? - אני הייתי צריך לקנות אותה?
טוב, חלאס, קדימה,
כל האורחים הביתה. מספיק עם השטויות האלה.
בשביל מה אתה מביא אותי לפה? מה, אתה גנוב?
מה איתך, אני צוחק. אני מצטער, די.
או.קיי, קח את זה ותחזור אחריי:
הרי את...
הרי את... - מקודשת לי...
מקודשת לי...
כדת מושון וישראל.
כדת משה וישראל. - נכון.
מזל טוב. - מזל טוב!
"קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה!"
הרי לך הכוס, עומר.
אתה מוכן?
מוכן? - מוכן.
מזל טוב!
חובש! חובש!
מה זה לא התרגשתי. כלום.
אני קול בקטעים האלה בטירוף.
אני אומר לך, אורי. חופה זה כלום!
אני באה אתך. - לא, את לא נשברת!
יש לנו אורחים. קטן עלייך החתונה הזאת.
קטן! - אף פעם לא תהיה לנו חתונה אחרת.
הסטטיסטיקה אומרת ששליש מהזוגות מתגרשים,
ואז מתחתנים עוד פעם. - שתוק, אידיוט, אני ארצח אותך.
אין מה לעשות, לפעמים יש בלת"מים,
משנים תכנית, גונזים ניירות. זידאן? - אה?
תעלה מול קודקוד, תגיד לו עוד קטנה אני אצלו.
עומר, על מה אתה מדבר? - יעלי, תקשיבי מחר לחדשות,
את תהיי גאה בי! - מה קורה לו?
קיבל זריקת טשטוש, נראה לי שזה מתחיל להשפיע.
יעלי, את חייבת להיות חזקה. המעז מנצח, אה?
ואורי, אל תדאג, אני לא מספר לאף אחד על ג'סיקה!
הסוד שלך הולך יחד אתי לקבר!
"נס לא קרה לנו...
"כד שמן לא מצאנו!" - ג'סיקה?!
מי זאת ג'סיקה?
אח, ג'סיקה. סטודנטית לרפואה משפטית ביום,
וחשפנית במסיבות רווקים בלילה.
ערב קודם הבאנו אותה למסיבת הרווקים של עומר.
אורי, איך אומרים... יצא קצת משליטה.
אני רוצה לעשות לך ילד!
צהוב זה כמו השמש, זו התחלה.
אני מבטיחה שתהיה עוד מסיבה. - יופי... - כמו שצריך.
אחי, תרגיע. או.קיי? דיברתי עם טלי,
הסברתי לה את כל הסיטואציה והיא הבינה.
אה, אתה מכיר אותי. אני "המשכנע". - אתה דיברת אתה?
כל מה שעשית לחשפנית כאילו לא היה מבחינתה.
מת מעייפות. נגמרתי.
טל'טוש, בואי תשבי אתי, אל תלכי לישון עדיין.
אני ארזתי לך את הבגדים שלך, לא הספקתי לקפל.
אני מצטערת, אני לא המשרתת שלך.
אני רוצה שתעוף מפה עכשיו.
אמרתי לך: "בואי נדבר על זה". אמרתי.
אני חושבת שמיצינו, אורי. מיצינו.
טלי, את גנון. תינוקת בת שש.
הייתה מסיבה, רקדנו, השתוללנו, שתינו.
וזידאן הביא את החשפנית המסריחה הזאת.
זידאן ארגן את זה, עם השטויות שלו.
אני לא ידעתי שהיא תהיה בכלל.
ורוב הזמן עומר רקד אתה.
עומר, שאת כ"כ מעריצה אותו על הרצינות שלו.
וכן, כן, נגעתי לה בשדיים. מה קרה?
על דבר כזה את לא יכולה לסלוח?
על מה חשבת בחופה? - מה זה קשור?
על מה חשבת? תענה לי. - לא יודע...
על זה שהרב מסטול שזה קטעים. על ירושלים...
על זה שאבא של עומר בוכה. - אני חשבתי עליך. עלינו.
כי את בחורה. זה מה שאתן עושות.
יש חתונה, אתן ישר חושבות "עלינו".
אבל זה לא סתם שעברתי לגור אתך,
זה משהו שלא עשיתי אף פעם.
אני לא ראיתי מערכת יחסים נורמלית בבית, טלי.
ואני יודע שלפי ההיגיון, היינו צריכים כבר להתחתן.
להתחתן?!
אני... מי בכלל מדבר על להתחתן?
אני בכלל אמרתי פעם שאני רוצה? - טלי, נו.
אני אסביר לך את זה בדימוי מעולם שאתה מבין טוב, כדורגל.
בהתחלה כשאתה יוצא עם מישהי היא בתחתית הטבלה,
היא בא אחרי המשפחה, החבר'ה, ואפילו הכדורסל בשבת.
ואז הקשר מתקדם והיא עולה במעלה הטבלה,
ואחרי שלוש וחצי שנים אתה יודע איפה אני?
לוקחת אליפות? - אני הפועל בני סכנין!
זה לא אני ואתה, שניים נגד כל העולם. זה לא, אורי.
או.קיי, או.קיי, או.קיי, את צודקת. את צודקת.
מהיום הכול משתנה. יאללה, טלי, זה אני.
אנשים מקנאים בנו, קוראים לנו מאחורי הגב, "אימפריה",
אנחנו "הזוג הנצחי".
יאללה, בואי למיטה.
"מה לך, ילדה?
"מה לך, קטנה?
"על מה את חולמת?
"אני גם חולם."
אז מה, אין כמו בבית, הא? - בטח, אבא.
אתה יודע, אני תמיד אמרתי לאתי: "עזבי, קטע חולף".
אין.
הילדים תמיד רוצים לגור בבית. לא ככה, אתי?
אם סבא אברהם היה בחיים, תאמין לי,
הייתי עובר לגור בבית. - בטח, אבא.
תעשי לו שוקו, אתי.
אתה רוצה שוקו, ממי? - אני אשמח לשתות שוקו, תודה.
אורי...
תראה, אני לא רוצה להתערב, אבל כבר כמה שנים...
יש לי משהו להגיד לך. אני יכול?
תראה, מכל החברות שהיו לך,
לא הייתה ולא תהיה כמו שרה ברוכין.
היא היתה חברה שלי בכיתה ד'.
והיא היית עשר.
יאללה, שוקו ולישון.
בשעה שהחברים שלי גילו את הכאבים של קשר ממוסד...
אני, כרגיל, חגגתי את הרווקות.
פתוח!
אתה הזמנת את המופע המכסיקני? - כן.
איך אתה משלם? - את מקבלת ויזה?
יש לי פה רק כסף ניגרי.
מוכן? - כן.
אני מזכירה לך, שהחברה שלנו סיפקה לנו
גם שוט וגם ויברטור על חשבון הבית.
No comments yet. Be the first to leave one.