Incredible Animal Journeys

החורף באלסקה, שנמשך שישה חודשים...

משחרר סוף סוף את לפיתת החנק שלו.

בשביל לשרוד כאן, בעלי החיים חייבים למהר...

אל הנהרות המתעוררים, הרחק מתחתיהם.

בסתיו שעבר, נקבת דוב חום אחת,

טיפסה אל המאורה המוגנת שלה במרומי ההרים...

ולראשונה בחייה... המליטה גורים.

שישה חודשים מאוחר יותר, כשהיא רעבה יותר מאי פעם...

היא יוצאת עכשיו למסע ממושך...

עם שני גוריה הפגיעים.

במרחק...

אם מנוסה יותר, מקדימה אותה בצעד אחד.

שני גוריה, הבוגרים יחסית, למדו לרדת בדרך מהירה יותר.

לא כדאי להתעכב במקום כזה.

כל יום של הפשרת האביב, מעלה את מפלס הסכנה.

מאה אלף טונות של שלג וקרח...

שועטים קדימה במהירות של 160 קמ"ש.

כאן לא לוקחים שבויים.

בזכות קבלת ההחלטות הנבונה של האם המנוסה...

הגורים נשארו בחיים במשך שנתיים.

אבל לאם הטריה מצפה דרך קשה במיוחד.

סביר להניח שרק גור אחד מכל שניים ישרוד את שנתו הראשונה, הרת הסכנות.

בשביל להבטיח את עתידם...

היא חייבת לרדת מההר.

ולתזמן באופן מדויק את מועד הגעתם לנהר...

עם בוא הנדידה הגדולה ביותר בתבל.

עד סוף מאי, מי הפשרת האביב פורצים ושוטפים מכל עבר.

במסע היחיד... שכל האחרים תלויים בו.

בעלי החיים באלסקה...

חלקם פועלים לבד.

אחרים נודדים יחד...

הם נאלצים להילחם כנגד כל הסיכויים.

כולם ממהרים לרדת לנהר...

כדי שדרכיהם יצטלבו... עם האלתיות מביאות החיים.

המסעות המופלאים של בעלי החיים

המרוץ לנהר באלסקה

כאשר האביב הופך לקיץ, בצפון האוקיינוס השקט,

הרפתקן נחוש,

יוצא כעת... למסע בעל חשיבות עליונה.

נקבת אלתית דבשתית.

היא לא הגיעה לבד.

חצי מיליארד דגי אלתית.

שחוזרים במטרה להתרבות.

ממרחק של 3,200 קילומטרים,

הם זוכרים דפוסים בשדה המגנטי של כדור הארץ.

היא מתבייתת בדיוק על אותו נהר, שעזבה כשעוד היתה אלתית זעירה.

הן מגיעות לחוף,

אל המקום בו מי הפשרת השלגים מתערבבים במי הים.

הן נדחקות, כמו במשפך, לתוך הפיורד האפלולי הזה.

עמלץ האלתית.

קרוב משפחתו הקטן יותר של העמלץ הלבן.

טורפים אלה, שצדים מהמארב, עברו אלפי קילומטרים,

כדי להצטרף למרוץ האכילה.

רק חמישה אחוז מהאלתיות באוקיינוס השקט שורדות את השלב הימי של מסען.

הנקבה הזאת, שעתידה להפוך לאם, היא אחת מאותם ברי מזל.

אבל בשביל להטיל את ביציה במצע החצץ בו בקעה לעולם...

עליה להתגבר עכשיו על סדרה חדשה לגמרי של מכשולים.

במהלך החודשים הבאים, דגי האלתית יעלו כמעט בכל הנהרות,

לאורך הקטע הזה של חוף האוקיינוס השקט.

חלקם יעברו מרתון שארכו 3,200 ק"מ.

משימה שמקבילה לשחיה מניו יורק לפלורידה ובחזרה, בעליה.

עד שהיא תגיע לנהר שנראה בתחתית התמונה,

לדובה החומה הרעבה יש עדיין פיות להאכיל.

הם עברו כמחצית הדרך למטה מהמאורה במרומי ההר,

וכעת היא פוסעת בעקבותיהם של אבות אבותיה.

שבילים עתיקים.

שנכבשו על ידי דורות של לוכדי בעלי חיים.

היא מובילה את משפחתה למטה...

דרך יערות גשם ממוזגים ובתוליים.

סוף סוף, הם יוצאים אל מישורי החוף.

הם כאן בשביל כמה פריטים שמופיעים בתפריט בעונה הזו.

עשב בשם כריך.

הצמח העשיר בחלבון יזין אותם עד בואם של דגי האלתית.

אבל לעת עתה, אין שום תחליף לחלבה העשיר של האם.

החיים בדרכים אף פעם אינם שלווים לזמן רב.

גם זכרים עצומים, שמשקלם כ-450 ק"ג, מגיעים למקום הזה.

בכרי העשב האלה, הם יילחמו על הזכות להזדווג.

האם חייבת להיות זהירה.

כדי להגיע אליה...

יהיה על המנצח להרוג את גוריה.

נסיגה היא האפשרות היחידה.

אחרי שהותש בקרב, הזכר המסורבל הזה לא עומד בקצב.

הם הצליחו לברוח.

אחרי שהכניסו קצת מזון לבטן,

המהלך הבטוח יהיה להמשיך לנוע, ולהתקדם לעבר הנהר.

עד אמצע הקיץ...

כולם כבר הצטרפו למרוץ.

כדי לנצל את תקופה השפע.

קוליברי צפוני.

הם נדדו ממקסיקו, מרחק של 6,400 ק"מ, כדי לאכול כאן.

טריטון מחוספס.

הנקבה הזאת יצאה למסע קצרצר משלה, עד הנהר.

היא באה לבחור בן זוג.

הרחק מעליהם...

נוודים נוספים...

מתכוננים למסע המופלא שלהם אל הנהר.

אחרי חודשים של טיפול מסביב לשעון...

גוזל תובעני של עיטם לבן ראש,

קיבל את ארוחת החינם האחרונה בחייו.

אמו עשתה למענו כל מה שביכלתה לעשות.

זה רגע שכל מתבגר נאלץ להתמודד עמו.

הגיע זמנו לפרוח מהקן.

ולהתחיל להסתדר בכוחות עצמו.

אבל מדובר בנפילה של 25 מטרים.

הצעד הראשון במסע שלו...

הוא זינוק אמונה.

זה לא היה נורא כל כך.

הוא כבר למד להסתדר עם הכנפיים.

בזכות מוטת כנפיים של 1.80 מטר,

הוא יכול לדאות במשך שעות.

טוב שכך, כי מעכשיו יהיה עליו לחיות בתנועה.

מצפה לו מסע ארוך שיימשך חודשיים.

יותר מ-1,200 ק"מ דרומה, לנהר מיוחד בקולומביה הבריטית,

שם מחכה לו אספקה חיונית של דגי אלתית.

הבעיה של אלה שנודדים לבד...

לצעיר הנאיבי הזה אין מושג איך להגיע לשם.

הרחק במורד הזרם, מי הנגר הקיציים מילאו את הנהרות.

נדידת האלתיות הגדולה של אלסקה יצאה לדרך.

הם משאירים את הים מאחור...

דגי האלתית נכנסים לחלקו התחתון של הנהר.

זהו מסע בכיוון אחד, ואין דרך חזרה.

כדי למצוא את דרכה בחזרה למצע החצץ בו הגיחה לעולם...

האם לעתיד זקוקה לזיכרון מדהים.

היא נעה בעקבות מראות וריחות שנחקקו במוחה כששחתה לים בפעם הראשונה.

במקום שבו הנהר מתפצל...

היא יודעת בדיוק לאן לפנות.

היא בכיוון הנכון, אבל לרוע מזלה,

אזור הרביה שלה שוכן הרחק למעלה, מרוץ מכשולים שארכו כ-50 ק"מ.

אשדים מהירים, מערבולות אכזריות, ומפלי מים תלולים.

אבל לא מדובר בדג רגיל.

היא מסוגלת לזנק לגובה, שבמושגים שלנו שווה לבנין בן ארבע קומות.

אבל היא חייבת לעשות זאת שוב.

ושוב.