نخستین 200 خط.
אחי. -אתה עושה חיים.
אני הולך למסיבה.
תראו איך התחת הזה זז!
בואו נלך לאוטו.
יאללה, חבר'ה!
היי, יא כוסית, לאן זה?
חכה לי. -הוא הולך לשירותים.
למה, יא כוסית?
חכה. -למה, יא נגוע?
למה? -שלא אצטרך לטפל בך.
אבל תכניס לי מכות אחת אחת, יא כוסית.
היי.
בוא הנה ותפוס לי בביצים.
בשביל מה אתה הולך לשירותים? -חכה!
חכה, אני באה. -חכה, יא בן זונה.
מה קורה? תזדרז, יא נקבה.
שיט. תזדרז. -טוב, אחי. סיימתי.
אל תעמוד שם סתם, יא כוסית.
אין לי כלום, יש לי הכול.
אין לי כלום, יא כוסית. -אני בא.
כולם דואגים לכולם פה.
תתניע, קדימה. -טוב.
עזבו את הקטנוע.
פאק, תקשיבו.
אני לא חושב…
שהוא רוצה שאגיד לו משהו.
טוב, אני הייתי אומר לו שאני מצטער,
אני מצטער, כן, על כך שדפקתי לו חלק מהחיים, אתה מבין?
או על הנזק שעשיתי לו לחיים,
או מה שזה לא יהיה, למשפחה שלו… לאימא שלו, כן?
כשהוא היה ילד,
האדם שטיפל בו וטיפח אותו
כדי שהוא יוכל לגדול ולהפוך למבוגר, לאדם בוגר, הוא זה שסובל.
הייתי מבקש סליחה מהאנשים האלה, זה מה שהייתי אומר. לא יודע…
אני לא חושב שהייתי אומר יותר מזה. אני לא חושב שהוא ירצה להקשיב לי…
אישית.
כן, הדבר הרגיל שכולם אומרים, "אני מצטער".
עכשיו יהיה לי שימוע.
לא, אני לא באמת יודע. אין לי מושג מה קורה,
מה העניין, אם אני צריך…
להעיד או משהו, אני לא יודע.
אין לי מושג.
עורך הדין אמר לנו שזה לא יהיה במכה, אבל…
שלא יעשו הכול במשפט אחד, אבל…
בכל מקרה, זה משהו. עכשיו נראה מה יש להם לומר.
באמת, אני לא יודע מה הולך לקרות עכשיו.
אני הולך לראות את ג'אמל, אחי.
אני אוהב אותו. הוא משוגע, אבל אני מכיר אותו טוב והוא בחור טוב.
הדבר היחיד הוא שהסמים שינו אותו.
אבל כן, אני רוצה לראות אותו.
הוא בכלא כל כך הרבה זמן… הוא בטוח השמין, החרא הזה.
התנפח. הוא בטוח התנפח.
אבל איך שהוא היה קודם, רזה כמו מקל, וכל הסיגריות שהוא עישן…
נראה אותו עכשיו, בטוח.
הכול ישתנה היום מבחינתי. היום ומחר החיים שלי ישתנו.
לטוב או לרע, הכול ישתנה.
אבל אני חושב שזה יהיה לטובה. החלק הרע מאחוריי…
וכל יום שעובר נהיה פחות רע.
זה מתקדם בשלבים.
חוויתי את הרע, עכשיו הזמן לפחות רע.
אני משלם על הטעויות שלי לאט לאט.
לא? ככה נראה לי.
אבל אני לא יודע.
לא ככה, אחי.
אם ישלחו אותי לכלא, זה יהיה לשנה או משהו כזה, אני מקווה.
זה בסדר.
אני לא זוכר כלום.
זה מטורף, לא?
הם בטח חושבים שאני משקר, אבל זו האמת. אני לא זוכר כלום.
אני לא מצליח להיזכר בשום דבר ממה שקרה.
טוב, בואו נראה…
מה ההאשמות?
אני רוצה להתכונן מראש כדי לדעת מה לתת להם.
גזר דין של שנה לכל אחד.
רגע. כן, טוב.
המאסר על תנאי מותנה בתשלומים בגין אחריות אזרחית-נזיקית
בסך חודשי של 2,500 אירו לפחות שישולמו ביחד ולחוד,
והן במסירת הדרכונים של כל אחד מהם.
איזה חלק התובע לא יקבל?
את ה-2,000 אירו לחודש? -אנחנו רוצים שזה יהיה יותר מ-3.000.
אי אפשר. -חלק לא יעמדו בזה. הם בכלא או מובטלים.
אף אחד מהם לא בכלא. -דווקא כן.
כן, יאמל.
הוא לא כאן.
טוב, אחד יושב בכלא. -טוב.
אז יש שלושה…
כמה זמן יימשכו התשלומים? -פחות משנתיים.
אם זה 40,000 אירו, זה יהיה…
עורכי הדין והנאשמים רשאים להיכנס.
נוכל להיפגש ביום אחר ולהגיע להסכם.
אני צריך לצאת מפה היום עם הסכם.
ההסכם לא יכול להיות "2,000 אירו ואז נראה".
ברור ש… -זה לא "2,000 אירו ואז נראה."
זה מינימום של 2,000 אירו. -אבל…
בואו נתחיל במשפט. שבו שם.
תביאו את הנאשמים ואת האסיר.
שבו בבקשה. -בואו נראה.
הדיונים האלה, בלי כל עורכי הדין, בשעתיים וחצי… בזה נסיים.
אלחנדרו, מכאן, בבקשה.
סיימנו כאן.
האחריות משותפת ונפרדת,
אבל זה לא הוגן שהוא יישא בכל האחריות הנזיקית-אזרחית
והיתר פשוט ילכו לדרכם.
מה אם אחד מהם לא ישלם? -אם אחד לא ישלם, האחרים ישלמו.
הבעיה היא לא של התובעים.
התובעים ישלמו את הסכום
ויכסו את הסכום הכולל של האחריות הנזיקית-אזרחית כפי שסוכם, בסדר?
כבוד השופטת, זה לא הוגן שהשניים שעובדים ישלמו על הכול.
זה פחות הוגן שהצד שניזוק ייפגע מכך
שחלק מהנתבעים חסרי אמצעים כלכליים.
אז הם ייאלצו לשבת בכלא, מפני שאנחנו אומרים שזה לא הוגן.
לא אתן לכם דקה נוספת בלי להגיע להסכם.
אפילו לא דקה נוספת.
אפילו לא דקה נוספת.
אנחנו נשלם.
אם אתם רוצים לבזבז פה חמש שעות כדי להגיע להסכם,
הייתם צריכים לדבר אתמול עם התובע המחוזי. לא נתחיל את המשפט ב-15:00.
מרשך צריך להיות הראשון שימצא עבודה ויתחיל לשלם.
הוא זה שגורר את השינוי. -זה בטוח.
כל אחד מהם יכול למצוא עבודה פיזית כלשהי.
מי זה אנדרס? אתה? -אני.
האם אתה מבין את האישומים נגדך? -כן.
האם ביצעת את הפשע? -כן.
האם אתה מקבל את גזר הדין ואת האחריות האזרחית-נזיקית שהתבקשת לשאת בה?
כן. -אתה מודה באשמה?
כן. -אתה יכול לשבת.
יונתן אצ'יוורי.
האם אתה מבין את האישומים נגדך? -כן.
האם אתה מודה באשמה? -כן.
האם אתה מקבל את גזר הדין ואת האחריות האזרחית-נזיקית שהתבקשת לשאת בה?
כן. -אתה יכול לשבת.
חואן סבסטיאן מורייחו.
האם אתה מבין את האישומים נגדך? -כן.
האם אתה מודה באשמה? -כן.
האם אתה מקבל את גזר הדין ואת האחריות האזרחית-נזיקית שהתבקשת לשאת בה?
אתה יכול לשבת.
נתנאל.
האם אתה מבין את האישומים נגדך? -כן.
האם אתה מודה באשמה? -כן.
האם אתה מקבל את גזר הדין ואת האחריות האזרחית-נזיקית שהתבקשת לשאת בה?
אתה יכול לשבת.
ביירון אלחנדרו, האם אתה מבין את האישומים נגדך?
האם אתה מודה באשמה? -כן.
האם אתה מקבל את גזר הדין ואת האחריות האזרחית-נזיקית שהתבקשת לשאת בה?
יאמל סטלין.
האם אתה מבין את האישומים נגדך? -כן.
האם אתה מודה באשמה? -כן.
האם אתה מקבל את גזר הדין ואת האחריות האזרחית-נזיקית שהתבקשת לשאת בה?
קיבלנו את הסכמת הנאשמים. האם יש צורך להמשיך למשפט?
לא.
באי כוח התביעה? -לא.
ההגנה? -לא, כבוד השופטת.
כולכם נמצאתם אשמים בשני מקרים של תקיפה בנשק מסוכן
על פי סעיף 147.1 ו-148.1 לחוק העונשין,
בנסיבות של אחריות מופחתת,
תקיפה בנסיבות מחמירות על פי סעיף 22.2 לחוק העונשין,
ועיכוב הליכים בנסיבות של אחריות מופחתת על פי סעיף 21.6 לחוק העונשין.
אני גוזרת על הנאשמים שנת מאסר אחת על כל פשע
בנוסף לשלילת זכות ההצבעה במהלך תקופה זו.
בנוסף, הם ישלמו את הוצאות המשפט, ובכלל זה את שכר טרחת באי כוח התובעים.
הנאשמים יחויבו, ביחד ולחוד,
בסך של 59,733.22 אירו בתוספת ריבית סטטוטורית.
טוב, אני אשאל את כל הנאשמים יחד ואמתין לתשובה של כל אחד מכם.
האם אתם מתחייבים לשלם את סכום האחריות האזרחית-נזיקית,
שעומדת כרגע על למעלה מ…
היא עשויה להגיע ל-52,000 או 53,000 אירו.
אנדרס דוויד, האם אתה מתחייב לשלם?
כן, כבוד השופטת.
ביירון אלחנדרו? -כן, כבוד השופטת.
יונתן אצ'יוורי? -כן, כבוד השופטת.
יאמל סטלין? -כן, כבוד השופטת.
חואן סבסטיאן?
כן, כבוד השופטת.
נתנאל דה חסוס? -כן.
ההתחייבות לתשלום היא תנאי שקבע ביהמ"ש לקבלת מאסר על תנאי.
וכמובן שתשלום האחריות האזרחית-נזיקית
תהווה תנאי להמשך המאסר על תנאי.
מכיוון שהתובעים אינם מתנגדים לכך
ושלנאשמים לא היה עבר פלילי בזמן התרחשות האירועים,
ומכיוון שהם קיבלו את ההתחייבות לשלם,
ביהמ"ש מפעיל בזאת מאסר על תנאי למשך תקופת מבחן של ארבע שנים,
בתנאי שהנאשמים ישלמו סך של 2,500 אירו כל חודש.
האם התובעת הכללית מתכוונת לערער על גזר הדין?
לא. -התובע הפרטי?
לא. -הנאשמים?
לא, כבוד השופטת. -אף אחד?
פסק הדין הסופי נקבע כאמור.
הדיון הסתיים. אפשר להפסיק לצלם.
אתם רשאים לקחת את האסיר.
רק תאמר לי בכנות… יאמל.
כמה זמן תהיה בכלא? -עד פברואר, כבוד השופטת.
פברואר השנה, כן? -כן.
נשלח את גזר הדין לשם מפני שבעוד מספר ימים עדיין תהיה שם.
תודה, שלום. -להתראות.
שלום. -נתראה, חבר'ה.
שמור על עצמך.
אבדוק מה אני יכולה לעשות, כי בעלה של חברה שלי חולה.
כמעט חטפתי התקף חרדה, ברצינות.
כמעט חטפתי התקף חרדה
מהמחשבה על משפט בן חמש שעות שיתחיל ב-15:00.
No comments yet. Be the first to leave one.