The Pervert's Guide to Cinema

29.970 FPS 49 min 18 s

,הבעיה בשבילנו אינה "?האם התשוקות שלנו מסופקות או לא"

,הבעיה היא "?איך אנו יודעים למה אנו משתוקקים"

,אין שום דבר ספונטני .שום דבר טבעי, בתשוקות האנושיות

.התשוקות שלנו הן מלאכותיות

.עלינו ללמוד להשתוקק

.קולנוע הוא האמנות הסוטה האולטימטיבית

,היא לא נותנת לך את מה שאתה משתוקק לו .היא אומרת לך איך להשתוקק

~ מדריך הסוטה לקולנוע ~

מוצג על ידי הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי

סלבוי זיזק

:תרגום BoAzB

חלק ראשון -

,אני מחבבת אותך .אבל זה פשוט לא מספיק

.אה, שכחתי .אמא שלך הזמינה אותי לארוחת ערב

?אוקי. תביא איתך גלידה, בסדר

,בטח. איזה סוג את רוצה ?שוקולד או וניל

.שוקולד- .אוקי-

מה שאנחנו מקבלים ,"Possessed" בקליפ הנפלא הזה מ

היא אמירה על אמנות הקסם .של הקולנוע בתוך סרט

,יש לנו נערה רגילה ממעמד הפועלים .הגרה בעיירה אפרורית, קטנה וקרתנית

פתאום היא מוצאת את עצמה במצב שבו המציאות עצמה

.יוצרת את הקסם של החוויה הקולנועית

,היא מתקרבת למעקה ...הרכבת עוברת, וזה כאילו

מה שבמציאות הוא רק אדם... העומד בסמוך לרכבת שחולפת באיטיות

הופך לצופה המתבונן .בקסם של המסך

?תשתי משהו

?או, אל תלכי. מסתכלת פנימה

.זו דרך לא נכונה .היכנסי פנימה והסתכלי החוצה

,אנחנו מקבלים סצנה מאוד אמיתית, רגילה

,שעליה המרחב הפנימי של הגיבורה

.מרחב הפנטזיה שלה, מוקרן

,כך, למרות שכל המציאות כפשוטה שם ,הרכבת, הנערה

,חלק מהמציאות ,בתפיסתה ובתפיסתו של הצופה

,כביכול, מתעלה למדרגת הקסם .הופך להיות המסך של חלומותיה

זוהי אמנות הקולנוע .בצורתה הטהורה ביותר

.זו ההזדמנות האחרונה שלך .אחרי זה אין דרך חזרה

,אתה לוקח את הגלולה הכחולה .הסיפור מסתיים

אתה מתעורר במיטתך .ומאמין במה שאתה רוצה להאמין

,אתה לוקח את הגלולה האדומה אתה נשאר בארץ הפלאות

ואני אראה לך כמה עמוק .מחילת הארנב מגיעה

אבל הבחירה בין הגלולה הכחולה והאדומה

היא לא באמת בחירה .בין אשליה למציאות

,כמובן, המטריקס ​​הוא מכונה לבדיות

אבל אלו הן פיקציות .שכבר מבנות את המציאות שלנו

אם אתה לוקח מהמציאות שלנו ,את הבדיות הסמליות המסדירות אותה

.אתה מאבד את המציאות עצמה

.אני רוצה גלולה שלישית

?אז מה היא הגלולה השלישית

בהחלט לא איזו גלולה טרנסצנדנטלית .המאפשרת חווית 'מזון מהיר' דתית מזויפת

אלא גלולה שתאפשר לי לתפוס ,לא את המציאות שמאחורי האשליה

.אלא את המציאות באשליה עצמה

,אם משהו הופך טראומטי מדי, אלים מדי ,אפילו מלא מדי בהנאה

.זה מנפץ את הקואורדינטות של המציאות שלנו .אנחנו חייבים להפוך אותו לפיקציה

,המפתח הראשון לסרטי אימה הוא לומר

,בואו נדמיין את אותו הסיפור" ."אבל בלי אלמנט האימה

.זה נותן לנו, אני חושב, את הרקע

,אנחנו באמצע מפרץ בודגה

.בו מתרחשת עלילת "ציפורים" של היצ'קוק

,ציפורים" הוא סרט על נערה צעירה" עשירה, אשת החברה הגבוהה

,מסן פרנסיסקו, המתאהבת בבחור

,עוקבת אחריו למפרץ בודגה

.שם היא מגלה שהוא גר עם אמו

,כמובן, זה לא העסק שלי ...אבל כשאתה מביא בחורה כמו ש

?יקירתי- ?כן-

אני חושב שאני יכול להתמודד .עם מלאני דניאלס בעצמי

ובכן, כל עוד אתה יודע .'מה אתה רוצה, מיץ

.אני יודע בדיוק מה אני רוצה

,ואז, ישנה התסבוכת האדיפלית הסטנדרטית

,מתח של גילוי עריות בין האם לבן

הבן מפוצל בין .האם הרכושנית והנערה הפולשנית

?מה קורה איתם- ?מה קורה עם כל הציפורים-

?איפה אתה רוצה את הקפה הזה- .כאן על השולחן, מותק-

.'תזדרז עם שלך, מיץ

אני בטוחה שמיס דניאלס .רוצה לצאת לדרכה

אני חושבת שאת צריכה .להישאר הלילה, מלאני

יש לנו חדר נוסף .בקומה השנייה והכל

,השאלה הגדולה לגבי הציפורים ,כמובן, היא הטיפשית והברורה

"?למה הציפורים תוקפות"

...'מיץ

אין זה מספיק לומר שהציפורים .הן חלק מהסדר הטבעי של המציאות

במידה מסוימת כאילו מימד זר פולש

.וממש קורע לגזרים את המציאות

,אנו, בני האדם .איננו נולדים באופן טבעי למציאות

על מנת שנפעל כאנשים נורמלים המקיימים אינטראקציה עם אנשים אחרים

,החיים במרחב של מציאות חברתית

.הרבה דברים צריכים לקרות למשל, עלינו להיות ממוקמים כראוי

.בתוך הסדר הסמלי וכן הלאה

כאשר דבר זה, קיומנו הנאות ,בתוך מרחב סמלי, מופרע

.המציאות מתפרקת

,לכן, אם להציע את הנוסחה הפסיכואנליטית

ההתקפות האלימות של הציפורים הן כמובן התפרצויות

,של האני-עליון האימהי ,של הדמות האימהית המונעת

.המנסה למנוע יחסים מיניים

אז הציפורים הן אנרגיה גולמית .של גילוי עריות

.מה אני עושה? אני מצטער, עכשיו תפסתי

.אלוהים, אני חושב כמו מלאני ?את יודעת מה אני חושב עכשיו

."'אני רוצה לזיין את מיץ" .זה מה שהיא חשבה

.לא, סליחה, סליחה, סליחה

התכוונתי שיש לי בלבול .ספונטני של כיוונים

.גברת בייטס

אנחנו נמצאים במרתף של ."בית האם מ"פסיכו

הדבר המעניין הוא עצם .הפריסה של הבית

,אירועים התרחשו בתוכו בשלוש רמות

.הקומה הראשונה, קומת הקרקע, קומת המרתף

כאילו הן משחזרות את שלוש הרמות .של הסובייקטיביות האנושית

.קומת הקרקע היא אגו

,נורמן מתנהג שם כמו בן נורמלי

.מה שנותר מהאגו הרגיל שלו משתלט

.שם למעלה, זה האני-עליון

האני-עליון האימהי, כי האם המתה

.היא בעצם דמות של האני-עליון

.לא, אמא. אני הולך להביא משהו

,אני מצטערת, ילד אבל אתה מצליח להיראות מגוחך

.כאשר אתה נותן לי פקודות- .בבקשה, אמא-

.לא, אני לא אסתתר במרתף הפירות

?אתה חושב שאני מחופפת, הא

,ולמטה במרתף, זהו האיד

.המאגר של דחפים אסורים אלה

אז אנו יכולים לפרש את האירוע ,באמצע הסרט

כאשר נורמן נושא את האם

,או, כפי שאנו למדים בסוף ,המומיה של האם, גופה, שלד

...מהקומה הראשונה למרתף

.אתה לא תעשה את זה שוב. לעולם לא .עכשיו צא החוצה

.אמרתי לך לצאת, ילד- .אני אשא אותך, אמא-

זה כאילו הוא מעביר אותה בראשו שלו...

.כגורם הנפשי מהאני-עליון לאיד

.תוריד אותי. הניח לי ...אני יכולה ללכת בעצמי

כמובן, הלקח כאן הוא הלקח הישן ,שכבר הרחיב עליו פרויד

.שהאני-עליון והאיד מחוברים עמוקות

,האמא מתלוננת בתחילה ,כדמות של סמכות

איך אתה יכול לעשות לי את זה" אתה לא מתבייש

,זה מרתף פירות". ואז" ,אמא עוברת באופן מיידי לניבול פה

"?אתה חושב שאני מחופפת"

,אני-עליון הוא לא גורם אתי ,אני-עליון הוא גורם מגונה

מפציץ אותנו בציוויים .בלתי אפשריים, צוחק עלינו

כאשר, כמובן, אנו לא יכולים .לעולם למלא את דרישתו

.ככל שנציית לו, כך נהפוך יותר לאשמים

תמיד יש היבט כלשהו של משוגע מגונה

.בפעולתו של האני-עליון

לעתים קרובות אנו מוצאים אזכור לפסיכואנליזה

.גלום בעצם היחסים בין אנשים

,לדוגמא, שלושת האחים מרקס

.גראוצ'ו, צ'יקו, הארפו

,ברור שגראוצ'ו, הפופולרי ביותר

,עם ההיפר-אקטיביות העצבנית שלו .הוא האני-עליון

.ובכן, זה מכסה הרבה שטח .תגידי, את מכסה הרבה שטח בעצמך

.כדאי שתסתלקי שמעתי שהם הולכים להרוס אותך

ולהקים בניין משרדים .היכן שאת עומדת

את יכולה לעזוב במונית. אם את לא יכולה .להשיג מונית, את יכולה לעזוב בנשיפה

,אם זה מוקדם מדי .את יכולה לעזוב בדקה וחצי

את יודעת שלא הפסקת לדבר ?מאז שהגעתי לכאן

,צ'יקו, הבחור הרציונלי, אגואיסטי .מחושב כל הזמן, הוא אגו

,צ'יקו ליני, אתה נאשם בבגידה .ואם תימצא אשם, תומת בירייה

.אני מתנגד- ?אה, אתה מתנגד-

?על סמך מה- .לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר לומר-

.ההתנגדות מתקבלת

,והמוזר מכולם, הארפו .הבחור האילם, הוא לא מדבר

.פרויד אמר שהדחפים שותקים .הוא לא מדבר. הוא, כמובן, האיד

?מי אתם

?מה אתה עושה בחדר שלי

.זה השותף שלי .אבל הוא לא מדבר, הוא אילם וחירש

.האיד, בכל העמימות הקיצונית שלו

כלומר, הדבר הכה מוזר בדמותו של הארפו

,הינו שהוא תמים באופן ילדותי ,שואף רק להנאה

.אוהב ילדים, משחק עם ילדים וכן הלאה

,אבל, באותו הזמן אחוז בדיבוק כלשהו

.של רשע קדמוני, אגרסיבי כל הזמן

ושילוב ייחודי זה ,של שחיתות גמורה ותמימות

.הוא מהותו של האיד

.רד משם. רד מהשולחן הזה

?מה אתה חושב שזה כאן

.תוריד את זה מיד

!משוגע- .תפסיק עם זה-

!תפסיק עם זה

?היי, אתה רוצה לשבור את זה- .קח אותו מכאן-

.היי, הנח לזה

?ד"ר קליין- .כן, אני ד"ר קליין. זה ד"ר טאניי-

?מה המצב- אני שרון. המצב הפך גרוע יותר-

.מאז שצלצלתי אליך .אני חושבת שכדאי שתעלו

?האם יש לה שוב עוויתות- .כן, אבל הן הפכו אלימות-

?נתת לה את התרופה

.הקול הוא לא חלק אורגני של גוף האדם

הוא מגיע ממקום כלשהו .בתוך הגוף

!אמא, בבקשה- .גברת מקניל, זה ד"ר טאניי-

!בבקשה, אמא, הפסיקי את זה- ?מה זה? מה קורה-

!זה בוער! זה בוער- !תעשה משהו, דוקטור. בבקשה, תעזור לה-

,בכל פעם שאנו מדברים לאדם אחר

קיימת תמיד מידה מינימלית ,של אפקט פיתום

.כאילו איזה כוח זר השתלט

.אל תתן לאויב כל שליטה עליה

.ובן-עוון לא יוכל לפגוע בה

,אימך מוצצת זין בגיהינום !קאראס, חזיר חסר אמונה שכמוך

,זכרו כי בתחילת הסרט .זו הייתה ילדה צעירה ויפה

?איך היא הפכה למפלצת שאנחנו רואים

.אחז בה דיבוק ?אבל מהו הדיבוק שאחז בה

.קול. קול בהיבטים המגונים שלו

.ראה את צלבו של האל .כלך לך, כוח עוין

הסרט הראשון הגדול ,על הממד הטראומטי הזה של הקול

,הקול שמרחף בחופשיות סביב .והוא נוכחות טראומטית, מעוררת פחד