200 ensimmäistä riviä.
עוד בהמשך -
- 6 במאי, 1981
האורח הבא הוא קומיקאי צעיר" .'בהופעת הבכורה שלו ב'טונייט שואו
.הוא במקור מניו יורק סיטי
,הוא עבד במועדונים קטנים רבים .בניו יורק ובלוס אנג'לס
".קבלו בבקשה את ג'רי סיינפלד
,באמצע שנות ה-70 בניו יורק
היו רק שני מקומות .שיכולת לראות בהם קומיקאים חדשים
.סטנדאפיסט לא היה דבר רציני
,הם היו מופיעים לפני זמר או להקת רוק
.ורק להיות זה, היה החלום הכי גדול של חיי
.זה כל מה שרציתי
וזה מצחיק, אבל הייתי, מילולית, על הקצה ,כשהחלטתי לעשות את הקפיצה הזאת
.ממש פה
.וזו הנקודה המדויקת
:פורד לעיר - - תמותו
הצילו את ניו יורק סיטי -
הקומיק סטריפ -
סאות' פרי -
רוזוולט איילנד -
- הקומיק סטריפ - - 1976 נוסד -
?אתם חבר'ה טובים. מוכנים למופע
.כן? אוקיי. יופי. מעולה
,הוא התחיל כאן כאחד הקבועים ,כאן בקומיק סטריפ
.1976 בקיץ של
.בואו נברך את שובו הביתה
!ג'רי סיינפלד
?אתם עושים צחוק
.תודה
.תודה רבה לכם
.תודה. נחמד להיות פה
.אני לא מאמין שחזרתי הנה
.זה ממש נהדר. תודה
.תודה
?תודה רבה לכם. אהבתם את הז'קט
.זה הז'קט האהוב עליי
,זה לילה מיוחד ,רציתי ללבוש את הז'קט המיוחד שלי
,"כי חזרתי ל"קומיק סטריפ
,שהוא המקום בו התחלתי את כל הקריירה שלי
.ממש כאן, על הבמה הזאת
.ואני אספר לכם את כל הסיפור
.אני אספר לכם איך הכל קרה
.גרתי במספיקווה
.נולדתי בברוקלין
.זה השטח הביתי שלי
,ואז ההורים שלי עברו למספיקווה .שזה שם אינדיאני
."זה אומר "ליד הקניון
,אפילו האמריקאים הילידים הצליחו לחוש
...שברגע שהיהודים והאיטלקים יגיעו הנה
.הקמעונאים הולכים ליפול
,בוא ניפטר מאוהלי הטיפי" ".האנשים האלה צריכים חנייה
.אז עברנו מהעיר ל"על" לונג איילנד
,אתה לא גר "ב" לונג איילנד .אתה גר "על" לונג איילנד
,כשאתה גר בעיר, אנשים שואלים אותך "?איפה אתה גר"
."אנחנו גרים בעיר"
.אתה לא גר על העיר
,אבל אם אתה יוצא מהעיר ,אתה בעיר עכשיו
,אבל אם אתה יוצא
.אתה תהיה על האיילנד
...לונג איילנד זה לא אחד מהמקומות
...אי אפשר להיכנס פנימה. אין לאן
.אין לאן להיכנס. פשוט נשארים עליו
,ההורים שלי היו אומרים ,ג'רי, נוסעים העירה היום, אז תתכונן"
.אנחנו נכנסים
..."אנחנו נעלה על הרכבת
,לא נכנסים לרכבת
,עולים לרכבת
.אפילו שכשרואים רכבת, אין עליה אף אחד
.אף פעם לא רואים מישהו על הגג של הרכבת
.אבל ככה מדברים .אם אתה רוצה לגור פה, ככה אתה מדבר
?אנחנו נעלה על הרכבת. למה עולים על הרכבת
?למה
!כדי שתוכל לרדת ממנה
!רד מהרכבת"
!זו התחנה שלנו
"!צריכים להיכנס למונית"
,אתה לא עולה על מונית
,היית על הרכבת, אבל אתה לא עולה על המונית
.אתה נכנס למונית
?ולמה אתה נכנס למונית
!כדי שתוכל לצאת
...אתה חייב לצאת מ
.הגענו. צא מהמונית. הגענו"
".למה אתה עוד במונית? צא מהמונית
?'אוקיי, ג'רי, מה לגבי 'אובר"
"?מה עושים עם אובר, הדבר החדש
.אתה נכנס אליו? לא
.עולה עליו? לא
.יורד ממנו? לא
?מה עושים עם אובר
".אתה תופס אחד" ".מזמין אחד"-
.לא. לא
".אתה פשוט לוקח אותו"
!אתה לוקח אותו! לוקחים אובר
!כי אין כסף
.זה כאילו, חינם, אני לא מבין איך זה עובד
?משלמים על זה בכלל
נראה לי שזה סתם משהו חינמי .שמגיע עם הטלפון
...כל פעם אתה כזה
.מכוניות מצוירות קטנות שנוסעות לאן שתרצה
"?איך הגעת הנה" "...לקחנו אובר. פשוט"
.זה כמו "אם אנד אמ'ס" בקערה, אתה פשוט לוקח
.קח כמה שאתה רוצה
,אז באתי הנה
,ועשיתי אודישן על הבמה הזאת
,ויש טופס שחותמים עליו בחוץ
."וכתבתי "ג'רי סיינפלד
,אתם יודעים, הכתובת של ההורים שלי
."ו"סוג מופע: קומיקאי
."בקשות מיוחדות? לא"
,והייתה לי רק בדיחה אחת שעבדה
.שאני אספר לכם עכשיו
...ו
אם אתם חושבים אי פעם
,שאולי יום אחד תרצו לעשות סטנדאפ
.לא ככה עושים את זה
,אף פעם אל תגידו ."אני הולך לספר לכם בדיחה עכשיו"
.אז, אני שמאלי
אנשים שמאליים לא אוהבים
"שהמילה "שמאל .הרבה פעמים קשורה לדברים שליליים
,"התחיל ברגל שמאל, שתי ידיים שמאליות"
"?מה אוכלים לארוחת ערב" ."שאריות"
,אתה הולך למסיבה, אין שם אף אחד ."איפה כולם?" "הם הלכו"
.זה הכל
.זו הייתה הבדיחה הראשונה שלי
,זו הייתה בדיחה די טובה
,ועברתי את האודישן
.והתחלתי לבוא הנה כל לילה
,60-אז גדלתי בשנות ה
ואני רואה פה ,הרבה אנשים צעירים ויפים הלילה
...נהנים מחיים של
.פוטנציאל והזדמנויות אין סופיות
,כי אתם צעירים והחיים שלכם עוד לפניכם
.והכל הולך לקרות
!אני רוצה להגיד לכם משהו, פרחחים
!לא הייתה לכם ילדות אפילו
!לא היה לכם כלום
.60-היה לכם זבל לעומת מה שהיה לנו בשנות ה
?ואתם יודעים למה ?כי ההורים שלכם שמו לב אליכם, בסדר
.הם היו מעוניינים בכם
,ההורים שלי, ההורים שלנו ?הם לא ידעו איך קוראים לנו, אוקיי
,הם היו בורים, הם היו מזניחים .לא היה להם אכפת
.60-גדלנו כמו כלבים פראיים בשנות ה
.לא הייתה שום תזונה
,אף טיפה של ידע בתזונה
.חינוך, בטיחות
?אתם יכולים לדמיין בכלל את העולם שאני מתאר
,שום קסדות, שום חגורות בטיחות
.שום מעצור
,אם משהו עצר פתאום
.היינו פשוט עפים באוויר
,או שהייתי אוכל מאה אחוז סוכר
.או שעפתי באוויר
.זו הייתה הילדות שלי
,ההורים שלי לא ידעו איפה היה בית הספר שלי
,הם לא ידעו מה היו הציונים שלי
.הם לא ידעו איפה הייתי
.הייתי כמו דביבון בשביל ההורים שלי
,אתה יודע שיש אחד בסביבה
.אבל אף לא באמת מנסה למצוא אותו
הייתי נשפך מהמיטה
וצולל ישר לתוך ,"קוקו פופס", "פרוסטד פלייקס"
."לאקי צ'ארמס", "פרוט לופס", "שוגר פופס"
,יש לי קצת סחרחורת עכשיו .האמת, רק מלחשוב על זה
,זה היה כזה מדהים, וזה היה אדיר
!כמו להתחמק מעונש על רצח
?דגני "לייף", זה היה אמיץ, אה
.זה שם אמיץ, תמיד חשבתי
!"לייף"
"?'איך נקרא לזה? אולי 'שיבולים', 'מרובעים"
.לא, לא, זה הרבה יותר גדול מזה"
!זה 'לייף', אני אומר לך
"!לייף
?"איזה עוד שמות היו? אולי "אל כל יכול ?למה שלא תקראו לזה ככה
מי לא היה רוצה לקום בבוקר ?"ולאכול קערה גדולה של "אל כל יכול
.או חדש, "אל כל יכול" עם צימוקים
.ואם אתה לא אוהב את זה, לך לעזאזל
?אז יופי התקופה, אוקיי
,להורים, מאיזושהי סיבה לא היה מושג או עניין
.שאין שום אוכל בתוך כל זה
,וזה היה נהדר ,עד שהחבר'ה של "קוקי קריספ" הגיעו
.והרסו את כל הסיפור
.תמיד יש מישהו שדוחף משהו טוב קצת יותר מדי
.קוקי קריספ
,אם אתם לא יודעים מה זה ,אלה דגני בוקר שהם לא כמו עוגיות
.הם עוגיות
.זאת ארוחת הבוקר שלך
.קערה של עוגיות שוקולד צ'יפס
."!היו צריכים לקרוא לזה "שיישרף העולם
,גלידה לארוחת צהריים, עוגה בערב .ובייקון וסיגריות בין לבין
.זו תכנית הבריאות המלאה של קוקי קריספ
.אהבתי את האוטו גלידה, הייתי מחכה לו
...זה היה עוד דבר ענק בחיים, הבחור ש
,היית שומע את הצלצול הזה, והמשאית הלבנה
,וחליפה לבנה ,והיינו עומדים בתור מאחורי המשאית
וכל סוגי הגלידה שיכולת לקבל ,היו על אחורי המשאית
.בדיוק מעל האגזוז
,"היית אוכל "דיקסי קאפ ."זה היה כמו לעשן חפיסת "קאמל
!לאף אחד לא היה אכפת
!אלה היו זמנים טובים
No comments yet. Be the first to leave one.