पहली 200 पंक्तियाँ।
אף פעם לא הבנתי למה אריאל ויתרה על הים בשביל נסיך משעמם.
אני אוהב להיות במים.
או לפחות אהבתי, פעם.
אני שמן.
אני לא מלא או חסון. אני כבד.
אני תופס מקום.
הנה מגיעה רעידת האדמה! תפנו מקום!
תפנו דרך לרעידת האדמה!
חודש שלם הרחק מכאן.
זה הולך להיות פשוט נורא.
אני לא יודע אם אני מסוגל לעמוד בזה.
והנה הסיבות שבגללן אני באמת אתגעגע לבית הספר.
סיבה מספר אחת. זה מקום מאוד מכיל.
- דאבה היום זה היום! -
דאבה!
מרסלו התמזמז עם פליפה שם מקדימה.
פליפה בריטו או פליפה השמן?
סיבה מספר שתיים.
אני מרגיש כל כך מוערך ואהוב כאן.
בוא, שמן. אתה בקבוצה שלי.
אי אפשר לשחק עם שני כדורים.
שים אותו בשער.
סיבה מספר שלוש.
זה מקום מעולה להרגיע את החרדה שלי.
אחי, אפילו את זה אתה לא מסוגל לעשות?
זה פשוט מקום פסטורלי ונפלא, לא?
להיות שמן כאן זה ממש לא בעיה.
- מבוסס על רב-המכר של ויטור מרטינס -
אני כל כך מוכן כבר לעוף מהמקום הזה.
סוף סוף יהיה לי קצת שקט לעצמי בלי שאנשים ישבו לי על הווריד.
ומבלי שאצטרך לצאת מהבית בכלל.
- חמישה עשר יום -
אני אוכל לעשות כל מה שבא לי.
לשחק במשחקי וידאו, לקרוא מנגה, לעשות סייסטה,
וליהנות ממה שיש לעולם הקולנוע להציע.
"הדרך שלי מובילה ללב שלך".
זה נשמע נורא.
אהבתי.
אהובתי,
שחזרתי את הרגע הזה אלף פעמים בראש שלי,
וזה אף פעם לא מרגיש נכון.
ללכת מכאן מרגיש כמו לאבד משהו שלעולם לא אמצא שוב.
אם חלק כלשהו בך עדיין תוהה מה יכולנו להיות,
את יודעת איפה למצוא אותי.
- נברסקה -
תודה.
חכה!
אל תעלה לאוטובוס!
הלוואי שהחיים היו קומדיה רומנטית. אתה מוריד את המשקפיים ומיד הופך לחתיך.
יש לי עוד דבר אחד לומר לך.
בחיים האמיתיים, בחור כזה לעולם לא יתאהב בבחור כמוני.
יקירי.
כן.
הבריכה נהדרת. בטוח שאתה לא רוצה לבוא?
לא, אני צופה במשהו. -למה אתה לא רוצה לבוא?
את יודעת שאני שונא בריכות.
"אני שונא בריכות". -די, אימא.
אני אדגדג גם אותך! -די עם זה. החופש הגדול התחיל.
אם אתה מתכוון להסתגר בחדר שלך…
אלוהים! לפחות תנקה את הבלגן הזה, בסדר?
הבחור יגיע לכאן בקרוב.
איזה בחור?
שלום. מה נשמע? -איזה בחור, אימא?
"עמוק בתוך הים ראיתי סרטן
"מדבר עם סרדין במשך כל היום
"עמוק בתוך הים יש מסיבות נהדרות
"ותמנון שמבשל לכל הצוות
"טאן-טאן!
"הדולפין רוקד סביב ורוקע על הרצפה
"התמנון מסתובב כמו סביבון
"צדפים מוחאים כפיים
"תנענעי, תנענעי, צדפה
"לובסטרים עם קסטנייטות שרים את הפזמון
"ים, ים, ים, אני רוצה להיכנס עמוק לתוך הים
"לאן אני רוצה ללכת? ים, ים, ים, אני רוצה להיכנס…"
מה? הוא נשאר כאן? -אמרתי לך, לא?
סנדרה יוצאת לחופשה. -בעצם, זה כנס.
לא אמרת לי את זה. -אני נשבעת שכן.
אפילו לא שאלת אותי. -סוכר?
אני שותה בלי.
קאיו היה אמור להישאר אצל אחותי, אבל משהו צץ.
זה רק 15 ימים.
באמת? 15 ימים? הוא באמת נשאר 15 ימים?
אמרתי לך שזה יהיה רע. -קאיו לואיס!
אני מצטערת. אני לא יודעת מה לומר.
אני ממש מצטערת.
בוא. אנחנו צריכים לדבר.
אני נשבעת באלוהים. נו, קדימה.
תפסיק להתלונן. תנמיך את הקול שלך.
אני לא רוצה שאף אחד ישמע.
זה כמעט כל החופשה שלי.
היא השקתה לנו את העציצים כשהיינו בגראמדו.
קשה לסרב לה. -היא הרגה את הצמחים!
היא השקתה אותם יותר מדי. -נו, ברור!
זה יעשה לך טוב. תבלה קצת זמן עם אנשים אחרים.
עכשיו אני בטוח לא יוצא מהחדר.
הוא בן 16. הוא יכול להסתדר בעצמו.
אתה רק בן 16!
בפעם האחרונה שהשארתי אותך לבד… -כבר פיציתי על זה.
זה לא פייר להשאיר אותי כאן איתו. -זה נכון.
גם אני לא חושבת שזאת האופצייה הכי טובה בשבילך, אבל אין ברירה.
פליפה הוא קצת… -אימא.
מה, יקירי? הוא לא מתאמץ להסתיר את זה.
אבל זה הכי טוב שיכולתי לעשות.
ואתם חברים. -היינו.
לא דיברנו הרבה זמן. הוא שונא אותי.
ברור שאני שונא אותו. ראית איך הוא מתנהג? הוא מתעלם מהבוקר טוב שלי במעלית.
בוקר טוב.
הוא מכור לחדר כושר.
הוא סטרייט שאוהב רק דברים סטרייטים.
משחקי יריות, ספרי פנטזיה. אימא, הוא אוהב כדורגל.
גול!
הסוג הכי גרוע של סטרייט. -יש בכלל סוג טוב של סטרייט?
אל תנסי להצחיק אחרי שתקעת לי סכין בגב.
פליפה, אני מבינה. אני מבינה שאתה נגד זה, אבל…
אתה נשאר כאן! סוף הסיפור.
אתה מבוגר מדי לדרמות כאלה. -עכשיו אני מבוגר מדי.
המזוודות באוטו. אנחנו כבר ממש מאחרים.
כדאי שנזוז בקרוב, אחרת אנחנו… -כן.
יש בעיה?
לא, הכול בסדר. -לא.
נלך? -בואי.
תגיד שלום לאבא שלך. -ביי.
ביי, בן. -תהיה ילד טוב, בסדר?
תהיה ילד טוב. -בואי.
תסדר את החדר שלך. תפתח את המיטה הנפתחת.
את הזמנת אותו. הוא צריך לישון בחדר שלך, לא שלי.
אלוהים אדירים! -אני אישן על הספה.
אני מצטערת. -תני לי לעבור.
תני לי לעבור. -תעבור!
תודה, יקירתי.
היי.
מה הסיסמה של הווי-פיי?
זה מרילסטריפ1979. השנה שבה היא זכתה באוסקר הראשון שלה.
איך מאייתים מריל סטריפ?
- יום 1 -
- פליפה אוליביה, אני חייב לדבר איתך. -
מתי תוכלי לראות אותי?
-בטח, פליפה. באיזו שעה תוכל… -אוליביה, אני חייב לדבר איתך.
אימא שלי הביאה הביתה בחור.
אחר צהריים טובים. -אחר צהריים טובים.
מצטער. לא יכולתי לחכות לפגישה הבאה שלנו. -לאימא שלך יש זכות לצאת לדייטים.
דיברנו על זה.
זה הבן של השכנה. הוא הולך לבלות 15 ימים אצלי בבית.
את יודעת איך זה מרגיש להישאר בבית במשך 15 ימים עם זר מוחלט?
מה יכול להיות יותר גרוע?
ב-20 השנים שלי כפסיכולוגית, אני יכולה להבטיח לך שיש גרוע יותר.
אני לא אשרוד את זה. אם אמות, זה יהיה על מצפונך.
אתה לא הולך למות.
ואתה צריך ללמוד קצת יותר על גבולות.
נדבר על זה בשבוע הבא, בסדר?
יש לי את החיים הכי גרועים בעולם.
הגופה נראתה כמו גבינה שוויצרית.
יש לנו עסק עם מפלצת. -בדיוק.
לכן אני מצרף לך שותף.
שותף? סליחה, המפקד. אני עובד טוב יותר לבד.
נכון.
הוא יאט אותי. זה רעיון רע.
למה אתה מתכוון בזה? -בדיוק למה שאתה חושב.
די. אין לכם ברירה.
מעכשיו…
הנה.
אני ממש מאחוריך. -בסדר.
תחסל את ההוא.
אני אפגוש אותך שם. -חיסלתי אחד.
אתה צריך משהו?
אתה יכול לעצור את המשחק שלך? זה תוקע לי את הסדרה.
לא, זה לא אבא שלי מדבר.
זה משחק אונליין. אי אפשר לעצור אותו. הסדרה יכולה לחכות.
אל תהיה דביל, אחי. אל תעלה לשם לבד. אני בא.
קדימה! -חכה רגע, אחי!
אני בא. אל תעלה לשם!
לילה טוב.
- יום 2 -
…והיא הייתה רצה אחריך.
מה הקטע עם המוזיקה הרועשת הזאת? -היא נהדרת. לקאיו יש טעם טוב.
בוקר טוב.
- הבן הכי טוב בעולם -
אימא.
ראית את המגבת שלי? -קאיו ביקש מגבת כדי ללכת לבריכה.
והיית חייבת… אימא!
היי, מר פרנסיסקו.
בסדר, אני כבר יורדת. תודה.
זו הייתה חייבת להיות המגבת שלי? ברצינות? -זאת רק מגבת. הוא ביקש, אז נתתי.
פליפה, אתה יכול להביא את החבילה מלמטה?
אני מלוכלכת. -אימא!
בבקשה.
היי, פליפה.
הנה.
הנה. רק תחתום כאן.
זה בשביל קאיו.
הוא ליד הבריכה. -אתה לא יכול להביא לו את זה?
אני לא יכול לעזוב את העמדה שלי. זה מסוכן. -לא.
זה לא יותר מסוכן מללכת למקום שאני שונא ולתקשר עם אנשים שאני לא סובל.
הבנאדם הזה חמוש? -לא.
אז זה לא מסוכן.
הוא סופר מעצבן. שבועיים של החרא הזה.
הזמנתי אוכל כדי שאני לא אצטרך לעלות למעלה.
ארוחת הצהריים שלך פה.
תודה.
No comments yet. Be the first to leave one.