200 baris pertama.
עכשיו אנחנו כאן, את ואני. -כן.
אני רוצה לשאול אותך מכל הלב…
תתחתני איתי?
אני… אלוהים, איזה יופי. ממש מקסים.
ממש מקסים.
אלוהים.
אני לא חושבת שאני מוכנה.
אני באמת רוצה להיות מוכנה. חשבתי שאני מוכנה.
ואני באמת רוצה להיות מוכנה, אבל אני לא חושבת שאני מוכנה.
זה קרה קצת יותר מדי מהר.
אתה אמרת שאתה מאוהב, ולא יכולתי להגיד את אותו דבר.
ואז הבנתי שאם אתה מתכוון לעשות את זה, אתה בטח מאוהב.
הבנתי. -כן, אני…
והלוואי שהייתי מרגישה קצת אחרת.
זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב.
זה היה מדהים. ואתה הכי טוב בעולם.
אני פשוט לא מוכנה. חשבתי שאני מוכנה.
זה בסדר. -לא. אני לא רוצה שתהיה עצוב.
זה התקדם יותר מדי מהר בשבילי.
אפשר לתת לך חיבוק? -בטח.
זה היה נפלא.
אני מצטערת.
את לא חייבת לבקש סליחה.
תודה רבה לך.
תודה על הכנות. זה היה יפה.
בסדר.
להתראות.
אני צריך להיות חזק.
תמיד.
אהבה… מה זאת אהבה?
אני לא יודע.
אולי האהבה לא בשבילי.
זה מה שאני חושב.
- האהבה היא עיוורת: שוודיה -
אני לחוץ בטירוף, חד-משמעית. אני ממש לחוץ.
אני קצת רועד.
אני רוצה להרגיש משהו.
כשתיפתח הדלת, כשאני אראה אותה,
כשנתחבק את החיבוק הראשון,
האם תהיה בינינו כימיה?
היא תהיה זרה לי?
או שהיא האדם שדיברתי איתו כל כך הרבה שעות?
מי שפיתחתי כלפיה רגש חזק כל כך בלי לפגוש אותה בכלל? זאת היא?
אני מוכנה בהחלט, אבל אני גם מתרגשת מאוד.
אני התאהבתי בקיר.
אבל יש גבר מאחורי הקיר.
זה קשה.
לכל אחד יש טעם שונה,
ויש לו ערך שונה למראה של האדם.
לי, למשל, המראה פחות חשוב לי,
חשוב לי יותר היחס שלו כלפיי, והאופי שלו.
אבל קל לדבר כשעוד לא ראית את האדם הזה.
כשהדלת תיפתח אני בטח אחטוף זרם בגוף.
יוהנה. -היי.
היי. -היי.
לא, אבל זה לגמרי…
היי. -אבל…
כל הגוף שלי רועד.
אני אף פעם לא הייתי בטוח כל כך… -אתה נראה טוב.
גם את. את ממש מדהימה.
אף פעם לא חשבתי על שם כמו שאני חושב עכשיו.
יוהנה סטורם.
את יפה כל כך. אני לא מאמין. -תודה.
מרחתי עליך שפתון. -לא משנה. מה שלומך?
טוב. -את בטוחה?
עכשיו אני מרגישה טוב יותר. -באמת?
לעזאזל, את יפה. -תודה.
די… בבקשה, אני רק רוצה עוד חיבוק.
את יודעת כמה חיכיתי לזה?
די… -אלוהים.
עוברת צמרמורת שמימית בגוף שלי.
מטורף לשמוע את הקול שלך.
כן, אני מבין את זה. -אני פשוט, "מי אתה?"
רוצה לשבת קצת? כדי שלא נתמוטט, כאילו…
העניין הוא כזה,
אני לא קלפטומן, אבל מצאתי פרח קטן.
אז אני מקווה שזה יהיה משהו. -איזה יופי.
לא, זה לא יפה. האמת היא שיש לי משהו אחר בשבילך.
שאני רוצה לתת לך.
וואו. -באמת.
אבל, כמו שאמרתי, קשה לקלוט את זה.
הר סופה זה… -כן, שעפה לכאן.
כן, שעפה לכאן. כאילו, מי את?
אלוהים. -זה קסום.
כאילו, את באמת סחפת אותי בסערה.
כן, נכון. אף פעם עוד לא שמעת את זה.
זה היה הרעיון. לסחוף גבר בסערה.
די, אני מרגיש שאני ממזמז אותך כל הזמן, אבל…
את יפה מאוד. כאילו, אני שמח לראות אותך.
כן, זה מדהים.
אנחנו יכולים לקום? אני צריך…
כן.
תראי… יוהנה ויקטוריה סטורם.
יש לי שאלה קטנה אלייך.
ועכשיו אני אכרע ברך.
היי, יוהנה? -כן?
את עדיין רוצה להתחתן איתי?
כן.
אני לא יודע איך עושים את זה. אבל אני יכול פשוט…
וואו. -כן, בדיוק.
איזו בחירה טובה.
אני ארד בחזרה. ככה זה טוב יותר.
את חושבת שהיא יפה? -יפה מאוד.
היא מתאימה מאוד לצמיד שלך. -אלוהים.
נכון?
זאת טבעת הר סופה?
כן. היא כזאת.
אלוהים. איזה יופי. -תודה.
את לא רועדת כמו קודם. -לא, קצת פחות. זה טוב.
קצת פחות. שנלך לשחות?
טוב, את תצטרכי להתקרר קצת. -כן.
האמת.
אני מרגישה שהכול תכף ייפול. -אז לא נעשה כלום לגבי זה.
אבל זה היה… לעזאזל, זה היה שווה את הכול.
כן, נכון. -באמת שכן.
בואי נלך לאותו כיוון. מישהו בטח יעצור אותנו.
אני לא רוצה לצאת משם. -תוכל ללוות אותי לדלת.
נכון? בואי ננסה.
אבל היי? זה קסום.
כן, הטבעת? -כן, אני אשמור עליה.
תעשי את זה. הר סופה. לנצח.
נשיקות. ביי. -נשיקות.
נשיקות.
אלוהים.
איזה דבר. הוא ממש חמוד.
היא עשר מעשר, קל.
זה נייר עטיפה ששומרים עליו.
זה היה חלום?
לעזאזל…
זה היה טוב משציפיתי.
זה התכשיט הכי טוב שיש לי, כי נלווה אליו גבר.
עכשיו אני רוצה רק לצאת מפה ולפגוש אותו שוב. למה אני יושבת כאן?
- קורפו, יוון -
כעת, חמשת הזוגות שלנו ימשיכו יחד לשלב הבא ביחסים.
ביי ביי.
את בטוחה שאת לא רוצה שאני אעזור לך? -לגמרי. אני אישה חזקה.
כמה חיכית לזה. -כן.
תראה איזה יופי. -כן, וואו.
אוי, זה היה קצת…
עם טבעת על האצבע, הם בחרו זה בזה אך ורק על סמך
הפנימיות של בני הזוג,
ובתוך התאים הם יצרו קשר רגשי חזק.
לחיינו. -לחיינו. די, זה נעים.
עכשיו החתונות במרחק שבועות ספורים.
אבל כדי לומר "כן" חייבת להיות גם משיכה פיזית.
אלוהים, אתה חלק כל כך. -זה טוב?
זה מעולה. אני אוהבת לגעת בך.
האם הם יוכלו לחבר בין הקול למראה
ואת הרגשות לאדם?
את זה הזוגות יבדקו כאן, בקורפו שביוון.
- דניאל ויוהנה -
כלת יום ההולדת. -לא. אתה זכרת את זה?
לא, אני שכחתי, אני מבטיח. -אני כזה, "מה?"
מדהים. איזה משלוח. תודה. -אלוהים.
בואי. היי, הכול טוב? -היי.
כן. -יום הולדת שמח.
תודה.
איך אוכל לשכוח את זה? -אלוהים.
אני מוכן להתקדם לשלב הבא.
מבחינת הפנימיות אני מוכן.
אני יודע מי… אנחנו יודעים הרבה זה על זה, אנחנו יודעים גם דברים עמוקים.
אז החלק הזה מסודר. עכשיו זה הקטע הפיזי, טוב… כן.
את נראית טוב. -תודה.
אני חושב שאני קצת אדבק אליה.
אני יודע איך אני מתנהג כשאני יודע שאני אוהב משהו.
וואו, איזו בריכה יפה. -אלוהים, כל כך חמים ונעים.
קצת טוב מדי, לדעתי.
זה מדהים, וואו.
זה נפלא.
ירח דבש נהדר.
-לארס-אריק ורוניה -
להיות אישה בימינו…
לא, אני צוחקת. בסדר…
לא, את לא צוחקת. -אני לא צחקתי.
טוב, אז חדר ארונות. זה ממש מטורף.
זה שלך? -כל זה? באמת?
מה אני אשים שם? -איפה תשים את הבגדים שלך?
אני אשים אותם כאן.
אהבתי. נקודות בונוס.
ההרגשה נפלאה.
זה יום טוב לחיות בו.
אני מקווה שארגיש כך כל יום בעתיד.
אני אוהבת את זה.
עיניים על הפרס, כמו שאומרים. עיניים על הפרס.
והיא באמת הפרס הראשון שלי, אם שואלים אותי.
ועכשיו אני צריך להתנהג יפה.
היית לבוש יפה כשראיתי אותך. בפגישה הראשונה.
היית לחוץ כשראיתי אותך. היית ממש…
את חושבת שהייתי לחוץ? -הכי לחוץ.
לא. -כן, ראו לך את זה בעיניים.
כן, אבל מי לא יילחץ? עם אישה מדהימה כל כך…
מה שאני מרגישה כלפי לארס-אריק זה
שיהיה נהדר להיות יחד
לראות איך נרגיש בחיי היום-יום.
בסדר, עכשיו סיימתי. חרא, זה היה משעמם.
אנחנו עומדים ופורקים כשהשמש זורחת והשמפניה בחוץ…
התחושה שיש לי היא שהוא…
היה משהו שהוא עשה שהבהיל אותי מאוד.
מושלם.
איך זה ננעל?
No comments yet. Be the first to leave one.