最初の143行です。
לפני 150 שנה בלבד, כך נראה כסף
לכמעט חצי מאמריקה.
על שטרות רבים הופיעו אנשים שקוטפים כותנה.
עבדים.
עבדים אלה לא רק יצגו עושר באמריקה,
הם היו העושר.
עד 1863 הם היו שווים מעל שלושה מיליארד דולר.
מאז, אמריקה השתנתה באטיות ובכאב כמדינה
ושברה מחסום גזע...
אחר מחסום גזע.
אני מאוד אופטימי לגבי העתיד.
למען האמת, ראיתי שינויים מסוימים בארה"ב שהפתיעו אותי.
על בסיס הדברים האלו,
אני חושב שיש סיכוי שיהיה לנו נשיא שחור בפחות מ-40 שנה.
הייתי אומר שבעוד 25 שנה או פחות.
עושר הוא שונה.
עושר הוא היכן שעוולות העבר יוצרות סבל בהווה.
אני חושב שפער העושר הבין-גזעי מחזק את העובדה
שיש לנו עוד דרך ארוכה
עד שנשיג אידאלים של שוויון במדינה הזו.
פער העושר הבין-גזעי הוא המדד למשפחה הלבנה והמשפחה האפרו-אמריקאית
שנמצאות בדיוק באמצע, מעמד הביניים.
עושרם של המשפחה הלבנה הממוצעת: חסכונותיהם, נכסיהם בניכוי חובותיהם,
הוא 171 אלף דולר.
עושרם של משפחה שחורה ממוצעת הוא 17,600 דולר
והפער הזה עדיין גדל...
וגדל.
- עושר משפחה ממוצעת על פי גזע -
מדוע?
אמיתות אלה מוכחות מאליהן...
יש לנו זכות ללמוד בכל בית ספר באמריקה, אך אנו לא יכולים לשלם שכר לימוד.
אני מתעוררת בכל בוקר בבית שנבנה ע"י עבדים.
החלום האמריקאי לא יכול להתעכב לנצח.
שכל בני האדם נבראו שווים.
אם הם לא יכולים לקבל זכות שוויונית על הבית,
הם ישרפו אותו.
אני קטפתי את הכותנה ואני בניתי את המסילות
תחת שוטו של מישהו אחר...
לחינם.
לחינם.
- פער העושר הבין-גזעי -
בינואר 1865,
מלחמת האזרחים נגמרה.
גנרל האיחוד, ויליאם שרמן ושר המלחמה, אדווין סטנטון
אספו קבוצה של 20 מנהיגים שחורים
ושאלו אותם מה הקהילה השחורה זקוקה
כדי לבנות את חייהם בחירות.
הכומר גריסון פרייז'ר, מנהיג הקבוצה,
ענה בפשטות.
הדרך הטובה ביותר בה נוכל לדאוג לעצמנו
היא שתהיה לנו אדמה.
ארבעה ימים לאחר הפגישה,
שרמן הוציא את פקודת השדה המיוחדת מספר 15.
הפקודה הקצתה מאות אלפי דונמים של אדמה
ואמרה כי: "כל משפחה תקבל חלקה
של לא יותר מ-162 דונם של אדמה חקלאית".
יום לפני תחילת כהונתו השנייה,
לינקולן חתם על הצעת חוק שהפכה את התכנית לרשמית.
אמריקה כמעט והפכה למדינה שונה מאוד.
אבל זה לא מה שקרה.
שבועות אחר כך לינקולן מת.
יורשו, אנדרו ג'ונסון, שינה במהירות את הדברים בחזרה.
הגיעה התנגדות לבנה שאמרה: "מה עם הזכויות שלנו?"
עד סוף אותה השנה,
אלפי עבדים משוחררים שקיבלנו אדמות פונו.
תוך שנה בלבד אחרי העבדות,
הנשיא ג'ונסון התלונן על אפליה נגד לבנים.
ואני מצטטת: "לטובת השחורים".
אך עבדים יצרו עושר לבעליהם במשך 246 שנה.
את העושר הזה הלבנים זכו לשמור.
ויש דבר מדהים לגבי עושר שמי שיש לו אותו מכיר היטב.
הוא גדל.
לאורך דורות. פשוט תשאלו את ג'יי-זי.
קניתי עבודת אומנות במיליון
שנתיים אחרי היא שווה שני מיליון
כמה שנים אח"כ היא שווה שמונה מיליון
"מת כבר לתת את זה לילדים שלי."
דבר אחד שזה אומר הוא שעושר יוצר עושר.
להפוך מיליון לשמונה, תרים יד אם היית מסכים לעסקה הזו.
לא צריך התערבות מסוכנת בגודל של פיקאסו כדי לראות עושר גדל באופן דרמטי.
זה רק דורש זמן.
אם אתם חיים במדינה יציבה ויכולים להשקיע לטווח ארוך,
הערכים בדרך כלל עולים.
זו הסיבה שעליכם לדעת על ריבית מעורבת.
דמיינו שלקחתם 100 דולר והשקעתם אותם ב-1863.
ההחזר השנתי הממוצע לתשואה המותאמת לאינפלציה
בשוק המניות של ארה"ב היה כשבעה אחוזים.
בשנה הבאה, הכסף שווה קצת יותר...
ועוד קצת ועוד קצת.
היום, אותם 100 דולר יהיו שווים מעל 3.5 מיליון דולר.
עד היום אפרו-אמריקאים מרוויחים הרבה פחות כסף מלבנים.
יש להם סיכוי גדול בהרבה להיות מובטלים
ומחקרים מראים שמעסיקים עדיין מפלים לרעה.
אבל גם אם נצמצם את הפער הזה כעת,
מאות שנות אי שוויון כבר הצטברו
בעיקר דרך נדל"ן.
בדרך כלל במאה הזו כלעושר שנתפס הוא באמצעות רכוש.
למעמד הביניים האמריקאי,
בעלות על בית תופסת כשני שליש מהעושר.
אז אם אתם אמריקאים לבנים
כנראה שיש לכם הורים או סבים עם סיפור כזה.
הוריי קנו בית
עכשיו כנראה לפני 50 שנה, שילמו עליו 14,000 דולר,
והוא שווה עכשיו כנראה בערך בין 600 אלף ל-700 אלף.
רוב האנשים לא מבינים את כוחו של הדיור,
של איפה שאתה גר,
של אילו הזדמנויות קיימות בקהילה הזו.
הממשלה שיחקה תפקיד ענק בלגרום לזה להתרחש.
בזמן השפל הגדול,
כמעט מחצית מבעלי הבתים לא יכלו לשלם את חובותיהם.
הגברים יושבים בפארקים כל היום.
ללא עבודה, ממלמלים לעצמם.
פרנקלין דלנו רוזוולט נקט בפעולה עם ה"ניו דיל".
...בכך שנספק הקלה בעומס החוב.
אז ה"ניו דיל" משחרר אשראי משכנתא לאוכלוסייה.
החלום האמריקאי ובעלות על בית הפכו נרדפים זה לזה.
אך משרד השיכון הפדרלי החדש
לא ביטח משכנתאות באזורים שהוחלט כי הם מסוכנים מדי לכך.
והדרך בה הסיכון הזה מחושב היא על ידי גזע.
- למכירה -
משפחה שחורה שעוברת לבית נתפסה כאיום למחירי הדיור.
את חושבת שמעבר של משפחה שחורה לכאן ישפיע על כלל הקהילה?
אני חושבת שערך הנכסים ירד מיד
אם ירשו להם לעבור לכאן בכל כמות שהיא.
אז כשמשרד השיכון צייר מפות של היכן הם לא יאשרו הלוואות,
השכונות בהן היו יותר משפחות שחורות סומנו באדום.
סימון בקו אדום אינה דימוי מטפורי.
אפשר היה ממש לראות מפות ששורטטו
בהן שכונות שלמות סומנו בקו אדום.
תוצאות הגזענות הפכו להצדקה לגזענות נוספת.
אם שני שליש מעושרו של מעמד הביניים האמריקאי
מתבטא בבעלות על בית,
ההזדמנות הזו לרכוש בית כרגע נמנעה.
הפרדה שנאכפה פדרלית השפיעה על כל תחומי החיים:
מקומות העבודה שהיו נגישים לך, המקום בו ילדיך למדו,
כמה בטוחים הם היו
והאם ערך הבית שלך יעלה.
שמור את העיניים על הפרס...
רק בשנת 1968 אפליית הדיור הוצאה מהחוק.
דיור הוגן לכל בני האדם
הוא עכשיו חלק מדרך החיים האמריקאית.
אבל זה לא אמר שאפליית הדיור הסתיימה.
להתחשב במה שנדרש
No comments yet. Be the first to leave one.