처음 200줄입니다.
הסרט הינו בדיוני.
הכל מדומיין.
הסרט לא תומך באלימות. הצופים מתבקשים להפעיל שיקול דעת.
אמו.
את באמת מתכוונת להתחתן עם השכן שלנו, דוד ראבי?
כן! למה?
את באמת מחבבת אותו?
אני מניחה שכן.
למה את מחבבת אותו?
אני לא יודעת.
אז למה את מתחתנת איתו?
למה את שואלת?
את רוצה להתחתן איתו?
אני? איכס!
איכס?
הוא מפחיד מדי! אלוהים!
למה את מפחדת? הוא עשה לך משהו?
לא.
אבל הוא כל כך מפחיד!
הוא כל כך ענק.
בכל פעם שאנחנו משחקים ליד האופנוע שלו,
הוא מסתכל עלינו בעצבים.
וכולם נבהלים ובורחים.
את לא מפחדת, אמו?
את גנגסטרית בעצמך!
כולם מפחדים ממך...
ממה את מפחדת?
- אמו... - לא, אמו.
מה את עושה?
קימטת את הסארי!
את ילדה?
כולם מחכים.
ואת משחקת.
- קדימה. - אימא!
מה?
הכול בסדר?
הכול מושלם!
בואי.
בואי ושבי. תרגישי חופשי.
אל תהיי כל כך רשמית.
מה, אמו?
אנחנו רואים אותך בפעם הראשונה?
תתנהגי רגיל!
לפני כמה ימים, ראיתי אותה מתקוטטת עם הבחור של מכל המים.
חשבתי שהיא נועזת.
עכשיו היא נראית תמימה.
אני תוהה אם זו אותה בחורה!
אין ספק. היא האחת.
הם נותנים לך ציונים.
הימים הללו חלפו.
עכשיו היא תהיה כלתך,
חשוב שהיא תהיה ממושמעת.
כל השנים האלה, היינו שכנים,
שני אלה יכלו פשוט להתאהב ולחסוך לנו את הטרחה!
- כן. - זאת ההורות שלנו!
זה נכון.
הילדים שלנו כיבדו אותנו.
אמו, הוא מסתכל עלייך.
אני יודעת.
אמו! בואי ותעמדי ליד ראבי.
נראה איך אתם נראים ביחד.
- קדימה, ראבי. - אבא.
- קדימה, לך. - קדימה.
מה קרה?
למה את צוחקת?
אמו?
באיזו שעה אתה צריך להיות בתחנה?
ב-07:00.
אני לא יכול לאחר ביום הראשון שלי.
תאכל ארוחת בוקר ותלך.
בסדר.
וארוחת צהריים? תחזור הביתה?
אני לא יכול.
לפחות בימים הראשונים.
אני אסתדר. אולי יש מסעדה בסביבה.
בסדר... את תסתדרי לבד?
לא! למה אתה מזכיר לי את זה?
אני כבר מפחדת!
מעולם לא הייתי לבד עד עכשיו.
למה את מפחדת?
מי יעז להתעסק עם אשתו של מפקח?
ומה יעשה המפקח אם מישהו יעז?
אני נשבע. אני אקרע אותו לגזרים.
בעלי גיבור!
אם שלושת האריות הגלויים מייצגים צדק, מוסר ויושר,
הרביעי המוסתר הוא המשטרה.
וואו! נהדר!
מה את רוצה?
- בשביל המונולוג? - לא.
עכשיו שאנחנו נשואים, אני רוצה לתת לך מתנה.
תגידי לי. מה את רוצה?
קחי שבוע לחשוב.
סליחה, סליחה. בדיוק נזכרתי.
נתתי את מכונת התפירה שלי לאימא שלי.
אני רוצה מכונת תפירה חדשה לגמרי.
חשבתי על דובון, שוקולדים או סארי.
זה נשמע יקר.
את בטוחה?
אתה חושב שאני ילדה שתבקש צעצועים ומוצצים?
כמובן.
- את לא? - אין מצב!
אבל למה מכונת תפירה?
כדי להרוויח קצת כסף.
אין מצב!
אדם שנותן לאשתו להתפרנס הוא לא גבר!
למה? יש לך בעיה עם זה שאני אעבוד?
לא אכפת לי להתבטל!
אבל הבטחתי להורים שלך שאדאג לך.
אני מחויב למלא את רצונה של אשתי כבעל אידיאלי.
תמלא את כל משאלותיי?
- כן? - כן.
היי!
קפה.
- לא כאן. - מה קרה?
- להביא לך עוד? - לא.
- מדהים. - אתה אוהב את זה?
אני אוהב את זה.
מצאתי את זה כשהתקלחתי.
זה לא שלך?
זה לא שלי.
לא שלך?
- ומה עשית? - אמרתי לך.
זו ליני, השכנה שלנו.
- מורה בבית ספר. - שלום.
המפקח החדש, רווינדראנאת.
ק' סורנדר רדי
על מה דיברת עם אימא שלי?
הם משועממים ושאלו מתי אנחנו מתכננים להביא ילד.
הם משועממים ומה איתך?
מה איתך?
מעולם לא ראיתי שמביאים למישהו אוכל.
אשתך מעריצה אותך מאוד, המפקד.
אלוהים!
בלי עין הרע!
גברתי, מתנה מבעלך.
נישה תפרי הפלא
- אני אוהבת אותך! - מה?
אני אוהבת אותך.
- ביקורת פתע? - כן, המפקד.
ביקורת הפתע הרגילה של הניצב.
המפקח בדיוק יצא מהתחנה למשימה.
הנשקייה לא הייתה נעולה וטופסי התלונות היו מבולגנים,
וכמה אנשים הגיעו לא מגולחים.
הוא חיכה שהמפקח יגיע ומסר לו מכתב ההשעיה.
בסך הכול, מפקח, שני מפקחי משנה ושני שוטרים
נשלחו הביתה בלי היסוס.
- באיזו תחנה זה היה, אדוני? - שתוק.
תראו את מצבה של הבת שלי!
- המפקד. - המפקד.
- שבו. - מה המקרה?
הטרדה מינית, המפקד. אנחנו מקבלים את התלונה.
בבקשה, שבו. תעשו מה שצריך.
- איקבל. - המפקד.
תראה מה האנשים האלה עשו לבת שלי.
אילו נזהרת לגבי מקום הימצאה של בתך,
לא היית כאן.
מה הטעם בבכי עכשיו?
מה עוד אני יכולה לעשות?
אני עובדת כל היום ומגיעה הביתה בלילה.
אביה חסר תועלת.
מה אני יכולה לעשות?
גם למשטרה יש מגבלות.
יש רק עשרה שוטרים.
אנחנו לא יכולים לפטרל בכל הסמטאות. היא הילדה שלך. את צריכה לדאוג לה.
- מנסור! - אדוני!
הן כאן כדי לבקש את עזרתנו.
אם לא נעזור, מי יוכל?
אני רק...
זו חובתנו להגן עליהן.
לא רק עליהן, אלא על כל הנשים.
לא התכוונתי...
אל תבכי, גברתי.
אני אתפוס אותם.
וגם...
אוודא שאף אחת אחרת לא תסבול מזה.
זה יהיה די והותר.
תקשיבי...
את לא צריכה להתבייש.
אנשים אשמים צריכים להתבייש.
לא את.
יופי.
קחי אותה הביתה.
תודה, אדוני.
- מצטער, המפקד. - זה בסדר.
- מר איקבל. - המפקד.
כדי לגרום לאנשים לעזור לנו, אפשר להכריז על תוכנית התנדבות.
חפשו מתנדבים.
בקשו מהם לפטרל.
אם הם מוצאים משהו חשוד, תגידו להם להודיע לנו.
- בסדר. - צריך עוד עיניים ואוזניים.
זה כמו תוכנית "חברים מצילים" בקרנטקה?
- כן. - בסדר.
השיטור הקהילתי תורם לבטיחות.
- כן, אדוני. - נקבל את כל המידע.
כולם צריכים להיות מודעים לכך.
אנחנו צריכים מתנדב מכל רחוב באזור הזה.
זה רעיון טוב מאוד.
אבל אנחנו צריכים את האישור של ניצב המשנה כדי ליישם את זה.
אז אני אדבר איתו.
- בסדר. - עדיף שהוא יודיע על כך.
No comments yet. Be the first to leave one.