처음 200줄입니다.
מתוך תקווה להסיר את הכישוף שלא הותיר לה סיכוי למצוא אהבת אמת,
הנסיכה מיי לי הפליגה בסתר מקת'יי לממלכתה של נסיכת הברבורים.
משאלתה אכן התגשמה, והכישוף הוסר.
סיפור הטלתו של הכישוף היה עצוב מכדי לספרו, עד היום.
אך זהו גם סיפור שטרם הסתיים,
שכן הנסיכה מיי לי שוב תהיה זקוקה נואשות לעזרתה של נסיכת הברבורים.
איזה יופי!
אבל אתה נדיב מדי.
לא ייתכן.
גם אם אצייר אלף שנים לא אוכל להנציח את יופייך.
-אתה בא איתנו! -תעזבו אותי!
מה אתם עושים? רגע! תעצרו!
אני פוקדת עליכם...
אבא!
אבא, לא!
לא!
צ'ן, אני מצטערת כל כך!
צ'ן!
איך יכולת להרשות לה?
תמיד תהיתי איך זה קרה.
הסיפור היה מכאיב מכדי לחלוק אותו עד עכשיו.
בזכותו של הנסיך לי, הכול נשאר בעבר.
כעת את יכולה לחזור לביתך, להתחתן, ולהיות מאושרת לנצח.
-מיי לי? -זה בדיוק העניין.
מה אם אבא עדיין יסרב להרשות לנו להתחתן?
מה אם פנג תטיל עוד כישוף?
אני רוצה לבקש משהו קשה.
אז תבקשי, בבקשה.
נוכל להישאר פה? צ'ן ואני?
אני...
סלחי לי. הבקשה מוגזמת.
באמת תהיו פה מאושרים?
אני יודעת שאם הייתי צריכה לגור במקום כה רחוק מהבית,
הייתי מתגעגעת מאוד.
אני יודעת שאת צודקת.
אבל אולי...
לחזור הביתה עם מיי לי?
הרי התערבנו, וכדאי שנסביר למה.
אליס ולוקס נמצאים בבורומאו לרגל פסטיבל הצבעונים.
ואם לא ניסע?
ייתכן שהקיסר לא ירשה להם להינשא.
תמיד אמרתי שאלך בעקבותייך עד קצוות תבל.
קצוות תבל...
אנחנו באים!
לא עשיתי את זה מאז שהייתי ילד.
זכית בפרס בפסטיבל המוזיקה של נסיכת הברבורים!
אבא יתגאה בך מאוד.
תודה.
באמת אהבת אותה, נכון?
אליס תמיד תהיה מיוחדת מאוד בעיניי.
בזכות הקורבן שהקרבת, צ'ן ואני קיבלנו סיכוי לאהוב.
לא נשכח זאת לעולם. לעולם.
אתה אצילי מאוד, לי.
טוב, אני מניחה שעלינו לומר להתראות...
לנצח!
אמא, היה לך חלום רע, זה הכול.
לא, זאת היתה נבואה!
הפלגת למקום רחוק,
ולא חזרת לעולם!
נולד לך ילד בשם ייפיטי סקיפיטי.
את רואה? ככה אפשר לדעת שזה היה חלום, אמא.
לכן הכנתי עבורו אלבום.
לייפיטי סקיפיטי שלי.
"כל מה שצריך לדעת על יוברטה".
כדי שהוא יידע משהו על סבתו המסכנה.
נחמד מאוד, אמא, אבל אנחנו נחזור. אני מבטיח.
להתראות!
אתה לא יודע שלהגיד "להתראות" למישהו שעולה לסיפון ספינה
-זה דבר שמביא מזל רע? -שטויות. הם יהיו בסדר.
מלח מעבר לכתף.
נקוש בעץ.
צבוט צפרדע.
היי, את הדבר האחרון המצאת!
אני מקווה שאנחנו עושים את הדבר הנכון.
רו! תצטרף אלינו, בבקשה.
כעת, כשאנו כה קרובים לביתנו, יש לי מתנה עבורך.
איזה יופי!
אוי, רו, תמיד היית כל כך אדיב.
כל חיי היה לי הכבוד.
הינומות צריכות להיות מיוחדות מאוד.
כן!
אעטה אותה ביום בו נתחתן.
ואז הנזיר המלכותי יזמין אותם לכרוע ברך.
אחר כך הוא יבקש ממני להרים את ההינומה.
וברגע שבו מבטיכם ייפגשו,
תתאחדו לנצח.
אני כבר לא יכולה לחכות עד שאראה את זה.
את תראי...
אם אבא ירשה לנו.
נראה שבקרוב נגלה.
ביתנו.
בסדר, בואו נחזור על התוכנית.
כשנגיע, מיי לי וצ'ן יישארו בספינה.
מתחת לסיפון, במקום מחבוא.
הו, קיסר שמיימי, לי חזר.
הוא מניף את דגל הניצחון,
בדיוק כפי שחזו עלי התה שלי.
עלי התה שלך צדקו שוב.
כל הכבוד, פנג!
תזכורת:
להזכיר לקיסר את כישוריי לעיתים תכופות יותר.
הפעם אני נותנת לעצמי ציון שמונה.
לא, לא, שמונה וחצי!
שמונה וחצי, בטוח!
מתברר שערכם של עלי התה שלך רב מאוד.
קיסר שמיימי,
בנך, הנסיך לי, חזר בכבוד.
אכן כן.
בני, אני גאה מאוד.
תודה, אבא.
והבאת איתך אורחים.
נסיכת הברבורים, אודט, ויורש העצר דרק.
התעניק לנסיך ולנסיכה רגע בפרטיות?
אשמח.
הם ביקשו פרטיות, פנג.
איזה כבוד להכיר אתכם!
אנו מכירים את סיפורכם היטב.
איזו מחמאה, קיסר יקר.
נסיכת הברבורים.
והנסיך שהצליח לראות רק את יופייה.
כן, נכון, אבל הבסתי גם את החיה הגדולה.
אז עשיתי עוד משהו.
קיסר יקר, מתנה מאיתנו.
איזה יופי!
-זה...? -שיר.
-ומי כתב אותו? -אני.
לטוב או לרע.
לטוב, אני בטוח.
התהיי אדיבה ותקריאי לי אותו?
לכבוד הוא לי.
"היא כמוני, הסנונית האמיצה מיי לי
"בדיוק כפי שעפתי בעבר
"כך היא נישאה על כנפיה בלילה דרך חלוני"
מיי לי שלי? איך?
"תחילה היא הפליגה בים, ידידתי מיי לי
"עשרת אלפין מילין היא שטה מוסתרת בספינת אחיה"
אז לשם מיי לי... אתם קיבלתם אותה לביתכם.
הייתם צריכים להחזיר אותה אליי.
יש לי תחושה רעה.
היינו צריכים להישאר שם.
אבי לא יהיה מרוצה.
"ואהבתה באה אחריה אחרי הסנונית הזעירה והאמיצה
"לתוך חדרי, באותו לילה"
צ'ן? עליי לספר לפנג!
"שכן אין בעולם ים שיכול לעצור את מסירותו
"לסנונית שפגשתי אז
"מיי לי סיפרה על כאב ויותר, על כעסו של אב
"ועל קללת מכשפה
"אך היא כמותי ידידתי, מיי לי
"מחוות מסירות שאין דומה לה
"שחררה את אהבתה ממלכודתה של המכשפה"
הכישוף הוסר?
"היתה זו מתנת אהבה ממנו
"מלא אחר מאשר ידידה
"אחיה
"תאומה".
אז איפה היא? היא בסדר?
פנג, כופתה מטופשת שכמותך!
לא הבנת שגם האח התאום יכול להסיר את הכישוף?
הפעם את מקבלת רק נקודה עלובה אחת, פנג.
רו, שלח את האות!
לא רק שהם יכולים לחזור בבטחה,
הם גם יינשאו ויחיו בארמון!
מיי לי וצ'ן אינם בנמצא.
אוי, לא, תקוותה אבדה.
שלח את כל השומרים. כל משאבינו מופנים למציאתה.
היא חייבת לדעת עד כמה אני מצטער.
אני אצטרף אליהם.
אתה בטוח שאתה יודע את הדרך?
אבי ואני צדנו שם פעמים רבות בקיץ.
המקום רחוק מאוד, אבל אף אחד לא ימצא אותנו לעולם.
בבקשה, קדמונים, אבות קדושים,
מצאו את מיי לי.
החזירו אותה הביתה, אליי.
בעבר הרגשתי שאני קרוב מאוד לאבות.
אבל כעת...
הם מרגישים מרוחקים מאוד.
אני יכול רק להניח שהם לא מרוצים ממני,
כי הרשיתי שיוטל על צ'ן כישוף.
אנחנו מתקרבים לגשר.
אנחנו מרוחקים שלושה ימי הליכה מביתנו החדש.
פנג?
בואי.
אסור לאפשר לנסיכה לעזוב את הממלכה.
לא!
מיי לי!
אלה הייתם אתם?
-חכו. -אנחנו לא חוזרים.
-לא, תקשיבו... -לי, תן לנו ללכת!
אבא מעניק לכם את ברכתו.
-באמת? -באמת.
מיי לי!
-אנחנו... -נהיה מאושרים.
-לא! נתחתן. -נכון, אבל נהיה גם מאושרים.
כן, מאושרים מאוד.
-אהבתי! -כן?
-זה שיר הניצחון שלנו. -נלמד אותך לשיר אותו.
עכשיו תנסה.
שהקרב נגמר, לא כשמפסידים בקרב.
שרתי "עומד זקוף", לא "גדל עוד יותר".
No comments yet. Be the first to leave one.