200 baris pertama.
מלכת הדמעות -
- איפה הכסף? אנחנו דורשים פיצוי עבור אדמותינו! -
מה קורה כאן?
למה הם מתפרעים כשאנחנו הקורבנות כאן?
פיצוי על אדמות?
יהיה כאן תוהו ובוהו אם ניסע הביתה.
בואי נחזור.
לאן ניסע אם לא הביתה?
אנחנו לא יכולים ללכת למלון.
היי, גרייס.
גברתי, השער האחורי ריק. אתם יכולים להיכנס מכאן.
אין כמוך. טוב.
תסתובב. סע דרך השער האחורי.
נו? הם באים?
נראה למה אתם מסוגלים.
"משפחה תאגידית הופכת לענייה מרודה ומסולקת."
הנה הם באים!
מה את עושה? תפתחי את השער.
גברתי, את צריכה לצאת לרגע.
מה העניין? אני עייפה.
האם את מודעת לכך שהיו"ר הונג נתן ייפוי כוח לגברת מוה
כדי לנהל כל דבר ב"קווינס טאון"
במהלך היעדרותו?
אז?
היא מסלקת אותנו?
לא ממש.
לאור העובדה שהמקום זה שורץ
בעיתונאים ובמפגינים,
היא רוצה שתשמרו על פרופיל נמוך עד שהמצב יירגע.
יש לה את הזכות לעשות זאת? כולנו דיירים כאן.
תשתקי, טוב?
אל תפריעי כשהמבוגרים מדברים.
מה אמרת הרגע?
לעזאזל.
אתם לא מבינים את זה, מה?
רגע. היי.
רכבים, נהגים,
טלפונים וכרטיסי אשראי של החברה כבר לא ברשותכם.
גם כרטיסי הכניסה וכרטיסי האבטחה שלכם לא יעבדו.
מה זאת אומרת? זה הבית שלי!
תתקשר למשטרה, מותק!
בטח, תתקשר אליהם.
העיתונאים יאהבו את זה.
בהתחשב בהיסטוריה המשותפת שלנו,
ארזתי לכם כמה דברים חיוניים.
אז צאו לדרך.
מה זה? -לעזאזל.
תיכנסו! יש מצלמות בצד השני!
זה לא מגוחך, היון-וו?
איך סול-הי יכולה
לנעול את הדלתות ולסלק אותנו
מהבית של אבא שלנו?
אתם יכולים לעמוד על זכויותיכם כדיירי הבית.
אבל עליכם להגיש תביעה,
וזה ייקח זמן.
אבל הבעיה הגדולה ביותר היא
שהיו"ר כלל בחוזה סעיף של זכויות ברות המרה
ושם את המשפחה שלו כערבות משותפת.
אז הנדל"ן, המניות וחשבונות הבנק הפרטיים שלכם
מוקפאים.
בחיי, אבא.
רגע. זה אמיתי, מותק?
גם אני לא ידעתי. גם אני מבולבל.
למישהו יש שפתון?
בטח, שפתון.
עדיף שהתקשורת לא תפרסם תמונות שלכם.
אקח אתכם למקום בטוח, ונוכל לחשוב שם על הצעד הבא.
למה סו-צ'ול שקט כל כך?
היי, סו-צ'ול! תגיד משהו!
אז אשתך, דה-היאה, גם הייתה מעורבת בזה. אני צודקת?
מה אמרתי? גון-או לא דומה לו בכלל!
בחייך.
דרך אגב, לאן אנחנו נוסעים?
ובכן…
מה זה? -מה זה?
מה?
מי מסנוור אותנו? -מי זה?
רגע. -מי זה?
זה שטח פרטי.
מה? -זה היון-וו?
מי?
היון-וו.
היי, היון-וו!
לא ידעתי שאתה מגיע.
אבא, זה היה דחוף.
היי, היון-וו. למה לא ענית?
אתה לא אוכל כמו שצריך?
אתה נראה נורא.
לא, זה… -אל תהיה מוטרד כל כך.
אני שמחה שעזבת את המשפחה המשוגעת.
תראה מה קרה להם אחרי שהם סילקו אותך.
קארמה תמיד תמצא דרך.
רק רגע… -תהיה בטוח.
כל כך הוקל לי לשמוע
שהמשפחה הארורה הזאת הרוסה. מגיע להם!
בכל מקרה, תשכח מהשועלה הערמומית הזו ותחיה חיים מאושרים.
השועלה הערמומית גם היא כאן.
אני רואה.
גם את כאן.
לא רק היא.
אלוהים אדירים.
זה החותן שלך. לא.
האם זה "החותן שלך לשעבר"?
בכל מקרה… מה אתה עושה כאן?
שלום.
מה שלומך?
טוב.
תגידו שלום.
שלום. -שלום.
אני מתנצלת שהגעתי בלי להודיע מראש.
אל דאגה.
אני שמח שאת כאן.
בבקשה בואו אחריי. מכאן.
אני חוזרת לסיאול.
תעצור מונית. -אימא.
אין כאן מוניות בשעה כזאת.
אמצא דרך אחרת, אז עשו כרצונכם.
מתוקה.
מתוקה.
אבל אנחנו כבר כאן.
כבר אמרתי לך שאני לא רוצה לבוא.
בחיי!
מה קרה?
אני חושבת שהיא דרכה על גללי פרה.
אימא, אל תתקרבי אליי!
אל תתקרבי גם אליי!
גברת קים?
זה טוב.
היי, היון-טאי.
קטפתי הרבה.
איך אני אמור למצוא בזה היגיון?
מה זאת אומרת?
למה היון-וו הביא את אשתו לשעבר ואת משפחתה כל הדרך לכאן?
זה כמו קוריאה.
יש צפון ויש דרום,
אבל אנחנו עדיין באותה קבוצה באולימפיאדה.
על מה אתה מדבר?
אנחנו משלבים ידיים כשיש אויב משותף.
זה אומר שייתכן שהם יחזרו להיות יחד?
אנחנו אולי באותה קבוצה, אבל זה לא מבטיח איחוד.
בוא נתארגן. -טוב.
מה קרה?
תודה על היום.
אחפש מקום חדש ללכת אליו מחר.
שום דבר לא ישתנה
בן לילה.
אני יודעת. זו בדיוק הסיבה בגללה לא כדאי שנישאר כאן.
ייקח זמן עד שהמצב יירגע.
זה המקום הכי בטוח והכי נוח שתוכלו להיות בו.
לא בשבילי.
אני בבית של חמי וחמותי לשעבר.
לא בשבילך. בשבילי.
זה נוח בשבילי.
תני לי…
להיות אנוכי לעת עתה.
יש לי יותר מדי דברים להתמודד איתם כרגע
מכדי לדאוג גם לך.
אל תדאג לי.
אנחנו גרושים.
למה שקורה לי
או למשפחה שלי
אין שום קשר אליך.
אפסיק לדאוג
ברגע שמצבך ישתפר.
אבל בינתיים,
זה בלתי אפשרי.
אז בבקשה…
תביני.
פשוט…
תישארי איתי.
אתה חושב שלהיות ביחד
במצב הזה יעשה אותנו מאושרים יותר?
נהיה פחות אומללים.
אל תחשבי יותר מדי היום.
בואי נתמקד בלהיות פחות אומללים.
נפטרתי מהגושים. באשר לריח…
ייקח לזה קצת זמן להתייבש.
פשוט תזרקי אותן. -אלוהים אדירים.
בשביל מה? הן נראות יקרות.
תנעלי את אלה בינתיים.
מה לגבי נעלי העקב האלה? שאזרוק אותן?
אז מה יהיה?
האם היא תיפטר מהן או לא?
הן נראות יקרות.
מעל 500 אלף וון.
חמישה מיליון?
לא הגעתי לכאן מבחירה.
הבן שלך היה מהיר מאוד.
הוא בעיקרון חטף אותנו.
אימי המנוחה
צדקה.
היא אמרה, "אין לדעת מה צופן העתיד".
מי ידע שניפגש שוב כמה ימים אחרי שנפרדנו לשלום בפעם האחרונה?
אחותי דוחקת בנו להישאר בווילה שלה בנאמהיי במקום זה.
נעזוב מחר בבוקר.
בטח.
אבל אל תהיי בטוחה כל כך.
אדוני.
בבקשה תאכל.
טוב.
No comments yet. Be the first to leave one.