200 baris pertama.
- לארס-אריק ורוניה -
איך ההרגשה?
אני מרגישה שעלינו להיות כנים עם עצמנו ועם הרגשות שלנו.
אנחנו שינינו את דעתנו לא פעם, שנינו.
אנחנו רואים נישואים בעתיד?
הרגעים שאנחנו לא מדברים על העתיד,
על התוכניות שלנו או על הרגשות שלנו, הם הטובים ביותר.
וזה לא בר קיימה בקשר לכל החיים.
אי אפשר להעלים עין מהכול,
"בואי נתנהג כמו חברים ואז יהיה בסדר."
זה לא מספיק בשביל נישואים.
לא, אמרתי שאהבה היא החלטה.
אבל צריך שיהיו לך רגשות מסוימים כלפי מישהו
כדי להיות מסוגל להחליט לאהוב אותו מכל הלב.
הזמן שהעברנו בתאים היה נפלא. כמו שאמרתי,
גרמת לי להרגיש נאהב באופן שלא הרגשתי הרבה שנים.
אני מדבר על שלוש שנים של בדידות.
אני שומעת מה שאתה אומר,
אבל לא נוכל לחזור לתקופה בתאים, לא משנה כמה ננסה.
וזה מפני שאין לנו האהבה ההדדית שנחוצה.
הבנתי שאנו רק מחבבים זה את זה כאנשים.
זה לא נותן לי את הביטחון להתחתן.
לכן אני חשה שאין טעם שנגרור את זה.
ולהמשיך לנסות כששנינו יודעים ש…
אין… האהבה לא קיימת.
כמובן זה עצוב. זה ממש עצוב שאנחנו…
שנינו באנו לכאן למצוא בן זוג לחיים.
אין לי עוד מה להגיד, אם לומר את האמת.
אני אזכור את הדברים החיוביים.
אני צריכה ללכת לשירותים.
לכי.
זה עצוב שלארס-אריק ואני החלטנו לא להמשיך.
ממש עצוב.
אך זו גם הקלה, כי בליבי
אני יודעת שאנחנו לא מתאימים.
במשך זמן קצר חשבתי שפגשתי את…
- לארס-אריק, 35, מדריך נוער -
הנשמה התאומה שלי.
אז זה… זה עצוב.
אבל יש ספר בתנ"ך, ספר איוב.
הוא מאבד הכול.
ולאורך כל הניסיונות הוא דבק באמונה שהאל הוא טוב.
ובסוף הוא מקבל הכול בחזרה עם ריבית.
ואני מקווה שכך יהיה גם איתי.
אני אחיה בתקווה שאולי יש מישהי אי שם בשבילי.
- האהבה היא עיוורת: שוודיה -
- איברהים ואניילה -
אנחנו גרים כאן כבר שבועות.
כן, ועכשיו אנחנו חוזרים הביתה. -מטורף.
או שאנחנו מתחתנים קודם, ואז אנחנו חוזרים הביתה.
ואז אנחנו חוזרים הביתה.
הינה, זה הכול.
אל תשכח את הטבעת.
טבעת הנישואים. הינה.
גמרנו. -הפעם האחרונה שאני מחלקת לך הוראות.
ואז סיימנו והמשחק נגמר. -לא, אבל…
לא, מה? ואז השלמת את המשחק, אני חושבת.
אבל מה קורה אז?
אז אנחנו יחד מאושרים וחיים חיים נפלאים.
אתה לא מגלה מה קורה אחרי שמריו מציל את הנסיכה, כמובן.
לא, אבל אולי הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. איזו קלישאה, נכון?
כן. אני מקווה. -כן.
- ארון ואנג'ליקה -
למה את הכי מצפה? מסיבת הרווקות?
כרגע אני מרגישה כאילו אני נפגשת עם חברות.
אבל ברגע שאגיע לשם אני חושבת שתהיה אווירה של מסיבת רווקות.
אני כבר חושבת יותר מדי על הכול.
אני בהחלט חושב שהיא תתלבט עוד קצת לגבי איך היא מרגישה
ואם אני האדם המתאים לה.
האם היא מוכנה לעשות את הצעד הגדול הזה?
לקחת הכול? -כן.
ועם זאת אני חושב שאנו אוהבים זה את זה.
אני אוהב אותה. אני חושב שהיא אוהבת אותי.
אני…
כמובן, היא לחוצה במובן מסוים.
היא משחקת אותה קשוחה אבל אני קולט אותה.
קדימה. תזדרז.
לעזאזל.
להתראות.
ביי. תשמרי על עצמך.
היה כיף להכיר אותך. -כנ"ל.
זמננו תם. -הינה הטבעת שלך.
אני אתגעגע אלייך. -כן, בבקשה תתגעגע.
ביי בינתיים. אני הולכת עכשיו.
ביי. -ביי.
- יום אחד עד החתונות -
בואו נביך אותן ככל האפשר.
כן. -כן, יופי.
היי, לחיים.
קדימה, בנות.
היום אנחנו חוגגות לאנג'י.
זה היום האחרון שלה כאישה רווקה. זה ממש הזוי.
- כלה לעתיד -
אנשים מגיעים. מי זה?
לא…
זה איבה וארון? -כן. את לא רואה?
מזל טוב.
תודה.
היי, אנג'י. מצפה לך חוויה. כלומר, שתיכן.
את מוכנה שחבורת המשוגעות האלה תטפל בך הערב?
אני לא יודעת אם אני מוכנה.
- כלה -
- כלה לעתיד -
זו מסיבת הרווקות שלי. הזוי.
כן, תחפני לה את הציצי. -תחפני לה את הציצי.
את יכולה להגיד לנו, ותהיי כנה לגמרי,
מה הפחדים שלך? עם מה את מרגישה טוב? עם מה פחות טוב?
אלה החברות הכי טובות שלך.
היו לנו עליות ומורדות, לא אכחיש.
לא חשוב. -את משתתפת בניסוי. זה חלק מהתהליך.
איך לומר…
לא, אל תחשבי על זה. לא.
מה הרגשות הכנים שלך? עם מה קצת קשה לך?
אי ודאויות.
כלומר, אני חושבת שזה כנראה למעשה רק…
לא, אין בו שום דבר
שאני חשה שיהווה בעיה או משהו כזה.
לא. -לא, אני לא מרגישה ככה.
כי הוא באמת…
הוא כל מה שבתוך תוכי אני יודעת שאני רוצה
שאני בעצמי לא הבנתי. ושאני צריכה.
ועם זאת, כמו שאמרתי לך בטלפון…
כן. -אמרתי…
הוא רגוע מאוד. -רגוע.
אני שטותניקית ומטורפת ו…
אני לא יכולה אולי ממש להביע את זה או לעשות…
יש לך אותנו בשביל זה. -כן, זה מה שאמרת.
"יש לך חברות בשביל זה." וזה נכון.
כי אני לא צריכה…
זה אמור להיות בעלי ואבי ילדיי. -בדיוק.
לפתע יש לך בחור שהוא האדם הרך שאת צריכה.
כן, ואנחנו התאהבנו באישיות זה של זה
לפני שהכרתי את התנהגותו היומיומית ואיך הוא נראה.
החזות החיצונית שלו. זה פשוט מטורף. -כן.
אני מרגישה שארון ואנג'י הם זיווג משמיים.
אני מוכרחה לומר. הוא התעלה על כל הציפיות שלי.
אני נרגשת כשאני מדברת על זה. כמעט בא לי לבכות.
את בהיריון? -לא, אני רק רגישה
כשזה נוגע אלייך, מותק.
הוא מביא שלווה והרמוניה.
ואני חושבת שאנג'י וכולם בקבוצה שלנו צריכים את זה.
ארון עורך מסיבת רווקים היום? -כן.
הבנתי. -היא מצאה את הגבר המתאים.
היא בחרה בבחורים מלאי אנרגיה קודם, שהם כאן למעלה בדיוק כמוה.
וזו התנגשות חזיתית, זה לא עובד.
זה מושלם. מישהו רגוע, בעל עומק, עם הרגליים על הקרקע.
ובלי זיבולי שכל. לדעתי זה מושלם בשבילה.
הוא יעשה לה בית ספר, אני חושבת.
סירה ארורה.
בואו נרים כוס לחיי איבה וארון.
לחיים. -לחיים.
גבר נשוי לעתיד, אני משער.
נפלא שאתם כאן.
היו לך ספקות בשבועות האחרונים?
לא ממש, לא ספקות גדולים.
כמובן זה היה מעט… הכול מתקדם מהר מאוד ו…
זה פחות או יותר כאילו אני הולך בדרך סלולה במובן מה, אבל…
יש הרגשה שזה הסתדר טוב מדי, שלא היה לך זמן להרהר?
הכול עבר מצוין ולא נתקלנו בהרבה בעיות,
ואנחנו יודעים שיהיו בעיות.
התווכחתם?
לא משהו רציני, רק ויכוחים קטנים. -בסדר.
אבל אלה היו דברים שאפשר לפתור בתוך שעה או משהו.
גם אתם לא התווכחתם, ארון? -התווכחנו.
היו לנו ויכוחים, וזו הרגשה טובה. -בסדר.
כי אני יודע שאנחנו יכולים להתגבר על זה ולתקשר.
התחושה היא שהזוגיות מתחזקת עם כל ריב קטן או ויכוח.
זה לא היה קל, אבל צריך לנסות להתמודד עם הרגשות באופן הגיוני
ולנסות להגיע לעמק השווה איכשהו.
היא יכולה להוריד אותי לקרקע כשצריך. אף אחת לא עשתה את זה קודם.
היא אומרת, "עשה ככה," "תלבש את הבגדים האלה."
זה מוצא חן בעיניי, לא היה לי את זה קודם.
אז זה דבר חדש? -כן, חדש לגמרי עבורי.
ואיך שהיא גורמת לי להרגיש.
היא גורמת לי להרגיש ראוי לאהבה באופן שלא הרגשתי קודם.
אז זו הרגשה ממש ממש טובה.
מעולם לא שמעתי אותו מדבר על בחורה ככה קודם.
לא, גם אני לא.
לחיים.
אנחנו צריכים עוד אלכוהול, נכון? זה לא יספיק.
איפה הייתה הנשיקה הראשונה שלכם?
איפה הייתם בפעם הראשונה שהזדיינתם?
זה היה בקורפו.
תזכירי לי מה הוא אמר? מה הוא לא רצה כשהוא הגיע לתוכנית?
הוא לא רצה מוזיקאית.
והוא… -למה? מה היה הטיעון שלו?
הוא יצא עם מוזיקאיות קודם, והוא לא רצה מוזיקאית שוב.
והינה אנחנו. -והינה אנחנו… והוא רצה…
הוא סירב לעבור לסטוקהולם, נכון?
בדיוק. -מאיפה הוא?
יונקופינג. -כן.
הוא מטראנס אבל גר ביונקופינג. אבל הוא יעבור לסטוקהולם.
בסדר. -כן.
הוא הכיר אותה. -נכון?
הוא לא רצה לעבור לסטוקהולם או להכיר מוזיקאית. והוא עשה את שניהם.
מה עם הנזם באף? -כן, אני לא עונדת אותו עכשיו.
באמת? -בכלל לא שמתי לב.
חשבתי שמשהו לא…
לא חשבתי על זה הרבה כשענדתי אותו ואני לא חושבת על זה עכשיו.
אבל בתאים דיברתם על מראה חיצוני?
No comments yet. Be the first to leave one.