The Dink

יש אנשים שהם מנצחים מלידה.

טום בריידי,

לברון ג'יימס,

ג'ואי צ'סטנט,

וגם אני.

שמי דאסטי בויד,

אבל רוב תושבי כדור הארץ מכירים אותי בתור "הפטיש".

אבי קרא לי בכינוי הזה עוד לפני שגילה לי את שמי האמיתי.

כן, ככה עושים את זה, פטיש. כן.

והוא אימן אותי כסוס מרוצי טניס.

קרדיו, אימוני כוח, הוא הדביק מחבטי טניס לכפות הידיים שלי.

אבא שלי לא היה כמו שאר האבות.

הוא לא לימד אותי לקרוא. הוא לימד אותי לחבוט.

אנחנו בדרך, פטיש!

וזה עבד. שברתי את כל שיאי הנוער בטניס.

- הפטיש חובט חזק הילד הרע באמת של הטניס -

ניצחונות, הגשות ללא מענה, ניצחונות 6:0. מה שתרצו, היה לי מהכול.

ועד מהרה העולם הבחין בי.

לא, דייב. אני לא חובט חזק.

אני חובט הכי חזק.

ועוד לפני שסיימתי את התיכון…

ד' בויד -

- חייתי את החלום שלי ושל אבא שלי. - דאסטי, לכאן!

- הפכתי למקצוען. - לכאן, דאסטי! דאסטי, לכאן!

- סבב המקצוענים יחידים גברים -

וזה, ידידיי, הוא הסיפור האמיתי הבלתי ייאמן שלי.

אז למישהו יש שאלות?

כן, אנחנו הולכים לחבוט בכדור מתישהו?

איזה שיעור פח.

התכוונתי אם למישהו יש שאלות על הסיפור שסיפרתי לכם?

וזה היה ברור מאוד, לא?

סיפור ברור מאוד. ודווקא יש לי שאלה, מלך.

זה מה שחיפשתי. פי-ג'יי, דבר.

למה הוא עדיין עושה לי צמרמורת בכל פעם שאני שומע אותו?

- גם לי. - בכל הרצינות, אני חושב

- שאתה אחד הטובים… - אם אתה כזה טוב,

למה אתה עובד אצל אבא שלך ומלמד ילדים בני תשע?

אני חושב שהפרחחים צריכים לשמוע את הסיפור של אנדי רודיק.

- ככה אתה חושב? - אוי לא, לא, לא.

- רק אל תספר עוד סיפור. - קלאסיקה של וירו ביץ'.

אלוהים…

שנת 2000. אני נגד אנדי רודיק.

- וירו ביץ' התאחדות הטניס -

טכנית, הוא היה שם גדול יותר אבל כולם באו לראות אותי.

אוהבים אותך, פטיש!

שחק אותה! פטיש! -

שיחקנו כמה פעמים כחובבנים.

ובכל פעם שנפגשנו, פתחתי לו את התחת.

אין דרך אחרת לומר את זה.

אני די בטוחה שיש.

אבל זה היה המפגש הראשון שלנו כמקצוענים.

- ואני פירקתי אותו. - כן.

כל הכבוד, פטיש.

זה הבן שלי.

ואז מר אנדי הרשע החליט לשחק מלוכלך.

כן. הוא ניסה להרדים אותי בכך שיצא להפסקת שירותים.

אז רצתי לשם כדי להתעמת איתו.

החלקתי על שלולית מים.

וריסקתי את מפרק כף היד.

רודיק!

ובכך ניפצתי את הקריירה המבטיחה מאוד שלי.

- מה? - ברור שאנדי הנוכל

שפך איזה חומר דביק על הרצפה.

וזה אומר שכל ההישגים המקצועיים של רודיק,

כמו הזכייה באליפות ארה"ב הפתוחה והחתונה עם דוגמנית העל ברוקלין דקר,

למעשה שייכים לדאסטי.

זה דווקא רעיון מעניין.

- לא חשבתי על זה… - סליחה.

איך זה הופך את ההישגים שלו להישגים שלך?

כן, גם אני מתקשה לחבר את הנקודות.

אז אולי כדאי שתלכו לקורס לחיבור נקודות.

יופי של עקיצה.

בכל אופן, גמרתי לדבר איתכם. השתעממתי.

אני לא חושב שתצליחו ללמוד.

אז אתם רוצים לחבוט או מה?

- כן! סוף סוף. אלוהים אדירים, בבקשה. - כן, בבקשה.

רק שנייה.

אני צריך לעשות משהו.

- היי! - סליחה על זה.

- אפשר עזרה? - כן,

הנה הפיקלבול שלך.

בפח הזבל!

זה מועדון טניס, גברת.

- אידיוט! - שמעתי את זה.

יופי. רציתי שתשמע. לכן אמרתי את זה בקול רם.

טוב, גברת פיקלבול. בואי נשחק.

פיג'. יש לי משחק.

את אוהבת לשחק. את משחקת פיקלבול, נכון?

- רואה את המטבע הזה? - כן.

תניחי אותו איפה שאת רוצה על המגרש ויש לי הזדמנות אחת לפגוע בו.

אם אפגע בו, את מושעית לצמיתות.

אם אחטיא, אוותר לך על דמי הרישום לשנה.

אני מושעית?

זה לא משנה כי אני לא חברת מועדון.

אני רק לומדת שיעור אחד.

אז נעשה משהו אחר. אשפר את ההצעה.

אם אחטיא,

אוסיף את אלה.

דאסטי, לא. לא את הביואיק לה-סייבר 1999 שלך.

כן. אני אוסיף את הביואיק לה-סייבר 1999 שלי עם קילומטרז' של פחות מ-322,000 ק"מ.

עכשיו אני מתלבטת.

לא בא לי להמשיך לדבר איתך אבל אני כן רוצה לראות אם תצליח לקלוע.

מה לעשות? טוב.

בואי נשחק.

בכל מקום?

בכל מקום שאת רוצה.

אני בוחרת שם.

ערמומית. בפינה.

יש!

החוצה! החוצה! החוצה!

אלוהים ישמור.

תעיפי את הפיקלבול שלך מכאן.

לפני שתלכי…

חייכי. את מושעית.

שיהיה. לא ייאמן…

יש!

אתה רואה מה כתוב על לוח השם שלי, דאסטי?

ברור שאני רואה, אבא.

כתוב "צ'אק בויד". ראש תחום הטניס.

שככה יהיה לי טוב.

- נשמע כמו אדם די חשוב, לא? - כן.

לא מהסוג שירצה לראות את הבן שלו לבוש ברשלנות, מאחר לעבודה,

- משעה אנשים מהמועדון. - נכון.

אתה יודע, האמת היא שזה לא רק אתה.

המועדון כולו במגמת התדרדרות ואני הולך להחזיר אותו למסלול.

אני מארח היום ארוחת ערב לכל הקודקודים וגם לך.

הקודקודים ואני נגיע.

בטח שתגיע. ואתה לא תביך אותי.

אתה תגיע בזמן, בלי שום רצועת מצח מטופשת,

ואתה תביא בת זוג כדי להראות לאנשים האלה

שלא גידלתי איזה לוזר חסר תקנה.

כן, אדוני.

אתה פנוי הערב, אחי?

תן לי לחשוב על זה.

לא הוא!

תביא את ההיא שיצאת איתה. אתה יודע, היפה.

למרבה הצער, מאריסה ואני… נפרדנו.

אז לך אליה, תתנצל ותשכנע אותה לחזור אליך.

- זה מסובך. - לך.

טוב. אני מרגיש שכל הזמן הזה דיברנו רק עליי.

מה קורה אצלך?

אני זז. אני הולך לעשות מה שביקשת ממני.

בחייך. זה קטן עליך.

תראו, תראו.

תראו מי חוזר אליי בזחילה, כמו שידעתי שיקרה.

- לא. חזרתי בי. לא עושה את זה. - חכה!

- לא, אני לא מסוגל, מאריסה. - אתה כן מסוגל.

- לא, באמת שלא. - חזור.

מה אתה רוצה?

- אני צריך טובה. - בסדר.

אני צריך שתעמידי פנים שחזרנו לערב אחד

ותבואי לארוחת ערב אצל אבא שלי.

אלוהים אדירים.

אתם הבנים מתים על המשחקים הקטנים שלכם, לא?

רגע אחד אני האדם הכי נורא בעולם ואתה לא רוצה לראות אותי שוב.

נדמה לי שאפילו קראת לי "בוגדנית".

קראתי לך כך, מאריסה, כי בגדת בי.

דאסטי?

- מה? - זה קרה פעם אחת.

זה קרה שמונה פעמים.

כן, אבל עם גבר אחד.

זה קרה עם תשעה גברים!

אלוהים…

מה אתה, איש הגשם? אתה זוכר הכול.

מאריסה, את מוכנה בבקשה לעשות לי את הטובה הזאת?

- בבקשה. - טוב, בסדר.

תודה.

זה כל כך נכון.

קראת משהו של הסופר מלקולם גלדוול?

המאמר שלו על כך שהביטלס היו טובים כי הם התאמנו.

הוא הפיל אותי על התחת.

לא, אני חושב על זה כל הזמן.

- באמת? - כן. אני רציני.

- אבא, תראה את מי הבאתי. - מאריסה.

אני מקווה שלא איחרנו, צ'אק.

ניסינו לעשות לך נכד.

האמת היא שבכלל לא איחרתם לשם שינוי, ממזר חרמן.

אני ממזר חרמן.

- פשוט כיף לי לעשות סקס… - כן.

עם החברה שלי.

טוב מאוד.

טוב מאוד.

- בבקשה, שבו, כולם. - שבו, בבקשה.

- תודה שהזמנת אותנו, אדוני. - כן.

טניס.

אלגנטיות.

שלמות אסתטית.

אבל טניס הוא לא רק ספורט.

הוא בעל חיים חי ונושם

שזקוק להגנה שלנו.

מגפה מתפשטת במה שהייתה פעם האומה הדגולה שלנו.

ושמה הוא…

פיקלבול.

- נגיף הקורונה של הספורט. - כן.

נתנו לליצנים האלה את המגרש הכי גרוע במאונטן קרסט

כסוג של עסקת אלכוג'ל-מסכה.

ועכשיו הפיקלבולרים רוצים עוד מגרשים.

לא אוכל לדחות את ההצבעה על ההתרחבות עוד הרבה.

אם נפסיד, ייתכן שההתפשטות לא תיעצר לעולם.

המועדון שלנו הוא אחד המעוזים האחרונים.