De eerste 200 regels.
"אני לא רוצה לדבר איתך"
"הבא מבוסס על סיפור אמיתי"
כשהייתי בת שש, סבתי נפטרה.
אבא לקח אותנו במכונית לעיר הולדתו
בוויגנס, דרום קרוליינה להלווייתה.
מעולם לא פגשתי אותה, אז מותה לא אמר לי הרבה...
למרות שזה העציב מאוד את אבי.
פחדתי ממנה בארון הקבורה הזה.
היא הייתה חלק ממשהו שתהיתי לגביו, אפילו בגיל שש.
החיים שלאחר המוות.
דאגתי שהיא מסתכלת עלינו מלמעלה ולא חיבבה אותנו כי אנחנו קטנים.
"כנסייה באפטיסטית השביעית של ויגנס"
"הלא החיים יקרים ממאכל, והגוף יקר מלבוש?"
"(מתי) 6:25"
איפה ד"ר זיקרמן?
סליחה.
איפה ד"ר זיקרמן?
הוא בחופשה.
הוא לא אמר לך?
הוא לא אמר לי.
זה לא נשמע כמוהו.
את רואה אותו כל יום שלישי?
לא, רק...
רק, את יודעת.
לא, אני לא יודעת.
רק אם אני צריכה.
זה נוהל לא שגרתי.
איך ידעת שאני אהיה כאן?
שגרה היא חיונית ביחסים בין רופא למטופל.
אבל איך ידעת שאני אהיה כאן?
אני לא מבינה את השאלה.
אבל לא הייתה לי שגרה עם ד"ר זיקרמן.
איך ידעת שיש לי פגישה היום?
יש לנו לוח זמנים יומי.
השם שלך היה עליו.
למה את כאן?
כי היה לי תור.
לא.
למה אתה כאן?
ההאשמות כללו
מכירת נשק לא חוקי וחציית גבולות מדינה כדי לעשות זאת.
למה אתה כאן?
רק אמרתי לך.
למה אתה כאן?
לטיפול במחלות נפש.
הגעת למקום הנכון.
אני לא אכיפת החוק. אני לא שופטת.
אני לא מתעסקת בפשעים של הגברים שאני מטפלת בהם.
הדבר היחיד שאני עושה זה לשמור על בריאותם הנפשית.
נראה שמצאת את ייעודך בחיים.
אתה מעדיף "ג'יימס" או "ג'ימי"?
ג'ימי.
ג'ימי.
נפשותיהם של חלק מהאנשים שבריריות הרבה יותר
מרוב האנשים שפגשת בחיים שלך.
או שלך, למשל.
מאיפה את יודעת משהו עליי?
אני לא יודעת הרבה. אבל אני חושבת שאתה די שפוי.
אני שמחה לשמוע את זה.
אבל רוב המטופלים שלי לא.
הם במרחק מחשבה אחת שגויה,
או מחשבה לא בריאה קטנה מאיבוד שפיותם.
אם הם מתמוטטים,
לפעמים הם לא חוזרים להיות מי שהיו מההתמוטטות.
הם הופכים לרוחות רפאים בגופם.
למה לא סיפרת לי את זה?
אני מבקשת ממך חמלה
כשאתה מתמודד עם כמה מהגברים כאן.
כמה גברים?
ג'ימי...
דוקטור.
- אני מבקשת... - מבקשת מה?
האם אתה מהווה איום על בריאות הנפש של מי מחבריי?
איזה חולים?
אני נותן לך הזדמנות להיות כן כאן.
אני ממליץ לך לקחת אותה ברצינות.
איזה... חולים?
אחרי שקברנו את סבתא שלי, לקח אותי אבא במכונית לאוקיינוס.
זו הייתה הפעם היחידה שראיתי את האוקיינוס בכל חיי.
בזמן שחיפשו את "טרישה רייטלר" "לארי" חתך עם משטרת "מריון"
את הדרכים האלה הלוך ושוב שוב ושוב.
"אני חושב שקברתי אותה כאן.
לא, זה היה כאן.
אולי זה היה שם.
לא, אני חושב שקברתי אותה מתחת לעץ."
בדיוק.
בלילה שלפני שהחזרתי אותו ל"אילינוי", הם חזרו לשם.
אותה אזור, אותה תוצאה.
אני חושב שהיא שם. איפשהו.
בגלל זה הוא גרר אותם לשם שוב.
המניאק נהנה מזה.
אני אנסה להשיג את הדוחות האלה.
בסדר.
פנה שמאלה כאן לפני האגם.
שום דבר מלבד סביב כאן.
תחנת דלק נחמדה באמצע שום מקום.
"(TRI Region) "
כן.
טוב, אמורים להיות כאן דרכי עפר. פני ימינה כאן.
- בוקר טוב, ג'יימס. - בוקר טוב, לארי.
לא ראיתי אותך אתמול.
שום דבר לא קרה שלא קרה ביום שלפני.
ולפניו, נכון?
איך היה היום שלך?
היה טוב. תודה ששאלת.
גארי ביקר אותי.
- יפה. - באמת.
תמיד נחמד לראות את המשפחה שלך. הוא גם אוהב מכוניות?
מעט. לא כמוני.
אבל הצעות מלחמת האזרחים?
לא עוררו את התעניינותו.
חבל.
התחתנה עם זונה מופקרת.
טוב...
אתה חושב שזה "משחקי תחפושות של ילדים".
היא אמרה את זה?
כן.
אז אמרתי לה,
״היית סבתא בזמן מלחמת האזרחים. זקנה מכוערת."
אף אחד לא היה נלחם למענה.
הכלות היו צעירות.
בתולות.
אנשים התחתנו בגיל צעיר אז.
הרבה יותר צעיר. כן.
סבתא שלי ילדה את סבתא שלי כשהיא הייתה רק בת 14.
זה היה נורמלי לגמרי אז.
עד שהממשלה ראתה דרך להרוויח כסף.
על ידי העלאת גיל ההסכמה?
בדיוק.
אף אחד לא הלך לתיכון אז.
לא היה דבר כזה.
אבל ברגע שהממשלה ראתה
את הפוטנציאל להרוויח כסף מבתי ספר תיכוניים,
חמדנות השתלטה על הכל.
זה לא קשור לחינוך.
- באמת? - זה קשור...
לכפות על ילדים לדחות את הבגרות שלהם.
כדי שהם יוציאו כל סנט עודף על הוצאות חינוך,
וכולם ירוויחו כסף.
וזה מה שיפשיט את המדינה יום אחד.
אתה יודע? לא חשבתי על זה ככה מעולם,
אבל פלא!
אולי אתה צודק.
אתה חושב?
יש לך נקודת מבט שונה.
בטח שמעת את זה בעבר.
תודה.
באיזו מידה הבובות האלה היו צעירות?
בטח בנות 12 או 13.
אם היא גדולה מספיק כדי להשתין, היא גדולה מספיק בשבילי. נכון?
זה מצחיק.
אז כמה...
בת כמה היתה הצעירה ביותר איתה שכב?
מה?
הצעירה ביותר איתה שכב.
אתה קודם.
למה לא? אני שאלתי קודם.
אתה קודם.
14.
היא התנגדה?
לא. את איתה שכב עם מתנגדות?
בת כמה היית?
עם בת ה-14?
היא היתה בכיתה א'.
ואני הייתי בכיתה האחרונה, כלומר בכיתה י'.
- מה? - 17.
לארי.
עדיין מטפטף?
הטפטוף הפך לנזילה.
גרמו להם לחצות את כביש 400 מזרח שוב ושוב הלוך ושוב.
מוזכר 440 דרום 4 פעמים.
וגם 250 מזרח ו-375 דרום.
זה חסר תועלת.
הם חצו את 550 מזרח הכי הרבה.
6 פעמים בפעם הראשונה. ו-5 פעמים בשנייה.
בסדר. 550 מצטלב עם 400 בתחנת הדלק ההיא.
אולי הם עצרו לקנות סודה ולעשות צרכים.
אני בספק אם התחנה הזו היתה קיימת.
היא נראתה חדשה מדי.
אז מה היה שם?
הנה זה.
בניין בצומת 550-400.
האם יש מנהל?
דייל מגיע רק פעמיים בשבוע.
ובשאר הזמן?
רק אני וקית'. הוא עובד מ-3:00 עד 11:00.
מתי הגעת לכאן?
מאז 6:00.
לא, לא היום. מתי התחלת לעבוד כאן?
לפני 6 חודשים.
האם אתה יודע מתי המקום הזה נפתח?
אני חושב שלפני כמה שנים.
האם דייל וקית' יודעים בדיוק?
דייל כאן מההתחלה.
יש לך את המספר שלו?
תודה.
אתה עובד על מכוניות כאן?
לא, אדוני.
אתה מכיר מישהו שעושה זאת?
אף אחד מקומי, לא.
No comments yet. Be the first to leave one.