De eerste 123 regels.
מייקל, מייקל, הו מייקל!
מייק.
חזור למקום שלך בשורה, הרחק ממני.
די, בואו נתחיל עכשיו.
נעשה את זה מההתחלה.
ואני רוצה שזה יצא מדויק הפעם.
אחד, שניים, שלושה, ארבעה.
עצור!
תנשמו ביחד!
אתם חייבים להרגיש את המנגינה, שומעים?
התחל מההתחלה.
אחד, שניים, שלושה, ארבעה.
מייקל, אתה מסתכל עליי.
מייקל, תסתכל לכאן, למעלה.
מייקל, תתרכז, תסתכל לי בעיניים.
די, אני חושב שזה מספיק.
בסדר, בסדר, אתם בסדר.
העבודה שלכם הייתה מצוינת.
תרגישו את ההבדל אם תסדרו את זה כמו שצריך.
כל האוכל שלך, בבקשה.
עצור!
מייקי, למה אתה משחק עם האוכל?
תתרכז, תפסיק לשחק עם האוכל.
בוא, אתה יודע שהוא לא אוכל.
- שבי, לטויה. - את תשבי.
טויה, לא דיברתי איתך.
תראה, עשיתי פרצוף עם האוכל.
אני רואה, בני, אבל אתה חייב לאכול.
אתה אמן.
טוב, תקשיבו טוב, ילדים.
אני יודע שאתם לא תאכזבו אותי.
ואני...
אני רואה שאתם מוכנים.
שיריינתי לכם כמה הופעות.
מחר אנחנו מתחילים באילינוי, שתי הופעות כל לילה.
רגע, ג'וזף, אין צורך להעביד אותם כל כך קשה.
להעביד? הם בכלל לא יודעים מה זה לעבוד קשה.
אני מבינה, אבל יש להם לימודים.
אני אגיד לך משהו ותשימי אותו כמו עגיל באוזן שלך.
בעולם הזה,
או שאתה גבר אמיתי ומנצח, או שאתה לוזר ועלוב.
שמעת?
כולכם ילדים שחורים עניים מגארי, אינדיאנה.
אף אחד לא ייתן לכם כלום בחינם, אף אחד לא שם עליכם.
אתם חייבים להילחם כדי לקבל את מה שמגיע לכם.
האם כולכם רוצים לעבוד במפעל הפלדה כמוני?
- כל החיים שלכם? - לא, אבא.
אז כן, כי אני בטוח ב-100% שאני לא רוצה את החיים האלה בשבילכם.
אלא אם כן תעבדו קשה...
יותר מכל אחד אחר,
זה החיים שלכם.
רוצים להילחם עליהם?
כן, אבא.
לא שמעתי אתכם טוב, תרימו קול.
רוצים להילחם עליהם?
כן, אבא.
עכשיו, אני רוצה שתמתחו את הידיים שלכם,
כאילו אתם הולכים לגעת בקיר, אבל אל תיגעו בו.
ככה, יאללה. תמתחו את היד, קדימה.
אמרתי לא לגעת בו.
יפה, כל הכבוד. ככה עובדים.
תשאירו את הידיים למעלה. תשאירו את הידיים למעלה.
עכשיו, אני רוצה שתסתכלו על הקיר.
בסדר.
עצמו עיניים.
נמתח את הידיים ביחד...
יד אחת.
כמשפחה אחת.
אין יותר ג'קי...
טיטו...
ג'רמיין...
מרלון...
ומייקל.
מהיום והלאה...
אתם (ג'קסון 5).
טיטו, היית אלוף, מפלצת.
- שלום ילדיי. - זה היה פנטסטי.
שלום אמא. - שלום אמא.
מה דעתכם שתשטפו פנים ותלבשו פיג'מות?
- מאוחר. - חכה, לא לא לא.
לא, לא, לא, לא, לא, לא.
הכינו את הכלים שלכם. יאללה, זזו.
יש לנו בית ספר בבוקר, מה אתה רוצה?
אין זמן לשינה ולחלומות ורודים.
אנחנו צריכים להתאמן עד שזה יהיה מושלם, יאללה.
יאללה, הכינו את הכלים.
יאללה. - למה? אנחנו עייפים.
- ועשינו את מה שהיינו צריכים לעשות. - מייקי, הכל בסדר.
עייף?
ואתה חושב שעשיתם את מה שהייתם צריכים לעשות?
זה נכון, מייקל?
כן, ג'וזף.
עשינו את מה שהיינו צריכים לעשות.
מייקל, בוא הנה. קרוב.
מסתכל עליי כאילו אני לא מדבר אליך?
ילד, בוא כשאני קורא לך!
מה?
הדעה שלי לא משנה פה...
ילד?
- ג'וזף, די כבר. - תקשיב לי, ילד!
נתאמן עד שתעשו את זה כמו שצריך.
בעולם הזה,
- או שאתה גבר, או שאתה מפסיד. - צודק.
רוצה לבכות? תבכה, זה בסדר.
זוז, יא חמור.
הכן את הציוד.
מייקל, זאת אמא שלך.
"אויבים ותיקים
מסתובבים סביב זה.
ואף אחד לא דיבר.
קפטן הוק פגש את גורלו
בין שיניו של אויבו המושבע, התנין.
ארץ לעולם לא שוחררה סוף סוף."
חמש, שש...
חמש, שש, שבע, שמונה.
מייקל, תשאיר את העיניים שלך פה. מייקל, תסתכל לפה.
נסה, מרלון.
חזק, אלוף. הרם ידיים.
זה הקהל. כאן, תסתכל כאן.
כל הכבוד.
וואו!
תודה רבה.
ניקח הפסקה קצרה.
No comments yet. Be the first to leave one.