Pierwsze 200 wierszy.
ספיישל קומדיה של NETFLIX
תקשיב... אתה מדבר. אתה כל הזמן מדבר... אתה כל הזמן מדבר.
אתה מוכן להפסיק לדבר? יופי. מושלם. זה הקטע:
כבר אמרתי לך, ולא אגיד לך שוב:
הכרטיסים בדלפק האיסוף, זאק. לך לדלפק האיסוף.
טוב? אני לא משקר לך. אני לא עובד עליך.
אני יודע שהבאת מישהי. זה בסדר. השארתי אותם בדלפק האיסוף.
אני...
אני לא יכול לדבר על זה, טוב? ביי. ביי.
תגיע הנה... זין!
לעזאזל!
היי, היי!
אני צריך לראות תג. אתה יודע לקרוא?
כתוב פה "אח"מים". אתה לא נראה חשוב בכלל.
טוב, עלבונות אישיים... זאת ההופעה שלי.
אז... -ההופעה שלך? מה?
מי אתה? אתה סתם בא... מה... מי אתה?
אני ברנט מורין. זה...
מי? -ברנט מורין. זה המופע שלי.
אני חייב להיכנס לשם.
אה, אתה חייב...
אתה לא חייב. אין לך תג, אז אתה לא נכנס.
זה הספיישל שלי. -לא אכפת לי אם אתה מיוחד.
לא אכפת לי איזה מין קסדה אתה חובש בבית הספר. לא אכפת לי.
לא, אני לא מיוחד. אני אומר שזה הספיישל שלי.
זה הספיישל הראשון שלי, לנטפליקס, ואני עולה לבמה בעוד 5 דקות.
אני חייב לעבור, יא אידיוט. -אתה לא עושה שום דבר לנטפליקס,
כי הם חסמו לי את המנוי. -אני חייב לעבור, טוב?
טוב...
נראה לך שאני משחק משחקים? אמרתי לך...
אמרתי לך שאני צריך תג. -העפת לי סטירה?
איפה ה... -אין לי תג.
זה הספיישל שלי.
רגע, לן. הוא בסדר. שחרר.
כן... -כל הזמן מנסים אותי, אדם!
אמרתי לו שצריך תג!
אמרתי לך לא לחנוק פה אנשים.
תרגיע. זה ברנט מורין. הוא מצלם ספיישל הערב.
הוא בסדר, טוב? הוא איתי. -הוא איתך?
מצטער, בנאדם. -הוא איתי! זאת הרשימה שלי!
אני איתו... אנחנו פה ביחד. -היי!
מה שלומך? -מעולה.
אתה נראה טוב. -תודה.
ניפגש לדרינק. -בטח.
תשיג לו תג. -שחרר!
עזוב. שחרר.
אלוהים. יש לך תג? -תג?
מה זה פה, שיעור התעמלות? סתם נכנסתי.
אלוהים, הוא נורא דומה לי.
בסדר. -הזמנת לפה מישהי?
כן. מאינסטגרם. אולי היא האחת. או לא.
לא יודע. לא משנה. שמרתי לה מקום בשורה הראשונה.
נראה נהדר.
אחי, זה הלילה שלך. תבלה. -בדיוק.
אני אוספת אותו עכשיו. היי, ברנט?
היי, אני לורה, מנהלת הבמה.
היי, לורה. -נתחיל בעוד 3 דקות.
יופי. תודה. -טוב?
זה מה שאתה לובש? -כן.
באמת?
אה... כן. מה לעזאזל?
מה לעזאזל? -טוב.
הוא מסרב להחליף בגדים.
מה זה היה? -הוא תמיד ככה.
אתה נראה כמו דרייק. אל תקשיב לה. -תודה.
זה בולשיט. זה הערב שלך, טוב?
מצטערת. -מה לעזאזל? "מצטערת"?
לא נראה שאת מצטערת.
אמרתי את זה, אז אני מצטערת.
ברנט, זאת טי. היא סבבה, נכון?
מה לעזאזל?
אנחנו צריכים עוד כמה דקות. אז לא תלבש את החולצה הזאת, כן?
זה בטח ממש משמח אותך. מה לעזאזל? מה זה היה?
לא אכפת לי מי זאת. מה לעזאזל?
השיער שלו דליל.
מה?
מותק, זה לא יפה, וגם נכון.
מה אתה עושה פה? למה אתה לא עם אמא ואבא?
כבר ראיתי את המופע.
טוב, ברנט, זמן לצאת. זמן לעלות לבמה.
טוב. בסדר. אני צריך לצאת.
מה השיר ברקע כשאתה יוצא? -שיר של הול ואוטס.
למי אכפת?
כן. -יש להם חמישה להיטים.
כל הלהיטים...
על מה אתם מדברים לעזאזל?
לא, אין לי זמן לסלנג כרגע. טוב?
אני צריך לעלות לבמה, ולהחליף בגדים,
ואני לא יכול ללבוש את סוודר דרייק שלי!
ו... תודה, טי. אני מעריך את זה.
כן, תמשיכי להסתכל עליי ככה. אני... לעזאזל!
תנו כפיים! חזק!
קבלו את ברנט מורין!
ניו יורק!
היי! כן.
יותר טוב מזה כבר לא יהיה. זה היה אדיר.
אלוהים אדירים. הלוואי שכל הבחורות שאמרו לי "לא" היו פה עכשיו.
זה היה אדיר.
זין עלייך.
כמעט אמרתי שם, אבל קלטתי שאם אגיד אותו,
אולי היא כאן, וזה יהיה ממש לא נעים.
אז לא אעשה את זה.
ניו יורק, ניו יורק!
אני מהחוף המזרחי. קונטיקט. אל תשפטו אותי.
כן!
כל כך לבן. כל הקהל פה לבן.
הרגע הבנתי את זה.
זה הקהל הכי לבן שראיתי בחיים.
זה הדבר הכי חמוד שראיתי.
זה כמו סדרה בערוץ סי-דבליו.
זה הקהל שאני מביא? משלמי מיסים? אין פה אף אחד מגניב?
לעזאזל! אני חייב סקנדל.
טוב, שתוק. תתרכז. סליחה.
אני חייב להיכנס לזה. בסדר.
טוב, תראו. זה העניין: יש לי... טוב.
טוב, שתוק.
מישהי עזבה אותי לטובת קוסם, לא מזמן.
למה זה מצחיק?
דברים כאלה קורים.
או שאולי הם לא קורים. אולי ב"הוגוורטס" זה קורה.
לא יודע אם זה קורה במציאות. אבל זה קרה לי.
קודם כל, לא היינו זוג. אסביר לכם את זה, טוב?
אני רווק. אני אוהב להיות רווק.
להיות רווק זה כיף. אני נהנה מזה.
וכשאתה רווק, אתה לא צריך להתמודד עם העימות הזה.
מה שבד"כ קורה זה שאתם ביחד כמה חודשים,
ואז נפרדים.
ואז אתם נפגשים אולי במקרה, ועושים שיחה של חצאי משפטים:
כזה, "וואו. אני יודע. היי. ביי." אתם יודעים, חרא כזה.
אז אני במסיבה. אני רואה את הבחורה.
אני מניח שאנחנו עומדים לנהל את השיחה הזאת. כן.
אבל היא ניגשת אליי, ולפי איך שהיא מתחילה, אני מבין
שזאת לא השיחה שתהיה לנו.
היא ניגשת אליי, וזה הדבר הראשון שהיא אומרת: "היי, ברנט, היי.
שמע, התכוונתי לדבר איתך."
כל פעם שבחורה צריכה להפוך נשימה למילה...
בשנייה שהיא עשתה את זה, הלב שלי התחיל להזיע. הלב שלכם הזיע פעם?
כמו בתיכון, כשקוראים למורה "אמא" בטעות. עשיתם את זה פעם?
אני היחיד שלא היה מאופס על הבוקר?
"היי, ברנט." "היי, אמא. זין!"
"מה אמרת? סתום ת'פה, אליוט. אל תגלה לאף אחד."
אז הלב שלי מזיע, ואני במסיבה, ואני עם החברים הטובים שלי.
למעשה אני מתכוון שאני עם החברים הכי גרועים שלי. טוב?
אז הם שומעים את ה...
וכמו משרוקית שרק כלבים שומעים, מיד...
"אוי לא. כולם להצטופף.
בואו. אולי זאת מחלת מין.
אולי היא תגיד "מחלת מין". לא.
תקראו לכל הבחורות היפות. כולם לבוא.
בבקשה תהיי בהריון. בבקשה תהיי בהריון." דפקו לי קטע כזה.
אז אני יושב שם, הלב שלי מזיע, היא שם,
חברים וזרים מסביב, וזה מה שהיא אומרת לי, מילה במילה:
"תראה... הסיבה ש...
ניתקתי קשר, היא ש...
טוב, אז התחלתי לצאת עם קוסם אחד."
קרה לכם ששמעתם משהו, ואז אמרתם,
"אין מצב ששמעתי את זה הרגע?"
אתה כזה... "אמרת מסיבת פינים?"
והוא כזה, "לא, אמרתי בוא נלך לבלוקבאסטר או משהו."
למרות שאין יותר "בלוקבאסטר", וזאת הייתה דוגמה נוראית. אתם יודעים למה אני מתכוון.
נעלם. עכשיו יש נטפליקס. היי!
אז היא אומרת "קוסם."
תבינו, מן הסתם לא חשבתי שזה מה שהיא תגיד לי.
אז מיד אמרתי, "סליחה, מה אמרת?"
חבר רוכן אליי ואומר, "היא אמרה שהיא עזבה אותך לטובת קוסם."
"היא עזבה אותו לטובת קוסם.
היא עזבה אותו... לא, לא, לא, זה גרוע ממחלת מין. ספרו לכל החברות היפות שלכן.
כן, קוסם. מוזר כזה, מהקרקס. כן."
הנה הבעיה שלי עם זה:
למה להגיד "קוסם", למה להגיד "קוסם",
כאילו זאת עבודה נורמלית? כאילו זה משהו שקיים בחיים?
זה כמו שתגידי "בובנאי".
אל תגידי "קוסם", כאילו קסמים זה דבר אמיתי.
אף אחד לא יעוף הביתה הערב.
את לא יוצאת עם דייויד בליין. כי הנה הבעיה שלי:
לא נראה לי שיש הרבה קוסמים במעמד הביניים.
או שאתה עשיר ושמענו עליך, או שאתה עני עם ארנבת. בסדר?
על אמת.
לא נראה לי שאפשר להסתובב בפרברים
ולראות מישהו מכסח את הדשא עם גלימה.
לא נראה לי שזה קורה.
קוסם מזדיין. באמת?
קוסם.
אני יודע שאתם תוהים למה אני מלכלך על קוסמים.
בתור בדרן, אני אמור להעריך את זה.
מה קרה לי עם קוסם?
אולי אבא שלי היה קוסם, ועזב אותנו? אני יודע שזה נראה ככה כרגע.
כאילו הייתי בן 8, התכוננתי לחוג בייסבול, ואבא שלי אמר, "ביי, בן."
"פאפא?
פאפא?
פאפא?"
אני לא יודע למה אני אומר "פאפא".
אני מניח שאם אבא שלך קוסם, אתה מ"המולדת הישנה",
איפה שזה לא יהיה.
באמת, אני פשוט אוהב לדמיין את זיכרונות הילדות שלי
כאילו הייתי ילד באיטליה בתחילת המאה ה-20. באמת.
באמת. זה קשה.
אני עושה את זה... זאת הייתה התקופה הכי טובה להיות ילד.
הלוואי שהייתי ילד איטלקי קטן מתחילת המאה ה-20.
ראיתם פעם תמונה של ילדים כאלה?
No comments yet. Be the first to leave one.