Documentary Now!

ערב טוב.

אני הלן מירן,

ואתם צופים ב"דוקומנטרי עכשיו" עונה 52.

הקומיקס בפאנל יחיד "הצד הרחוק"

השאיר חותם בל יימחה על התרבות האמריקאית.

אך מעט היה ידוע על יוצרו גארי לרסון

עד שאחד ממעריציו הגדולים ביותר

החליט לספר את סיפורו בסרט התיעודי

"בחיפוש אחר מר לרסון:

מכתב אהבה מהצד הרחוק."

עונה 3, פרק 5 סנכרון ותיקונים מאת FunnyFunk

"הצד הרחוק" הוא קלאסיקה אמריקאית.

הקומיקס בפאנל יחיד זה כבש את ליבם של מיליונים

על ידי הצעת פרוסה יומית

של אבסורד קומי פשוט, אך אלגנטי.

רץ במשך 15 שנים

ותורגם ליותר מ-17 שפות,

הוא הפך למוסד משל עצמו.

יוצרו הוא הגאון הבלתי ניתן לחיקוי גארי לרסון.

לאחר שנתן כל כך הרבה מעצמו לעולם,

מר לרסון פרש בשנת 1995

כדי להקדיש את חייו לבדידות שקטה.

אך עבור אדם שנתן לעולם כל כך הרבה,

כל כך מעט ידוע.

מיהו גארי לרסון האמיתי?

הייתי נחוש לגלות.

זהו הסיפור הבלתי מורשה לחלוטין,

הלא רשמי, המוחלט

של המסע שלי לגלות את האיש שמאחורי המיתוס.

אני במאי סרטים תיעודיים, בראדלי אדמס,

ואני...

מחפש את מר לרסון.

היי, אני ברד.

זה אני.

בזמן שגדלתי, נאבקתי.

לא באמת ידעתי איפה אני משתלב

עד שקיבלתי את הדרכון שלי ל"צד הרחוק".

ברגע שעברתי, לא הסתכלתי אחורה.

רק תשאל את הבחור הזה.

זה אבא שלי.

באמת, אה, השתגעתי

עם ה"צד הרחוק" הזה, הא?

ובכן, בהחלט נהנית מזה.

כן, נהניתי.

החלום שלי היה לחיות ב"צד הרחוק".

יותר מסתם מעריץ,

הייתי תלמיד של גארי לרסון

ותפיסת העולם החתרנית שלו.

אז מי יכול היה לכתוב טוב יותר

מכתב אהבה אולטימטיבי לאיש

ולמסור אותו ישר לדלת שלו?

המזוודות שלי היו ארוזות, אבא שלי היה מאחורי המצלמה,

וכמעט הייתי מוכן לצאת לדרך.

הכל מוכן, ברדלי?

בערך.

כיף לבלות יחד, בן.

ובכן, זה כיף.

אבל אל תשכח, אני הבמאי.

וזו עבודה, אבא.

היי, רק באתי להגיד שלום.

אתה באמת עוזב?

כן, הסרט.

אנחנו מתחילים הפקה היום.

אמא לא באה לעזור?

- היא לא בעיר עד יום שישי. - הו.

ובכן, אני חושב שתסתדר.

יצירת סרט תיעודי נהדר דורשת הקרבה.

זה לא יהיה קל בשבילי.

אבל ידעתי שבאיזשהו מקום שם בחוץ,

גארי לרסון חיכה,

ולא יכולתי להפנות לו את הגב.

בסדר, ובכן, שיהיה לי בהצלחה.

תוודא שאתה לוקח את החצובה.

זה היה פרידה קשה,

אבל ברגע שהגעתי לאוויר הבוקר,

הרגשתי השראה

להתחיל את המסע האישי שלי של גילוי.

כל מה שידעתי היה ששמועות אמרו שגארי לרסון חי איפשהו

בצפון-מערב האוקיינוס השקט.

אז, יצאתי מקולורדו

למסעי ברחבי ארה"ב ולתוך הלא נודע.

היה לי מצלמה, מיכל דלק מלא,

והייתי מוכן לצוד את הגיבור שלי.

בדרך, הייתי מדבר עם כל אחד ואחד

על הדבר האהוב עליי.

אז מה אנשים חושבים על "הצד הרחוק"?

אה, הנה זה בא. היי, אדוני. שלום.

אז, אנחנו רוצים לדעת מה אתה חושב...

אני רוצה לדבר איתך על "הצד הרחוק".

אתה מכיר, אה, את רצועת הקומיקס?

בסדר, זה בסדר.

גברת? שלום.

אז אני מכין, אה, מה שהייתי מתאר כ

מכתב אהבה לגארי לרסון, ו...

היא לא רוצה לדבר.

היי, מהי רצועת הקומיקס האהובה עליך מ"הצד הרחוק"?

יש לי מקלות מוצרלה אם אתה רוצה...

לקחת אותם הביתה עכשיו.

במהלך העצירה הראשונה שלי בדרך,

משהו מוזר התחיל לקרות.

אף אחד לא הסכים להופיע לדבר איתי

על השפעתו של לרסון על חייהם.

מה הזיכרון האהוב עליך מכך שראית את זה?

אה...

זה היה כאילו המציאות התהפכה,

ואני הייתי בתוך אחד מהנופים האבסורדיים של לרסון.

ועכשיו אלוהים עמד ללחוץ על כפתור ה"הכאה" עליי.

ואז ג'יימס הופיע.

הוא בא להוציא אותי מחניון אפלביז,

אבל מסתבר שהוא גם היה מעריץ.

אני מאוד מכיר את זה.

- אתה מכיר את זה? - כן.

אז מה... הסרט התיעודי מבוסס על...

- זה רק על גארי לרסון. - אוקיי.

וזו מערכת היחסים שלי איתו

ולהכיר אותו

ו, אתה יודע, הקשר שלי לכל רצועות הקומיקס האלה.

- כי באמת... - בנאדם.

כן.

זה די מגניב, אחי.

- דינוזאורים מעשנים. - נכון.

- כמו... - זה טוב.

- ...קשוח. - תמיד טוב.

- אני יכול פשוט לקרוא את הדברים האלה שעות, אחי. - כן, גם אני.

הפרויקט הזה כבר הפך

להרבה יותר מ מחווה לגארי לרסון.

זה למעשה שינה את כל הדיון

לגבי "הצד הרחוק".

היי, מתוקה.

אה, הערב, לא.

אבל, אממ, לפני שתגידי משהו...

אה, אני מצטער,

אבל אנחנו לא צריכים לדבר על זה כרגע.

יש לי את הסיפור הזה בשבילך.

אני מצטער שאת מרגישה סחרחורת.

את יודעת שאני לא אוהב לדבר על ענייני הורמונים

כי זה עושה לי בחילה.

כן, אני דואג לבריאות שלך.

כלומר, את דואגת לסרט הזה?

המשכתי לחזור על הביטוי "לשאת את הנטל לבד".

כשאשתי צעקה את המילים האלה,

משהו נלחץ.

אולי אני נשאתי את הנטל לבד?

אני לוקח על עצמי הכל כדי ליצור את הסרט הזה,

אבל אלפים, כנראה מיליונים,

יהנו מזה.

הגיע הזמן שאציע למעריצי "הצד הרחוק" בכל מקום

את ההזדמנות להצטרף למסע המדהים הזה.

באותו לילה, בזמן שחיכיתי שאחרים ייענו לקריאה,

מישהו מיוחד יצר קשר דרך עמוד האינדיגוגו.

מה?

וואו. אבא, אתה חייב לראות את זה.

זו הייתה פצצה.

המסע הזה עמד לקחת סטייה.

למחרת בבוקר, כשרצתי לעבר היעד שלי,

לא יכולתי שלא לחשוב שזה גורל.

הראש שלי הסתחרר...

אני נראה בסדר?

...כי עמדתי לשבת

ולראיין אישיות מוארת, אגדה.

הוא היה פשוט, האיש.

זה היה לא אחר מאשר מתיו וולטר.

אני מניח שכולם מכירים אותי

כיוצר של "מערת הצד הרחוק".

זה היה אתר מעריצים של ג'יאוסיטיז שהתחלתי בסביבות 93',

והעליתי את כל הרצועות של "הצד הרחוק"

ועשיתי אינדקס להצלבה.

אה, אני זוכר את זה.

אתה באמת היית חלוץ.

לא היה אף אחד שעשה את זה אז.

כן, בדיוק.

זה היה חלום שהתגשם.

אבל זה מיד קיבל תפנית אפלה.

ואז שנה לאחר מכן,

קיבלתי מכתב הפסקת פעילות מהעורכי דין של לרסון

שאומרים לי להוריד את האתר שלי.

כלומר, זה בטח היה איזה מתיחה או משהו.

לא. זה היה אמיתי.

וחשבתי שגארי חייב לי הסבר גדול,

אז השגתי את מספר הטלפון הלא רשום שלו,

פניתי אליו בכבוד

כדי לשאול אותו מה לעזאזל הוא רוצה.

והשארתי חמש הודעות, אבל הוא מעולם לא חזר אליי.

אבל בגלל זה רציתי לדבר איתך.

תיזהר ממנו ומהסרט הקטן שלך.

הוא לא בחור טוב.

גארי לרסון הוא דפוק.

יש רגעים בחיים שהם כל כך מזעזעים,

זה כאילו שאתה אבוד

כמו החייזר הנעדר על קרטון החלב

במטבח בחלל,

שם שני החייזרים האחרים

אוכלים דגני בוקר לארוחת בוקר.

אם גארי לא רצה לדבר עם מעריץ-על כמו מתיו,

האם הייתה סיכוי שהוא ידבר איתי?

אז החלטתי לעשות מחקר מעמיק.

מתברר, שההסתגרות של גארי הייתה סוד גלוי,

והמעריצים לא היו מרוצים.

אנשים מאוד מרושעים.

אבל היה אדם אחד שהגן על גארי.