The Purge

"מה היא אמריקה?

אמריקה היא, כך אמרו לנו, ארץ בני החורין.

אז תאמרו לי,

מה אמריקני יותר מהטיהור?

שום דבר.

הטיהור הוא ליל החירות האולטימטיבי.

בליל הטיהור אתם בני חורין לעשות כל מה שאתם רוצים.

אין חוק, אין אדם,

אין שום רשות שקובעת לכם איך להתנהג.

בליל הטיהור, אמריקה מקיימת את הבטחתה.

אז איך אתם תנצלו את החירות הזאת?

האם תתקנו עוולות?

תרפאו?

תפגעו?

תיתנו חיים?

תיקחו חיים?

רק אל תאכזבו את עצמכם ואת ארצכם.

הטיהור הוא אמריקה.

אז התנהגו כמו אמריקנים וטהרו."

אין עוד קשר מכאן והלאה.

תקבלי הודעת טקסט כשזה יתבצע.

בסדר.

חסל אותו!

אלוהים. אוי, אלוהים.

היא יודעת להיכנס בצורה מרשימה, נכון?

היי...

את בסדר? - אני בסדר גמור.

את חושבת שהיא בסדר?

טוב, היא נראית בריאה יותר.

אז את לא חושבת שצריך לדאוג?

היי, את בטוחה שאת בסדר?

כן. באתי לקבל את המימון שלנו, זה הכל.

תן לי למצוא פינה ולהמתין שהצופרים יצווחו.

מוסכם? - מוסכם.

ריק. - אם כבר מדברים...

סטנטון.

המשחק מתחיל.

אוהבת אותך. - אוהב אותך.

תראה להם. - כן. תחזיקי מעמד.

שלום. - מה שלומך?

מצוין. - את נראית מדהים.

תאמרי לי, איך היה בטנזניה?

היה ממש נהדר. אהבתי את האוכל. טיילתי.

אפילו יצאתי לספארי קטן לפני שחזרתי.

ואת עוזרת להקים בי"ס, נדמה לי שכך אימא שלך אמרה.

נתחיל בסתיו.

נפלא. - כן.

ומה עם חיי האהבה שלך? את יוצאת עם מישהו?

פה ושם.

טוב, יש כאן כמה רווקים מתאימים. אשמח לערוך לך היכרות.

זה יהיה נהדר. אשמח להכיר אותם.

היה נחמד מאוד לראות אותך.

גם אותך. - תיהני.

כן, סליחה.

אה, היי. - נחמד מאוד לראות אותך.

מה, לעזאזל...

אלוהים!

בחיי...

בני זונות מטורפים.

שיט!

באתי רק לעזור.

כמה פעמים הוא נפגע? - פעמיים כנראה.

כן. פעמיים, נכון?

אתה פרמדיק? - לא, אני נחת.

היית בחו"ל? - עכשיו חזרתי.

אז ראית אנשים נורים, אני בטוח.

לרוב אנחנו עובדים באזורי היערכות.

אומרים שזה יהיה ליל הטיהור הכי נורא עד היום, כי חם מאוד.

בסדר, שני פצעי כניסה כאן.

שני יציאה...

שניהם רק דרך הבשר.

יש שלישי כאן.

הקליע הזה אחראי לפגיעה האמיתית.

תסגרו את הפצע הזה, תנו לו דם.

סביר להניח שהוא יחזיק מעמד. - תודה.

זה קורה כל הזמן בקרבות אש.

תמיד הפצע שאתה לא רואה הורג אותך.

היי, רוצה לנסוע איתנו הערב? נוכל להיעזר בעוד זוג ידיים.

במיוחד מישהו שיודע מה הוא עושה.

כלומר, לקחנו קורס, אבל בימים רגילים,

אני שמאי ביטוח והיא מורה להיסטוריה.

אני לא יכול. אני צריך למצוא את אחותי.

היא באיזה אוטובוס כחול משוגע. ראיתם משהו כזה?

לא, גבר, שום אוטובוס.

ראינו משאית אשפה, וגם, לא תאמין, עגלה עם סוס.

מוות לאמח"א!

תהיה בטוח איתנו.

אנחנו מחוץ לתחום.

חוק טיהור לא כתוב.

מדהים שיש חוק שמצייתים לו בלילה הזה.

למרות הטיהור, יש לאדם נטייה טבעית לסדר.

בהיעדרו, אנשים מוצאים דרך לחלוק כבוד.

רוצה למצוא את האוטובוס הזה? דבר עם פיט השוטר.

שוטרים לא עובדים בליל הטיהור.

פיט הוא שוטר כושל. הוא מנהל את ה "קנטינה" בלורילארד.

כן, אז אם מישהו יכול לעזור לך, זה פיט.

הוא מרושת, רואה את כל העיר.

הסיסמה היא "אקסלסיור". תזדקק לה.

בהצלחה. - בסדר. תודה.

תשמרו על עצמכם. - גם אתה.

תודה, גבר.

הכן את נשמתי. הנתינה קרובה.

הבלתי-נראה ממתין.

טהר את גופי.

הכן את נשמתי. הנתינה קרובה.

הבלתי-נראה ממתין.

טהר את גופי.

הכן את נשמתי. הנתינה קרובה.

הבלתי-נראה ממתין.

טהר את גופי.

הכן את נשמתי. הנתינה קרובה.

הבלתי נראה ממתין.

טהר את גופי.

הכן את נשמתי. הנתינה קרובה...

היי, את...

אני משאיר אותם כדי להזכיר לעצמי שפעם היו לי חלומות.

אתה ציירת אותם?

העברתי את שנות ה-20 שלי בפריס כשאני מדמיין שאני האמן הגדול הבא.

טוב, הם מדהימים, באמת, ואני לא אומרת את זה כי אני רוצה את המשרה.

יפה מאוד מצדך,

אבל הם לא מספיק טובים כדי להתפרנס מהם.

אנא, שבי.

נחמד לראות אותך שוב, ג'יין.

גם אותך. - בואי ניגש לעניין.

בסדר? - טוב.

היית...

התלמידה הכי טובה במחזור שלך ב "וורטון",

ועברת כאן שלושה סבבי ראיונות עם ציונים גבוהים בכולם.

זה לא משהו שקורה במקרה ולא קורה לעתים קרובות.

אני עוקבת אחרי החברה שלך מאז שקראתי עליה ב "פורבס" כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון.

כתבה מתחנפת.

לגמרי כתבה מתחנפת.

אבא ומלקולם היו ידידים ותיקים בימים ההם.

מה אמרת שאביך עושה לפרנסתו?

לא אמרתי.

כאן אנחנו אוהבים לומר שאם תהיי שותפה,

ילדייך יגדלו לגמרי אחרת מכפי שאת גדלת.

זה היופי של אמריקה.

הזדמנות לכולם, נכון?

את יודעת, כל מה שנותר לנו לומר כאן הוא...

ברוכה הבאה, ג'יין ברבר.

תודה. תודה, מר רייקר.

לא תצטער שהעסקת אותי. - בבקשה...

דיוויד.

דיוויד.

אבקש מאליס לקחת אותך לכוח אדם.

ברכות. - תודה.

ביי.

אני לא רוצה להיפגע כך.

הצווחות.

תזכרי מה שהמנהיגה הטובה לימדה אותנו.

הכאב זמני,

אבל הוא צעד חיוני בדרך לבלתי-נראה.

אני מניחה...

את היית ליד ההורים שלך כשהם עברו.

הם סבלו?

כן.

אבל רק מפני שהם לא רצו למות.

הם נלחמו במקום להיכנע לזה.

לא הייתה מנהיגה טובה שתדריך אותם.

הרבה זמן ניסיתי לשכוח מה קרה.

כשאיבדתי את האנשים היחידים שאהבו אותי, רציתי לברוח.

מרוב כאב ניסיתי לפגוע בעצמי רק כדי להרגיש בחיים.

המנהיגה הטובה טאוויס הצילה אותי,

הראתה לי את דרך האמת.

מה הדבר הראשון שתאמרי להורייך?

שאני אוהבת אותם,

שהתגעגעתי אליהם,

שאני שמחה מאוד להיות בבית.

אז...

את לא צריכה לדאוג.

בסוף הכל יהיה רק אהבה.

הגיע הזמן.

אחד מאיתנו ייבחר.

טהר את גופי.

הכן את נשמתי.

הנתינה קרובה. הבלתי-נראה ממתין.

טהר את גופי.

הכן את נשמתי. הנתינה קרובה.

הבלתי-נראה ממתין.

טהר את גופי...

קיבלתי סימן מהבלתי-נראה.

מליסה...

מליסה, זאת את.

את צריכה לעזוב אותנו עכשיו

וללכת אל המקום שאליו כולנו שואפים.

מזל טוב.

אני כל כך שמחה בשבילך.

היי, תזכרי מה מחכה לך ותהיי חזקה, אהובתי.

בקרוב נגיע למקום הנתינה שלך.

לא.

לא.

לא. לא.

לא.

אה, תודה.

את האדם האחרון שחשבתי שאראה הלילה.

גם אני.

חשבתי שריק יהיה כאן.

אבא שלי אוהב שאנשים באים ורוקדים לצליל החליל שלו.

אז לשם כך חזרת?