Moonrise

‫אבא...

‫אתה בסדר?

‫בואו, תזדרזו.

‫תסגרו בבקשה את הדלת.

‫אוף, אנחנו תמיד מאחרים.

‫אה. היי!

‫אתה בא לכנסייה יחד איתנו, הקדושים?

‫לא, יש לי יותר מדי משימות היום.

‫כן, זה גם מה שבתך אמרה. כרצונכם.

‫אולי כדאי שנישאר לעזור, אבא.

‫לא, תלכו עם סיידי.

‫ניסיון יפה. בואו.

‫אנחנו צריכים להזדרז.

‫ראיתי שרכבת איתה לאורווה אתמול בערב.

‫חשבתי שזה לא יקרה יותר.

‫זה לא יקרה.

‫בסדר. אתה יכול להוציא אותה.

‫עוד ארכב עלייך, בל!

‫לאן הלכת כל כך מוקדם בבוקר

‫שגרם לך לפספס את התפילה?

‫לאחו הצפוני. מצאתי ארז שיוכל להיות ‫עץ נהדר לחג המולד,

‫אם מישהו רוצה לעזור לי לכרות אותו.

‫כן?

‫כן. הגיע חג המולד, אבא.

‫יש כזה מנהג, עם קישוטים...

‫אלי...

‫אנחנו המשפחה היחידה שאני מכירה שאין לה...

‫לא נראה לי. לא השנה.

‫אתה רוצה לפחות לדעת מה אני רוצה לכבוד החג?

‫אני רוצה לרכוב על בל, כמו שהבטחת.

‫אל תסתכל עליי.

‫אמרת שכשימלאו לי 14...

‫אני לא זוכר כזה דבר... ‫-אמרת.

‫אמרת, ואני בת 14.

‫ממתי?

‫נובמבר?

‫היתה עוגה.

‫את לא יכולה לרכוב ‫על הסוסה המשוגעת הזו, אלי.

‫חסרים לה כמה ברגים.

‫מכל הסוסים בחווה שלנו, ‫למה את צריכה לרכוב דווקא עליה?

‫כי היא צריכה שירכבו עליה.

‫אמא רכבה עליה, ‫והיא היתה רוצה שגם אעשה את זה.

‫לא. אולי את דומה לאימך,

‫אבל היא היתה היחידה שמסוגלת לשלוט בה.

‫לפחות ככה חשבתי.

‫אני לא סומך על הסוסה הזו בכלל.

‫נייל צודק. היא תזזיתית ובלתי צפויה.

‫אתה תוכל לעזור לי.

‫לא. אלי, הסוסה הזו לא מתאימה לרכיבה.

‫לא בגיל 14, לא בגיל 15, לא בשום גיל.

‫וזה כל מה שאומר בנושא.

‫אלי...

‫מה את מתכוונת לעשות עם זה?

‫לא יודעת. לחבק אותו? אל תדאג, ‫אני לוקחת אותו לאורווה.

‫היא נראית לך שונה?

‫אני לא רוצה להתערב לך בעניינים, ‫ויל, אבל...

‫אולי ייטב לכולם אם נחגוג את חג המולד.

‫זה לא רעיון כל כך נורא, מבין?

‫מה עם זה שאתה לא רוצה להתערב, אריק?

‫אדוני, מאז שעבדתי בחווה הזו אצל סבא שלך,

‫ואז אצל אביך, ועכשיו אצלך,

‫אני מתייחס אליך ואל ילדיך כאל ענייני.

‫נו באמת, ויל.

‫כבר שנתיים שקלייר איננה.

‫אם לא למענך, לפחות תעשה את זה למען הילדים.

‫רוצים לעזור לי להביא את העץ לאורווה?

‫וחוץ מזה, אבא שומע אתכם מנגנים.

‫מה?

‫השיער שלך, מה קרה?

‫ברצינות?

‫הו, לא.

‫עכשיו מה דעתך על השיער שלי?

‫אני מת עליו! הוא מהמם!

‫את יפהפייה! מלכת יופי!

‫נואה, תעזור לי!

‫אין מצב!

‫בוא.

‫לך.

‫את מרוצה עכשיו?

‫חג המולד

‫חג מולד שמח, אמא.

‫בואו.

‫למכירה: סוסה ערבייה לבנה

‫ויליאם בראון?

‫כן, גברתי.

‫ידעתי. אתה פשוט נראה קצת אחרת במציאות.

‫אני שרה וייט, וזו אחותי, לידיה.

‫אני חושבת שהילדים שלנו לומדים יחד.

‫באמת? נעים מאוד, אבל תסלחו לי בבקשה.

‫יש לי פגישה.

‫כבר המון זמן לא שמענו שירים שלך.

‫יש לך קול מאוד יפה.

‫אני מעריך את זה.

‫אפשר להצטלם איתך? איכפת לך?

‫אני ממש חייב לזוז. סליחה. תסלחו לי?

‫אני יודעת שעברה עליו תקופה קשה, ‫אבל זו היתה גסות רוח.

‫הוא גם לא נראה טוב.

‫ויל, אתה לא באמת רוצה לחלק ולמכור את השטח

‫שנמצא אצלך במשפחה כבר ארבעה דורות, נכון?

‫חלקות של 200 עד 400 דונם. ‫זה ייתן לכולנו מקום.

‫ויל, נו באמת. אתה לא צריך לעשות את זה.

‫אתה צריך לכתוב שירים ולהרוויח כסף.

‫אם אתה רוצה את העסקה, אד, ‫אתן לך לטפל בה.

‫אם לא, אקח את העסקה ואת הקרקעות למקום אחר.

‫אתה נהיה מתוק יותר בכל יום שעובר, נכון?

‫בסדר, אתחיל בהכנת המסמכים.

‫תן את הקערה.

‫נזיד?

‫יש בעיה? ‫-הרכיבים שלו.

‫מה איתם? ‫-יש יותר מדי.

‫אוי. אז תוציא את מה שאתה לא אוהב,

‫ותגיד תודה על השאר, בסדר?

‫אני צריך שתעזרו לי לסדר פה בשבת.

‫אולי יבואו אנשים בשבוע הבא.

‫קיווינו לצאת...

‫לדיג בשבת.

‫לא לפני שתסיימו לעבוד פה.

‫נעזור לך, אבא. מי יבוא?

‫אנשים שרוצים לראות את הבית.

‫ודרך אגב, ילדים,

‫אתם לא חושבים שאני יכול לשמוע ‫אתכם מנגנים מפה?

‫אמרתי לכם.

‫כשאתם אמורים ללמוד או לעשות מטלות?

‫אני צריך לספר לך משהו.

‫בקשר לבל? כי אני יודעת ש... ‫-הצעתי אותה למכירה.

‫רגע, מה?

‫ויליאם... ‫-זו היתה הסוסה של אמא.

‫אני יודע, נואה. אני קניתי לה אותה.

‫אתה לא יכול למכור את הסוסה של אמא.

‫כבר מכרתי. ויילי קלר קנה אותה. ‫הוא יאסוף אותה בימים הקרובים.

‫לא! איך יכולת לעשות את זה?

‫אמרת את זה בעצמך, אלי קלייר. ‫צריכים לרכוב עליה.

‫ואף אחד במשפחה הזו לא ירכב עליה שוב לעולם.

‫הגיע הזמן שנשחרר אותה.

‫אבא, זו לא היתה אשמתה של בל!

‫אולי כן, אלי. חשבת על זה?

‫זה בכלל לא קשור!

‫אבא, בבקשה...

‫לא. ואל תבכי, ילדה.

‫זה לא שווה את הדמעות.

‫זה בסדר.

‫תעבירו את המלח בבקשה.

‫תאכלו.

‫היי, ילדונת. נראה שהגרינץ' מנסה לתת לכולנו

‫גוש פחם לכבוד חג המולד.

‫אסור שזה יקרה. את מבינה?

‫תירגעי, ילדה. תירגעי.

‫תירגעי, ילדה.

‫לאט, בל. בל!

‫לאט!

‫היי, ילדונת. איך את מרגישה?

‫רק קצת כואב לי. אבא, בל לא אשמה.

‫אני הפלתי את המושכות.

‫זה בסדר.

‫מה עבר לך בראש?

‫חשבתי שאמא תרצה שבל תהיה אצלי, ‫ולא אצל אדם זר.

‫יש דברים שהם חשובים יותר מסוסים, אלי.

‫לא מבחינתי. היא שייכת לנו.

‫אני לא יכול לשאת את המחשבה ‫שאת תרכבי עליה,

‫ואת יודעת למה.

‫אז למה בכלל לבקש ממני את זה?

‫כי היא הדבר היחיד שנותר לי מאמא.

‫נואה, תראה.

‫היי, דב.

‫אתה עדיין דלוק עליה?

‫כן. היא היתה ממש בעניין, כשאבא עוד היה שר.

‫עכשיו היא בכלל לא מסתכלת עליי.

‫היא רק ניצלה אותך, נואה.

‫כן, זה חסר לי.

‫להתראות, אלי.

‫היי! אוי, איזו טעות.

‫אפשר לעזור לך?

‫כן. את יכולה להגיד לי ‫למה אבא שלך כל כך גס רוח.

‫מה? אבא שלי לא גס רוח.

‫גס רוח ביותר.

‫אמא שלי פגשה אותו לפני כמה ימים ‫ורצתה להצטלם איתו.

‫והוא פשוט הלך. איזו גסות רוח.

‫אני מניחה שהיו לו דברים חשובים יותר לעשות.

‫תראי מי מתנהגת עכשיו בגסות.

‫כנראה זה עובר במשפחה.

‫אמא גם אמרה שהוא נראה לא טוב.

‫מה שתגידי.

‫כאילו שהוא שתה או לקח סמים או משהו.

‫היא אומרת שבגלל זה הוא הפסיק לשיר,

‫כי הוא מכור לסמים.

‫את מתכוונת לאמא-הטובה-מכולן שלך

‫שקרני השטן מחזיקות לה את ההילה?

‫למה שוויליאם בראון ירצה להצטלם ‫עם הצרעה המכוערת הזו?

‫מה אמרת?

‫אוי, סליחה.

‫אני חוזרת בי. היא לא טובה יותר מאף אחד.

‫את בסדר?

‫הכול סבבה. לא רואים?

‫אבא שם?

‫סגן המנהל

‫את לא חייבת להגן עליו כל הזמן, אלי.

‫היא הסתבכה?

‫השעו אותה לשלושה ימים. גם את הילדה השנייה.

‫תהיה להן חופשת חג ארוכה יותר, זה הכול.

‫שמעתי שהיא אמרה ‫כמה דברים יפים על שרה וייט.