لومړۍ 200 کرښې.
כולל סצנות עישון
מסכנים שכאלה
להתראות.
ערימה של איברים ללא ניצוץ חשמל של מוח...
ובלי דם זורם מלב.
רק מגש של קצבים לארוחת הצהריים של יום ראשון.
מי ירצה להרכיב את האיברים הפנימיים מחדש?
ומי יכול להבדיל בין אלו של בני אדם לבין אלו של חיות, במקרה שיש הבדל?
קדימה.
הרכבתם פאזלים כשהייתם ילדים, לא?
זה רק אני, או שממש קשה להתרכז בזמן שהמפלצת מדברת?
הוא מנתח מדהים.
המחקר שלו פורץ דרך. אבא שלו ייסד את המקום הזה.
מקס מקאנדלס, ייתכן שחשבת בטעות שאתה חלק מהשיחה הזו?
זה שאתה כאן לא אומר שאתה חלק.
לך להזדיין, חבר. תמצא לך חליפה.
אתה באמת חושב שזה המקום של הכבד, אדוני?
אפשר לשאול מה הטעם בלהכניס אותם חזרה, אדוני?
השעשוע שלי.
מר מקס מקאנדלס!
תתלווה אליי בסוף השיעור.
החיבור שלך.
אהבת אותו, אדוני?
היו בו סימנים למוח קונבנציונלי שמשתדל מאוד להיות בינוני.
תודה. -אני צריך מישהו. אסיסטנט לפרויקט.
אני אשמח.
אתה אדם דתי? -אני מאמין באלוהים.
בי או באלוהים שבתנ"ך? -מצחיק, כי מכנים אותך...
זו בדיחה שאני סיפרתי.
אני לא צריך שתסביר לי אותה.
עבודתו של השטן.
שקלת לגדל זקן, אדוני?
אני איראה כמו כלב גדול בעניבה.
ילדים אוהבים כלבים.
העבודה שהזכרת.
כן. בוא.
אלוהים! אלוהים.
אלוהים.
שלום. -שלום.
בלה, זה מר מקאנדלס.
שלום, בלה.
דד. -דם.
דד. -דם.
דם. -נפלא.
אני בסדר. אני בסדר.
איזו מפגרת יפה.
היא עברה פגיעה מוחית.
תקינתי אותה.
אין התאמה מלאה בין גילה הפיזי לגילה הנפשי.
השפה מתקדמת. היא מתקדמת מהר מאוד.
היא מרהיבה.
אני צריך לתעד את ההתקדמות שלה בקפידה.
אתה תעשה את זה עבורי?
לכבוד הוא לי.
פי!
פי!
כן. זה מרגש, בלה.
"פי." אני חושב שהיא עושה...
גברת פרים!
פיפי.
את לא אוהבת דגים מעושנים?
אני דווקא מחבב אותם מאוד.
אני אוהב לאכול אותם בבוקר...
בלה חותכת גם?
רק מתים בשביל בלה.
רק מתים.
רק מתים.
רק מתים.
רוץ!
היא מלקטת 15 מילים ביום.
הקואורדינציה שלה לא יציבה, במקרה הטוב.
בערב, יש התקדמות.
השיער שלה מתארך ב-2.5 ס"מ כל יומיים.
יש לי כאן תרשים שיער. -מצוין.
אתה רשאי ללכת. נתראה מחר.
אדוני, מאיפה היא הגיעה?
אני מאמין שהתפקיד שלך הוא איסוף נתונים.
כשתפקידך יכלול שאילת שאלות מטופשות, אעדכן.
"כך, כאשר הם חזרו מן היער...
"היא פגשה שוב את אימה ואביה.
"ולארוחת ערב, הם אכלו עוגה עד שנהייתה להם בחילה.
"הם כל כך שמחו להיות שוב יחד."
אתה לי אבא, אלוהים?
אני... -פרים אומרת אתה לא.
בלה משום מקום ילדה.
מה זה זה? שום מקום?
את יתומה.
ההורים שלך מתו.
ואז חתכת את הורים, אלוהים?
לא.
הם היו חברים שלי.
הם היו חוקרים אמיצים...
והם נהרגו במפולת הרים בדרום אמריקה.
הם מתחו את הגבולות של מה שהיה ידוע...
והם שילמו את המחיר.
אבל, זו הדרך היחידה לחיות, בלה.
הם שלחו אותך אליי, כדי שאטפל בך.
מתים?
אני חושש שכן, יקירתי.
בלה המסכנה.
אבל אלוהים אוהבת.
תישן כאן.
לא.
לילה טוב, בלה היקרה.
זה, הורים.
פרו, כן.
למה אתה עט ספר כל אגוז?
אני צריך לתעד את כל מה שאת אוכלת.
כמה?
תגיד לבלה מקומות אחרים.
זאת ליסבון, פורטוגל.
דרום צרפת. האלפים.
אוסטרליה.
רחוק מאוד ומסוכן. גם בגלל בני אדם וגם בגלל חיות.
בלה רוצה עולם לראות.
פשוט...
בלה.
בלה, אני לא חושב שמותר לנו לעלות לכאן.
בואי פשוט...
בלה.
בלה.
לא.
בלה, זה מסוכן.
בלה.
לא, בלה.
אלוהים.
לבחוץ ללכת חייבת.
החוצה? לא, אנחנו עובדים.
אצבעות חותכים?
קאנדלס לוקח אותי. קאנדלס.
מובן שאני יכול. אם...
לא.
כן. לבחוץ!
היא יצאה החוצה בעבר?
לא.
יצרתי עולם מבדר ובטוח לחלוטין בשביל בלה.
עכשיו.
בלה. -עכשיו!
עכשיו!
בלה.
יש הרבה דברים בחוץ שיכולים להרוג אותך, בלה.
להרוג מתה?
נחשים, כרכרות, ציפורים חדות פנים, רעידות אדמה...
שאיפה של זרעי דשא רעילים.
בלה.
בלה.
בלה. תראי.
תהרוג אותו. -מה?
למה אתה אגודלים מצחיקים, אלוהים?
פעם, כשהייתי קטן מאוד...
אבי הצמיד את האגודלים שלי בתוך תיבת ברזל קטנה...
כדי לראות אם הוא יוכל לעכב את תהליך הגדילה של העצם.
הכאב היה כה רב...
כדי לגרום לעצמי לא לבכות...
הייתי מסתכל עמוק לתוך שאר האצבעות שלי...
ורק דרך התבוננות...
התחלתי לנתח את האלמנטים האפידמיולוגיים.
כשהוא חזר...
להפתעתו, חייכתי.
אלי הטוב.
הוא היה אדם בעל מוח לא שגרתי.
הגיע הזמן ללכת.
סערה מתקרבת.
למה אתה מתעקש להפחיד אותה?
היא ניסוי...
ואני חייב לשלוט בתנאים...
אחרת התוצאות לא תהיינה מהימנות.
עצור! אלוהים, הולכים!
לא, בלה.
בלה רוצה ללכת בגלידה.
לא.
בלה רוצה!
הפנים שלי. אנשים מפחדים מאלוהים.
צוחקים על אלוהים.
אלוהים מקסים.
כמו פני כלב.
ממש.
עצור! ללכת לי. -לא!
לא עכשיו? לא אף פעם?
פשוט לא.
בלה! -לא!
לא! לא! לא! -בלה!
לא!
סליחה. סליחה. -לא!
לא! לא!
אני מצטער, יקירתי.
אלוהים אדירים.
פונקציונליות שמורה
מה עשית לה?
למה אתה מסתיר אותה?
תגיד לי מה כל זה אומר, אחרת אלך למשטרה.
אספר לך. כי זה סיפור שמח.
נדיר לקבל גוף שהוא מת אבל גם כמעט חי.
התאבנות הגופה עוד לא התחילה.
הגופה בקושי התקררה.
לא היה דופק.
אבל היו תדרים חשמליים כך שיכולתי להשאיר אותה בחיים.
אבל לא עשית את זה.
לא ידעתי דבר על החיים שהיא עזבה...
רק שהיא שנאה אותם כל כך שהיא החליטה לא להיות...
No comments yet. Be the first to leave one.