Love Is Blind: Sweden (Love is Blind: Sverige)

‏כפי שראיתם, האורחים שלנו בתאים

‏שקועים בעונה הזאת, בלשון המעטה.

‏אני רוצה לסיים לצפות. ‏-אני צריך הפסקה.

‏אני לא עוקבת.

‏זו היסטוריה טלוויזיונית.

‏ועכשיו הם יזכו לצפות ‏בפרקים המסעירים האחרונים.

‏ברוכים הבאים ל"האהבה היא עיוורת: ‏שוודיה, התגובות".

‏- האהבה היא עיוורת: שוודיה -

‏קורע! עכשיו אני רק רוצה לראות ‏"האם האהבה עיוורת, סימן שאלה".

‏כן.

‏מה לדעתך יקרה בפרקים הבאים? דברים קורים.

‏אני רק רוצה שהניצוץ יחזור לעיניה ‏של יוהנה, זה הכול.

‏אני חוששת שיוהנה תדחיק את הרגשות שלה.

‏גם אני. ‏-קדימה, יוהנה.

‏קדימה.

‏אתה מעדיף לחזור לשירות צבאי ‏ולא להיות איתי.

‏לא, אני מעדיף שירות צבאי ‏על פני הניסוי הזה.

‏זה לא מה שאמרת.

‏אבל זה שבאת כחלק מהעניין, ‏זה הופך את זה לכדאי.

‏אתה מתכוון "הכלבה", כמו שאתה קורא לה.

‏מוזר שמתחשק להם לאכול ‏כשהאווירה כל כך גרועה.

‏העניין הוא שאת העלית את זה.

‏שאת רוצה להקליט את השיחה.

‏אמרתי שכדאי שנקליט את זה ‏כי אנחנו חוזרים על עצמנו.

‏אבל את הצעת. ‏-אבל לא הייתי מקליטה אותך

‏בלי להודיע לך מראש.

‏זו סתם אמירה. ‏-בדיוק.

‏"הייתי צריכה להקליט את זה ‏כי זה קשקוש מוחלט."

‏זה משהו שאמרת מאה פעם,

‏"לעזאזל, את צריכה לשמוע את עצמך." ‏-כן.

‏תקליטי כמה שאת רוצה. ‏-בחיים לא הייתי מקליטה אותנו.

‏אבל את העלית את זה. ‏-אלוהים.

‏בחיים לא הייתי מקליטה אותנו. ‏-את העלית את זה.

‏כן, אבל זה לא אומר שצריך ליישם את זה.

‏לא, מנין לי לדעת? ‏-אלוהים, מה קורה?

‏אמרת שהקלטת אותי. ‏-מעולם לא עשיתי את זה.

‏היא נכנסת לפניקה. מתוקה. בבקשה…

‏הם חשבו שאני פסיכופת ארור שמקליט שיחות.

‏מה נסגר איתו? ‏-לא, לעולם לא הייתי עושה את זה.

‏אבל עשית את זה.

‏הקלטת אותה.

‏אני לעולם לא אאשים אותך בדבר.

‏היא רועדת. ‏-יוהנה, אני מתחנן, קומי ולכי.

‏אבל, מתוקה… לעזאזל…

‏הייתי אומרת, קודם כול, אל תקרא לי "מתוקה."

‏אני מתאהב בך.

‏לא, תשתוק… "אני מתאהב בך?"

‏כן. ‏-הוא מתאהב בה עכשיו?

‏את לא מרגישה ככה? ‏-אני מזדהה במידה רבה.

‏"כשאת חלשה ואני חזק, אני אוהב אותך."

‏סידני, תעזבי לפני שהכבוד שלך ייפגע

‏ותחזרי לאיחוד כמו האלה שאת.

‏האמת שאני רוצה ללכת לבקר את אימא שלי.

‏יופי.

‏כן! ‏-יופי, יוהנה.

‏כן! כן, לכי לאימא. ‏-כן!

‏ביי ביי.

‏עכשיו היא הולכת לאימה. ‏-כן, היא תקבל חיבוקים מאימא.

‏זה הדבר הכי טוב שיכלה לעשות. ‏-אימא צריכה להגיד, "בואי נתקדם.

‏"עכשיו את נשארת אצל אימא. ‏אנחנו נאכל גלידה."

‏יופי.

‏אלוהים, אתה תיתן לאימא שלי חיבוק. ‏היא קטנטונת.

‏אני רק רוצה…

‏שלום. ‏-היי.

‏תראו כמה היא קטנה.

‏מתוקה. הוא ענק לעומתה.

‏ואבא. ‏-הם ממש מתוקים.

‏ההורים כל כך מתוקים, אני מתה.

‏לחיי זה שאתם כאן. ‏-אני ארים כוס יחד איתם.

‏גם אני.

‏אני אוהבת שהם מתחילים להתחבר ‏ולצחוק תכף ומייד.

‏כן, ומתפקעים מצחוק. הם רואים שהיא מאושרת.

‏אני באמת מרגיש בשל להקים משפחה.

‏ארון יציב כל כך. ‏-כן.

‏בחור כזה יציב.

‏רק לשמוע אותו מדבר, אתה נרגע. ‏-כן.

‏זה נשמע מצוין האמת. ‏זה סימן שנועדתם זה לזה.

‏הוא ממש מרוצה, "מצאת גבר מצוין."

‏"זה נשמע מצוין."

‏זה ממש על רמה. זה לא כרוב ומחית לפת.

‏ממש מתוק.

‏המבטא של אבא שלה הורג אותי.

‏אין מה לעשות בנידון.

‏מתוק.

‏זה היה נחוץ לכבוש את ליבנו. ‏-זה היה נחוץ. ממש מתוק.

‏אבל אלוהים, דמיינו אותם עם תינוק באיחוד.

‏עכשיו אתה כמו ההורים שלה.

‏"זה נשמע מצוין, האמת."

‏כן, אבל אני רק רוצה להרגיש ‏שיש לנו זוג מאושר אחד.

‏הם יכולים להיות מאושרים בכל מקרה. ‏-לא.

‏רוניה.

‏מה את מרגישה? העניין הוא שאת אולי תתחתני.

‏פשוט מציק לי שרוניה בשמלת כלה.

‏את יודעת עם מי את עומדת להתחתן? ‏-לא.

‏זה הגבר שהתווכחת איתו מיליון פעם.

‏את מדמיינת את עצמך צועדת אל המזבח ‏שבו לארס-אריק מחכה?

‏אוי ואבוי. שתיקה די ארוכה, נכון?

‏עכשיו אני יכולה לדמיין וזה העניין.

‏בסדר. ‏-בסדר.

‏את זוהרת בה. ‏-באמת?

‏כן. ‏-כן.

‏אבל האם היא זוהרת מהחלום להתחתן ‏או להתחתן איתו?

‏היא זוהרת כי היא לבושה בשמלה יפה.

‏בדיוק. היא מרגישה כמו נסיכה. ‏-כן.

‏היה קשה… ימים קשים.

‏היה לי ויכוח עם דניאל אחרי מסיבת האירוסים.

‏אני רוצה לשמוע מה העמדה שלו ‏ולומר לו מה העמדה שלי.

‏מותק, את לא אמורה להיות ‏כל כך בלחץ מפגישה עם מישהו.

‏לא, חד משמעית לא.

‏ישבנו כאן ואכלנו קבאב אחרי מסיבת האירוסים.

‏פרט חשוב עבור דניאל.

‏היה נחמד. הכול היה בסדר גמור.

‏לא הייתי אומרת "בסדר גמור", ‏אבל נקודת מבט מעניינת.

‏כן.

‏לא יודעת איך אתה מרגיש, אבל אני ‏מרגישה שאנחנו לא מתקשרים.

‏אנחנו פשוט מתנגשים ויש בינינו אי הבנות.

‏יוהנה, את לא מבינה אותו לא נכון.

‏אבל גם חוויתי הרבה ימים יפים ‏והיה לנו את זה.

‏אתה לא רואה שהיא אדם שונה

‏מכשפגשת אותה לראשונה, דניאל?

‏אבל הרגעים הרעים תכופים מדי.

‏אני לא יכולה לשאת זאת עוד. לא עומדת בזה ‏כבר. אתה אדם נפלא.

‏היא נחמדה מדי. ‏-אני מעריכה אותך בזכות מי שאתה.

‏זה לא היה צריך להיאמר.

‏אתה פשוט לא האדם הנכון בשבילי.

‏אם לא הייתי מספיק טוב, אז… זה המצב.

‏זה לא שאני יכול… אני לא יכול לחולל קסמים.

‏אני יכול לעשות קסמים, אבל לא במובן הזה.

‏אני אסירת תודה על הזמן שהיה לנו.

‏לפחות ניסינו.

‏היא ממש מקסימה.

‏לעזאזל, אני אתגעגע אלייך. ‏-היא מיצתה.

‏אני אתגעגע אלייך מאוד.

‏אין דבר טוב יותר מלראות אישה שמיצתה.

‏אני יודעת.

‏אני אשאיר את זה כאן.

‏שלוש, שתיים, אחת… ‏-שתיים, אחת…

‏אפס. ‏-כן!

‏לכי, מתוקה.

‏קדימה.

‏כן! ‏-כן, מותק.

‏תודה, יוהנה, שאפשרת לנו לעקוב אחרייך.

‏היא תמצא בחור נהדר.

‏כמובן. ‏-בלי בעיה.

‏נשארו כמה זוגות. נראה אם זה כן או לא.

‏אתם צופים ב"האהבה היא עיוורת: שוודיה".

‏מה אתה צריך בדירה אם נעבור לגור יחד?

‏שלושה חדרי שינה זה הגיוני.

‏למקרה שמישהו יתארח?

‏למה את מצחקקת?

‏לא נראה לי שזאת הכוונה שלך.

‏זאת לא הכוונה שלי. ‏-לא.

‏זה ממש חמוד.

‏שניהם קורנים ומצחקקים.

‏חיכיתי לזה המון זמן.

‏זה ממש מתוק. אולי הזוג הזה יצליח.

‏הם נראים אותנטיים.

‏הייתי בקשרים בעבר שחשבתי, ‏זה כנראה נכון לי.

‏אבל התבדיתי.

‏עכשיו כשאולי אזכה להתחיל חיים ‏עם מישהו שאני אוהבת,

‏זה ממלא אותי אושר.

‏אני בוכה עכשיו.

‏זה ממש נחמד.

‏ראיתם את עיניו של איבה? זה פשוט…

‏ההתרגשות הזאת מוכיחה לי שהאהבה היא עיוורת.

‏אילו פרחים יפים. אתה הבאת?

‏כן. ‏-כן. חמוד.

‏השניים האלה ממיסים אותי.

‏אני באמת רוצה לבנות חיים איתך.

‏אני אוהב אותך.

‏אני אוהבת אותך.

‏אלוהים, איזה יופי.

‏זה ממיס אותי.

‏לעזאזל, כשהתחלת לדבר חשבתי, ‏עכשיו הוא נפרד ממני.

‏לעולם לא.

‏הם כל כך אמיתיים. ‏-לב, לב, לב, לב.

‏מתוקה שלי.

‏אני אוהב אותך. ‏-אני אוהבת אותך.

‏איזו נשיקה אינטימית. נשיקה, נשיקה, ‏חיבוק, חיבוק.

‏בסדר, הם יהיו עם ילד באיחוד. בטוח.

‏אני מחכה לזה בשקיקה.

‏יש לו נטייה לדבר מהלב. ‏אני מעריצה את התכונה הזאת.

‏כן. ‏-זה החלום שלי להתבטא בפתיחות כמוהו.

‏זה ממש משמח אותי שיש לנו זוג כה ישיר.

‏הם יהיו בעל ואישה. ‏-אכן כן. לחייהם.

‏לחייהם. איזה זוג מדהים. לחיים.

‏אם אנחנו מנסים להיות בזוגיות ‏ושפת האהבה שלך היא מגע פיזי,

‏אני לא מתכוון שאת צריכה לגעת בי, ‏אך ההרגשה היא שאת מתחמקת ממני.

‏אתם יודעים מה? אני מעריכה את זה ‏שהוא עומד על שלו.

‏אני מתחילה להרגיש שהיוצרות התהפכו קצת.

‏קודם הוא זה שישב שם מחייך בחוסר ביטחון,

‏אבל עכשיו לדעתי הוא מנסה לברר ‏למה היא עדיין שם

‏אם היא לא נותנת לו כלום. ‏כי אני שואלת את עצמי את אותו דבר.

‏שניהם… אני לא מצליחה להבין את זה. ‏-גם אני לא מבינה.

‏אמרתי לכם מההתחלה, אני לא יודעת ‏על מה מבוססיםהיחסים האלה.

‏גם לי זה לא מובן. ‏-זה היה, היי, "שמי לארס-אריק.

‏"אני אוהב לשחק משחקי וידאו ‏ולאכול חטיפי גבינה."

‏לא היו שאלות על הדת שלו, ‏העבודה שלו, העבודה שלה,

‏"איך אתה מרגיש לגבי זה אם אתה ‏דתי?" "אני לא מאמין…"

‏אם יהיו לנו ילדים שהם הומוסקסואלים, ‏אתה חושב שהם ילכו לגיהינום?