لومړۍ 200 کرښې.
.האוקיינוס האטלנטי .עורק-החיים של בריטניה
,מספיק בוגדני בימי שלום
.במלחמה, קוד ומאיים
להקות של צוללות .אורבות בלילה
,כשהם מודעים לסכנה .קורבנותיהם עדיין מפלסים את דרכם
.ספינות ומטענים טובעים
,צוותיהם, חלקם, שורדים
אך בתחילת 1943 זו הישרדותה של בריטניה
ובעלות הברית מקוות לניצחון .שנמצא בספק על גרמניה
העולם במלחמה -
להקת זאבים -
- צוללות באוקיינוס האטלנטי - - מ-1939 ועד 1944 -
DrSub תורגם ע"י
,כאשר המלחמה החלה, בריטניה ראתה בספינות הגרמניות הגדולות
כאיום עיקרי עבורה .בסחר הימי
.כך גם הגרמנים
ספינות הפשיטה הגרמניות תקפו באכזריות את צי הסוחר
שעליו בריטניה הסתמכה ,רבות במזון
,רוב חומרי הגלם שלה .וכל הדלק שלה
הצוללות הגרמניות היו ,צריכות לפעול במימי-חופים
לגרוף כל מה שנותר .מספינות-הקרב
.בריטניה וגרמניה שתיהן טעו
האיום הימי האמיתי .היה אמור להיות הצוללת
,לפחות בנאדם אחד ידע זאת .קרל דניץ, מפקד זרוע הצוללות
הוא גם היה יכול לטעות אם היטלר היה מעכב את מלחמתו עם בריטניה
עד שכל ספינות הקרב שתוכננו .לחיל הים הגרמני נבנו
כפי שהיה, דניץ היה בטוח
,שעם מספיק צוללות .הוא יוכל לנצח את המלחמה בים
הוא הוכיח זאת לעצמו .20 שנה לפני כן
,באוקטובר 1918
הייתי מפקד של צוללת .בים התיכון ליד מלטה
בלילה חשוך פגשתי בשיירה בריטית ,עם ספינות קרב ומשחתות
,ותקפתי וטיבעתי ספינה
אך הסיכוי היה הרבה יותר גדול .אם היו הרבה צוללות
,זו הסיבה שהרעיון של להקת זאבים
לרכז צוללות ביחד ,כדי שיוכלו לתקוף ביחד
,היה מאוד מרשים
וזו הסיבה שכל השנים מ-1918 ,עד שנת 1935
כשקבלנו שוב את הצוללות הראשונות לחיל הים הגרמני
.לא שכחתי את הרעיון הזה
מתחת למים, הצוללת של 1939 .הייתה איטית
על פני המים, היא הייתה מהירה יותר .מכל שיירה של אניות סוחר
עם צללית נמוכה, לא היה ניתן .לראותה בקלות, במיוחד בלילה
אך מטרותיה היו מותווים ...בבירור כנגד השמיים
יחד עם תקשורת רדיו, הצוללות יכלו .במהירות להפוך ללהקות ציד
דניץ ידע שבריטניה תנסה להגן על הסחר האטלנטי החיוני לה
בשיטה של שיירות .המלוות בספינות מלחמה
,כדי לתקוף את השיירות הללו .דניץ רצה 300 צוללות
כאשר המלחמה החלה .היו לו רק 26
ולצוללת הללו היה מסע ארוך ומסוכן מבסיסיהן
.לפני שיכלו להגיע למטרתן
,כאשר צרפת נכבשה
דניץ השיג בסיסים חדשים .קרובים יותר לנתיבי הספינות
זאבי הים שלו שבו לנמלים .הצרפתים הללו כגיבורים
גיבור אחד מיוחד .היה אוטו קרצ'מר
סך הכך, קרצ'מר הטביע מעל רבע .מיליון טונות של ספינות בריטיות
באוקטובר 1940, הוא .הצטרף ללהקת הזאבים הראשונה
אני זוכר שהיה סימן שהשיירה מתקרבת
,מאמריקה לאנגליה
ושמקומה אינו ידעו
,ודניץ הורה לכל הצוללות שם ,ממערב לאירלנד
,ליצור סוג של קו סיור ,קו סיור קבוע
.לאפשר לשיירה לעבור
ואז כאשר הצוללת הראשונה התגלתה
,השיירה אותתה ,איתות הקשר שלה
,ואז קו הסיור התמוסס אוטומטית
וכל צוללת הייתה חופשייה .לתקוף כרצונה
השיירה אס־סי־7, בלילה ,של ה-17 לאוקטובר, 1940
.עברה את רוקול
,34 אניות סוחר .4 ספינות ליווי קטנות
.7 צוללות תקפו על פני המים
המתקפה הייתה באותה ,דרך שהיינו רגילים
.שבה ספינה אחת הותקפה
תוך זמן קצר לאחר מכן ,השנייה הותקפה
,ואז, תוך 5 עד 10 דקות
.עוד ספינות הותקפו
ניסיתי לעבור את המלוות ,אל תוך השיירה
שזו הייתה הדרך ,המוזרה שלי לתקוף
.ונכשלתי בפעם הראשונה
הם הבחינו בי וירו פגזי תאורה .כך שהייתי חייב לסגת שוב
אך בפעם השנייה הצלחתי ,והייתי בתוך השיירה
עובר בין הטורים ומחפש את הספינות החשובות ובעלות הערך
והייתה לי את האפשרות .לשגר את כל הטורפדו
.היו לי בסך הכל 12
יכולתי לראות ספינות .בכל מני שלבי שקיעה
ספינה הולנדית עצרה ,וניסתה למשות ניצולים
ובזמן שלמעשה צפיתי בה עושה זאת
,ושקלתי מה לעשות בנוגע לזה
.פגעו בה גם עם טורפדו
,זה, יחד עם עוד טורפדו
.הבעיר את כל האזור
,באותו הלילה 17 אניות סוחר .בדיוק חצי מהשיירה, הוטבעו
ספינות הליווי לא הצליחו לפגוע .אפילו לא בצוללת אחת
אני לא חושב שראיתי אי פעם יותר ,מספינה אחת שוקעת באותו הזמן
.וזה אכן היה דבר מאוד שונה
זו באמת הייתה הפעם הראשונה
שהטקטיקה הזו נוסתה על-ידי כולנו
,ובנוסף על-ידי דניץ בעצמו
שכמובן, הכיר אותה רק .מהאימונים שלנו בימי שלום
,וכל הלילה, אני חושב .היה הצלחה
,הוא כונה ליל הסכינים הארוכות .כי ספינות רבות הוטבעו
בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה בריטניה ובעלות בריתה
אבדו מעל ל-2 מיליון .טונות של אניות סוחר
בששת החודשים הבאים, כאשר ,הצוללות פועלות מצרפת
כמעט עוד 2.5 מיליון .טונות נוספים שקעו
.מדליות חולקו בשפע
,צוותי הצוללות כינו זאת ".ימים מאושרים"
,ראיתי את הספינה עולה למעלה .את הירכתיים מתחת למים
,הקצה עלה ישר למעלה .ואז היא שקעה למטה
ושקעתי איתה. לאחר כמה ,רגעים עליתי על פני המים
,וישבתי בתוך סירת ההצלה
כאשר ראיתי את הצוללת .עולה על פני המים
היא הסתובבה והם התחילו ,למשות קופסאות מהמים
,מטען כללי, יתכן אלכוהול .'מזון וכו
,הם הסתכלו עלינו ,הסתובבו מעט
לעגו לנו ואז .שטו לכיוון צפון-מזרח
,הם לא שאלו אם היה לנו מספיק מים .אם משהו ניזוק או משהו אחר
והם הותירו אותנו צפים .בין הריסות בסירה אחת
היינו באמצע הדרך .בין ברזיל וצפון אפריקה
הדבר היחידי שיכולתי לחשוב עליו
היה לנסות להגיע ,ליבשה הכי קרובה
אז קבעתי את הכיוון כמה שיותר .קרוב לצפון-מזרח
,הייתה לנו רק סירת הצלה אחת .שהספיקה ל-48 אנשים
.אספנו 58
לא היה ממש מספיק .מקום כדי לשבת
הסירה דלפה באופן חמור דרך .הטריזים זמן מה
הייתה בעיה לגרום לצוות ,לזוז כדי שיהיה אפשר לרוקן מים
ורוקנו מים במשך יומיים
עד שהעץ של הסירה החל .להתנפח ולהתהדק
לאחר מכן המצב .לא היה ממש גרוע
,הימים הגרועים, כמובן
.היו כאשר לא נשבה רוח
.ללא תנועה לחלוטין
.השמש הייתה מצוינת
אז התחלנו בנתינת 120 ,מיליליטר של מים
,60 מיליליטר בבוקר ו-60 בלילה .וביסקוויט אחד
.היה הרבה רעש בסירה .הם היו סינים
"?ואני שאלתי, "מה כל הרעש
.היו הרבה פטפוטים, אתה מבין
הוא אמר, "אני חושב ".שהכבאי הראשון השתגע
בסופו של דבר הוא קפץ .למים עם חגורת ההצלה שלו
ולאחר זמן קצר .החזרנו אותו לסירה
מאוחר יותר באותו הלילה .בחשיכה הוא קפץ שוב
לא החזרנו אותו לסירה .כי הכרישים טרפו אותו
בבוקר של ה-13 לחודש
ישבתי על חבית המים כדי לוודא ,שאף אחד לא גונב מים
מישהו הסב את תשומת לבי "...ואמר, "היי קפטן
".אנחנו רואים אורות, אורות ירוקים"
,אמרתי, "אתם חולמים ".אתם חולמים
הבטתי מסביב וראיתי .אורות ירוקים מסוימים
לי זה היה נראה כמו המזח של .ניו ברייטון. לא הצלחתי לזהות
".אז אמרתי, "תדליקו נור
,הם הדליקו נור. ג'ימי אמר ".תדליקו עוד אחד"
.הם הדליקו נור נוסף
לאחר קצת זמן ראיתי שהאורות .הירוקים מתקרבים. שהם יותר ברורים
,ואז ראיתי אור אדום מעל הירוק
ואז נפל לי האסימון שזו .הייתה אוניית בית-חולים
.לצוללות הייתה תצפית מהאוויר
המטוס פוקה-וולף קונדור היה יכול להגיע למרחק 1,600 קילומטר בים
.כדי לתצפת על שיירות
,כאשר השתמשו בו כדי להפציץ ספינות .הקונדור הטביע 30 ספינות בחודשיים
,למזלה של בריטניה
השותפות הזו עם הצוללות .לא נוצלה כראוי
אך דניץ כן ניצל את העובדה שהמודיעין הימי הגרמני
.פיצחו את הקודים הבריטים
ידענו שהמודיעין מסיבה ,כלשהי היה טוב
אבל אני הסברתי שזה בשל ציוד הידרופוני מעולה
,שהיה לצוללות
,שהיה לצוללות בתוכן
כנראה כי יכלו לזהות את רעש מדחפי השיירות
עד למרחק של 130 .ואפילו 160 קילומטר
,אך בנוסף
אני יודע שהם היו ממקמים את הצוללות שלהם
בשורה לרוחב, בזווית ישרה .למסלול הצפוי של השיירה
,והשורה הזו, למשל, 5 צוללות
הייתה יכולה להיות .באורך 160 קילומטר מקצה לקצה
,וכך, עם הידרופונים טובים
היה ניתן מעט מאוד להשפיע .על הסוואת מיקום השיירה
רק לאחר המלחמה ידענו שהם פיצחו את הקודים
ושהם ידעו היטב
את זמן עזיבת השיירות את הנמל
וכמה ספינות ליווי היו
.וכמה אניות סוחר היו בכל שיירה
הצי המלכותי הבריטי שחיפש ,צוללות מתחת למים
האמין במכשיר הדהוד ,(בשם אסדיק (סוג של סונאר
אך צוללות תקפו שיירות .מעל פני הים
.חיל הים לא היה מוכן לזה
הגנה על שיירות זה לא משהו זוהר
,ובין המלחמות ,אני חושב שבאופן טבעי
חיל הים נטה להתרכז בפעילויות יותר נוצצות
כמו התקפות טורפדו גדולות .דברים כאלה
כל המידע על הלקחים
של מלחמת העולם הראשונה .היו זמינים
,ועבור אלו שרצו לקרוא אותם .הלקחים היו בהישג יד
אך אני חושש שאף-אחד .לא טרח
וכתוצאה מכך הגנת הסחר .באופן כללי הוזנחה קשות
.ההזנחה המשיכה
בימים הראשונים, היה ניתן ללוות שיירות רק
עד 480 קילומטרים .מחופי האוקיינוס האטלנטי
פשוט לא היו מספיק .ספינות ליווי
No comments yet. Be the first to leave one.