لومړۍ 200 کرښې.
~ הכתוביות הובאו ע"י SubSource ~
שלום! -שלום!
גברת מרלו, כן?
הרפר, כן.
נפלא. ג'פרי.
היי.
את מוזמנת להיכנס. -תודה.
הנסיעה הייתה איומה?
לא, לא, לא. בכלל לא. -אה, יופי.
ה"אם-4" יכול להיות נורא.
"אם ארבע, מטלה למי שבא."
כך נהגנו לומר.
טוב, הבית הזה יפהפה.
כן, חלקים ממנו בני כמעט 500 שנה.
איזו מחשבה, אה?
שייקספיר.
או לפניו.
בטח הבאת איתך תיקים.
סליחה...
בטח הבאת איתך תיקים. בתא המטען?
אביא אותם הנה. -אני יכולה לעזור.
לא, לא, לא. בשום פנים ואופן.
תרגישי בנוח.
הקומקום רתח. המטבח נמצא ממש שם.
התה בארון, החלב במקרר.
בדיוק איפה שהיית מצפה למצוא אותם.
נהדר.
תכף אחזור.
חרא...
אפשר לעזור?
לא, לא. לא. לא. אין בעיה.
אלוהים. התחלתי להזיע.
כבר התחרטתי שלא הרשיתי לך לעזור.
ועדיין, אני מניח שאת זקוקה לכל זה.
המקום שלך לשבועיים? -כן. בדיוק. כן.
מצאת את התה. מצוין.
תפוח מהגינה?
כן, הוא היה טעים.
מפלחת, אה?
לא, לא. אל תעשי את זה.
זה פרי אסור.
אלוהים, סליחה, אני...
אני צוחק.
תאכלי כמה שתרצי. תכיני צ'אטני.
הם רק נופלים לאדמה ונרקבים.
ולפתע, המקום מתמלא בצרעות.
שאראה לך את המקום? -כן.
נתחיל עם קומת הקרקע.
חדר ההארחה.
הקליטה של הטלוויזיה לא מדהימה.
היא מגמגמת כשיורד גשם.
לא יודע למה.
האח עובד מצוין.
אם ייגמר לך העץ, יש המון במחסן.
נעבור לחדר הפסנתר.
את מנגנת בפסנתר?
לא.
גם אני לא.
אראה לך את חדר האוכל.
מתאים ל"צלי יום ראשון" מצוין.
חדר הארונות. מעילים...
מטריות, נעליים וכו'...
נסי לא לפזר בוץ ברחבי הבית מן הסתם.
למעלה...
המדרגות מעט עקומות, אבל תחזיקי מעמד...
מגבות נקיות, המון סבון.
ו...
ואמבטיה גדולה וטובה לטבילה אחרי הליכה ארוכה.
העניין היחיד, מצטער שאני מוכרח לומר,
נשים, שימו לב מה אתן זורקות לאסלה.
נכון. כן.
בור הרקב לא עומד בזה.
טוב, אין צורך לפרט.
לבסוף,
טה-דה... חדר השינה.
וואו.
נוף יפהפה, לא?
רואה את הכנסייה מציצה מעל לעצים?
זה הכפר. במרחק יריקה.
יש שם פאב נחמד מאוד, אם זה מעניין אותך.
עשר דקות הליכה לשם, שלושים דקות בחזור.
מצעים נקיים וכן הלאה.
ו...
תגורי כאן לבדך? -כן, רק אני.
איפה בעלך?
סליחה?
"גברת" מרלו, לא?
כן...
לא.
כבר לא. עוד לא שיניתי את התואר.
את ה"גברת".
או את שם המשפחה.
כל הכבוד, ג'פרי.
לא, בבקשה. זה בסדר.
הסיסמה לווייפיי וכל שאר הקשקושים
נמצאים בחבילת קבלת הפנים על הפסנתר.
עכשיו, מפתח. מפתח לטירה.
זה המפתח היחיד. אם תאבדי אותו, אל תדאגי.
למען האמת, אין צורך לנעול דלתות באזור הזה.
טוב, שוב תודה.
המקום מקסים.
בדיוק לזה קיוויתי.
טוב, אז אשאיר אותך לבדך.
אם את זקוקה לי, יש לך את המספר שלי.
ואני גר במורד השביל.
בקוטג' עם השלט "זהירות, כלב".
למרות שהילדה הזקנה נפטרה לפני חמש שנים
ולא הפחידה אפילו זבוב.
טוב, שוב תודה.
ביי ביי!
אני חושבת שהתפנקתי קצת יותר מדי.
לא, המקום מהמם.
כן, כן, כן.
נכון. זה בית חלומי בכפר.
תוכלי לערוך לי סיור? אני רוצה לראות הכול.
כן. אפשר לעשות את זה אחר כך?
הרגע סיימתי את הסיור עם הבעלים, ג'פרי.
הוא חתיכת טיפוס.
פרטי.
הוא טיפוס מאוד מאוד מסוים.
מאוד...
כפרי מאוד.
האם תצטרפי אליו לציד שכוויים מחר?
מושלם.
הוא שאל על ג'יימס, למען האמת.
מה זאת אומרת, שאל על ג'יימס?
איך?
הזמנתי בשם "גברת מרלו".
ו... משונה שעשיתי את זה.
אוטומטי, אני מניחה.
אז מה אמרת לו?
לא אמרתי לו כלום.
רמזתי שאני גרושה.
הרפר... -תפסיקי, אני יודעת מה את עומדת לומר.
כלומר, אני לא יודעת, אבל...
תקשיבי, דברים כאלה יקרו שוב ושוב.
במובן מסוים, זה יקרה לי כל החיים אז...
אני פשוט אצטרך להתרגל לזה.
טוב.
אבל לא ידעת מה אני עומדת לומר.
התכוונתי לומר "ידעת שפילים
"הם בעל החיים היחיד שלא מסוגל לקפוץ?"
זו עובדה מעניינת שרציתי לחלוק איתך.
היא באמת מעניינת מאוד.
כן ו...
...אירועי רכיבה אומנותית לפילים מעולם לא זכו להצלחה.
סליחה. עלוב.
לא. לא. לא, לא, סליחה,
פשוט הקליטה פשוט נעלמה.
כמה צפוי. הייתי קורעת מצחוק.
טוב, נדבר אחר כך. -כן, ברור.
טוב, אני אוהבת אותך. ביי. -טוב, אוהבת. ביי.
את לא מתגרשת ממני.
את מתגרשת...
מאיך שהייתי בשנה האחרונה. אני מבין את זה.
אבל ברגע שאני... -ג'יימס...
הבטחנו הבטחות, הרפר. בכנסייה.
מה הבטחנו?
אם אדע למה התחתנת איתי, אוכל להחסיר את מה ששונה בי עכשיו.
ג'יימס... -כן?
בבקשה...
אני אתאבד.
לא, אתה לא יכול לומר משהו כזה.
אתה לא יכול לומר לי את זה! -אמרתי.
אני אומר את זה כי את תצטרכי לחיות עם זה.
על המצפון שלך.
לא.
לא, ג'יימס!
בבקשה... -תפסיקי לומר "בבקשה", הרפר!
תפסיקי להתחנן. אני מתחנן!
אני!
אני מצטער שתצטרכי לחיות עם המוות שלי על המצפון שלך,
אבל זו האמת.
אתה לא יכול להפיל את זה עליי.
זה יהיה כאילו הרגת אותי בעצמך. -אל תגיד את זה. אל תעשה את זה.
לא, ג'יימס. לא, זה יהיה כאילו אתה התאבדת,
ולא אוכל לעמוד בזה.
זה הדבר האחרון שאי פעם ארצה שיקרה.
זה לא הדבר האחרון, כי את רוצה להתגרש ממני.
זה כל כך...
את רוצה להתגרש ממני
יותר משאת רוצה שאהיה בחיים! -זה מטורף לגמרי!
למה החיים שלי שווים מעט כל כך עבורך?
כי גם לי יש חיים!
יש לי חיים מזדיינים!
אתה מאיים עליי! -אני לא מאיים.
זה לא איום! זו אזהרה.
אתה מאיים עליי וזה נורא! -זו עובדה!
זה קורע אותי לגזרים!
אבל כשאתה מאיים עליי כדי שלא אתגרש ממך,
עולה הסיבה שבדיוק בגללה אנחנו מוכרחים להתגרש!
ואני מתכוונת להתגרש ממך, בסדר? זה יקרה.
זה יקרה.
כי אני לא יכולה לחיות ככה...
אני לא יכולה...
היי.
כן, טוב.
אני בדיוק עוברת על המספרים ששלחת.
השינויים, כן. רק רציתי לוודא כמה דברים.
כן, אם המספרים מדויקים, לא נוכל להציע להם את העסקה.
No comments yet. Be the first to leave one.