Love Is Blind: Poland (Love is Blind: Polska)

‏אני רוצה מאוד לצאת איתך למסע.

‏אני רוצה להראות לך את העולם.

‏אני רוצה שתהיי החום והמשפחה בבית הריק שלי.

‏תיתני לי לשמח אותך

‏ולתת לך את מה שעוד לא חווית?

‏את תהיי אשתי?

‏כן, אני אהיה אשתך.

‏היי. ‏-היי.

‏לעזאזל. ‏-איזה שוק.

‏דאריה…

‏תתחתני איתי? ‏-כן.

‏את יפה.

‏קופיפונת, אפשר לדפוק את הראש?

‏אני יכול לעבור את גבול הטעם הטוב.

‏אתה בטוח שתעמוד בקצב שלי?

‏מעולם לא ציפיתי לשמוע את המילים ‏הדפוקות האלה, עברת את הגבול.

‏זה קורה ממש מהר.

‏אתה מתנהג כאילו אתה צריך להחליט עכשיו.

‏אני רוצה להרגיש שהיא סקרנית לגביי.

‏לפעמים את לא נותנת לי כלום. ‏-אתה חוזר הביתה ואתה לא מסתכל עליי.

‏אני מקווה שיצא מזה משהו. ‏-אני רוצה שתהיה מאושר סוף סוף.

‏אתה יודע מה החלומות של הבת שלי?

‏החלומות שלה?

‏אני לא האמנתי שהוא כן לגמרי.

‏הסוללה שלי מתרוקנת. ‏-אני אתן לך לנוח.

‏אז באמת מפריע לך שאני עייף?

‏יש לך בקשות בקשר ‏להלבשה התחתונה שלי לליל הכלולות?

‏שלא יהיו עליהם כתמי חרא.

‏לא משנה, אני לא שמה זין.

‏אתה תגיד "כן" או…? בחתונה?

‏כן.

‏את תתחתני איתי.

‏אני לא זוכרת ‏מתי הייתי כל כך מאושרת לאחרונה.

‏כל דבר לוקח זמן. ‏איך אוכל להכיר את האישה הזאת?

‏זה באמת קורה. לעזאזל, למה הכנסתי את עצמי?

‏אני קצת חוששת שהוא ייסוג ברגע האחרון.

‏זה בדוק ישבור לי את הלב.

‏מתי היו לך ספקות לאחרונה?

‏עכשיו?

‏- האהבה היא עיוורת: פולין -

‏- יום החתונה, ‏דאריה ופיליפ -

‏היי, אהובה.

‏- האניה, חברה של דאריה -

‏היי, יפה. את כבר מאופרת?

‏כן, אני כבר מאופרת.

‏איך את מרגישה?

‏אני נהנית ממה ששימח אותי עד עכשיו, ‏אבל אני לא נפטרת מהמחשבה

‏שהוא יגיד "לא" בכל זאת. ‏-כן?

‏איך זה יכול להשתבש? יהיה פחדני לסגת

‏בשלב הזה. ‏-לא.

‏עכשיו שאתם… ‏-אבל…

‏אין לדעת.

‏דאריה מאוהבת, ורואים את זה.

‏אבל אם פיליפ יסרב, אז…

‏הדאגה היחידה היא אם דאריה תוכל לקבל את זה.

‏אל תבכי. ‏-אלוהים.

‏אוי, ישו.

‏- גושה, אימא של דאריה -

‏יפהפייה. ‏-אוי, אימא.

‏כן?

‏ידעתי שתהיי יפה.

‏תני לראות אותך.

‏מדהים.

‏את החלטת? ‏-כן.

‏את יודעת הכול? ‏-כן.

‏אני אהיה בסדר. ‏-בטח.

‏זה נועד להיות, כאילו, את יודעת…

‏קשוח אחרי חודשיים בלבד, ‏אבל אני יודעת מה אני עושה.

‏הוא איש טוב. ‏-זה הכי חשוב.

‏אני אוהבת אותו. ‏-את רואה, זה מה שחשוב.

‏שלום, היי. ‏-שבי מאחוריי.

‏- אולף, אח של פיליפ -

‏- יאש, אחיין של דאריה -

‏מתי זורקים את האורז?

‏אחרי הטקס.

‏אחרי? ומה אם מישהו יגיד לא?

‏- ראפאל, חבר של פיליפ -

‏שאני אמות. ‏-הינה פיליפ.

‏לעזאזל.

‏לא ציפיתם לראות אותי, מה?

‏היי. ‏-שלום.

‏שירים יד מי שציפה שאני אברח היום.

‏למה נכנסתי, לעזאזל?

‏- דארק, אבא של דאריה -

‏שלום, בת.

‏את נראית יופי. ‏-תודה.

‏אוף, לא הייתי אמורה לבכות.

‏אני שמחה. תודה שבאת. ‏-תזכרי, לא משנה מה יקרה,

‏תמיד נהיה איתך. ‏-אני יודעת. אני אוהבת אותך.

‏אני כל כך מודה על זה שיש לי אותך.

‏תודה שאתה משתתף בטירוף הזה.

‏אבל, אבא, אני חושבת ‏שאני עושה את המעשה הנכון.

‏לעזאזל, היא באה.

‏שאני אמות.

‏אני אוהב אותך מאוד, תזכרי את זה. ‏-ואני אוהבת אותך.

‏תשמור עליה, טוב? ‏-תודה.

‏מותק.

‏אני עושה כמיטב יכולתי.

‏הרגע שלו ציפיתם הגיע סוף סוף.

‏רגע שסוגר שלב מסוים,

‏ופותח פרק חדש בסיפור של דאריה ופיליפ.

‏האירוסים שלהם היו בלתי רגילים.

‏הם לא ראו זה את זה לפני כן,

‏ובכל זאת החליטו לבטוח לא בעיניים, אלא בלב.

‏לפני שתקבלו החלטה מהחשובות בחייכם, ‏אני ממליץ לכם

‏לנשום עמוק ולומר ‏את המילים המוקדשות רק לאדם

‏העומד מולכם עכשיו.

‏דאריה, את יכולה להתחיל.

‏באתי לכאן למצוא אהבה, ומצאתי הרבה יותר.

‏מצאתי אותך.

‏שותף שמרגיע את הפחדים שלי, ‏ואף פעם לא מתעלם מהרגשות שלי.

‏חבר שאוכל לדבר איתו שעות, ‏וכל הזמן מצחיק אותי.

‏גבר עם לב טוב

‏שדואג לכל מי שסביבו… ולפעמים שוכח את עצמו.

‏ולבסוף, השובב הקטן שלי.

‏שלמרות כל התכונות היפות והנפלאות האלה,

‏לפעמים חושב שהוא לא מספיק.

‏וכאן אני נכנסת, לבושה בלבן…

‏כדי להזכיר לך שבשבילי, ‏אתה די והותר, ותמיד תהיה.

‏לעזאזל.

‏לעזאזל, לא התכוונתי לבכות.

‏זה בסדר, מותק.

‏קטן עליך.

‏בזמנך החופשי.

‏אוי, דאריה, מה את עושה לראש שלי?

‏זה המצב שאליו הגעתי ‏הרבה פעמים בהרפתקאות שלנו בתאים.

‏"מה עשית לי בראש?"

‏מערכות היחסים הכי טובות הן אלה

‏שהאנשים לא זקוקים זה לזה אלא רוצים זה בזה.

‏הפסקתי להאמין שקיים דבר כזה. ‏אבל אני גם הפסקתי להאמין ש…

‏האהבה קיימת.

‏ומאז שהניסוי התחיל,

‏חזרתי על המילים הטיפשיות, ‏"למה הכנסתי את עצמי?"

‏יוון, החיים איתך בוורשה, ‏למה הכנסתי את עצמי?

‏ואפילו הבוקר, למה הכנסתי את עצמי?

‏אבל בסוף, כשאני עומד מולך, ‏אני יודע את התשובה לשאלה הזאת.

‏הכנסתי את עצמי למשהו… יפה בטירוף.

‏למשהו מלהיב ביותר,

‏רומנטי ומשוגע.

‏אבל גם יציב ובוגר.

‏דאריה, מגיעים לך כל הדברים הטובים שבעולם.

‏והייתי אסיר תודה על הכול, ‏גם אילו זה היה נגמר ברגע זה.

‏תודה.

‏הגענו לרגע הכי חשוב.

‏זה הזמן לגלות

‏אם האהבה היא באמת עיוורת.

‏אני לחוץ.

‏האם את, דאריה ורוניקה ריבק,

‏תיקחי גבר זה להיות לך לבעלך החוקי?

‏כן.

‏האם אתה, פיליפ ויקטור לנץ,

‏תיקח את האישה הזאת לאשתך החוקית?

‏למה נכנסתי?

‏כן.

‏בהחלט, שלוש פעמים "כן".

‏לעזאזל, למה נכנסת?

‏לא יודע.

‏אני מכריז בזאת שהנישואים ‏בין פיליפ ויקטור לנץ ודאריה ורוניקה ריבק

‏התקיימו לפי החוק הפולני.

‏מרגע זה ואילך, אתם בעל ואישה.

‏לעזאזל, מה עשינו הרגע?

‏האורז נכנס לי בין הציצים. ‏-תראי לי.

‏אני מת כבר לחיות איתך.

‏גם אני. ‏-ולבלות יחד כל רגע.

‏כמו שאמרתי לך, לטוב ולרע.

‏זה היום הכי מאושר והכי יפה שלי.

‏זה כל מה שאני אומרת וזהו. ‏-לעזאזל, איזה לחץ.

‏בלי לחץ, מותק.

‏בראבו.

‏לחייכם. ‏-לחיים.

‏אתם אדירים, תודה רבה שבאתם.

‏חשבתי שאף אחת לא תסתכל עליי בניסוי, ‏אבל הן אפילו לא יכלו לראות אותי.

‏דפקתי את המערכת וניצחתי. ‏ודאריה היא הפרס שלי.

‏בראבו. ‏-בראבו.

‏מותק, לטוב ולרע.

‏בוא, בוא נרקוד.

‏"אמרתי, אני לא מרגיש כלום, ‏אבל קראתי לה 'מותק'

‏לעזאזל, למה הכנסתי את עצמי?

‏חלמתי על הון אבל אני יושב כאן על בירה

‏לעזאזל, למה הכנסתי את עצמי?

‏אני עושה את הפזמון ‏אבל לא כתבתי כלום

‏למה לעזאזל הכנסת את עצמך, פיליפ? ‏-למה לעזאזל הכנסתי את עצמי?"

‏- יום החתונה, ‏יוליטה ויאצק -

‏גרסיאס.

‏ידעתי שהניסוי יהיה ‏אחת החוויות הטובות בחיי.

‏יפה מאוד.

‏ליוליטי ולי יש

‏סיפור חיים דומה. שנינו עקשנים.

‏לשנינו יש חוש הומור מושחז.

‏מהבחינה הזאת, אנחנו שידוך מושלם. ‏אי אפשר להתעלם מזה.

‏זה אמיתי.

‏האם אתה, יאצק…

‏תודה.

‏הרבה רגשות גועשים בפנים. ‏בהחלט, אני שמחה שאני כאן ו…

‏אני מקווה מאוד שהוא עשוי להיות האיש.

‏שזה יכול להיות משהו יפה מאוד לטווח ארוך.

‏שלום לך.

‏וואו.

‏- קינגה, אחות של יוליטה -

‏היי.