Squared Love All Over Again (Miłość do kwadratu jeszcze raz)

‫יקירתי, הגענו.‬

‫אני גם אקח משהו.‬

‫שלום.‬

‫תראי!‬

‫היי, אפשר לבקש ממך חתימה?‬

‫אין לי עט.‬

‫הו!‬

‫כוכבת שלי.‬

‫סליחה, אפשר חתימה?‬

‫בטח.‬

‫בסדר.‬

‫ברוכים השבים למציאות.‬

‫הדלקתם טלפונים?‬ ‫-מה קורה?‬

‫אמרת שאם ניסע לחודשיים, הכול יירגע.‬

‫טוב לראות גם אותך.‬

‫פספסנו משהו חשוב?‬ ‫-לא הרבה.‬

‫הנבחרת שלנו שיחקה כמו שלא שיחקה מעולם,‬ ‫והפסידה כמו תמיד.‬

‫פטרוזיליה עולה כפול בגלל האינפלציה,‬

‫וכלי התקשורת מתים על מוניקה.‬ ‫את פשוט בכל מקום.‬

‫ואני?‬

‫ואתה…‬

‫כמעט שכחתי. ברוכים הבאים הביתה.‬

‫ביי!‬

‫- אהבה בריבוע, שוב -‬

‫שלום!‬ ‫-שלום, גברת מוניקה.‬

‫שלום.‬

‫שלום.‬ ‫-גברת מוניקה! יש!‬

‫מוניקה! היי!‬

‫את נראית כאילו חזרת‬ ‫מהחופשה הכי מוצלחת בעולם.‬

‫קחי אותי בפעם הבאה.‬

‫בוא, אנחנו נאחר!‬ ‫-היא במגמת קולנוע.‬

‫היא מצלמת הכול. אפילו בבית. אני לא צוחק.‬

‫טוב לראות אתכם.‬

‫שלום, יקירה!‬

‫תראו תראו, מי יש לנו כאן?‬

‫קלאודיה או מוניקה?‬

‫תראו אותה.‬

‫איך את מעיזה לחזור‬ ‫שזופה ורגועה למראה ליום הראשון ללימודים?‬

‫יקירתי, מורה צריכה להיות שחוקה, לא שרופה.‬

‫כמובן!‬ ‫-גם אני התגעגעתי אליכן.‬

‫כן, בטח. על החוף, בצל עצי הדקל.‬

‫תשמעו, אני חושבת שזו תהיה שנה נהדרת.‬

‫זה לא בסדר!‬ ‫-אלה סטנדרטים כפולים!‬

‫רשימה היא רשימה!‬ ‫-זה לא יכול להיות!‬

‫ביקשתי כבר ביוני שהילד שלי יהיה בכיתה הזו!‬

‫בסדר, כולם. אנא הישארו רגועים.‬

‫המנהל, זה עניין של הגינות.‬ ‫אולה שלי הייתה ברשימה מההתחלה.‬

‫אני מבטיח לכם שכל הכיתות שלנו…‬

‫איך קוראים לך?‬ ‫-גברת מוניקה!‬

‫גברת מוניקה, את חייבת‬ ‫להכניס את אולה לכיתה שלך.‬

‫בבקשה, זה חשוב מאוד.‬ ‫-באמת!‬

‫אי אפשר להכניס את כולם.‬ ‫חוץ מזה, כל המורים שלנו מוכשרים ביותר.‬

‫אבל לא כולם על שערי מגזינים!‬ ‫-בדיוק!‬

‫ובטלוויזיה.‬ ‫-בסדר. טוב, סלחו לי.‬

‫בואי איתי למשרד שלי, בבקשה.‬

‫בוס, היפיוף כאן.‬

‫המשימה הושלמה.‬

‫החופשה הייתה טובה, המכונית במצב טוב.‬

‫זמן לחזור לעבודה.‬

‫מה עם מוניקה?‬

‫עם מוניקה? נפלא.‬

‫אני שואל איפה היא.‬

‫היא הלכה ישר לביה"ס. היא תחזור בערב.‬

‫אני חייב לזוז.‬ ‫מכוניות ספורט לא ידרגו את עצמן.‬

‫ואיך היית מדרג את שלי?‬

‫לגמרי מעל כל מדד. ביי!‬

‫אלה החיים הטובים.‬

‫תאיר כאן.‬

‫התינוקות היקרים שלי.‬

‫אבא בבית.‬

‫הכול יהיה בסדר.‬

‫שלום חבר. מה יש לך בשבילי היום?‬

‫נראה מה תקבל היום.‬

‫נראה שהמכונית שלך להיום היא…‬

‫אה. שום מכונית.‬

‫בדיחה טובה. בוא נהיה רציניים. תראה מה יש.‬

‫סליחה, תוכל לעזור לי?‬

‫אני בא. מצטער.‬

‫היי!‬

‫מאז'נה?‬

‫- אבטחה -‬

‫קידום ראוי ביותר! ברכותיי.‬

‫הרשה לי לחסוך לך את הטרחה, אדוני.‬ ‫לא אוכל לתת לך להיכנס.‬

‫התעודה שלך לא תקפה.‬

‫בחייך, זו אי הבנה.‬

‫בחייך, בוס.‬

‫את המושכת בחוטים עכשיו.‬

‫טוב, משום ששאלת בכזה נימוס…‬

‫לא. ממש לא.‬

‫מאבטחים!‬

‫אנצו?‬

‫ואתה?‬ ‫-מרצ'ין. יד ימינה החדש של אליציה.‬

‫מה קרה לשמעון?‬

‫התמוטטות עצבים.‬ ‫-אוי.‬

‫לא הצליח לעמוד בקצב. מצד שני,‬

‫הוא מבלה לו בזנזיבר, אז…‬

‫אז הוא נסע למיילנו?‬ ‫-כן.‬

‫אליציה נמצאת?‬ ‫-לא.‬

‫החל מהיום, המגזין ביטל את כל החוזים שלך.‬

‫אתה מאבד בזאת גישה לאשראי החברה,‬

‫למכוניות ולטלפון.‬

‫איפה המצלמות? זו בדיחה, נכון?‬

‫לצערי לא. תקשיב…‬

‫מסתבר שמדובר באיזו דוגמנית או מורה?‬

‫רומן כלשהו.‬

‫אבל אליציה זרקה אותי.‬

‫שזה לא ידאיג אותך.‬

‫אני לא חושב שמדובר בקנאה נשית מטופשת.‬

‫לא, אליציה לא כזאת.‬

‫אני חושב שהיא רוצה להשמיד אותך‬

‫בשביל הכיף.‬

‫אתה יודע. כמו גבר.‬

‫אל תיקח את זה אישית.‬

‫אז מה אתה אומר,‬

‫תחזיר אותו לבד או שאקרא לאבטחה?‬

‫לא את האישי. את זה של החברה.‬

‫ואת הכרטיס.‬

‫אני באמת מפוטר?‬

‫זו מילה קשה ומכוערת.‬

‫אנחנו מעדיפים לומר‬ ‫"בין עבודות", בין זה לזה.‬

‫נסה לחשוב על זה כעל התחלה חדשה.‬

‫סטפן.‬

‫ובכן, גברתי.‬

‫ידעתי שצפוי לי מאבק בו הסיכויים נגדי.‬

‫שזה יהיה אתגר לא פשוט.‬

‫אבל מיד? כבר ביום הראשון?‬

‫אני מבינה, אדוני המנהל. אני אשתפר.‬

‫אבל תצטרכי ממש לרצות.‬ ‫את תצטרכי באמת ממש לרצות את זה.‬

‫הביצועים שלך היו משביעי רצון,‬ ‫אבל זה לא מספיק.‬

‫תצטרכי ממש להתרכז.‬

‫יכולת לענות לטלפון, למרות שהיית בחופשה.‬

‫העיתונאים התקשרו לבית הספר!‬

‫אני יודעת. אני אתן שיעורים נוספים.‬

‫ללא תשלום.‬ ‫-אה!‬

‫מצוין. אני רואה שאנחנו מבינים זה את זה.‬

‫אבל זו ההזדמנות האחרונה שלך.‬

‫אני לא רוצה להתמודד‬ ‫עם סלבריטאית בטלוויזיה.‬

‫מובן?‬ ‫-כמובן.‬

‫מעולה.‬

‫לחלוטין התעלמו מהבת שלי בזמן ההרשמה,‬

‫למרות שהיא ברשימה.‬

‫לדעתי…‬ ‫-סליחה, מה קורה פה?‬

‫אני רוצה לתת הצהרה.‬

‫אבל לא כאן.‬

‫בואו נתרחק מהכניסה הראשית.‬

‫אל תדאגי. יהיה בסדר.‬ ‫-בואו איתי.‬

‫רק עוד קצת.‬

‫באשר להצהרה שלי…‬

‫תודה.‬

‫גברת מוניקה, את לא יכולה לעשות את זה!‬ ‫-זה לא הוגן! סיכמנו משהו!‬

‫סע.‬

‫- רכישת כרטיס‬ ‫שגיאה -‬

‫אנצו?‬

‫אין מצב, גבר!‬

‫מר עורך כאן.‬

‫סליחה, זה אומר שעומדים לצאת…‬

‫אוטובוסי מרוץ?‬

‫אנצו…‬

‫זה אנצו. באמת, רציני.‬ ‫אני מזהה את הפרופיל שלו.‬

‫התחת העירום שלי על שלטי חוצות עדיף על זה.‬

‫תמיד אמרתי שלתחת עירום‬ ‫יש רגשות, מוח, לב וחלומות.‬

‫ואנשים סוף סוף הבינו את זה.‬

‫אני כל הזמן מקבל הצעות לקלאודיה.‬ ‫את לא רוצה להיענות?‬

‫תגיד להם שקלאודיה פרשה.‬

‫מה דעתך על זה?‬

‫ראיון אחד אחרון עם מוניקה.‬

‫תספרי את הסיפור שלך, תשימי סוף לשמועות‬

‫ותוציאי את קלאודיה לפנסיה. מה דעתך?‬

‫בסדר. ראיון אחד.‬ ‫-ראיון אחד.‬

‫עם מי?‬

‫רפאו וישניבסקי.‬

‫מה?‬ ‫-אין מצב.‬

‫רפאו וישניבסקי לסט!‬

‫הקהל למושבים, בעוד רגע מתחילים!‬

‫סאונד ותאורה מוכנים. נתחיל בעוד חמש דקות.‬

‫רפאו וישניבסקי לסט!‬

‫חדשות מתפשטות מהר.‬

‫סביבה טבעית לרכילות.‬

‫קשישטוף!‬

‫חכה רגע. קשישו!‬

‫מזמן לא התראינו, אחי.‬ ‫אתה נראה מצוין. חדר כושר?‬

‫לחץ.‬

‫אני שמח לראות אותך.‬

‫התפנה לי קצת זמן‬ ‫וחשבתי על התוכניות שהצעת…‬

‫סליחה, אבל לא.‬

‫למה? החלטתי להתחיל פרק חדש‬ ‫…‬

‫ממה ששמעתי, הוא הותחל בשבילך.‬

‫אין לי נטיות אובדניות, לא אצא נגד אליציה.‬

‫אף אחד לא.‬

‫על מה אתה מדבר? קשישטוף!‬

‫אני צריך טובה.‬ ‫-נדבר אחר כך, טוב?‬

‫עולים לשידור בעוד שתי דקות!‬

‫הנה הוא.‬

‫דניאל נובצקי, סופר ובעל טור.‬ ‫ספר אחרון, "הרמוניה פנימית".‬

‫ואז מוניקה גרברצ'יק.‬ ‫מורה וגם, עד לאחרונה, דוגמנית.‬

‫בקשר קרוב עם…‬ ‫-איתי.‬

‫אני קורא עיתונים.‬ ‫-ואני צופה בתוכנית שלך.‬

‫היי!‬

‫אולי תוכל לנהוג שלא כהרגלך‬

‫ולהיות עדין איתה?‬