Love Is Blind: Poland (Love is Blind: Polska)

‏- מאליקה וקשישטוף -

‏אי אפשר לסמוך על גברים.

‏היה באמת קשה, הדירה והשיפוץ.

‏ובגלל זה אני רוצה יותר כבוד, לא יודעת.

‏הייתי בטוחה שתהיה חתונה

‏ועכשיו אני לא יודעת.

‏אין סיכוי שתסלחי לי. ‏-אני עדיין מרגישה את הסכין בגב.

‏אני רוצה למשל לצאת לגלידה ‏בלי לשמוע שוב שבגדתי.

‏אני לא אמרתי את זה. ‏-לא?

‏זה עדיין קשה. אני באמת נלחמת בעצמי.

‏גם אני התחלתי להילחם בעצמי.

‏אולי עשיתי משהו נורא, ‏אבל אנחנו יותר מפולגים מאשר מחוברים.

‏את לא מרגישה שאנחנו מפולגים יותר?

‏מה ציפית, שאני לא אדבר על זה בכלל?

‏אני מרגיש שאני האויב שלך, ‏אז לא נראה לי שזה צריך לעבוד כך.

‏אני מרגיש שזה לא הולך טוב ‏ואולי זה רגע טוב לסיים את זה.

‏אני ביקשתי ממך הזדמנות ‏אבל אני לא מרגיש שקיבלתי.

‏אני אומר לך את האמת.

‏אז פשוט תגיד, "מאליקה, אני רוצה שניפרד."

‏מאליקה…

‏נו, תגיד.

‏בואי נגמור עם זה.

‏היא טהורה, ללא רבב ואני נואף.

‏הייתי באמת בטוחה.

‏מתברר שרק אני הייתי בטוחה.

‏אני מרגישה שאני הקורבן במצב הזה, ‏כי, כאילו…

‏הוא בגד בי.

‏אני מרגישה שהוא השפיל אותי אז, ‏אחר כך ואפילו עכשיו.

‏אני נפתחתי,

‏אני בטחתי בו ואחר כך שוב נשארתי ‏עם לב שבור.

‏אז נראה לי שלא אבטח יותר באף אחד.

‏זהו.

‏- האהבה היא עיוורת: פולין -

‏- ורשה -

‏יוליה.

‏- יוליה וקאמיל "אונו" -

‏"יום הולדת שמח…"

‏אוי.

‏בבקשה.

‏אני לא ציפיתי לזה.

‏קאמיל.

‏קחי, בשבילך.

‏אני לא יודעת מה להגיד.

‏אל תגידי כלום.

‏תיהני מיום ההולדת שלך.

‏זה משהו שגם אתה תיהנה ממנו, נכון?

‏באמת?

‏איזה יופי.

‏שבי, אני מכין לך חביתה.

‏בוא נתקשר לאימא, אולי היא תענה.

‏הלו, אימא?

‏כן. ‏-תראי.

‏תראי אילו פרחים יפים קיבלתי.

‏רגע, אני ארכיב משקפיים.

‏תראי אילו אדמוניות יפות. נכון יפות?

‏הן מהממות.

‏אני אראה לך אותי עם הזר.

‏את יותר יפה.

‏זה העניין…

‏אני אראה לך עוד משהו.

‏כן? ‏-אני יכולה להראות לך, אימא. תראי.

‏רואה?

‏המתנה הזאת בשבילך או בשבילו?

‏בשבילנו.

‏בסדר.

‏קיבלתי עוגה עם תותים ‏וחביתה לארוחת בוקר. והנה קאמיל.

‏הכנת את העוגה בעצמך, נכון?

‏סליחה? ‏-אפית את העוגה בעצמך?

‏סחבתי אותה בעצמי.

‏הבנתי.

‏חמודה, יום הולדת שמח. ‏בריאות, אושר. אל תוותרי…

‏אין עלייך.

‏אני אוהבת אותך. ‏-גם אני אוהבת אותך מאוד, אימא.

‏נתראה בקרוב. ‏-להתראות.

‏איזה יום נהדר.

‏- מרתה ודמיאן -

‏בוא.

‏אוי, לא. פרדי.

‏סליחה, אל תעשה את זה.

‏בוא הנה.

‏פרד.

‏בוא הנה.

‏אל תעשה את זה.

‏בוא הנה, פרד.

‏היום אנחנו מפגישים ‏בין הכלבים שלנו, נראה איך ילך,

‏אם הם יחככו חוטמים.

‏היי. ‏-בוקר טוב, אדוני.

‏אוי.

‏לאט, לאט, תני לה להתקרב אליו.

‏פרדי. ‏-פרדי.

‏תירגע, שב.

‏שב.

‏שב בשקט.

‏לא.

‏לולה תיבהל.

‏תפסיק.

‏אויש.

‏אני מקווה שדמיאן יצליח לרסן את פרדי,

‏הוא מאוד נמרץ.

‏זה מבחן לדמיאן, ‏כי חובה שהכלבים יחבבו זה את זה.

‏זה לא סתם "מה שיהיה, יהיה." ‏הם חייבים לחבב זה את זה.

‏נהדר.

‏ממש מושלם. ‏-כלב טוב.

‏אל תעשה את זה.

‏לולה.

‏תירגע. ‏-אל תעשי את זה.

‏את שובבה.

‏אל תגידי לה את זה. ‏-נו…

‏היא לא עשתה שום דבר רע.

‏אני מרגישה שאני קפדנית.

‏דמיאן מרשה להם לעשות יותר, ממה שראיתי.

‏אז קצת לא ברור אם דמיאן מועמד טוב

‏לתפקיד האבא של הילדים שלי בעתיד.

‏אני חושבת ש…

‏כשנגור יחד… כשיהיה לנו חלל…

‏משלנו? ‏-כן.

‏בשבילי, זה… ‏-זה אותו דבר.

‏אותו דבר, באמת.

‏המשפחה הזאת לא רגילה. ‏-המשפחה תהיה משוגעת.

‏לגמרי, אני כבר רואה את זה. ‏-אלוהים, תוסיפי לזה ילדים.

‏כן. ‏-אבל אני מרוצה מזה.

‏זאת תהיה הרפתקה מעניינת. ‏-אני רוצה את הבלגן הזה.

‏- דאריה ופיליפ -

‏פיליפ יצא לטיסה בפעם הראשונה.

‏אני חששתי מהפרידה. ‏המראה הפיזי לא הכי חשוב.

‏אני המשכתי לעבוד על זה, ‏אבל זה היה רק כדי למלא איזה ריק.

‏אף אחד לא חיכה לי בבית.

‏היי.

‏שלום. ‏-מה שלומך?

‏צילמתי בשבילך כמה תמונות. ‏לא קניתי לך כאן כלום,

‏לא היה מספיק זמן ללכת למרכז טוקיו.

‏והיית איתי כל הזמן.

‏אני כזה רומנטיקן, מה? ‏-כן.

‏וגם חזו לנו את העתיד.

‏כתוב שהכול בנישואים ילך טוב.

‏אלוהים.

‏איך הולך?

‏מוזר להיות בדירה הזאת בלעדיך, ‏אבל אני ממשיכה.

‏אני חוזר. לצערי, זה ייקח 14.5 שעות.

‏אז אני הכי רחוק כרגע.

‏את תקבלי את הנשיקה הראשונה בשמונה.

‏בסדר, מותק.

‏נתראה מחר. נשיקות וטיסה נעימה.

‏נשיקות, ביי, ביי. ‏-ביי.

‏אני רוצה שהגבר שלי יהיה בבית.

‏אם אני רוצה שנישאר יחד? מאה אחוז כן.

‏אבל הפרידה הזאת מראה לי ‏איך ייראו החיים אחרי הניסוי.

‏ואני לא יודעת אם אצליח להתמודד עם זה טוב.

‏- יוליטה ויאצק -

‏אני חושב שמזגתי לי משקה. אתמול או היום?

‏איפה הלוח?

‏זה עוד לא מוכן. או שכן?

‏הדלקתי אותו אחרי שהתעוררתי.

‏נראה שהטבליה לא נמסה?

‏הפעלת אותו?

‏הטבליה בפנים, עשיתי את זה. ‏פשוט לא לחצתי על הכפתור.

‏את יודעת, דבר כזה עלול להיות ‏בגלל הפרעת קשב.

‏אני צריך לבדוק תפקודי כבד ופריטין.

‏אני יודע שלאנשים עם הפרעת ‏קשב וריכוז יש פריטין נמוך.

‏בסדר.

‏בלי מלח בבוקר, נכון? ‏-לא.

‏כמו שאתה יודע, אני לא מוסיפה מלח. ‏-עכשיו אני יודע.

‏אבל זה נורא.

‏אתה שם המון מלח.

‏יש לך משהו להגיד? ‏-מלח לא בריא.

‏את רוצה להרוס לעצמך את הבוקר? ‏-יאצק.

‏מלח לא בריא בכמויות גדולות. ‏אבל המלח הוא תמצית הטעם.

‏אני אומרת משפט אחד ואתה אומר עשרה.

‏אני מדבר הרבה, תתמודדי.

‏בסדר, באמת? ‏-כן.

‏יש לי את הקבצים שהפסיכולוג שלח לי אתמול.

‏"פעילות מנטלית מוגברת ‏ומעברים מהירים בין נושאים,

‏"יכולת מיקוד-יתר וריכוז עמוק בתחומי עניין.

‏"קושי בעבודת צוות, במיוחד ‏בסביבה ללא כללים או היררכיה ברורים."

‏אוי, אלוהים.

‏"עייפות חברתית ותשישות ‏לאחר אינטראקציות בין אישיות, גם חיוביות,

‏"קשיים בוויסות רגשי, ‏האופייניים להפרעת קשב וריכוז.

‏"צורך בשגרה ובצפייה מראש ‏והיעדר תדיר של הזדהות קבוצתית."

‏אני לא קראתי את החלק האחרון.

‏אני רק רוצה לומר שהעציץ הראשון שלנו, נענע,

‏הולך לפח. כאילו…

‏ילה לא ממש שואלת אותי שאלות.

‏אני רוצה להרגיש שהיא סקרנית לגביי.

‏אני רוצה לדעת מה בדיוק אני מקבל.

‏אני רוצה שהיא תדע מה היא מקבלת

‏ושתגיד, "אני מקבלת אותך כמו שאתה."

‏תקשורת. אני רוצה שנלמד זה על זה.

‏אני אלמד אותך בסופו של דבר.

‏ההבדל הגדול ביני ובין יאצק הוא

‏שיאצק אוהב לדבר הרבה ולפעמים זה מתיש אותי.

‏שטף עצום של מילים כאן…

‏ולהיות סגור כאן.

‏אני מתגעגעת לרגעים השקטים ‏שבהם אנחנו פשוט נחים יחד ומתכרבלים.

‏איך הצבע?

‏הוא תואם ל…

‏- מרתה ודמיאן -

‏…לעיניים האדומות שלך.

‏פרדי, תפוס אותו.

‏טוב, מספיק, די.

‏טוב, אולי אני אסדר קודם את השיער.