The first 200 lines.
את יודעת שאני יכולה להיות רגשנית מאוד.
במסיבה היה בינינו מרחק.
זה לא שאני לא רוצה שתהיי מאושרת, זו לא תחרות.
ראיתי בזה חוסר תמיכה באותו רגע.
לא אמרתי לי את זה. רק עכשיו. -לא רציתי לומר את זה…
אבל עכשיו כן. רציתי לדבר, אבל לא ליד כולם.
הייתי לחוצה מהמפגש של ארבעתנו.
תהיתי איך זה יהיה. שאני…
ראיתי כמה את שמחה ולא רציתי…
להפריע לך.
אל תגידי לי את מה שאני רוצה לשמוע, זה לא הרעיון.
אני לא רגשנית כמוך.
מה שקורה הוא תוצאה של המסכה והשריון
שתמיד נאלצתי לעטות.
אני חושבת שאת צריכה להסיר אותם, גם באהבה וגם בחברות.
חברויות רעות לימדו אותי להשאיר את המעגל שלי קטן.
אני עוד צריכה ללמוד כמה דברים.
אני מצטערת.
אמרתי, "אני צריכה ללמוד."
מבחינתי זה מספיק.
לעזאזל.
"האהבה היא עיוורת: פולין"
אולי אצטרך לשנות את המלתחה שלי.
היא לא אוהבת כלום. היא בררנית מאוד.
מה איתך? אני רואה שבחרת את הבגדים שלך.
אתה צודק.
מה שלומך? -מעולה.
את נראית מעולה. -תודה.
אני לא משועממת, הוא גורם לי להתפקע מצחוק, כי דמיאן הוא דמיאן.
נהניתי להכיר אותו, אבל אז הוא אמר משהו
ותהיתי, "הוא צוחק עליי? הוא מתבדח? או שהוא רציני?"
זה החלק הקשה. -מאוד.
אני מבלה איתו, אני יודעת שהוא יכול להיות רגיש.
הוא יכול לדבר איתי ברצינות רבה.
דמיאן הליצן עם המכנסיים הקצרים זה בונוס.
כן. דבר נוסף הוא שיש לכם את אותה מטרה בחיים.
כן, מה שמחבר אותנו זה רצון עז להיות הורים.
אני בעדכם, אל תבכי. -תודה רבה.
את ממש נהדרת. -את הנשמה שלנו.
נראה לי שאני אשרף פה.
הראש שלך? -היינו צריכים להביא כובעים.
אין לך שאל?
לא הבאתי. אמרת שלא צריך.
מי אמר? -אתה.
אמרתי לך להביא שאל. -אמרת שעדיף בלי שאל.
אתה חושב שזה יהיה בסדר אם אוריד את זה?
אני חושב שזה יהיה יותר מבסדר.
לא רציתי, אבל בסדר.
מה שלומך היום?
אתה שמת את זה פה? -זה היה פה. תירגעי.
אני רוצה לאכול משהו.
אני רוצה אם אנד אם.
אתה רוצה לאכול משהו?
את יודעת שאת לא בשמש?
כן. -בסדר.
העניין הוא שיש לי רגליים לבנות וחלק עליון שזוף.
ממש מגניב. מסיבה פרטית…
כן. -בבריכה.
מעניין כמה זה עולה.
מה?
במסיבה היום גיליתי
שהצד הרומנטי אצל אישה חשוב לי.
אני צריך לדעת לפעמים מה הצד השני מרגיש.
אני חושב שהכי טוב לבטא את זה במילים ובמחוות.
אני לא יודע מה קורה.
אני חושב שמאליקה מרגישה כמה אכפת לי. אני לא הרגשתי את זה.
אל תלך עוד. -עוד לא?
תישאר איתי.
אתה נהנה? -כן.
אבל איתי אתה נהנה יותר? -כן.
אני מצטרף לבנים, בסדר?
אנחנו…
רוצה משקה?
לא עכשיו. -לא?
בסדר, אז תלך.
קאמיל!
רוצה להחליף משקפי שמש?
רק לרגע, בסדר?
נתת לה נשיקה? צהריים זו השעה לנשיקה?
הייתי צריך לתת לה את משקפי השמש. -טוב, תלך.
אנחנו חולקים את המשקפיים. -לך לבחורה שלך.
יש לכם לוח זמנים לנשיקות?
יוליה, את ממש מרגיעה.
הם מחמיאים זה לזה. -כן.
יש לכם חוש הומור שונה. הוא קצת יותר גס, אבל את מושלמת.
כמו כולנו. -אני יותר רגועה.
הוא מרגיע אותי. עם הבנים הוא מצחיק ונמרץ.
אני רוצה שהוא ישקיע בי את אותה אנרגיה שהוא משקיע באחרים.
אני חושבת שזה דו צדדי.
- יוליה, 27, פודולוגית -
יש לכם חששות לקראת ורשה?
לי יש כמה.
אני אטוס הרבה, לא אהיה נוכח.
אני עלול להיעדר לשבוע שלם. -באמת?
עכשיו נחמד, אבל בהמשך לא יהיה לי זמן בשבילה.
גם אתם מרגישים… זה נחמד,
אני נהנה, אני אוהב את האישה שלי, אבל זה יותר מדי טוב.
גם אני מרגיש כך.
אתמול אמרתי, "היא מתוקה ותוססת מדי," זה טוב ואני כבר…
אלה לא החיים האמיתיים. -כן, אני כבר רגיל…
לראות אותה. כאילו אנחנו מכירים כבר חודשים.
אנחנו מתגרים זה בזה ויש בדיחות ונשיקות.
הכול עובד לי. -כן.
משהו קצת מוזר אחרי כל זה.
אני רגיל שהכול מבאס. מה קורה?
גם אני מרגיש כך. -גם אני.
בואו נלך לנשים שלנו.
נבקש נשיקה. -ונחזור.
ונחזור. -הן יעשו את זה? זה מבחן.
היי, יפה שלי. אפשר לקבל תוספת?
אפשר לקבל נשיקה?
את יכולה למלא לי פרוסקו? -זה לא מתוק מדי?
יש גם בירה, נכון? -בירה אחרי פרוסקו?
זה תלוי בך.
אני קצת נבוכה. אני לא רגילה לדברים כאלה.
הייתי מוצפת רגשית.
היום הבנתי שמאליקה בונה מעין חומה בינינו.
אני לא צריך ממנה מחמאות.
מחמאה בשבילי זה כשהיא מחייכת כשאני אומר לה משהו נחמד,
או כשהיא מביטה בי כשאני מול כולם.
אתה הולך?
אני מודאג מההמשך.
קשר צריך להתפתח רגשית, אחרת רק נלך במעגלים.
- מאליקה וקשישטוף -
מה קרה? -כלום.
מה קרה?
טוב, אני לא… -הכול בסדר, פשוט…
זה מצב לא נעים.
אם אתה לא רוצה לדבר, לא נדבר.
מה אני יכולה לעשות? אניח לך אם אתה לא רוצה לדבר.
בסדר.
באמת?
טוב, אני אלך.
לא, אני הולכת. זה לא מתאים לי.
גם לי לא. נדבר על מזג האוויר?
בסדר, אז אני אלך.
באמת לא הבנתי מה קורה.
מבחינתי תקשורת זה לשתף רגשות.
אני צריך לשמוע שאכפת לה.
היא יכולה להיפתח ולהראות לי את הצד הרגיש שלה.
משהו חסר. אני לא יודע מה בדיוק.
אולי שיחות עמוקות יותר על רגשות.
כרגע יש לי מחשבה
שעשיתי טעות בבחירה שלי.
אז…
כן.
- יוליטה ויאצק -
את רוצה קינוח עכשיו?
שכחתי מזה.
טעים.
אתה אלרגי למשהו? -לטיפשות.
אז איך אתה חי עם עצמך?
אפצ'י.
היית שונה בתאים. -זו הייתה תקופת מבחן.
אני צריכה להגיש תלונה.
עוד לא הגענו לקצה עם הבדיחות שלנו.
עוד לא עברנו את הגבול.
אני מקווה שלא נחצה אותו, ששנינו נדע לשמור על גבולות.
אמרתי לבנות שאמרת שיש לי "פרצוף של ביצ'ית."
יש לך, אבל אם את יודעת שאת לא כזאת…
אז מה? -זה אפילו חמוד.
טוב, בסדר.
ככה זה, סבא. -אנחנו כבר זקנים?
אתה, לא אני. -בצחוק, או שלא.
את תשלמי על כך איכשהו.
- יוליה וקאמיל "אונו" -
אתה מתלהב לראות אותי בשמלה? -כן, אני אבכה.
באמת? -כן.
איזה שיר תבחר לריקוד הראשון שלנו?
אני יכולה לעשות קטע ריקוד? -אני כבר רואה את זה.
מה?
אפשר להתחיל עם 50 סנט. -בבקשה.
אלמד אותך את הצעדים בשנייה.
לא. -טוב, כן…
לא?
אתה לא רוצה? -לא, זה מביך.
בוא נרקוד בשביל הכיף.
בוא. -מה?
לא. -לא?
באמת? -כן.
אולי אתה רגוע מדי בשבילי אחרי הכול.
כי אני לא רוצה לרקוד? -אני לא יודעת.
איפה החיוך הזה?
אתה בטוח שתעמוד בקצב שלי? -את דואגת יותר מדי.
איך תרקוד איתי אם זה מביך אותך?
אני לא ארקוד.
אתה יודע שאני קצת…
אולי זה יהיה יותר מדי בשבילך.
- יוליה, 27, פודולוגית -
אני לא יודעת, אני תוהה אם אני מספיק טובה,
אם הוא באמת רוצה לדבר איתי או אם נמאס לו ממני.
מה קרה? -כלום.
אני יודעת שהרבה דברים מביכים אותך ואולי אנחנו שונים מדי.
אני לא רוצה שתגיד אחר כך, "לא נוח לי עם זה או עם זה,"
ושזה יעצור אותי.
לא יודעת, אפסיק קצת להיות עצמי
ואתחיל להירגע ואהיה… אני לא רוצה את זה.
את חמודה כשאת כועסת. -בסדר.
טוב.
- מרתה ודמיאן -
No comments yet. Be the first to leave one.