Love Is Blind: Poland (Love is Blind: Polska)

‏- מרתה ודמיאן -

‏בשבילך, קופיפה. ‏-תודה, אדון נכבד.

‏זה יפה כמוך.

‏אני מקווה שהוא יחזיק עד…

‏עד החתונה?

‏אשים אותו פה.

‏כמה יפה.

‏איך אתה מרגיש?

‏טוב. ‏-רגוע?

‏אתמול היית רגוע?

‏אני יודע שאת לא אדישה לזה.

‏זה עורר אצלך רגשות.

‏ראיתי שבכית, אז…

‏זה היה לי קשה בשלב מסוים.

‏אתמול חזרתי בזמן,

‏וזה הקשה עליי יותר, ‏כי חשבתי שהוא עוד מרגיש משהו.

‏בעיקר אחרי שהוא אמר ‏שהוא עדיין מרגיש צורך להגן עליי.

‏זה אומר הרבה.

‏אמרתי לו בפנים שלא אשנה את דעתי,

‏ואילו הייתי צריכה להחליט היום, ‏הייתי אומר "כן" כי אני מאושרת.

‏מרתה מיוחדת בעיניי, ‏וכנראה האישה הכי טובה שפגשתי.

‏אולי אני אמפתי מדי, טוב לי איתך, ‏אבל אני קצת מרחם עליו.

‏שלא הלך לו.

‏את כמו כרטיס הזהב למפעל השוקולד של ‏וילי וונקה.

‏אני אוהבת אותך. ‏-ואני אוהב אותך.

‏עוד אחת.

‏את חושבת שלאם-פי יש יותר גדול?

‏לך לעזאזל.

‏תגידי לי.

‏אלוהים, איזו טרגדיה.

‏- האהבה היא עיוורת: פולין -

‏קדימה.

‏תצמידי את המשקולת לגוף, לאט לאט. מצוין.

‏מה אני מקריבה כדי שקאמיל יהיה מרוצה.

‏איך את ופיליפ אחרי כל כך הרבה זמן בנפרד?

‏הוא לא נסע להרבה זמן, ‏רק לשלושה-ארבעה ימים,

‏אבל הוא עייף אחרי הטיסה, ‏קשה לו לאזן בין הדברים.

‏אני מנסה להתרגל לזה שלא ארגיש ריקנות ‏כשהוא לא איתי.

‏תמיד אמרתי שמערכת היחסים הבאה שלי ‏צריכה להתבסס על תקשורת פתוחה.

‏זה הכי חשוב, ואני דואגת שכך זה יהיה.

‏מה המצב אצלך?

‏אני מקווה שיהיה בסדר.

‏אימא שלי לא חיובית לגבי זה.

‏היא אומרת שיש לה תחושה רעה ‏ושהיא לא סומכת עליו.

‏לא נעים לשמוע את זה.

‏הייתה לי תחושה שקאמיל רציני מדי בשבילי.

‏לפעמים קשה לי להבין אותו.

‏אם הוא כועס, אם עשיתי משהו, ‏אם הייתי נמרצת מדי.

‏אני חושבת שגם לו קשה,

‏ואתם לא מבינים זה את זה. ‏אני חושבת שהוא רוצה קשר רגוע,

‏אבל זה לא אומר שזה לא יכול להיות ‏עם מישהי נמרצת ופראית.

‏את מבינה? ‏אי אפשר להתעלם מהבעיות האלה.

‏אתם מאורסים, ויש סיבה לכך ‏שקיבלתם את ההחלטה הזאת.

‏אני רק מבקשת ממך שאם זה חשוב לך, ‏תילחמי על זה.

‏ההחלטה הסופית חשובה מאוד.

‏אנחנו נוסעים לנורווגיה, ‏ושם נגלה הרבה דברים.

‏בהחלט. ‏-אולי כשהוא…

‏בבית… ‏-בבית.

‏הוא ירגיש יותר בנוח ונראה, נכון?

‏אני לא יודעת ‏איך אתם אמורים להתחיל לתקשר.

‏תהיי עדינה, אל תתקפי אותו ‏כדי שתביני אותו טוב יותר.

‏את צודקת, אדבר איתו. ‏-לא כמו…

‏אם אתם חשובים זה לזה ורוצים לנסות,

‏מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון ‏ולשנות משהו, כן?

‏את צודקת, כן.

‏אבל בבקשה, תהיי רגועה.

‏עזרת לי מאוד לראות את הדברים בבירור.

‏- יוליה וקאמיל "אונו" -

‏דאריה עזרה לי להבין כמה דברים.

‏רוצה לשתף אותי?

‏פשוט, כשאני…

‏מדברת על משהו שאני לא אוהבת ‏או לא מסכימה איתו,

‏אל תראה בזה התקפה, כי זו לא הכוונה שלי.

‏אתה יקר לי, ואני לא רוצה לתקוף אותך.

‏בסדר. ‏-ואם הרגשת כך…

‏אז אני מצטערת.

‏בסדר? ‏-כן.

‏אנחנו צוות ו…

‏לתקוף אותך זה לא בסדר.

‏יש לך משהו לומר לי?

‏אתה תגיד "כן" בטקס החתונה?

‏כן. ‏-כן?

‏אתה לא מצליב אצבעות? לא.

‏בסדר.

‏אצבעות הרגליים. ‏-ברגליים.

‏- דאריה ופיליפ -

‏קשה לנו לאחרונה.

‏הבחורה שלי מלאת אנרגיה, ‏ואני עייף מאוד אחרי הטיסות.

‏אין לי כוחות.

‏אני מרגיש שאני עובד ב-15 משרות, לצערי.

‏הטיסות, היעדים, ‏הסוללה שלי מתרוקנת.

‏אני רוצה לגלות הבנה,

‏אבל זה קשה, ‏כי אנחנו לא מתראים שלושה-ארבעה ימים.

‏אנחנו מתגעגעים זה לזה. ‏אני רוצה שנבלה יחד, ואתה צריך לנוח.

‏ידעת למה את נכנסת. ‏-אני יודעת.

‏אמרתי לך את זה בכנות ובפתיחות, ‏אז תצטרכי להתרגל לזה.

‏נתתי לך לנוח, לא? ‏-קצת.

‏20 דקות.

‏הייתי רוצה שפיליפ ‏יעשה בשבילי משהו מיוחד מדי פעם,

‏כי הוא אמר שזה חשוב לי והבטיח לי את זה ‏בתאים.

‏קורים יותר מדי דברים.

‏הכול מטורף עכשיו בגלל החתונה.

‏בוא נתלונן פחות. אפשר לצאת לאכול.

‏אני חסרת מנוחה, השעה 15:00. קום.

‏בואי ננוח.

‏אני לא מסוגלת לשבת או לשכב פה.

‏קצת מתסכל כשבת הזוג אומרת לך,

‏"קום, אל תנוח, בוא נצא".

‏אבל אין מנוס מהדברים האלה. ‏חזרתי מטיסה של חמש שעות לכיוון אחד,

‏ושש שעות חזרה, ואין לי כוח.

‏עדיין יש בינינו רגשות,

‏אבל זה לא כמו בהתחלה.

‏לקחנו הכול? ‏-כן.

‏המפתחות לדירה. אמרתי לך, שאלתי אותך.

‏לעזאזל.

‏טוב, לקחתי אותם.

‏אני כבר גמור.

‏הכול בסדר, מותק? ‏-מה עכשיו?

‏רק שאלתי, זה מעצבן אותך?

‏אני משתדל. בואי, די להתווכח.

‏רוצה מים? ‏-למה לא?

‏יש הרבה מתח באוויר היום… ‏-לעזאזל, שפכתי על עצמי.

‏זה מיותר.

‏האנרגיה בינינו שונה.

‏אולי אני מדמיינת את זה או גורמת לזה, ‏אבל זה מה שאני מרגישה.

‏מה אני עושה לא בסדר? ‏-פשוט…

‏אני לא מבין. ‏-מותק…

‏אני מצפה שתהיה בוגר, ‏ותגרום לי להרגיש שאני חשובה לך.

‏אני אוהבת להיות פעילה, ‏ולפעמים קשה לי עם נפילות האנרגיה.

‏אני לא רוצה לשבת בחוסר מעש. ‏הגישה שלי לחיים שונה.

‏לא מעודד לשמוע את זה לפני החתונה,

‏"הגישה שלי לחיים שונה".

‏מותק, יש מצבים בחיים שיהיה לנו קשה.

‏אמרנו שכשהשני… ‏-אז אגיב אחרת.

‏אני לא מבין, באמת מפריע לך שאני עייף?

‏פשוט… ‏-"הגישה שלי לחיים שונה".

‏את אוהבת את הגישה שלי או לא? ‏אני לא מבין.

‏את כל הזמן מתלוננת, ועכשיו את הופכת הכול,

‏"אתה לא עומד בציפיות שלי, ‏חשבתי שתהיה שונה".

‏אני מנסה. ‏למרות שאני עייף, אנו עושים דברים ויוצאים.

‏אני מנסה לא להראות שאני עייף, ‏אבל את קולטת את זה.

‏אז אני רואה שהמאמצים שלי פשוט לא מספיקים.

‏יום אחד יש תחושה אחרת, יום אחד.

‏זה לא בשליטתי, אולי אני לא מסוגלת. ‏אני חוזרת לזה וזה לא בשליטתי.

‏אני משתדלת, אני לא רוצה…

‏אני בטוח שזה ייעשה קל וטוב יותר, ‏מותק, רק התחלנו.

‏אני לא בכושר, אני רואה את זה.

‏גם אני חושש, ‏כי שמעתי את זה במערכות יחסים קודמות.

‏"אתה דפוק, לא משתדל". ‏-אני אף פעם…

‏כל הזמן. ‏-אתה שם…

‏לא אמרתי את זה. לא אמרתי "דפוק".

‏לא אמרתי שמשהו אצלך לא בסדר. ‏היום קשה במיוחד, זה הכול.

‏בנות הזוג הקודמות שלי לא חשבו ‏שנתתי מעצמי מספיק, וכדומה.

‏תמיד נתתי 200 אחוז מעצמי, ‏וזה עדיין לא הספיק.

‏זה מבחן גדול מאוד.

‏סליחה שאני עייף, בואי.

‏- יוליה וקאמיל "אונו" -

‏אתה לחוץ? ‏-ממש לא, ואת?

‏כבר לא.

‏נלך לאכול משהו…

‏ואז?

‏ואז נעלה על המטוס. ‏-ונתראה בנורווגיה.

‏- סטוונגר, נורווגיה -

‏איך אומרים, "שלום, קוראים לי…"?

‏"גוד דאג" אחר הצוהריים, זה כמו…

‏איך אומרים "לפעמים אתה מעצבן אותי?"

‏סתם, סתם.

‏- הבית של קאמיל "אונו" -

‏תיכנסי.

‏איזה יופי.

‏אמרתי לך שיש לי הרבה עציצים. ‏-כל כך נחמד.

‏אז… ‏-מקסים.

‏פה נאכל עם הילדים. ‏-בדיוק.

‏זה המטבח.

‏אני לא מבלה פה הרבה, אז…

‏אני יודעת…

‏ממש יפה.

‏זה הגביע שזכינו בו לאחרונה בטורניר כדורעף.

‏למה זה תמיד קורה לי?

‏אני אוהבת את הנוף וגם את החלק הזה, ‏כי אני אוהבת לצפות בסרטים.

‏זה נחמד. ‏-מה את הכי פחות אוהבת?

‏העיר הזאת שונה מאוד מהעיר שלי.

‏היא הרבה יותר קטנה. ‏לעבור מעיר שיש בה…

‏אני גרה במרכז העיר, ‏וזה מקום הרבה יותר שוקק מפה.

‏אני קצת עצוב כי ניסיתי להראות לה ‏את החלק הטוב של נורווגיה.

‏זה קצת מוזר. בהתחלה היא אמרה ‏שלא משנה איפה גרים, אלא עם מי.

‏אני גם לא יודע מה הציפיות שלה מהמקום.

‏היא צריכה מסעדות, ברים ומועדונים?

‏לפעמים באים לפה איילים.

‏גם פרות? ‏-פרות לא.

‏בעיר שלי לא חסר כלום, ‏והיא לא שונה מערים גדולות,

‏אבל הכול מרוכז במקום אחד,

‏ופשוט יש פחות אנשים.

‏- ורשה -

‏- אנשי פראגה -

‏- יוליטה ויאצק -

‏אני קצת לחוץ.

‏- הדירה של יאצק -

‏בואי ניתן כיף למריה.

‏למזל. בואי.