Dutton Ranch

היה לה התקף לב. עשו לה צנתור.

- היא תשרוד? - היא תהיה בסדר.

קינו אינו מבשר מבשרי.

ובכן, לא הסכמתי לעבוד עם הבן שלך.

- הוא טעות. - אני לא אתנצל בשבילו.

רוב-וויל הרג את ווז איירס.

- זה כלי רצח. - המשפחה שלך מטורפת יותר

משק של חתולים בסופת גשם.

הם כבר לא המשפחה שלי.

אתה לא מקבל שום דבר בחיים.

אתה צריך לעבוד בשביל זה.

כשניתנת לך הזדמנות

לשפר את חייך, אתה חוטף אותה.

קרטר, הפסדתי יותר ממה שזכיתי בחיים האלה.

אנחנו לא בוחרים את הכאב,

אבל אנחנו בוחרים איך לבנות ממנו.

יש לי שני אנשים שחושבים שהם מושיעים

כי הם אימצו יתום.

נחשו מה? אתם לא היתומים היחידים במשפחה הזו.

וגם לא החרא היחיד.

שברתי הרבה דברים בחיי.

אני לא רוצה לשבור אותו.

שונא לבזבז סיכוי לאהבה

רק בגלל שאני כל כך עקשן.

אם הייתי יודע שהתקף לב ישנה את דעתך,

הייתי עובר אחד קודם.

אני יכול לסמוך על ריפ?

על חייך.

ל-10-פטאל יש ניתוח במקסיקו

שגונב ומבריח בקר באופן לא חוקי.

הם לא רועי בקר.

המניאקים האלה גנבים.

מתי המשלוח הבא?

יומיים.

פרות תמורת פרדות?

אני עומד לגלות, יקיר.

שיט, נצטרך להתקשר לאוורט.

כן, אני לא יודע מה לעזאזל אנחנו הולכים להגיד לו.

- -

רו-רו.

מה לעזאזל אתם חושבים שאתם עושים?

למה שלא תשאל את אמא שלך?

רק קצת עיקול בקר, חבר.

אה, אני לא חושב שהשירות שלך נדרש כאן כרגע.

אתה שוב פותח את הפה שלך, ילד?

נה, רד מהרכוש שלי.

בולה שכרה אותי. היא יכולה לפטר אותי.

אה, גם אני יכול.

את והכלבה הקטנה שלך.

אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקלה או בדרך הקשה.

- סיימת? -

שכב למטה, איש.

או שלא.

- -

אתה מבריח סמים?

אני מעדיף למות מאשר להגיד לך משהו.

ובכן, אם נמצא את מה שאנחנו חושבים שנמצא,

אתה כבר מת.

אוסטן, לך ותסתתר, אתה מבין?

כן, אדוני.

- בואו נתחיל לחתוך. 176. - 176!

- תודה. - 295.

- חמישים ושמונה. -

וגם 822.

- -

- -

הבקר הגיע?

הנכסים שלך גנבו לנו את המשלוח.

- אנחנו דפוקים. - הם יצטרכו למצוא אותו קודם.

- אמן. - אמן.

עכשיו. או...

שם.

הנה זה.

הם רצים.

בסדר.

- -

אתה עדיין מרגיש בסדר?

אני בסדר. אני בסדר.

- אני כמעט חזרתי לקדמותי. - בסדר.

אני הולך לעבודה.

נתראה אחר הצהריים.

טוב, אני אעסיק את עצמי איכשהו.

אני שמח שאת כאן, בי.

גם אני.

שיהיה לך יום טוב.

אמא.

דיברת עם אחיך?

לא הייתי אומר שאנחנו על תנאי דיבור כרגע.

קינו, אני צריכה שתתקשר אליו.

יש לנו בעיה.

קינו.

יש לי פגישה להגיע אליה.

אני בטוח שרוב-וויל יכול לפתור את זה.

- לא... קינו. -

מיגל, אני צריכה שתבוא לאסוף אותי עכשיו.

- היי. - היי.

היא נראית בסדר גמור מבחינתי.

כן, היא לא הבעיה.

אין שום דבר לא בסדר רק מלהסתכל עליהן.

מה לגבי צלקת העיקור?

כן, הרבה בקר שעובר את הגבול מעוקר.

זה מקטין את הניירת של ה-USDA.

התפרים שם, הם נראים טריים.

יש לך משהו

לבסס את זה עליו, מלבד פתקים שרשומים ביומן?

אינסטינקט.

בואו נריץ אותן דרך המלכודת.

- אני אביא את הדברים שלי. - בסדר.

קדימה, בנות.

הלידוקאין הזה אמור כבר לעבוד.

אני מקווה לאלוהים, למען כולנו, שהאינסטינקט שלך שגוי.

מה לעזאזל זה?

מת', אולי? פנטניל.

חבילה כזו קטנה, זה הדבר היחיד שזה הגיוני.

- -

ועוד אחד שם בפנים.

- מתי הם נכנסו? - הבוקר.

טוב, אני אתפור אותה

ואני אטפל בשאר.

אתה יודע, אחת מהשקיות האלה נקרעת, הם מתים.

אזול, זכריה,

קחו את החרא הזה לאסם, בסדר?

אווא? לאן את הולכת?

יש לי כמה שאלות שצריכות תשובות.

לכולנו.

תשאירי את הטלפון שלך דולק, בסדר?

כן, אעשה זאת.

בולה יכולה לחכות.

הממ.

אנחנו לא יודעים עם מה לעזאזל אנחנו מתמודדים כאן.

אני צריכה לדעת שאבא בסדר.

כן.

אני לא אוהבת שיש לי את החרא הזה כאן.

אני צריכה להבין מה לעזאזל לעשות עם זה.

מצא את הילד שלנו.

אני אוהבת אותך.

אני אוהבת אותך.

קרטר, זו אני.

תראה, אני יודעת שאתה כועס,

אבל יש פה כמה דברים שקורים כאן

ואני צריכה שתבוא הביתה.

תתקשר אליי בחזרה, בסדר?

או.

אה...

לאן את הולכת?

או.

משהו קרה בחוות דאטון ו...

- מיגל בא לקחת אותי. - מה לעזאזל קורה,

בולה?

- סליחה? - הייתי בדיוק בחוות דאטון

לטפל בכמה מהפרות שלך.

אה. אה-הא.

יש משהו שתרצה לספר לי?

- ובכן, אני-אני לא יודע-- - לעזאזל.

אל תשקר לי.

קינו.

סניור.

אתה נראה טוב, מיו.

אני מצטער שהייתי צריך להתקשר לך. אה...

- בולה... - בוא. ניכנס.

מתי היא עשתה את ההכרזה?

מסיבת יום השנה, לפני ארבעה לילות, ואז

- היא התמוטטה על הרצפה. - התקף לב?

זה מה שאמרו.

המסיבות האלה מעולם לא היו חגיגות.

הן היו מבחנים.

האבא שלה אהב לבחון אותה לפני אנשים אחרים.

לעזאזל. הוא אהב לבחון גם אותי.

היא אמרה שזה איזה בולשיט של מורשת,

כי רוב-ויל הוא הדם שלה, הבן שלה.

- ואני לא, אני... - רוב-ויל

תמיד היה מכשול.

כן, ובכן, הוא לא הבעיה היחידה שלנו.

היא הביאה זרים לפתחנו.

אז למה לא התקשרת לי קודם?

כי זה היה בשליטתי.

לא, אם זה היה בשליטתך,