முதல் 200 வரிகள்.
עכשיו רואים?
לא.
ועכשיו?
לא.
ועכשיו?
לא.
ועכשיו?
תסובב את הדבר הזה כמו שצריך!
ברוכים הבאים לאולם ההיאבקות באולימפיאדת סיאול.
מצפה לנו קרב מלהיב היום.
עכשיו רואים.
לרדת?
לא.
תישאר שם ותחזיק.
הקרב האחרון באולימפיאדה הזו הוא בקטגוריית 72 הק"ג
ויתחרו בו מתאבקים מרוסיה ומאמריקה.
עצוב מאוד לחשוב על כך
שלמרות היות ההיאבקות ספורט נפוץ בהודו
המתאבקים ההודים נחלו אכזבה באולימפיאדה.
אפילו הבחורים שלנו יכולים להביא כמה מדליות.
אבל איפה התמיכה?
אין כסף, אין מתקנים.
איך הבחורים שלנו יזכו במדליות?
אם היה אפשר לזכות במדליה על דיבורים
היית זוכה כבר מזמן.
אתה חדש כאן?
בדיוק כמו שחשבתי.
נסה להיכנס מתי שהוא לזירת היאבקות.
אתה תנוס על חייך עוד לפני תחילת הקרב.
נשמע שעשית זאת פעמים רבות.
נסת על חייך.
אם היינו בזירה כרגע, היינו רואים מי ינוס.
למה צריך זירה?
והנה הרגע שכולנו חיכינו לו.
הזירה מוכנה לקרב הגדול.
אפשר לחוש את ההתרגשות באוויר.
שני המתאבקים צועדים לזירה
לקראת תחילת הקרב.
אתה צודק בהחלט, טום.
נראה שמצפה לנו קרב מרתק.
הקהל נראה נרגש.
המתאבקים עומדים פנים אל פנים.
בוא נראה מה יקרה.
לחיצת היד הנהוגה,
שריקת השופט, והקרב מתחיל!
הוא על הרצפה!
הוא על הרצפה!
תבוסה מוקדמת של המתאבק הרוסי.
עודף ביטחון עלול להיות קטלני לפעמים.
אחי, רוצה לנסות שוב?
המתאבקים מתכוננים לקראת הסיבוב השני.
כן, טום, נראה שהקרב הזה לא פשוט כפי שהוא נראה.
בוא נראה מה יקרה עכשיו.
שני המתאבקים בוחנים זה את זה.
תקיפה נהדרת והגנה מעולה כתגובה.
איזה מהלך נהדר!
מהלך מדהים!
הוא לא ציפה לזה.
תקיפה נוספת.
תקיפה נגדית!
וזה נגמר!
זה נגמר.
דוד נעשה גוליית
וגוליית נעשה דוד כאן.
מילים כדורבנות, טום.
אף אחד לא ציפה לתבוסה מהירה כל כך של המתאבק הרוסי.
איזה קרב!
זו היאבקות איכותית.
אתה טוב.
הבסת עכשיו אלוף מדינה.
אל תתייאש, חבר.
הובסת עכשיו ע"י אלוף מדינה.
הכירו את דודי.
מהביר סינג פוגאט.
הוא עזב את תחום ההיאבקות לפני שנים רבות,
אבל ההיאבקות לא עזבה אותו.
הילד הקטן יותר ינצח.
אמרתי לכם!
גוף מפותח לא מספיק כדי להיות מתאבק טוב.
בוא הנה, ילד.
היאבקות זורמת בדם, צריך להיוולד איתה.
קח. קנה לך חלב.
תבורך.
מה תאכל כשאין לך אוכל על הצלחת? מדליות?
לאף אחד לא אכפת מהיאבקות.
פשוט קבל את העבודה שמציעים לך.
למה פרשת מהיאבקות?
לא הייתה לי בררה.
ההיאבקות העניקה לי כבוד ותהילה,
אבל היא לא הייתה יכולה להעניק לי כסף.
לכן קיבלתי את העבודה הזאת.
כל מתאבק חולם
להביא כבוד ותהילה למדינה.
אבל אם המדינה לא מציעה תמיכה,
עד כמה רחוק מתאבק יכול להגיע?
לא אשמתך שלא הצלחת לזכות במדליה בעבור המדינה שלך.
כמה זמן עוד תניח לזיכרונות האלה לדכא אותך?
את מה שלא יכולתי לעשות, בננו יעשה.
הוא יזכה במדליית זהב למדינה.
הדגל שלנו יונף גבוה.
זכרי את שאמרתי.
דודי היה חרד באותו היום כמו תלמיד
שעמד לקבל את הציונים שלו בתיכון.
אל תדאג, אחי.
הכול יהיה בסדר.
זו בת.
דודי קיווה שזה יהיה בן,
אבל נולדה בת.
זה בסדר.
יש לך אחות, אומקר.
שמחתי בכל לבי,
אבל שמחתו של דודי הייתה מזויפת.
ואז הכול החל.
פתאום כל תושבי הכפר נעשו מומחים
וידעו כיצד מביאים לעולם בן.
תאכילי פרה שחורה ממתקים עשויים שומשום לבן
עטופים לחם תירס בידך השמאלית, לפני הזריחה.
בן בוודאות!
מהביר, הנה תפילה מיוחדת לבן.
דקלם אותה בכל יום.
הנה, תאכלי.
תאכלי!
עצרי!
מהביר,
אתם צריכים לנסות רק בימי ראשון.
בכל שאר הימים שלטו בדחפים שלכם.
ברור?
לא רק שאנשים לא הפסיקו להשיא להם עצות...
בבקשה, בן.
אלא שגם דודי ודודתי לא הפסיקו ליישם אותן.
יום הלידה הגיע ואיתו חצי מתושבי הכפר
שהשתוקקו לזקוף לזכותם את הולדת הבן.
גיטה, עומד להיות לך אח.
תוכלי לשחק איתו.
זו בת.
אבל כפי שדודי לא קיבל בן,
גם תושבי הכפר לא קיבלו הכרה.
אבל בכל השיטות ה"מהימנות" האלה,
מה הייתה האשמה?
היא כנראה האכילה תאו ולא פרה שחורה.
קחי כדוגמה את בת דודתי מרוטאק.
היא ילדה שלושה בנים בריאים בתוך שלוש שנים.
אם מדקלמים את התפילה במהופך
גם התוצאות יהיו הפוכות.
שליטה עצמית היא מידה טובה.
אמרתי לו לנסות רק בימי ראשון.
הוא כנראה לא שלט בעצמו בכל יום.
לא יכולתי להעניק לך בן.
זו לא אשמתך.
אל תביני אותי לא נכון.
גיטה ובביטה יקרות לי מאוד.
אבל רק בן יוכל להגשים את חלומי.
שנים חלפו.
דודי נותר נחוש בדעתו,
הוא רצה בן.
אבל אולי גם אלוהים היה נחוש בדעתו.
בלידה השלישית נולדה בת,
וכך גם ברביעית.
בשלב הזה נעשיתי מיואש גם כן.
ארוחת הערב מוכנה, אבא.
ארוחת הערב.
תהפכי, שלא יישרף.
אתה רוצה תוספת, אבא?
לאחר מכן דודי ויתר על רצונו בבן וגם על חלומו.
היי, מהביר סינג!
מה קרה לו?
אתה בא לצפות בקרב ההיאבקות הערב?
לא, תיהנה.
היי, מהביר.
בורכתי בבן.
בבקשה, ממתקים.
מה קרה?
תראה איך הכו אותם.
תגיד משהו!
כן, תראה איך הכו אותם.
הם נפוחים וחבולים.
כן, הם נפוחים וחבולים.
למה הכית אותם?
לא הכיתי אותם, דוד.
גיטה ובביטה הכו אותם.
הם התחילו.
הוא קרא לי עלובה ולבביטה מכשפה.
לכן הכינו אותם.
הן הכו אותם כך סתם, בשל זוטות?
כן, לא הייתן צריכות להכות אותם כך.
סלחו לי, הן רק ילדות.
נניח לך רק כיוון שאלה הבנות שלך.
זוזו!
חוטפים מכות מבנות...
בואו הנה.
בואו הנה!
לא נרביץ שוב, אבא.
קודם ספרו לי כיצד עשיתן זאת.
בהתחלה הוא קרא לי עלובה ולא אמרתי כלום.
אבל אז הוא קרא לבביטה מכשפה ונמאס לי.
תפסתי אותו וחבטתי בו ככה.
ואז הבחור השני תקף.
תפסתי בשיער שלו, הפלתי אותו לרצפה
ותקעתי את המרפק בגב שלו.
אומרים שענף מספיק כדי להעניק תקווה לאדם טובע.
No comments yet. Be the first to leave one.