Malcolm & Marie

Malcolm & Marie

Hebrew வசனம் பதிவிறக்கம்

வெளியீட்டு விவரம்

Malcolm Marie 2021 1080p BluRay x264 AAC5 1-[YTS MX]-Hebrew
கருத்துரை வழங்கியவர் SubPortal

குறிச்சொற்கள்

BluRay
x264
1080
TS
YTS
வெளியிடப்பட்ட தேதி: 2021-02-06
பதிவிறக்கங்கள்: 17
காது கேளாதோருக்கானது: No

Hebrew வசனங்களின் மாதிரிக்காட்சி

முதல் 200 வரிகள்.

‏- NETFLIX מציגה -

‏יפה לך, מותק.

‏מה?

‏אמרתי שאת יפהפייה הערב.

‏אני לא שומעת אותך!

‏אמרתי שאת יפהפייה הערב, מותק!

‏תודה.

‏מותק!

‏אני שיכור טיפה. כי החיים טובים.

‏כי הצלחנו! ‏-לעשות מה?

‏כתבתי, ביימתי והקרנתי סרט ביכורים

‏שהעיף הערב לקהל את המוח.

‏ראית את זה? ראית את הקהל?

‏ראית את הקהל?

‏שאלתי, ראית את הקהל?

‏אלוהים, הם חטפו ממני נוק-אאוט.

‏בשמונה הדקות האחרונות, כולם בכו.

‏וכשהתחיל הרולר, זה היה כמו פצצה מזוינת.

‏כאילו התפוצצה פצצה.

‏זאת הרגשה טובה.

‏אני לא מאמין שזה אמיתי, מותק.

‏לאחר מכן דיברתי עם שישה מבקרים. ‏איזה שישה או שבעה.

‏כולם עפו על השחור.

‏את מבינה אותי?

‏הלבן מ"וראייטי" אהב אותו. ‏הלבן מ"אינדי-וייר" אהב אותו.

‏הלבנה מה"אל-איי טיימס" ממש אהבה אותו.

‏היא אמרה שוב ושוב שאני ספייק לי הבא,

‏בארי ג'נקינס הבא, ג'ון סינגלטון הבא.

‏פשוט הבטתי בה. "מה עם ויליאם ויילר?"

‏יכולת לראות, במשך שלוש שניות שלמות, ‏שהיא תהתה, "ויליאם ויילר היה שחור?"

‏ואז נפל לה האסימון, "לעזאזל. גם זה גזעני."

‏היא הסמיקה. האדימה. זה גמר אותי מצחוק.

‏מארי, זה היה קורע.

‏והיא כל הזמן הסתבכה עם עצמה, ‏אמרה שטויות כמו,

‏"הסרט היה מרגש כל כך.

‏מלקולם, זה בלבל אותי לגמרי. ‏אלוהים, מלקולם."

‏פשוט, "מלקולם, מלקולם."

‏כן, זה היה רגע לבן במיוחד.

‏אבל מה שהיה מעניין

‏זה שראית שמשום שאני, הבמאי, שחור,

‏והאישה שמככבת בתפקיד הראשי בסרט היא שחורה,

‏היא מנסה לנתח אותי מנקודת מבט פוליטית,

‏כשבפועל זה סרט על בחורה ‏שמנסה להיגמל מסמים.

‏האם יש מכשולים מסוימים ‏שנערמים מעצם היותה שחורה?

‏בטח.

‏נכון? זה כך גם במציאות, ‏אבל זה לא סרט על גזע.

‏לא. הוא מדבר על בושה, ‏על אשמה ועל כך שאי אפשר להימנע מהחרא הזה.

‏ומעצבן אותי שרבים כל כך מהעיתונאים האלה

‏חייבים להשוויץ בהשכלה הגבוהה שלהם.

‏מלקולם, אתה רכשת השכלה גבוהה.

‏כן, אבל אני לא אקדמאי. ‏אני לא אליטיסטי בנוגע לקטע שלי.

‏אני לא יוצר סרט לשלושת האנשים ‏בקורס לימודי התקשורת שלי שאני מכבד.

‏אני קולנוען.

‏נכון?

‏אני קולנוען, מותק? נכון.

‏ואני אהיה חלק מהשיח הגדול יותר ‏על תעשיית הקולנוע

‏בלי שתמיד איזה עיתונאי לבן מצ'וקמק

‏ימקד את הדיון בגזע כי זה הכי נוח.

‏אני כבר יכול לראות את הביקורות.

‏יכתבו משהו כזה. ככה הם כותבים.

‏"סרט זה חוקר לעומק את הזוועות…"

‏הם אוהבים מילים כאלה.

‏"…הזוועות של הגזענות המערכתית ‏בתעשיית בריאות הנפש הזאת."

‏במקום שזה יהיה סרט מסחרי

‏על נרקומנית שמנסה לקחת את עצמה בידיים.

‏כלומר, האנשים האלה, ‏האנשים המזוינים האלה הם פדנטים כל כך.

‏זה נכון. והבנו.

‏אתם חכמים. הבנו. עם מודעות חברתית. הבנו.

‏תנו לנו, לאומנים, לכייף קצת עם החרא הזה.

‏תנו לי לכייף עם אומנות.

‏אתה כותב סרט ביוגרפי על אנג'לה דיוויס.

‏כן, אבל זה שונה.

‏אני בוחר ליצור סרט שהוא פוליטי במהותו,

‏אבל לא כל יצירותיי הן פוליטיות ‏כי אני שחור.

‏נראה לי שאנג'לה דיוויס הייתה חולקת עליך.

‏באמת?

‏אבל באמת, אם אחליט ליצור סרט לגו מזוין,

‏זה לא כי אני רוצה לספר סיפור

‏על איך שהעבדות הייתה ‏מאבני היסוד של האימפריה האמריקנית.

‏אולי פשוט בא לי ליצור סרט לגו.

‏אתה לא רוצה ליצור סרט לגו. ‏-זה נכון.

‏אבל סרט הלגו ההוא היה מגניב. ‏הוא היה מדהים!

‏ומעולם לא זכית לביקורת מפרגנת.

‏לעזאזל, זה… אבל את צודקת.

‏ואתה מתלונן על ביקורות שעדיין לא נכתבו.

‏שוב צודקת.

‏אז תפסיק. אתה נשמע כמו חתיכת מניאק.

‏כן.

‏אבל לעזאזל, את מבינה אותי.

‏כן, אבל תחסוך את זה ממני עכשיו.

‏כן.

‏אתה מתלונן על הלבנה מה"אל-איי טיימס"

‏כי היא כתבה עליך ביקורת שלילית.

‏לא סתם ביקורת שלילית.

‏היא כתבה ביקורת מטומטמת. יש הבדל.

‏מלקולם, ניצחת. טוב?

‏היא משווה אותך לספייק לי ולבארי ג'נקינס.

‏היא כזאת עיתונאית בינונית.

‏בסדר, אז אתה לא ספייק לי או ג'נקינס הבא.

‏היא לא יודעת מי זה ויילר. ‏-גם אני לא.

‏זה מוכן, מותק? הנה המקרוני בגבינה.

‏את לא יודעת מי זה ויליאם ויילר? ‏-לא.

‏אלוהים. הוא יצר ‏את "שנות חיינו היפות ביותר".

‏הוא היה משהו-משהו. "בן חור"?

‏הוא אחד הקולנוענים הכי מגוונים שיש. ‏כלומר, "אנקת גבהים".

‏קחי.

‏"חופשה ברומא".

‏כן, כמה קלאסיקות.

‏אבל זה שונה. את לא בתעשיית הקולנוע.

‏אתה צודק, מלקולם, אני לא.

‏כייפת הערב? ‏-היה נחמד.

‏"נחמד."

‏כל הערב בזמן שדיברתי ‏עם כל העשירים המקסימים והחייכנים

‏שלפני חודש לא היו יורקים לכיוון שלי,

‏לא הפסקתי להביט בך.

‏וחשבתי לעצמי,

‏"אלוהים, את היצור הכי מהמם עלי אדמות".

‏וגם הסקסי ביותר.

‏אין מישהי סקסית ממך. ‏אפילו אנתוני אמר את זה.

‏לא בצורה שלילית.

‏בצורה חיובית.

‏כשאני רואה אותך…

‏עם מיץ החמוציות המהול בסודה שלך…

‏מחייכת, מפטפטת…

‏אני חושב, "אלוהים, איזה בר מזל אני?"

‏רציתי כל כך לקחת אותך הביתה. ‏-זה מתוק כל כך.

‏לאחוז בתחת החמוד והקטן שלך ולנשק אותו.

‏לומר לך שאני אוהב אותך.

‏אני אוהב אותך, מארי.

‏רוצה חמאה רגילה או מלוחה?

‏אני רוצה רק אותך.

‏מה זה היה?

‏מה? ‏-זה היה חיוך מזויף.

‏לא נכון. ‏-אני נשבע באלוהים שכן.

‏לא, זה שום דבר.

‏אני קורא אותך, ‏ויודע מתי "שום דבר" זה משהו.

‏אולי אתה לא קורא אותי.

‏לא, אני קורא אותך.

‏לא אכלתי כל הלילה. ‏-זה לא העניין.

‏השעה 01:00. אפשר לאכול וללכת לישון?

‏בבקשה, מארי, אני ממש לא רוצה לריב.

‏גם אני לא. לכן אני מכינה לך מקרוני בגבינה.

‏אז את כן כועסת.

‏לא.

‏בגלל מה שאנתוני אמר? ‏-לא.

‏הבדיחה על כך שאת דוגמנית? ‏-לא.

‏אל תתייחסי. הוא זקן ומעידן אחר לגמרי.

‏לא נעלבתי.

‏מבטיחה? ‏-מבטיחה.

‏בגלל טיילור? ‏-לא.

‏בטוחה? ‏-כן.

‏את מוזרה ליד טיילור. ‏-אני לא מוזרה ליד טיילור.

‏את נעשית כנועה. ‏-"כנועה"? באמת?

‏את לא מדברת הרבה. ‏-זה שונה מלהיות כנועה.

‏אני מתכוון ש… ‏-מה?

‏"כנועה" משמע שאני ביישנית או קטנה. ‏שהיא מלכת אנגליה המזוינת.

‏לא התכוונתי ככה. התכוונתי…

‏מה?

‏היא כוכבת קולנוע.

‏היא עומדת להיות כוכבת קולנוע. ‏-אל תעשה לה עין הרע, מלקולם.

‏אין לי שום דבר נחמד לומר לטיילור, ‏אז אני שותקת.

‏זה לא קשור לכך שאני כנועה. ‏-פשוט… היא שמה לב.

‏באמת?

‏באמת. ‏-מנין לך?

‏אני פשוט יודע. ‏-באמת?

‏היא רואה איך את עם אחרים. פטפטנית. מצחיקה.

‏מה אומר? אני אדם מקסים.

‏נכון. וזה מערער לה את הביטחון.

‏מה? בני אדם אחרים שיש להם אישיות?

‏לא. העובדה שאת לא מתנהגת כרגיל, ‏והיא רואה את זה.

‏היא תשרוד.

‏אז למה את כועסת?

‏מארי, את כועסת.

‏מארי, על מה את כועסת?

‏מארי!

‏מארי!

‏מארי!

‏מארי.

‏מארי, דברי איתי.

‏אני מבטיחה לך, זה לא רעיון טוב. נדבר מחר.

‏אבל את כועסת עליי. ‏-זה לא משהו רציני.

‏לא אלך לישון בידיעה שאת כועסת.

‏מלקולם, אני מבטיחה לך,

‏לא ייאמר הערב שום דבר מועיל.

‏מנין לך? ‏-כי אני מכירה אותך.

‏מה זאת אומרת? ‏-ואני אוהבת אותך.

‏מה זאת אומרת?

‏זאת אומרת שאתה לא מסוגל ליישב בעיות

‏שלא נוגעות לעבודה. וגם אז, לא תמיד.

‏למה בכל פעם שמשהו טוב קורה בחיינו,

‏את חייבת למצוא משהו, כל דבר,

‏הפרט הכי שולי להיתלות בו, לכער,

‏לוודא שאין שום סיבה לחגוג.

‏באמת? אתה רוצה להיכנס לזה? ‏-כן.

‏בסדר. ‏-אז בסדר. מה העניין?

‏הנאום שלך, מלקולם. ‏-נו, בחייך.

‏ירדת מהפסים.

‏כשאמרתי שאת מוצאת את הפרט הכי שולי ‏ומכערת אותו, התכוונתי לזה.

‏שכחת להודות לי. זה לא פרט שולי. זה ענק.

‏אבל הודיתי לך מיליון פעמים לפני כן.

கருத்துகள்

No comments yet. Be the first to leave one.

Keep it about this subtitle — sync, quality, typos.500 characters left