The Seven Deadly Sins: Prisoners of the Sky

• הובא ע"י סאברס •

‫הנה הוא!‬

‫שם! אל תתנו לו לברוח!‬

‫איך הוא מעז להיכנס לשטח הקדוש!‬

‫האזור הזה מחוץ לתחום.‬

‫שם!‬

‫אני לא אצליח ככה.‬

‫זה...‬

‫עצור!‬

‫היכנע!‬

‫ויטולו, להיקה, ליסויורה צ'ידאי!‬

‫לא! אסור לך להיכנס!‬

‫שלום לכולם.‬

‫זה כמעט יום הולדתו של אבי,‬ ‫ברטרה, מלך ליונס.‬

‫עוד שלושה ימים נותרו.‬

‫בחגיגה יהיה אוכל טוב,‬

‫ולכן הגענו אל ארצות הגבול,‬

‫בחיפוש אחר רכיבים נהדרים.‬

‫הלוואי שכל מסעותינו היו כה שלווים.‬

‫חזרתם כל כך מהר!‬

‫איפה הקפטן?‬

‫האוויר מריח טוב כאן.‬

‫מליודאס!‬

‫תגובה נהדרת, אליזבת!‬

‫מה אתה עושה, סוטה!‬

‫הקפטן לא אמר שיתפוס דג מעופף?‬

‫דג שמיים!‬

‫באמת? אני רוצה לראות!‬

‫איפה דג השמיים הזה?‬

‫טוב...‬

‫אני לא מוצא אותו.‬

‫לא תמצא אותו שם!‬

‫דג שמיים.‬

‫יצור המוזכר רק באגדות.‬ ‫דג עם כנפיים.‬

‫הגענו הנה כי הקפטן אמר שנמצא כאן כאלה.‬

‫השמועות האלה מקורן באגדה בת אלף שנים.‬

‫הקפטן רק רצה להתבטל.‬

‫זה מתאים לו.‬

‫חשוב מכך, קפטן, בוא נתחיל לעבוד.‬

‫כן, זמן להתאמן.‬

‫להתאמן?‬

‫מקווה שאתה מוכן, ברטרה!‬ ‫אבשל לך את המנות הטעימות ביותר שלי!‬

‫אתה, שיודע לבשל רק שאריות?‬ ‫אתה תלמד לבשל?‬

‫אנא למד אותי, מאסטר באן!‬

‫אתה מבין עניין, קפטן.‬

‫טוב, נתחיל עם עוגת תפוחים.‬ ‫-נהדר!‬

‫תוכלי להיות הסו שף שלי, אליזבת!‬

‫שלום!‬

‫אתה גותר!‬

‫שוב גנבת את המדים שלנו!‬

‫כדאי שתשלם עבורם.‬

‫ראשית, קלף את התפוח.‬

‫קלף אותו, אל תהרוס אותו!‬

‫לא, אל תרימו את זה!‬

‫קמח...‬

‫מעט מלח!‬

‫זה לא מעט!‬

‫אז מערבבים...‬

‫צריך להוסיף מים קודם!‬

‫ואז מותחים את הבצק.‬

‫זו לא פיצה, קפטן!‬

‫אז עוטפים את התפוחים.‬ ‫-עוד לא חתכת אותם!‬

‫עכשיו נאפה!‬

‫אלוהים...‬

‫זה אבוד.‬

‫מה קורה פה?‬

‫זה נראה טעים!‬

‫בלתי אפשרי.‬

‫זה נראה מושלם.‬

‫וידאתי שכך יהיה.‬ ‫-היית צריך להתמקד בכל, לא רק במראה.‬

‫ועכשין, זמן לטעום!‬

‫מה דעתך, קינג?‬

‫מה?‬

‫אני... לא הרגשתי טוב כל הבוקר.‬

‫דיאן?‬

‫הרגע אכלתי.‬

‫מאסטר באן?‬ ‫-אני אהרוג אותך.‬

‫לא, אין לך חוש טעם!‬

‫מרלין, מה איתך?‬

‫אתה אומר לי לאכול את זה?‬

‫אני אוכל את זה.‬

‫התפקיד שלי הוא להגן על מרלין.‬

‫מה קורה?‬

‫יש מעיין בהמשך.‬

‫למה שלא תלך לשם?‬

‫איך הסתבכתי בזה?‬

‫זה היה נורא.‬

‫אל תהיה טיפש!‬

‫אסקנור חטף הכי קשה.‬

‫זה המעיין!‬

‫נמהר ונשטוף הכל.‬

‫למה אתה לא אוכל את זה וזהו?‬

‫אני לא יכול לאכול מהישבן שלי!‬

‫מה זה?‬

‫וואו!‬

‫משהו זוהר במעיין!‬

‫מה קורה?‬

‫ראית את זה, הוק?‬

‫דגים עפו בשמיים!‬

‫יכול להיות?‬

‫דגי שמיים!‬

‫קדימה! נתפוס אותם!‬

‫אני אראה לך את שחיית החזיר החיננית שלי!‬

‫מה זה המקום הזה?‬

‫לא יאומן!‬

‫מרחבים!‬

‫אושירו הגדול מוכרח להיות כאן.‬

‫היי!‬

‫חזור מהר!‬

‫רגע, לאן אתה הולך?‬

‫אני לא מאמין שהם רדפו אחריי עד כאן.‬ ‫למה הם לא מבינים?‬

‫כבר מוותר?‬

‫אמרת שאתה מתכוון להתאמן, קפטן.‬

‫קפ... טן?‬

‫אתה עף בלי כנפיים!‬

‫אז מה אם אין לי כנפיים?‬ ‫מה זה קשור, קפטן?‬

‫למי אכפת!‬

‫הוא לא רודף אחריי?‬

‫אולי זה... שבט השדים?‬

‫מה?‬

‫על מה המהומה?‬

‫מאיפה הבגדים האלה, קפטן?‬

‫זה כל כך חמוד!‬

‫מפלצת!‬

‫קפטן, נמשיך להתאמן...‬

‫איך הוא מעז! הקפטן קרא לי מפלצת!‬

‫אל תדאגי, דיאן.‬

‫לחזור הנה בזחילה זו התחלה טובה.‬

‫מה קורה פה?‬

‫מאיפה לי לדעת?‬

‫מה קורה איתם?‬

‫צבע שיער, גובה, גזרה.‬ ‫הכל מתאים לקפטן.‬

‫אבל יש הבדלים בקול, בכוח ובאופן בו הוא רץ.‬

‫נכון.‬

‫בדרך כלל, לא היינו מדביקים אותו כל כך מהר.‬

‫נכון, קפטן?‬

‫מה?‬

‫מה...‬

‫אין סיכוי.‬ ‫-הקפטן...‬

‫גידל כנפיים?‬

‫רגע!‬

‫מקווה שזה לא היה קשה מדי.‬

‫עכשיו נראה...‬

‫המקום הזה... איפה אני?‬

‫אין טעם. לא נוכל לחזור.‬

‫הלכנו למעיין ביער, נכון?‬

‫אבל חוץ מזה...‬

‫אני רעב!‬ ‫-אני רעב!‬

‫מכאן.‬

‫הוא באמת נכנס למעיין האסור?‬

‫הנה הוא!‬

‫הוא חזר?‬

‫יש יצור משונה איתו.‬

‫מי הם?‬ ‫-אין לי מושג.‬

‫מאסטר זוריה.‬

‫למה, סולאד?‬

‫סולאד?‬

‫קחו אותו.‬

‫כן, אדוני!‬

‫בוא!‬

‫תודה.‬

‫זוזו, חזירים!‬

‫חזירים?‬

‫מאסטר זוריה, מה נעשה עם היצור הזה?‬

‫עזבו את הדבר הזה.‬

‫מה? אני לא "דבר"!‬

‫אלו פסלים משונים. אגב, איפה אנחנו?‬

‫מה אתה עושה?‬

‫איזה נוף מדהים!‬

‫תראה.‬

‫מה אלו?‬

‫וואו!‬

‫דג שמיים!‬

‫וואו!‬

‫זה חייב להיות...‬

‫יכול להיות?‬

‫אנחנו מעל השמיים!‬

‫התעוררת. אני שמחה.‬

‫אלט? מה את עושה פה, אל?‬

‫אלט?‬

‫למה את לבושה ככה?‬

‫מה עשית עם הקפטן?‬

‫לעזאזל!‬

‫אל, ברחי! אני אעכב את שבט השדים!‬

‫לדעתי התבלבלת.‬

‫כולנו כאן,‬

‫אנו משבטים שונים,‬ ‫אבל איש מאיתנו לא שייך לשבט השדים.‬

‫הוא בן אדם. הוא אדם לשעבר.‬

‫גם אני משהו כזה.‬

‫הוא בובה, והוא משבט הפיות.‬

‫היא משבט הענקים.‬

‫לא יכול להיות!‬

‫חשבתי שבכדור הארץ, אנשים,‬ ‫שבט הפיות, שבט הענקים...‬

‫כולם הושמדו על ידי שבט השדים‬ ‫בזמן המלחמה העתיקה.‬

‫האם האגדות אינן נכונות?‬

‫אז את...‬

‫אני אליזבת.‬

‫אני מלצרית במסבאה הזו.‬

‫אני שמיי...‬ ‫-איש שמיימי. סולאד.‬

‫איך אתה יודע את שמי?‬