Az első 200 sor.
גדלתי על סקייטבורד.
כן, אני עדיין גולש. זה מוזר, כי אני כבר בשנות ה-30 לחיי.
זה מוזר, כי אני פשוט עומד שעות בנקודת גלישה מתחת לגשר,
ומסתכל סביב
ופתאום קולט שאני פשוט מסתובב עם חבורה
של בני 14.
טים רובינסון מציג -
רק אני וחבורת בנים... בדרך כלל בלי חולצות.
מוכנים?
הגולשים האלה תמיד מצלמים אחד את השני כשהם עושים תרגילים.
לפעמים הם מבקשים ממני לצלם אותם כשהם עושים תרגילים.
למען האמת, בגלריה שלי יש הרבה בנים בני 14.
מקצץ ברוקולי, מקצץ ברוק...
שמתי לב למה שהגולשים האלה עושים כשהם נפצעים,
הם לא מודים בזה.
גם אם דם נשפך להם על הפנים,
וחבר ייגש אליהם ויגיד,
"אלוהים, אחי, מה קרה? אתה בסדר?"
"כן, אני בסדר גמור. פתאום התחשק לי להיכנס פנימה".
זה בסדר, אחי. מותר לך להודות שנפצעת.
היי.
היה לי מזל כשהייתי ילד. לא הייתי טוב בגלישה בסקייטבורד.
ובשלב מסוים, עברנו תקופה קשה.
ומאז, בכל פעם שיצאתי לגלוש, אימא שלי הייתה אומרת,
"בבקשה אל תיפצע היום. אין לנו ביטוח בריאות".
אבל אהבתי את זה,
כי החברים שלי היו אומרים, "היום אתה חייב לגלוש
"מרמפת ההאף-פייפ הכי גבוהה בסקייטפארק".
וחשבתי, "הלוואי, אבל לצערי אין לי ביטוח רפואי".
מגניב.
בואו נעשה את זה.
"הערב, תחת האורות האלה, אני אנסה
"מבוגר מדי לייסורי נעורים, עם ניצוץ קטן ומטופש בעיניים
"ייאוש
"מחפש אישור במסווה של רצון לבדר
"אני מרגיש משוגע, אני מרגיש עלוב
"וכשהמצב נעשה קשה, אני מאבד את כל היושרה שלי
"הערב
"תחת האורות האלה
"יש לי ניצוץ קטן ומטופש בעיניים
"כן, אנסה
"בשבילכם
"אשתדל מאוד
"אשתדל מאוד
"אשתדל מאוד
"בשבילכם, אשתדל מאוד
"תמיד. אוה!
"ניסיון יישאר מחשבות פליליות וחמקמקות שזוחלות בראשי
"אם נהיה שקט, אחקה את סר מייקל קיין
"אנשים, מאסטר ויין, רוצים רק לראות את העולם בוער
"רוצים רק לראות את העולם בוער
"האקסית שלי אמרה לי שאני יותר מגניב כשאני חולה
"ואני מרגיש כל כך חולה שאני לא יכול להתאפק, אני רוצה לצרוח
"אני רוצה לצרוח!
"אי אפשר לרסק את ההסתייגות
"כשאני לועס מסטיק אני מכניס את כל החבילה לפה בבת אחת
"אחרת אני לא מרגיש את הטעם כשאני משחק עם ילדים
"הרבה פעמים אני נסחף יותר מדי עם בדיחה
"ומפחיד אותם בטירוף
"כי אני מנסה
"אני משתדל מאוד בשבילכם
"אני תמיד משתדל מאוד
"כשהייתי קטן
"דיברתי כמו טום גרין במשך שנה שלמה
"בזמן ששני ההורים שלי היו בגמילה
"אני מניח שאני עושה כמיטב יכולתי
"אף פעם לא באמת מתמודדים עם הדברים האמיתיים
"האקסית שלי אמרה לי שאני יותר מגניב כשאני חולה"
- עבודה עבור וויטמר תומאס: צוות סופני של גברים -
מחיאות כפיים ללהקה שלי.
כולנו גדלנו יחד באלבמה.
אנחנו מכירים כמעט כל החיים.
זה ג'רמי, החבר הכי טוב שלי.
זה החבר הכי טוב שלי, קליי.
וזה החבר הכי טוב שלי, באד.
בעצם, באד לא גדל באלבמה. אנחנו לא גדלנו איתו.
הוא מקליפורניה. הוא סנוב מהחוף.
אני מכיר את הבחור הזה רק 18 שנה. מבחינתי הוא זר, לעזאזל,
ואני לא יודע מה הוא עושה על הבמה הערב.
אני חושב שאתה אחד מהחברים הקרובים ביותר שלי.
זה כואב. -לך לעזאזל.
אני שונא אותך. -בסדר.
ומחיאות כפיים לאחי הגדול, ג'וני.
הוא ענק. תסתכלו עליו.
בחיי, אני ממש רוצה להיות מגניב.
אני עושה את כל מה שאני יכול כדי להיות מגניב, אחי.
אני מנסה לקנות את הבגדים הנכונים ולהאזין למוזיקה הנכונה.
יהיה מגניב אם אוכל להיות הגבר המגניב ביותר בעולם.
הגבר המגניב ביותר בעולם, הוא גבר מצחיק.
אני לא יודע אם אתם מכירים טיפוס כזה.
גבר מצחיק הוא אחד
שאתם שולחים לו הודעה עם הדבר הכי מצחיק שראיתם בחיים.
ושישה שבועות לאחר מכן...
הוא עונה, "זה ממש מצחיק".
זה בערך כמו להגיד, "לא אכפת לי אם אתה חי או מת".
זה גבר מגניב.
זה הטיפוס שהייתי רוצה להיות, אחי, אבל זה פשוט לא אני.
אם תשלח לי הודעה עם משהו באמת מצחיק,
לא אענה, "זה ממש מצחיק",
אגיע לביתך ותשמע אותי בחוץ עושה...
כי יש אנשים שפשוט רוצים לראות את העולם בוער.
זו כבר הפעם השנייה הערב שאני מחקה
את מייקל קיין.
לא יודע. לא אכפת לי אם זה נדוש.
אני פשוט חושב שזה מצחיק
אתם יודעים, זה ציטוט מ"האביר האפל",
וזה אחד הסרטים הכי גדולים שנעשו אי פעם,
בבימויו של כריסטופר נולאן,
שהוא אחד הבמאים העוצמתיים ביותר שיש,
ולא היה לו האומץ להגיד למייקל קיין,
"היי, מייקל קיין, רציתי לשאול אם תוכל לחזור על המשפט הזה,
"כי רצינו להשתמש בו בטריילר,
"ואף אחד לא מבין על מה אתה מדבר".
וכל מה שמייקל קיין הצליח להגיד היה,
"טוב, אני מניח שאצטרך לחיות עם זה".
נראה לי שדי ברור שאני ממש טוב בחיקויים.
אני בעצם יכול לחקות כל אחד.
אני צריך לדעת רק את שמכם ומה אתם עושים,
ואעשה חיקוי מושלם.
אני אעשה את זה הערב, אם זה בסדר מבחינתכם.
יהיה בסדר אם אחקה אותך? יופי.
אני רק צריך לדעת את שמך ומה אתה עושה לפרנסתך.
אעשה חיקוי מושלם.
אני איאן, ואני סופר.
שמי איאן, אני סופר.
סליחה, איאן, אתה נשמע ממש מעצבן.
נראה לי שדי ברור שגידלו אותי מכורים.
אבל זה בסדר. לצערי, אימי שתתה עד שמתה.
חשבתי לקרוא לילד הראשון שלי על שמה.
כן, אני אקרא לילד הראשון שלי אל אנון.
אני יכול לדבר איתך כאן? -כן.
זה לא היה טוב, נכון? -כן.
אנחנו יכולים לעשות יותר טוב? -כן.
בוא נעשה את זה. -טוב.
מעכשיו והלאה, אעשה עבודה יותר טובה.
כשמגדל אותך אדם מכור, אתה הופך לאחד משני טיפוסים.
או שאתה אדם מגניב,
מסתורי ובלתי חדיר או טמבל קטן ומעצבן.
אתן לכם להחליט איזה מהם אני.
זה החיקוי שלי ל...
זמר שירי עם רציני כזה, שהמפוחית שלו פשוט
קצת רחוקה מדי ממנו.
אני לא צריך לעשות את החיקוי. הסברתי את זה די טוב.
"לדעתי, אני בחור די מגניב, עם סנטר כמו ישבן ומבט סקסי
"שהיה מנצח במרוץ לו היה אכפת לו, אבל לא בא לי
"אני אף פעם לא בודד כשאני לבד, חי בבית מינימליסטי ופוסט מודרניסטי
"החברים המפורסמים שלי נותנים לי לעקוף בתור
"ואני בחור די מגניב בסדר גמור!
"אני צופה בבאפלו 66
"מתלבש כמו ריבר פיניקס
"קרואק ווים ונדרס, טיימס סקוור ודייוויד ביירן
"המתים באמת מתים אם הם עדיין מצליחים לעצבן אותך
"כתבתי ספר על איך ללכת לאיבוד
ואני לא מפחד להיות קצת אפל, כמו ב'בהלה בנידל פארק'
"אבל אני כוכב קטן וזוהר כשאני בחדר שלי
"תינוק פרפר בגולם
"ולא אכפת לי, אבל עדיין אשאל
"אני אשאל, אני אשאל, והם שואלים!
"אני אקסצנטרי או סתם מניאק?
"מעשנים סיגריות ומקשקשים אל תוך הכחול האינסופי
"צריך להיות טיפש כדי לעבוד על טיפש
"שחושב שהוא עובד עלייך
"לדעתי את עדיין רוצה שאחזור
"כי אני היחיד שיכול להצחיק אותך
"אשנא את האמנות שלך עד שתחמיא לשלי.
"אני בחור די מגניב, נכון, היי
"קח את זה, קליי!
"לאחרונה הבנתי שאני אומר כשעצוב לי
"אין שום דבר בעבר שהייתי רוצה לשנות
"את לא שברת לי את לבי, מותק, אני לא מתגעגע אלייך
"זה נכון"
תמיד רציתי להיות משהו, אתם יודעים?
כשהייתי ילד, שרתי במקהלת חג המולד
והייתי עומד בקצה הבמות,
בסוף המופע היינו אומרים, "תנוחו על משכבכם בשלום".
אח"כ הייתי קופץ מהבמה ואומר, "כן יהיו עוד הרבה כאלה".
והמורה חשב, "מה קורה, לעזאזל?"
ואני חשבתי, "אני רוצה להיות כוכב".
כי כל כך קינאתי בילדים שזכו להיות כוכבים.
אני זוכר את הפעם הראשונה שאימא שלי
הראתה לי קליפ של להקת הנסון.
ואני זוכר שישבתי שם וחשבתי, "אימא, אני רוצה שהילדים האלה ימותו.
"אני רוצה שימותו, לעזאזל, אימא.
"אני רוצה שימותו. אני רוצה שהם ימותו מוות אלים, אימא".
אבל האמת היא שפשוט קינאתי בהם.
כי הם היו ילדים ממש מגניבים,
וכולם שרו כמו צימוקים מקליפורניה. ו...
וזה מה שרציתי להיות. רציתי להיות כזה.
לג'וני יש בן בשם רונין. הוא אבא נהדר.
יש לו בן, הוא עוד ילד שלומד בבית ספר יסודי.
והוא ילד מגניב,
אבל לפעמים אני דואג שהוא דומה לי,
כמו שאני הייתי כשהייתי ילד.
בכל פעם שאני חוזר לאלבמה ורואה אותו,
אני מסתכל עליו כמו שפורסט גאמפ
מסתכל על הבן שלו בסוף הסרט.
כשהוא חושב...
"הוא כמוני?"
וג'ני אומרת, "לא, הוא נורמלי, לעזאזל".
קטע מוזר בסרט, תפנית מוזרה.
No comments yet. Be the first to leave one.