Grass Is Greener
Hebrew സബ്ടൈറ്റിൽ ഡൗൺലോഡ് ചെയ്യുക
Hebrew സബ്ടൈറ്റിൽ പ്രിവ്യൂ
ആദ്യത്തെ 200 വരികൾ.
- סרט תיעודי מקורי של NETFLIX -
שמי פרד בראת'וויט.
רובכם מכירים אותי בתור "פאב פייב פרדי".
הבחור שהנחה תכנית ראפ ב-MTV.
פאב פייב פרדי. -יו, יו, יו.
תכנית מס' 1. -מוזיקת ראפ.
פאב פייב פרדי. -יו, יו...
גדלתי ב"בד סטיי" בברוקלין, ניו יורק.
הסנדק שלי היה מתופף הג'אז מקס רוץ', חברו הטוב שלי אבי.
בביתנו הייתה חגיגה תמידית.
מוזיקה טובה התנגנה, האוכל הנהדר של אמי על הכיריים.
חבריו של אבי הגיעו לבית באופן קבוע.
הם ניהלו שיחות אינטלקטואליות קולחות על קנביס איכותי.
כמו אבי וחבריו,
אני מומחה ותיק בקנביס, וחסיד שלו.
- ביקוש קנביס בארה"ב -
יותר ממחציתה של אמריקה מסכימה איתי.
כשקנביס מגיע למיינסטרים, קל לשכוח את העבר.
כמעט מאה שנה של איסורים,
וחייהם של מליונים נהרסו במלחמה בסמים.
כשטרנד הלגליזציה מתפשט בארץ,
עליך לשאול, "למה קנביס אינו חוקי מלכתחילה?"
- 36 רפואי, 10 פנאי -
מדוע אמריקה רק עכשיו מקבלת זאת?
המסע שלי לתשובה על השאלה מתחיל כאן,
באוסף התקליטים הישנים של אבי.
ההיסטוריה של הקנביס באמריקה קשורה מזה זמן רב
להיסטוריה של המוזיקה באמריקה.
לפני כמעט מאה שנה,
החסידים הגדולים של התקופה היו מוזיקאי ג'אז.
- שירי ריפר -
"מה קורה עם הבחור הזה?
מסטול. -מה זאת אומרת, מסטול?
מלא בוויד. -מלא בוויד?
כן. -מיהו הבחור הזה?
זה איש הריפר.
איש הריפר? -כן.
תראה את הכלב הזה, נראה שהוא יצא מדעתו.
הוא בהחלט יצא מדעתו. -הוא יצא מדעתו?
כן. -קדימה, בואו נתרחק מכאן".
- קאב קלאוויי, "איש הריפר" -
- כל הג'ייב נעלם -
השתמשו בכינויים.
קאב קלאוויי, כמובן, היה אחד הראשונים.
עם שיר בשם "איש הריפר".
ל-99.9 אחוז מהציבור לא היה מושג על מה הוא מדבר.
ריפר, גייג', ג'ייב ו-וויד,
זה חלק מהסלנג של ענקי הג'אז,
כשהם שרו על קנביס.
המושגים האלה הפכו לסלנג פופולארי, שעדיין בשימוש היום.
לא רק שמוזיקאי ג'אז עישנו את זה,
כולם ידעו שזה מרומם אותם.
כשאתה מסטול מקנביס, המוזיקה מאטה מעט.
ואתה יכול לזרום באלתור.
הבחור שעישן מריחואנה,
כדאי לו לדעת...
פאטס וואלס, דוק אלינגטון וכולם.
זה עוזר לך להיות יצירתי מאוד.
אני מעשן מזה 70 שנה,
ונהניתי מאוד.
- צ'ארלי גבריאל, "פרזרביישן ג'אז באנד" -
לפני שנים רבות, בעידן הג'אז, הם "דיברו על הצמח",
כי הצמח היה משהו ש... דרך שבה הם מצאו את הגרוב.
למצוא את רוחם, למצוא את נפשם, כדי ליצור את המוזיקה הקלאסית ביותר
שאי פעם נכתבה, שאי פעם הופקה
שאי פעם הושרה, והיא נצחית.
יש משהו בקנביס שמוציא את המיטב ממי שאתה,
אם תתחבר לרוח, ולסיבה שהיא כאן.
נכתבו הרבה שירים על ריפר. "הדלק אותו..."
- קרמיט ראפינס, אגדת ג'אז מניו אורלינס -
יש עוד אחד.
"כל הג'ייב נגמר,
כל הג'ייב נגמר
נהניתי קצת, ועכשיו אברח, כי כל הג'ייב נגמר"
פעם קראו למריחואנה "ג'ייב".
"החשק החדש בכל הארץ הוא ג'ייב..."
שורשי הקנביס נמצאים בעיר ניו אורלינס.
עיר נמל שהייתה כור היתוך לתרבויות, ומקום הולדתו של הג'אז.
נכון מאוד, מותק. ניו אורלינס.
בתקופה שרק החבר'ה המגניבים ידעו היכן למצוא ריפר טוב,
במועדונים מחתרתיים.
- מועדון "החמות" של קרמיט -
הנה שיר הריפר המקורי.
"הסתירו את הריפר, השוטר מגיע
הסתירו את הריפר, השוטר מגיע
הסתירו את הריפר, השוטר מגיע
הסתירו את הריפר, השוטר מגיע"
קנביס ובן דודו הקרוב, קנבוס, היו בשימוש במשך מאות שנים באסיה.
והתקדמו לקצה השני של העולם בנתיבי מסחר.
- אל פאסו, ניו אורלינס -
מריחואנה לכשעצמה לא הפכה לבעיה חברתית,
עד לדיווחים מוקדמים מאל פאסו, טקסס, וגם מניו אורלינס,
של מיעוטים שמעשנים מריחואנה.
מריחואנה, מאז שהגיעה לארה"ב, הייתה מקושרת לשתי קבוצות
אשר מטילות אימה על אמריקנים
מבחינה היסטורית ואפילו כעת.
אלו אפריקנים אמריקנים ותרבות הג'אז בניו אורלינס, ומקסיקנים.
- צמח מרפא בשימוש נרחב -
למעשה, השם "קנביס" שונה בשיח המיינסטרים ל"מריחואנה",
כדי לקשר את השם עם מקסיקנים.
זה קרה בשלושת העשורים הראשונים של המאה העשרים.
תקופה שבה שנאת הזרים הגיעה לשיאה בהיסטוריה האמריקנית.
למרות שזה די חזק גם כעת, אבל...
רגעים חזקים של שנאת-האחר.
- שיאי הגירה -
מדובר באנשים שהגיעו ממקסיקו דרך טקסס.
בואם של יהודים ואיטלקים.
הגירה גדולה של אפריקנים-אמריקנים לערים צפוניות.
אוכלוסיית הערים בארה"ב השתנתה,
והאוכלוסייה הזו עמוסת חרדות.
הם דאגו שהשחורים בניו אורלינס,
שעישנו מריחואנה,
ישתמשו בה כדי לפתות נערות לבנות,
כדי שיתמכרו לסם המסתורי שלא ידעו עליו דבר.
ג'אז הייתה המוזיקה החדשה של המאה ה-20.
לואי ארמסטרונג הוא אבי המוזיקה הזו.
לואי ארמסטרונג הוא הדמות המשפיעה ביותר בהתפתחות של הג'אז.
נולדתי ב-1900. בסמטת ג'יימס, כך קראו לזה.
זה באחורי העיר, זו ניו אורלינס האמיתית.
בילדותי קראו לי "לואי הקטן".
גדלתי שם והאזנתי לכל המוזיקה הטובה.
אנו יודעים שלואי החל לעשן וויד בשלב מוקדם.
הוא עישן מדי יום בחייו.
לואי היה אחד הסטלנים הראשונים והנפלאים שלנו.
כמובן, כשמאזינים למוזיקה שלו רואים שגראס
היה בעל השפעה חיובית על המוזיקה שלו.
עד שנות ה-20, כמה מדינות אסרו בחוק על שימוש במריחואנה,
כולל קליפורניה.
בשנת 1930, לואי ארמסטרונג הופיע במועדון "קוטון" בקולבר סיטי,
ונעצר בשל עישון ג'וינט בחוץ, בעת הפסקה במופע.
אנו בביתו של לואי אמסטרונג, שנשמר כמוזיאון.
השולחן הזה הוא... מכשיר ההקלטה של לואי, המשקפיים של לואי, אולי. לא יודע.
כל הקלטות.
את רוב המידע על לואי ארמסטרונג,
אנו יודעים מהמילים ומהמכתבים שלו.
הוא דיבר בפתיחות על השימוש בקנביס.
הוא לא חסך במילים על התנגדותו לאיסורים.
לואי מעולם לא הבין מדוע מריחואנה אינה חוקית.
הוא אמר למנהל שלו,
"אני לא מעוניין לקבל אישור לשאת נשק.
אני רוצה רק אישור לשאת את השיט הטוב.
תדאג לזה שאקבל אישור מיוחד
לעשן כמה ריפר שאני רוצה, מתי שארצה,
או שאאלץ להניח את החצוצרה".
הוא הקדים את זמנו, כי לואי ביקש אישור למריחואנה.
"לא אוכל לחיות בלחץ, לחשוש שבכל רגע עלולים לעצור אותי.
שייקחו אותי לכלא, בגלל דבר קטן וטיפשי כמו מריחואנה".
דבריו של לואי היו הגיוניים, אך קיצוניים באותה תקופה.
הם עדיין נכונים כיום.
כיצד סם קל, צמח שגדל באופן טבעי בכל העולם,
מטיל אימה על ממשלת ארה"ב,
ושווה מלחמה?
הכול מסתכם באיש אחד.
ושמו הארי אנסלינגר.
האורח המכובד הערב הוא הארי ג'יי. אנסלינגר,
ראש הלשכה הפדרלית לנרקוטיקה, מחלקת האוצר.
זו חובתה של מחלקת האוצר,
לגנות את הזרם המזיק והזדוני של סמים נרקוטיים.
מחלקת האוצר מתכוונת לצאת בלוחמה קשה
כנגד סוחרי המריחואנה הבזויים,
שמנצלים את חולשתם של אנשים.
אחד היזמים הגדולים של איסור המריחואנה...
אולי אפילו אבי האיסור על מריחואנה,
הוא הארי אנסלינגר.
- הארי ג'יי אנסלינגר 1892-1975 -
הארי אנסלינגר היה חבר במחלק האיסורים על אלכוהול וסמים.
בשנת 1930 הוא הפך לראש הלשכה למלחמה בסמים.
צריך להבין משהו לגבי אנסלינגר.
עמוק בתוכו, הוא היה גזען.
זה השפיע על הדרך שבה הוא ראה
את האמצעים שיש לנקוט כנגד אנשים
שבעצם עישנו פרח תמים מאוד.
אוכל לומר שאנו מוצאים התמכרות של בני נוער,
באזורים מסוימים ובשכונות מסוימות.
למעשה, כמעט ניתן לסכם זאת כך.
זה קורה מעט מאוד בניו אינגלנד.
אתה מגיע לניו יורק, לפילדלפיה, לפיטסבורג.
דטרויט, שיקגו, ניו אורלינס.
רוב אמריקה באותה תקופה,
הבינה את הכוונה המדויקת של אנסלינגר.
בערים אלה היה מספר רב של תושבים שחורים וחומים.
אנסלינגר היה אלוף ביחסי ציבור ובפייק ניוז.
הוא תמיד הצליח ליצור את "האחר".
היו לו ערמות של סיפורי אימה,
זוועות שמתרחשות כתוצאה ממריחואנה.
זו רק דוגמה קטנה למה שאני קורא "תיק גור".
ועידת "המפטון ניגרו".
"מריחואנה יצרה סביבה חולמנית ולא שפויה".
הנה אחד טוב.
"רוצח שישה בבית חולים. מקסיקני מטורף ממריחואנה,
מתרוצץ אחוז טירוף עם סכין קצבים".
זה פורסם ב"ניו יורק טיימס" ב-1925.
זה טוב.
"משפחה מקסיקנית מאבדת את שפיותה.
אישה וארבעת ילדיה איבדו את שפיותם
לאחר אכילת צמח המריחואנה, עפ"י רופאים שאומרים
שאין תקווה להצלת חייהם של הילדים,
ואמם תהיה לא-שפויה למשך כל חייה".
באותה עת, רוב האמריקנים לא ידעו דבר על מריחואנה.
אז הרעיון היה, לפחות מבחינת אנסלינגר,
Grass Is Greener subtitles in other languages
അഭിപ്രായങ്ങൾ
No comments yet. Be the first to leave one.