Ponyo on the Cliff by the Sea (Gake no ue no Ponyo)

‫שקט...‬

‫"בביתנו הכחול‬

‫שבו חבצלות הים נעות על הגלים‬

‫שוחחתי‬

‫עם אינספור‬

‫אחיי ואחיותיי‬

‫בשפת הבועות‬

‫האם אתה זוכר?‬

‫לפני שנים רבות‬

‫אתה ואני חיינו‬

‫יחד בים הכחול‬

‫המדוזות, קיפודי הים‬

‫הדגים, הסרטנים‬

‫הם כולם‬

‫אחיך ואחיותיך"‬

‫סוסוקה, תחזור מהר, בסדר?‬

‫בסדר!‬

‫מה?‬

‫דגת זהב.‬

‫היא לא יכולה לצאת.‬

‫מוזר.‬

‫איי!‬

‫היא נראית קצת מתה.‬

‫היא ליקקה אותי! היא בחיים!‬

‫סוסוקה, אנחנו נאחר!‬

‫ליסה, מצאתי דגת זהב!‬

‫סוסוקה!‬

‫הרוח מטורפת.‬

‫סוסוקה, אני מתניעה את המכונית.‬

‫נו? מצאתם את הבת שלי?‬

‫מה? היא נלכדה על ידי בן אדם?‬

‫ילד! רע מאוד.‬

‫היא כבר מתה?‬

‫את בחיים!‬

‫סוסוקה! יש לי עבודה, אתה יודע!‬

‫ליסה, תסתכלי! מצאתי דגת זהב.‬

‫דגת זהב?‬ ‫-היא היתה בין הסלעים.‬

‫כן?‬

‫מה?‬

‫אני לא יודעת מי אתה,‬

‫אבל אסור להשתמש פה בחומרי הדברה.‬

‫מה? זה לא חומר הדברה.‬

‫אלה מי ים טהורים,‬

‫ככה אני לא מתייבש כשאני ביבשה.‬

‫מה שתגיד, העיקר שלא תשתמש בחומרי הדברה.‬

‫אם תסלח לנו...‬ ‫-חכו...‬

‫אוי, לא.‬

‫רע. רע מאוד.‬

‫וואו, איזה איש הזוי.‬

‫אבל אל תגיד על אנשים שהם הזויים.‬ ‫אנחנו לא שופטים אנשים על פי המראה שלהם.‬

‫אני יודע. אני לא עושה את זה.‬

‫אתה לוקח אותה לגן?‬ ‫-כן.‬

‫הגננת שלך לא תכעס?‬

‫נראה לי שיהיה בסדר.‬

‫אל תדאגי, אני אטפל בך טוב.‬

‫היא באמת חמודה.‬

‫אונייה נכנסת למספנה.‬

‫הנה, תאכל ארוחת בוקר.‬

‫מעניין אם היא תרצה קצת.‬

‫רוצה?‬

‫היי, החתך שלי הבריא!‬

‫ליסה, אני חושב שאקרא לה פוניו.‬

‫מה?‬ ‫-היא באה אליי.‬

‫היא עושה קסמים.‬

‫הצלתי אותה. עכשיו אני אחראי עליה.‬

‫רוצה נקניק במקום?‬

‫ליסה, פוניו ממש אוהבת נקניק.‬

‫אז היא חושבת שהיא אנושית?‬

‫אוי, לא!‬

‫בני האדם האלה מגעילים!‬

‫קדימה, גברת ליסה, מהר!‬

‫הכול פה מלא בזבל וטינופת.‬

‫בוקר טוב, שימה!‬

‫פוניו, תסתכלי, אפשר לראות את הבית שלנו.‬

‫תשאל את הגננת על פוניו.‬ ‫-בסדר.‬

‫אני אוהבת אותך, סוסוקה.‬ ‫-ביי.‬

‫בוקר טוב. איחרתי, כרגיל.‬

‫את יכולה להביא עוד כיסא גלגלים?‬ ‫-כן!‬

‫בוקר טוב, סו-צ'אן.‬ ‫-סליחה.‬

‫אני ממהר מאוד, גברת יושי.‬ ‫-באמת?‬

‫סוסוקה-צ'אן...‬ ‫-לא עכשיו, גברת טוקי, אני עסוק.‬

‫אוי, באמת...‬

‫יכול להיות שהגננת תכעס.‬

‫יש לי רעיון!‬

‫הנה מקום בטוח, פוניו. אני אחזור עוד מעט.‬

‫ואם יש פה חתולים?‬

‫זה אמור להספיק. תישארי פה, אני כבר חוזר.‬

‫להתראות!‬ ‫-שלום, טושי-צ'אן.‬

‫אם יהיה צורך, אתקשר, אבל נראה שהכול בסדר.‬

‫בסדר?‬ ‫-יופי, תודה.‬

‫ביי.‬ ‫-בוקר טוב, הגננת!‬

‫בוקר טוב, סו-צ'אן.‬ ‫-שלום, סו-צ'אן.‬

‫סוסוקה!‬ ‫-קומיקו.‬

‫תסתכל עליי! אמא שלי תפרה לי שמלה חדשה.‬

‫היא לא יפה?‬

‫סוסוקה, בוא נשחק.‬

‫אני לא יכול, אני עסוק.‬

‫אתה לא עסוק, אתה בן חמש.‬

‫אני עסוק, יש לי עבודה.‬ ‫-אתה מוזר.‬

‫כן.‬

‫אוי!‬

‫פוניו!‬

‫סוסוקה.‬

‫קומיקו.‬ ‫-מה זה?‬

‫יש סיבה לזה שאסור להביא דברים לגן.‬

‫אני יודע, אבל אנחנו לא בגן.‬

‫השיחים האלה הם חלק ממרכז היום לקשיש.‬

‫תן לי לראות.‬

‫דג זהב?‬

‫היא לא סתם דגת זהב. זאת פוניו.‬

‫פוניו? תראה לי!‬

‫טוב, אבל אל תגלי שהיא פה.‬

‫אני לא אגלה.‬

‫תסתכלי, היא לא חמודה?‬

‫היא דגת הזהב הכי משעממת שראיתי כל החיים.‬

‫הפעם קומיקו אשמה.‬

‫אסור לשפוט אנשים על פי המראה שלהם.‬

‫נביא לך עוד קצת מים.‬

‫פוניו!‬

‫אוי! אני אשם.‬

‫הנה, שוב.‬

‫אני שומעת את הקול של סוסוקה-צ'אן.‬

‫אבל אני יודעת שסוסוקה-צ'אן בגן עכשיו.‬

‫אני בטח מדמיינת.‬

‫גברת יושי, אני פה.‬

‫הנה אתה, סוסוקה-צ'אן.‬

‫אתן מוכנות להפתעה הגדולה שלי?‬

‫מה ההפתעה?‬ ‫-אני אראה לכן.‬

‫אבל קודם, תנחשו באיזה צבע היא.‬

‫היא... אדומה!‬ ‫-אדומה!‬

‫נכון.‬

‫איך ניחשתן?‬ ‫-תראה לנו.‬

‫בסדר.‬

‫תראי...‬ ‫-איזה יופי.‬

‫קוראים לה פוניו. היא אוהבת לאכול נקניק.‬

‫והיא יודעת לעשות קסמים.‬

‫היה לי חתך באגודל,‬

‫והוא הבריא כי היא ליקקה אותו.‬

‫וואו!‬

‫אולי היא יכולה לעשות קסם‬ ‫ולרפא את מפרקי האגן שלי.‬

‫הייתי מרשה לדג ללקק אותי‬ ‫אם הוא היה מוציא אותי מכיסא הגלגלים.‬

‫אני לא בטוח.‬

‫אני צריך לשאול...‬ ‫-תראה לי את הדלי הירוק שלך.‬

‫בבקשה, גברת טוקי.‬

‫יש לה ממש פרצוף!‬

‫מהר, תחזיר אותה לים.‬ ‫אתה לא מבין שתגרום לצונאמי?‬

‫אוי, באמת, כל הזמן רק צונאמי וצונאמי.‬

‫דגים עם פרצופים‬ ‫שיוצאים מהים גורמים לצונאמי.‬

‫ככה אומרים.‬

‫צונאמי! צונאמי! הוא הגיע!‬

‫אוי! צונאמי! צונאמי...‬

‫מה קרה, טוקי?‬

‫תראי כמה אני רטובה!‬

‫סוסוקה!‬

‫סוסוקה!‬

‫סוסוקה!‬

‫סוסוקה!‬

‫תחזור הנה ותבקש סליחה!‬

‫אל תדאגי, פוניו.‬ ‫אני אגן עלייך, ולא משנה מה יקרה.‬

‫סוסוקה!‬

‫סוסוקה!‬

‫פוניו!‬

‫פוניו. סוסוקה.‬

‫פוניו אוהבת את סוסוקה!‬

‫גם אני אוהב אותך.‬

‫פוניו אוהבת את סוסוקה!‬

‫פוניו?‬

‫פוניו!‬

‫פוניו! פוניו!‬

‫פוניו!‬

‫פוניו! פוניו!‬

‫פוניו!‬ ‫-סוסוקה!‬

‫פוניו! פוניו.‬

‫פוניו!‬

‫פוניו!‬

‫פוניו!‬

‫תקשיב, סוסוקה, יכול להיות דווקא טוב.‬

‫אני יודעת שניסית, אבל פוניו היא דגה.‬

‫היא לא אמורה לגור בדלי. הים הוא ביתה.‬

‫נקווה שההזוי ההוא נעלם.‬

‫אפשר לקבל לק?‬

‫מהר, הגלידה נוזלת.‬

‫טעים מאוד.‬

‫אני מצטערת, סוסוקה.‬ ‫היום בערב אבא יחזור הביתה, סוף סוף.‬

‫הוא לא ירצה לראות אותך עצוב.‬

‫מספיק עם הים להיום, בסדר?‬

‫סוסוקה?‬

‫הגיע הזמן לחזור הביתה.‬

‫אולי אם אשאיר פה את הדלי,‬

‫פוניו תוכל למצוא אותנו כשהיא תחזור?‬

‫תנסה. אני חושבת שזה רעיון מקסים.‬

‫טוב.‬

‫סוסוקה, אתה יכול לענות?‬

‫אולי זה אבא שלך.‬

‫הלו? כן, זה אני.‬

‫היא בסדר.‬

‫אני לא אגיע הביתה הערב.‬

‫אני אאותת לכם כשנהיה קרובים.‬

‫הנה, קח את ליסה.‬

‫שלום, קואיצ'י. כן.‬