Calum Von Moger: Unbroken
Hebrew സബ്ടൈറ്റിൽ ഡൗൺലോഡ് ചെയ്യുക
റിലീസ് വിവരങ്ങൾ
ടാഗുകൾ
Hebrew സബ്ടൈറ്റിൽ പ്രിവ്യൂ
ആദ്യത്തെ 200 വരികൾ.
- נמל התעופה טולאמארין מלבורן, אוסטרליה -
- בתור בודי בילדר שאפתן שעבד בחנות לתוספי תזונה, -
- פנה אל קאלום וון מוגר גבר שרצה לצלם אותו -
- לסרטון ביוטיוב. -
- הסרטון הפך להצלחה בן לילה, -
- צבר מיליוני צפיות והפך בחור לא ידוע בן 23 -
לאחד המשפיענים הגדולים בתעשיית הכושר. -
פעם נוספת, כעת מתבצעת עלייה למטוס לטיסה JG678 בשער 942.
- קאלום בילה את שש השנים האחרונות ביצירת השם והמותג שלו. -
- עכשיו הוא מתחיל קריירה בתור שחקן בהוליווד. -
גבירותיי ורבותיי, שלט חגורת הבטיחות כבוי
וניתן כעת לנוע בתא בנוסעים.
גבר, אלוהים אדירים!
זין, הוא עצום, אחי!
לדעתי קאלום הוא מאוד אמיתי.
אפילו עם כל החשיפה והתהילה, זה מעולם לא השפיע עליו.
הוא תמיד היה מאוד צנוע.
צריך לעשות פוזה קדמית כפולה.
כן. תרים אותם, אחי.
מה לעזאזל...
אין עליך, קאלום!
אני אוהב אתך, קאלום.
הלוואי ויום אחד אראה כמוך.
צוות וון מוגר!
זה ה...
זה בטוח לקפוץ, נכון?
אל תעשה את זה. -לא לעשות מה?
אתה תפגע בקרקעית. -אתה תמות.
אל תסתכל.
שמעתי שהבאת חבר לחדר כושר. -כן. זה חבר שלי, כריס.
חבר חדש. -איך האימון מתקדם?
כמו שכתוב על החולצה...
מלוכלך. מאוד מלוכלך.
ואם זה לא מלוכלך, אצא החוצה, אקח אדמה
ואמרח אותה כדי שזה יראה מלוכלך.
אז מה התוכנית?
אני לא ממש יודע.
אתה יודע, שומעים על קאלום המשוגע וההרפתקאות שלו,
והדבר הראשון שנעשה, הוא רוצה שארים 180 קילו או משהו כזה.
אבל אני מוכן לנסות הכול פעם אחת, אז אנחנו נשים משקולות על המוט,
ונראה לאן זה הולך.
אתה מרגיש בטוח?
כן. -זה לא היה מאוד בטוח.
"אתה בטוח?"
"כן." -כן.
זה לא קשה. אנחנו ננסה.
אז פשוט נרים
ואז נספור עד שלוש.
אחת, שתיים, והרמה בשלוש. -שלוש, הרמה. בסדר.
מוכן? -כן.
אחת, שתיים...
בסדר.
תמיכה טובה בגב. -כן.
אחת, שתיים, שלוש.
תנסה עוד פעם.
אחת, שתיים...
מרגיש? -לא. אתה בסדר?
אתה בסדר? -לא.
פציעות על המלך.
נתראה.
להתראות דו-ראשי.
כן, זה סוף המשחק.
אתה צריך קרח? -כן, זה הרגיש כמו פיצוח.
זה נשמע כמו פיצוח. וזעזוע. זה כואב ממש פה.
לא, זה כואב.
- ביקור אצל הרופא אישר את חששו של קאלום. -
- השריר הדו-ראשי שלו נקרע והיה צורך בניתוח. -
- שנה לאחר מכן -
כולם מוכנים?
כן.
אז קאלום, כמה משקל איבדת לדעתך בגלל כל הפציעות?
משהו כמו 22-18 קילו של שריר.
כן.
כן.
- ביתו של קאלום דרום קליפורניה -
- 92 קילו -
השנה הזו הייתה הכי מאתגרת, הכי קשה.
היו לי פציעות נוראיות,
הבית, השרפות.
כל כך הרבה דברים שניסו לערער אותי ולהפיל אותי מרגליי,
אבל...
או שזה יבנה או שזה יהרוס אותך.
כן.
- ספטמבר, 2017 חודש לפני קריעת השריר הדו-ראשי -
- לוס אנג'לס, קליפורניה -
- 2016 - קלאסיק פיזיק מקום ראשון -
- "גדול יותר" נכתב ע"י אנדי וייס וג'ורג' גאלו -
יש גם שתי בחורות בחדרים.
הן ישנות.
כן.
ניגש אליי סטיב ג'ונס בתור מפיק.
הם nmknho סרט המבוסס על חייהם של האחים וידר,
ג'ו ובן וידר.
אז הם ביקשו ממני לשחק את ארנולד הצעיר.
אז החלטתי לקבל את ההצעה ואמורים
להתחיל בצילומים בנובמבר.
עכשיו אני רק צריך ללכת לשיעורי פיתוח קול,
לשנן את השורות שלי ולראות איך ילך.
לא הייתה לי הזדמנות להתאמן כי היו לא מלא דברים לעשות
ואנשים באו, ועדיין לא הסתכלתי אפילו על התסריט.
אז, נראה.
הלוואי והייתי לומד זואולוגיה באוניברסיטה, אבל לא הייתי מאוד אקדמאי
בביה"ס. לא למדתי מספיק.
אז, פשוט נכנסתי לשוק העבודה והתחלתי לקחת עבודות.
וכשעבדתי עם... וסיימתי לעבוד בתור מדריך תיירים,
כל הילדים נהגו לקרוא לי "ארני" או "שרירן" או "טרמינייטור",
וכל מיני כינויים.
שנינו לא היינו כשירים אז ג'יימס מונה לנהג
לקחת אותנו הביתה.
חבר שלי נכנס לחנות תוספי התזונה שבה עבדתי,
היה לו רעיון להקליט סרטון מוטיבציה ליוטיוב.
זה די התפרסם, ואז פתאום קיבלתי
המון התעניינות מחברות לתוספי תזונה בארה"ב
שיצרו איתי קשר, אנשים רצו לנהל אותי וכל מיני.
אז פשוט זרמתי עם הכול.
הם למעשה הטיסו אותי לארה"ב כדי לנהל משא ומתן על החוזים
ודברים כאלו. לא ידעתי מה אני עושה. לא ידעתי איך להסתכל על חוזה.
אבל נזהרתי ופשוט פתרתי את זה.
בסוף קיבלתי ויזה וחסות, והתחלתי.
בהתחלה כשהגעתי לפה קיבלתי הלם.
לקבל מכונית, לקבל דירה, לגור ליד אנשים אחרים.
הייתי צריך להאט בדיבור,
אמריקאים לא קולטים ז'רגון מיד.
הסלנג קצת שונה.
אבל, זה היה מרגש וכיף.
אבל לדעתי אוסטרליה יותר יפה.
איפה שגדלתי, החופים וכל זה יפים יותר מפה, לדעתי.
תורי.
הוא חתך אותך. -הוא חתך אותי. נכון.
כן...
- דצמבר, 2016 אנגלסי, אוסטרליה -
- אינגריד וון מוגר אמו של קאלום -
זה מה שיש לי, מפגרת.
בתור ילד, לא מסובך.
פשוט היית קליל ועקבת אחרי אחייך ואחרי החיות.
חיות תמיד היו חלק מחייו של קאלום.
תמיד.
נולדתי בקאסלמיין, במרכז ויקטוריה.
גרתי שם בחווה קטנה בתשע השנים, שמונה השנים הראשונות של חיי.
להתבגר שם היה עניין שגרתי, לתפוס תרנגולות בחצר האחורית,
ללכת לבית של חבר, לקפוץ למאגר המים,
כל הדברים שעושים בטבע.
הייתה לנו שגרה מאוד נוקשה.
היינו צריכים להתעורר ולצחצח נעליים, לסרק את השיער לצד.
כולנו היינו יושבים לארוחת בוקר ביחד, אימא הייתה מכינה לנו ארוחת צהריים,
היינו הולכים לביה"ס.
היינו צריכים ללבוש עניבה קטנה ותלבושת.
הלכנו לבי"ס מאוד קטן.
היו שלושה ילדים אחרים בשכבה שלי בביה"ס,
וביה"ס היה כנסייה ישנה.
אז זה לא היה משהו מלכתחילה.
ואז עברנו לחוף, עברנו לאנגלסי
כשהייתי בן שמונה בערך.
ולגדול שם היה מדהים.
עם חבריי כשהייתי בוגר יותר, היינו הולכים לחוף סופ"ש.
או אחרי ביה"ס, הולכים לחוף, הולכים למועדון הגלישה.
הולכים לחדר כושר, מתאמנים קצת, הולכים לדוכנים, אוכלים מלא אוכל.
זה היה מקום נהדר לגדול בו.
יש שם קו חוף גדול כדי לדוג ולשחות
ודברים כאלה, אז תמיד היינו מוצאים דרכים לבדר את עצמנו.
רוב הדברים סבבו סביב קפיצה למים ממקומות גבוהים.
הייתה לנו ילדות די שובבה.
היית נועז כשהיית קטן? היית עושה פעלולים ודברים כאלו?
לא ממש נועז, רק ניסיתי לעמוד בקצב של אחיי הגדולים
או חבריי או שהייתי סוג של עושה קצת אתגרים, אני מניח, כן.
ההורים שלך היו נוקשים כשהתבגרת?
כן, הייתי אומר שהם היו די נוקשים.
הם היו מענישים אותנו אם היינו עוברים את הגבול.
היינו שישה אז לא הייתה הרבה סבלנות.
יש לי אחות אחת קטנה וארבעה אחים.
אחי הגדול מבוגר ממני בשש שנים.
הוא היה יותר שקט. הוא לא היה עושה הרבה צרות.
זה מרלון, והארלי צעיר בשנה ממרלון.
ואלכס מבוגר ממני בערך בשנתיים.
אז הייתי מתעלל ומנסה לעמוד בקצב שלו.
בהרבה דברים שהוא התעניין, אני התעניינתי.
אגרוף, בודי בילדינג.
ויש את אחי הקטן ואחותי הקטנה.
אדי צעיר ממני בחמש שנים,
אז הוא גם ניסה לעמוד בקצב שלנו, הבנים.
בול טרייר.
הבן המועדף על אבא.
אחי לימד אותי על המילה הזו כשהייתי צעיר.
יושרה. אני זוכר שקיבלתי שיעור בחנייה.
והוא אמר לי מה משמעות המילה בגיל צעיר, וזה שימושי,
וזה עזר לי כל הדרך עד עכשיו.
המותג שלי הוא שמי ועצמי.
הסחורה שלי, היא בעיקר ציוד אימונים, ביגוד לאימונים.
זו דרך מאוד מגניבה וייחודית להתחבר למעריצים ולעוקבים.
יש לזה משמעות מאחורי זה.
זה לא סתם משהו, אלו אמרות או דברים שאני אומר,
דברים שמזוהים איתי
או הרקע שלי או דברים כאלה.
יש לזה כל כך הרבה חלקים.
יש תוספי תזונה, יש ביגוד,
יש תחרויות, יש מדיה חברתית.
התערוכות, קשה לדעת לאן הן מתקדמות. אני זוכר שהן היו עצומות כשהתחלתי ללכת.
הן מאוד מהנות.
כמה פעמים אנשים הולכים לתערוכות?
אני מניח שתמיד יהיו דורות צעירים שיבואו.
Calum Von Moger: Unbroken subtitles in other languages
അഭിപ്രായങ്ങൾ
No comments yet. Be the first to leave one.