ആദ്യത്തെ 200 വരികൾ.
- NETFLIX מציגה -
זה מבאס.
ראית במקרה את מאט?
כן, ראיתי אותו עולה למעלה.
היי, אימא. -היי.
אל תלבישי אותי.
אתה תהיה בסדר.
שניכם תעברו את זה
כי לאלוהים יש תוכנית בשבילכם.
אני יודע, אימא, אבל אל תשימי לי נעל. -תאסוף את עצמך ו…
תהיה הבחור הנפלא והמיוחד שתמיד היית.
אני לא צריך שתקשרי את הנעל שלי.
אל תקשרי אותה, אימא.
צריך לעשות את זה בקרוב.
מה זאת אומרת, בקרוב?
תאריך הלידה המשוער הוא בעוד שבועיים. -כן.
יש לך מיעוט מי שפיר.
הבת שלכם כבר בגודל תקין, אז בואו נוציא אותה.
זו בת. -שמעתי אותה. שמעתי מה היא אמרה.
סליחה, חיכיתם לגלות בלידה?
היית יודעת לו היית הרופאה הקבועה שלנו,
שבחרה לטוס למאווי דווקא השבוע, וזה מטורף. למה שלא לנסוע לגלוש?
זו רק הילדה הראשונה שלנו.
כמו כן, היא עדיין במנח עכוז אז אקבע ניתוח קיסרי לערב.
היום בערב? -כן.
לא הרכבתי את העריסה.
אני לא… -אתה רציני?
ידעתי שאני צריכה לטפל בזה. אמרת לי למחוק את זה מהרשימה שלי.
כי רציתי שתמחקי את זה מהרשימה שלך. אני מטפל בזה.
אין בעיה. -זה ממש מרגיע.
מותק, אני מטפל בזה. -אתה באמת מוכן לזה?
כן!
לא. מי באמת מוכן?
מה זה אומר, כשאת אומרת "אתה באמת מוכן לזה"?
היום בערב? אולי נעשה זאת מחר?
כי יש לי דראפט ל"פנטסי פוטבול". אני והחבר'ה מהעבודה,
אספנו סכום נאה ואנחנו.
אני צוחק. למה את לוקחת אותי ברצינות? די. תירגעי, מותק.
מצחיק מאוד.
בסדר. -הכול טוב?
כן, התחלתי להזיע בידיים.
אני יודעת. -כן.
- בית החולים "בוסטון ממוריאל" -
למה לא יכולתם להודיע לנו מראש?
חשבנו שיהיה כיף להפתיע אתכם.
חשבנו ללדת את התינוקת הערב ולעצבן את מריון.
יופי של חוש הומור, מאט. -לפחות יש לי כזה.
ביי. -בסדר, אימא…
נתקשר כשזה ייגמר. אני אוהבת אותך.
לא! תתקשרו אליי ב"סקייפ" כשזה קורה.
מה? אימא. -עכשיו זה סתם מוזר.
אני רוצה להיות בחדר עם הבת שלי,
ולראות את הנכדה שלי כשהיא תבוא לעולם.
אני אהיה כאן ואטפל בה.
כמו שטיפלת בתינוק של הדודנית ג'ייני? -אימא, זה שייך לעבר הרחוק.
הינה זה בא. -לא כזה רחוק.
אתה לא מושיב תינוק עליך
ואז שם חגורת בטיחות לעצמך בכיסא שליד הנהג
בנסיעה במכונית ל"סבן אילבן".
אני יודע שאסור להושיב עליך תינוק ולשים חגורת בטיחות
כשאתה במושב שליד הנהג בדרך ל"סבן אילבן".
אני יודע.
נפלא. תתקשרו אליי ב"סקייפ".
מתוקה, אימא תיפגש איתך מחר.
בסדר, ביי. -אני…
תני לאבא נשיקה.
ונשיקה מאימא. שתי נשיקות.
תתעוררי. -אלוהים.
אני מוכן. אני מוכן לרקוד.
מאט. היי, בנאדם. -היי.
מה קורה?
היי, תתרחק ממאפה הטונה.
זה שבאמצע…
יש לו טעם של תחת.
אימי הכינה את המאפה הזה, אוסקר.
זה ממש טעים. זה ממש…
זה כאילו…
חריף. -הכול טוב.
מעין חריפות… -זה בסדר.
בוא הנה.
מאט.
ג'ורדן, אני לא… -בוא. לא, תן חיבוק.
אתה זקוק לזה.
קדימה.
תוציא הכול. תנשום.
בחייך, בנאדם.
אומר לך משהו.
הנאום ההוא… -הנאום שלך.
עלית לשם…
ודיברת.
אני לא…
אני לא יודע מה לומר.
הנחתי שתכתוב משהו, אבל אמרת, "לא, אלך על סגנון חופשי".
בסדר. סיימנו?
כי אני לא מסוגל כרגע.
בבקשה. -לא, מאט. תסתכל עליי.
אתה מסוגל. אסביר לך למה. -אתה לא מקשיב לי.
זוכר שהיינו במחנה וינאפו?
כן. -נגעת בצמח ארסי ופרצופך התכסה באבעבועות,
המון בועות ושלפוחיות.
השלפוחיות התפוצצו ויצאה לך מוגלה מהפרצוף.
נראית כמו משוגע, נכון?
באת לארוחה ומרסי הייתה שם, היית דלוק על מרסי. וכשהיא ראתה אותו…
היא צרחה.
זה הרס אותך. -כן.
אבל עברת את זה. -כן.
עברת את זה?
כי אתה חזק…
ויש לך ביטחון עצמי. ותעבור גם את זה.
זה הרבה יותר גרוע.
איך זה אותו הדבר?
אני רק מנסה… -אני מבטיח…
אתן לך אגרוף בפרצוף. אל תגיד עוד מילה.
ואו. -אמרתי שאני לא מסוגל.
ג'ורדן, אני נשבע.
למה עשית אגרוף? -נשבע לך. תפסיק.
איך את מרגישה? -טוב.
יהיה בסדר, טוב? -בסדר.
אני כל כך אוהב אותך.
אני אוהבת את הרופא המרדים. -די, תפסיקי להתבדח.
את כל כך יפה.
מאט!
כן, מריון?
אני לא רואה, נו! -את נהדרת, ליז.
הסט את המבט, מאט.
זה קורה. אני רוצה ולא רוצה להסתכל. -טוב.
אני רוצה להסתכל… אבל אני לא רוצה להסתכל.
את נהדרת. -אלוהים. אנחנו עומדים להיות הורים.
אני אוהבת אותך. -גם אני אוהב אותך.
בסדר? מה קורה, דוק?
הינה היא.
את רואה את התינוקת? -כן.
אלוהים, ליז.
הינה היא.
יש לנו תינוקת.
רק רציתי…
מאט.
לא היית צריך. -אני יודע, אבל רציתי,
כי זה מגיע לך. -זה מקסים. תודה.
אשים לך אותה. -תודה.
עדיין תצטרך להחליף חיתולים.
כל עוד הם יבטיחו להחליף לי חיתולים כשאזדקן, אני מרוצה.
אוהבת אותך. תודה. -אוהב אותך. איך את מרגישה?
קצת כואב לי, אבל…
מה שלומך, ליז? -אני רוצה לראות את מאדי.
היי.
כך חשבתי.
מאט, אני מבקשת שתעזור לי. -בשמחה.
היא תתנדנד קצת. -טוב.
נעשה את זה לאט, בסדר? -קחי את הזמן.
קחי את הזמן. -נעביר אותך לכיסא.
לאט. -מוכנה לריצת עשרה ק"מ.
טוב. -אני מסוחררת.
קחי את הזמן, מותק. קחי…
ליז.
ליז… מה קרה לה?
היא הסתחררה קודם? -מה קרה? ליז. לא יודע.
ליז. -היא מתקשה לנשום.
מה? -אזעיק עזרה.
ליז! -מקרה חירום רפואי!
ליז! תסתכלי עליי!
תן לה מרחב. -מה יש לה?
ליז. -אני צריכה מסכת חמצן!
ליז! -את שומעת אותי?
אתה צריך לצאת עכשיו. -רגע.
רגע, זו אשתי. -היא התמוטטה.
מה יש לאשתי? ליז! -ללא סימנים מקדימים. לחץ הדם יורד.
ליז! -שני מ"ג אפינפרין.
חכה רגע, בנאדם. ליז! רגע… ליז!
מר לוגלין. -היי, מה קורה, דוק? מה…
מה קורה?
אשתך לקתה בתסחיף ריאתי.
קריש דם נסחף לריאה שלה.
מה זה אומר?
מה זה אומר…
אל תגידו לי שאשתי מתה.
אל תגידו לי שאשתי מתה. -מה?
מה קרה? זו מאדי? מה?
רק… מאט!
לא!
איך?
הייתי מחליף הכול כדי לבלות עוד יום איתך.
הינה היא.
הוא לא מוכן לתינוקת.
הוא אפילו לא הרכיב את העריסה.
את יודעת שהוא תמיד היה מאוד ילדותי.
היי, מאט. מה שלומך, יקירי?
אני מאוד ילדותי.
תני לי את התינוקת, בבקשה. -בדיוק נתתי לה בקבוק.
בסדר.
את יודעת, מאדי…
אם את מקבלת רק הורה אחד, חבל שלא קיבלת את אימך.
כי היא הייתה טובה יותר בזה.
עדיף שזה יקרה בקרוב.
אני לא יודעת.
אני לא יודע איך הוא יעשה את זה.
רואה?
אני יודעת. -תגיד לו את זה?
לא.
טוב, מאדי. בסדר.
No comments yet. Be the first to leave one.