ആദ്യത്തെ 200 വരികൾ.
אני מתנצלת, אבא.
איפה היית?
אצל חברה. ג'וזפין.
ג'וזפין? מי זאת?
שמעתי עליה?
את לא מכירה אותה.
אלוהים, ברך ארוחה זאת, את אלו שהכינו אותה,
והענק לחם לאלו שנזקקים לו.
אמן.
- אמן. - אמן.
הברכה מצחיקה אותך, תיאופיל?
לא, אבא.
לא אהיה מחר. יש סלון דיון אצל דה בייה.
יופי. חדד את המחשבות שלך. צרפת זקוקה לנוער שקול.
ומה לגביי?
כשתתחיל לעבוד במשרדו של אביך, תיאופיל,
הקשרים שלך יהיו בעלי ערך בחברה.
עבודה טובה, נישואים טובים,
זה כל מה שאני מאחלת לך.
אני בספק אם הוא ימצא בת זוג בסלוני הדיונים.
אני יכולה לבוא? מעולם לא הייתי בסלון דיונים.
לבית של דה בייה?
- למה לא? אם את רוצה. - בשום פנים ואופן לא.
מי זה?
הפחדת אותי.
אגיע מייד.
נתראה בעוד דקה, יקירתי.
לא גבוה מדי, זה בסדר.
לילה טוב, סבתא.
לילה טוב, יקירתי.
אז'ני...
תגידי לי.
הלכת להלוויה של ויקטור הוגו, נכון?
כן, סבתא.
זה היה נפלא.
- היו כל כך הרבה אנשים. - באמת?
את יכולה ללכת עכשיו.
מאוחר יותר.
הלילה. מתי תחזור?
לא, אז'ני, לא. אבא אמר לא, וגם אני אומר לא.
לא אקח אותך לסלון הדיונים. מה אם הוא יגלה?
בחורה כמוך שם? בטוח יבחינו בך.
אנשים יגידו שאת...
אתה מוכן להיות בשקט? לא אכפת לי מסלון הדיונים שלך.
אני מעדיפה למות מאשר לדבר במשך שעות איתך ועם החברים שלך.
לא. תוריד אותי בבית הקפה.
אני חייבת לצאת. אני חייבת לקרוא, לעשן... בבקשה, תיאו.
- מה אם אבא... - מה עם אבא? אבא לא כאן.
- קדימה, לואי, ללמונמארטר! - כן, גבירתי.
מונמארטר? אחותי היקרה, אל תהיי כ"כ פזיזה.
לא ראיתי אותך, לא נתתי לך טרמפ,
אני לא מכיר אותך, ותצטרכי להגיע לבד הביתה.
- מה? - כלום. אני סתם מסתכלת עליך.
- ומה? - אתה נאה כל כך.
אל תדברי שטויות.
יש לי צוואר של תרנגולת, אין לי כתפיים, הרגליים שלי ארוכות מדי,
פלג הגוף העליון שלי קצר מדי, אז, לא, אני לא נאה.
ובכן, אני חושבת שאתה נאה.
כמו שאמרתי, את מדברת שטויות.
אני יודעת.
שלום! בריוש, בבקשה.
חמישה סנט.
תודה.
לחייך.
לחייך, חתיך.
"מחר, עם שחר, כשיחוויר הנוף, אצא לדרך.
"הן אדע, כי מחכה את."
את קוראת את "הרהורים".
אני אוהב את הקטע הזה.
"וכשאגיע על קברך אניח
זר אברש פורח ואגד ציניות ירוק."
זה נכון?
אפשר לשבת?
כן, זה "הרהורים".
לא, אתה לא רשאי לשבת.
תניח לי לקרוא בבקשה. תודה.
אני מצטער על אי ההבנה. חשבתי שאת מסתכלת עליי.
לא בכל יום רואים בחורה קוראת שירה,
ומסתכלת לאחר מכן על בחור צעיר...
לא הסתכלתי עליך.
טוב, אז...
אניח לך לנפשך.
הסתכלתי על הספר שלך.
רואה?
כן הסתכלת עליי.
- לא. - כן.
כן. הסתכלת כי החזקתי את הספר.
- לא. - אני החזקתי אותו. הייתי מאחוריו.
הסתכלתי על הספר שלך.
"יש שלושה דברים באדם.
"הראשון, הגוף או החומר, בדומה לבעלי חיים,
"ומונע על ידי אותה רוח חיונית.
"שנית, הנשמה,
"הרוח הגלומה בגוף.
"שלישית,
"החיבור בין הנשמה לגוף."
אם לא על הגוף שלי, אז הסתכלת על נשמתי.
אני מצטער.
אמרתי משהו לא בסדר?
לא.
לא, להפך.
אהבתי את זה.
אהבתי את זה מאוד.
ספר הרוחות
קחי, זה בשבילך.
לא, לא אוכל לקבל את זה.
אני רק משאיל לך אותו.
את תחזירי לי אותו.
מבטיחה?
כן, אני מבטיחה.
תודה.
מה זה?
שירים נוספים?
"ספר הרוחות", לא פחות ולא יותר.
עם הערה מארנסט.
אז, לאחותי היה מפגש.
אוי לא!
אז'ני קלרי, יורדת לעם במונמארטר.
איבדתי את העמוד בגללך.
לחברים שלך אין מונופול על דיונים או מוחות חכמים.
אתה תופתע לגלות את מי אפשר למצוא בצפון פריז.
אין לי ספק בכך.
אני יכול להישאר עוד קצת?
כן, אבל תהיה בשקט.
את תתראי איתו שוב?
- עם מי? - עם מי?
עם ארנסט. המשורר.
זה שגורם ללבבות של נשים לפעום מהר יותר...
הידיים שלך קרות.
ייתכן שמאוחר מדי להתפרסם בשדה הקרב,
אבל עזרתי למדינה בתחומי ההון העצמי, הסדר והצדק.
לגיון הכבוד שלך יהיה ברכה למשרד שלנו.
אנסה ככל...
- את נראית מאושרת, הורטנס. - כן.
אני עומדת לצאת לחברה.
אוצג באופן רשמי במסיבה של הדוכסית דה נואיי.
כמו סייחה שמציגים את שיניה, שיערה ואחוריה?
ברכותיי! מה תלבשי?
שמלת ערב של דוסה. ממשי.
את תיראי נפלא ללא ספק.
זה מה שאת חושבת עליי? שאני סייחה?
אני מצטער, אחותי לא התכוונה לזה.
אני מתנצלת אם פגעתי בך, הורטנס.
אני פשוט חושבת שזה משפיל, אבל אני לא שופטת אותך.
ברור שאת שופטת אותי. זה בדיוק מה שאת עושה.
הורטנס!
מה אמרת עכשיו?
את מביכה אותי, כרגיל.
- לא התכוונתי לפגוע בה. - שקט! אף מילה.
את משחקת בקריירה שלי ובשם שלנו. תפעילי את הראש, ילדה טיפשה!
- תודה, מרתה. - העונג כולו שלי, העלמה אז'ני.
קדימה.
לא, אחורה.
לימין. זהירות, לואי!
- לימין. - לא, לימין השני.
- זה כבד, אז'ני! - שם.
- כאן? - כן.
אפשר להסכים שזה בדיוק איפה שזה היה מקודם?
כן, אנחנו מסכימים לחלוטין.
שנביא את הקישוטים?
כן!
איפה הסרטים?
הם בארגז הגדול שם.
- זה? - כן.
איך אני מגיע אליו?
את יכולה לעזור לי?
את זה?
אז'ני, עזרי לי, אני לא יכול...
אז'ני!
אז'ני?
אז'ני!
אני כאן.
הישארי איתי.
הישארי איתי.
אמרי לי מה לעשות.
זה נגמר. נגמר.
ממש הפחדת אותי!
זה היה הוא שוב?
לא, זה לא היה הוא.
מה זאת אומרת?
אני רואה אחרים.
ההתקפים שונים.
לאחרונה, אישה צעירה מדברת איתי.
היא סובלת.
לו רק יכולת לראות אותה.
היא מבקשת שאעזור לה, ואני לא יודעת איך.
אני מרגישה חסרת תועלת.
אחי היקר!
קראתי את הספר ההוא.
הוא פקח את עיניי לכול.
דבר איתי, אמור משהו.
אני מפחד.
את יודעת שהדברים האלה מפחידים אותי.
הספר הזה אומר לי שאני לא לבד.
רוחות אכן קיימות.
זה בסדר.
פעם ראשונה שאני לא מפחדת ממי שאני.
מה אם תראי עוד?
את יודעת מה גורלן של בחורות כמוך.
בחורות כמוני.
No comments yet. Be the first to leave one.